תגית: פוליטיקה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

בארי

מכיר את המקום מ- 1981, ארבעים ושתיים שנה.

ב- 30 השנים האחרונות משפחתי מבקרת בקיבוץ אחת לשלושה שבועות. בערך. את החגים עושים שם. חדר האוכל, המועדון, בית העם, פינת החי הסוכה של כנרת. הבית של סבא. של הדודים. אוהב את המקום, בתקשורת עם דמויות משם. מרגיש רצוי ואסיר תודה על הכנסת האורחים הנפלאה שחברי הקהילה הזו הרעיפו על משפחתי ועלי. פינקו אותנו. חלקו איתי בנדיבות את השפע שלהם.

למדתי להעריך את מה שעשו, את הצלחתם הקהילתית והכלכלית; חריצותם, את הניהול המדויק והנחוש, המריטוקרטי – המוכשרים מנהלים (– כנראה שהם מסבירים אחרת. לדעתי, האוקסימורון מריטוקרטיה־סוציאלית הוא סוד הצלחתם.)

חב לקהילה תכנים וחוויות משפחתיות רבות. קלישאה לומר 'משפחה'? לא. יש לי משפחה שם. ה'שם' איננו. משפחה שחוותה הרס בלתי נתפש.

רואה את התמונות. הזעם בוער. לא מצליח לבכות.

הגרון חנוק, ואין דמעות.

#חג_תוגת_תורה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

פרל הארבור, יום כיפור, אסון התאומים – לא דומה

אזעקות, תמונות, סרטונים ברשתות החברתיות וכלי תקשורת מחו"ל.

ממדי הפיגוע – עשרות מחבלים פרצו, 22 הרוגים, מספר לא סופי.

התוכנית לשבת לעבור בהבימה ובכיכר דיזנגוף, להתעדכן האם ומה במלחמת הדתיים על החלת סממני ציביון על המרחב הציבורי, מבין שבערב לא תהייה הפגנה בקפלן. שוקל ללכת להפגין לבד. יורד מזה.

באזעקות – זה לא בסדר – נותר במקומי, בשדרה או עולה לגג – סטטיסטית הסיכוי שאפגע מטיל שואף לאפס, מעדיף להיות בחוץ.

התנסחה קלישאת 'הפתעת מלחמת יום כיפור'.

אמנון אברמוביץ' הוריד לי את התובנה שאין מה להשוות; כעת מול אזרחים, אז מול צבא שקול, כעת מעצמה גרעינית מול מיליציות, כעת כבשו שטחים אזרחיים. פוגרום, גיא הריגה.

עמית סגל – מדגים שפיקוח שפרור נתניהו דוחה שבת וחג.

לא אלך להפגין היום. המחאה על hold? אבל הכרחי למנוע ממי שהביא אותנו לכאן להמשיך לשלוט. להסיר אותו מההגה.

הגרון חנוק, ואין דמעות.

#חג_תוגת_תורה