משך קריאה כ־ 6 דקות
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– ‘אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה’ לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את ‘חומרי הגלם התפישתיים’ ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
משך קריאה כ־ 1 דקות
נכנסתי לסביחיה לרכוש מנה, לחבר ולי.
בעודי מזמין ‘אחד ללא כרוב, והשני עם הכרוב של הראשון’, נכנס בעל הבית, ואחריו גברת.
“תתחדש על הנעליים” מתחנחנת הגברת, “בטח רק אני שמתי לב שיש לך נעליים חדשות.”
משך קריאה כ־ 1 דקות
בהתייחסות לטקסים, מחוות, ג’סטות, אירועים, חגיגות חברתיות, ישנם ארבעה ארכיטיפים עיקריים:
להמשיך לקרוא כנגד ארבעה טיפוסי טקס
משך קריאה כ־ 1 דקות
מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות
משך קריאה כ־ 5 דקות
שמרןץ’ נבוןץ’ ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, עם מעט מסורת,
יותר מצד הסדר, הרוטינה, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.
ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
משך קריאה כ־ 2 דקות
אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, נמוגים ומתכלים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונת לכלב השחור. הוא בשיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל המחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.
מה קורה?
להמשיך לקרוא מינורי במצוקה ובתוצר
משך קריאה כ־ 1 דקות
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
משך קריאה כ־ 2 דקות
מיצוק סֶטְ-אָפּ תודעתי
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשי אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – מיני רגישויות שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
משך קריאה כ־ <1 דקות
לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.
משך קריאה כ־ 1 דקות
כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי“
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי”, ו”אני מכיר אותך.’
משך קריאה כ־ <1 דקות
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
משך קריאה כ־ 2 דקות
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ’ילריי המזרח vs דרום אמריקה
משך קריאה כ־ 1 דקות
בדרך כללי אופייני ל–
כבמשחק בילארד,
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
משך קריאה כ־ 5 דקות
קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנה – עם ר’ישל’ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.
האיש נאה, בעיניי, כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש איטלקי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל קיסר רומאי,
ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק –כאופנוע לר’ישל’ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר
משך קריאה כ־ <1 דקות
מה ההבדל בין שגויות לשטויות?
ג’ במקום ט’.
לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
משך קריאה כ־ 1 דקות
פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.
ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:
כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** שבועת ווסאל.
*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף, וגם – הסיבה לשמע התכנסנו לא קרתה.
משך קריאה כ־ 1 דקות
ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.
שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות
משך קריאה כ־ 1 דקות
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת ‘סליחה’ היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
משך קריאה כ־ 1 דקות
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן ‘מְבַכֶּר’ צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
משך קריאה כ־ 5 דקות
כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה.
אני, אין לי גנרלים.
בגאנה מוצמד אלי נהג. ג’והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא דתי, מאד דתי; אמר לי שאם הילד שלו יתגלה כהומו – יהרוג אותו. הוא יהרוג אותו. במו ידיו. הילד השני סובל מפיגור. הוא עני, מאד. וגם בתפקיד ‘עני’ – אמירה בעייתית, המבטאת את תפישתי להחצנת מצוקתו הכלכלית, ביחס לאחרים. המבשלת שאתי שגם היא בסוג של מצוקה ועם זאת ברמת החצנה שונה, ואחרים אחרים, כמו כנהג הקודם שעבדתי איתו, מתנהלים מנטלית לא לשייך לעצמם לתיוג זה, גם אם רמת הכנסתם די דומה. להמשיך לקרוא מינורי בחוסר
