לא בחירה
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
#רצי1נל
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
#רצי1נל
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על־ידה.
מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.
מה המינוח המוסבר להלן: 'תיוג מצב שבו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, לכפות, על מהות אחרת פעולה, מניעה או מצב, לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים אחרים שנשלטים על ידה. מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.'
המינוח המוסבר להלן הוא שלטון.
המונח "שלטון" מוגדר כיכולת של אדם או קבוצה לשלוט באחרים, באמצעות כוח פיזי, סמכות חוקית או השפעה חברתית.
התיאור המוסבר בפסקתך תואם את ההגדרה של שלטון, שכן הוא מתאר מצב שבו ישנה מהות אחת (ה"שולטת") שיש לה את היכולת להשפיע על מהות אחרת (ה"נתונה לשליטה").
#רצי1נל
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
#רצי1נל
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
#רצי1נל
פגוש פוגייש פגשתי (גם) כאלה שרואים בהשתתפותם בנפנופי דגל במחאות כ'לוחמי חופש, חירות, דמוקרטיה.'
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.
#רצי1נל
בשיח העכשווי מתרבים הגורסים שאין יותר 'ימין, שמאל'.
פוליטיקה היא מרחב הסוגיות של פרט–חברה–ריבון.
[הגדרה חדשה? ר' ויקפדיה. (בעצם אני שתלתי את ההגדרה בשורה הראשונה של ההגדרה.)]
אם אזרח יישאל, גם כשאינו מעורה בפוליטיקה, לגבי התייחסותו לסוגיות מסויימות יביע תפישה נחרצת לכאן או לכאן; האם בעד עונש מוות לרוצחים, האם בעד חופש הפרט, האם בעד תחבורה ציבורית בשבת – לכל יש עמדה בנושא. להמשיך לקרוא אין יותר ימין שמאל?
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
#רצי1נל
בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.
מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה. להמשיך לקרוא דמוקרטצ'ק
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
כולל, וגם בקוריאה הצפונית. בתנ"ך עלו על כך אטיולוגית.