תביעה לפירוט סבירות
תביעה ישירה עד בוטה
להסביר היבטי סבירות, תכלית או מניע,
להבין, מהי ההצדקה הרציונלית להתייחסות הנשאל על הסוגיה שה'למה' מכוונת אליה.
#רצי1נל
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
רכבתי עם חברה לנתב"ג, להפגנה.
הגברת די ספורטיבית, עם ניסיון על דו־גלגלי.
רכבתי שלושת רבעי מאיך שהייתי רוכב לו הייתי סולו, חלפתי בין מכוניות על התפר בנתיבים ככף נעליים, מדי פעם האצתי לקצת יותר מהמותר. להמשיך לקרוא מינורי בפחד או בשליטה
בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.
מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה. להמשיך לקרוא דמוקרטצ'ק
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו.
#רצי1נל
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת 'כעת'.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
#רצי1נל
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
#רצי1נל
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/SFQWD3JSFtVcAbmdoxZLF
#רצי1נל
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
__________
הטקסט שציינת מתאר את המושג "אובייקטיביזציה" (Objectification) או "החפצה" (במובנה הפילוסופי החיובי), וליתר דיוק – את המהות של "יצירה" או "מימוש".
הניסוח הזה ייחודי מפני שהוא מגדיר לא רק את העשייה עצמה, אלא את המעבר של רעיון מהמרחב הסובייקטיבי (בתוך הראש) למרחב האובייקטיבי (בעולם).
להלן ניתוח של מרכיבי ההגדרה לפי הגישה המושגית האוניברסלית:
1. "תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות"
זהו שלב התכנון והטרנספורמציה. רעיון גולמי הוא לרוב מופשט ואינו כפוף לחוקי הפיזיקה או הלוגיקה של המציאות. התהליך המתואר כאן הוא הגישור על הפער בין ה"רצוי" ל"מצוי", תוך התחשבות במגבלות הכלים, החומר והזמן.
2. "במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה"
כאן מודגש אלמנט הפונקציונליות והטלאולוגיה (תורת התכליתיות). הפעולה אינה אקראית; היא נובעת מכוונה (Intentionality) ומכוונת ליעד ספציפי שאמור לייצר ערך או שינוי מוגדר.
3. "באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה"
זהו החלק הקריטי והמתוחכם ביותר בטקסט. הוא קובע שתהליך המימוש מסתיים רק כאשר התוצר הופך לחיצוני לאדם.
כל עוד הרעיון בראשך, הוא שייך לך בלבד.
ברגע שהוא קיים במציאות באופן ש"תודעה זרה" (אדם אחר) יכולה להבחין בו, להבין אותו או להשתמש בו, הוא הפך לישות עצמאית בעולם.
מושגים חופפים בעולמות תוכן שונים:
בפילוסופיה (הגלו ופנומנולוגיה): היכולת של הרוח "להוציא את עצמה אל הפועל" ולהפוך לאובייקט בעולם.
בעולם העיצוב וההנדסה: מעבר מ"קונספט" ל"פרוטוטיפ" או מוצר סופי.
בתקשורת: "קידוד" (Encoding) של מחשבה לסימנים מוסכמים שמישהו אחר יכול "לפענח" (Decoding).
לסיכום: הטקסט מתאר את התהליך שבו מחשבה הופכת לעובדה, תוך דגש על כך שהמדד הסופי למימוש הוא היכולת של האחר להכיר בקיומו של התוצר.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
#רצי1נל
לא רק בני אנוש, גם אנדרואידים מסתלבטים עלי: להמשיך לקרוא גם AI מסתלבט עלי
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
#רצי1נל
התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
#רצי1נל