בקצת – אני מתמלל את עצמי לדעת. בהרחבה: https://dickmann.co.il/main
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
בבוקר שבת, כשנפגשנו אנדי חיווה שהיה לו כייף אתמול. כמסוכם, לקחתי את קטנועו והגעתי לקפה ZOHNG המעולה שאיתרתי כבר ביומי הראשון בצ'יאנג מאי. אני פותח בו כל יום. גרפיקה אנושית מרצדת. דמויות סמי אנונימיות, כלומר כבר מכיר כמה, אך לא נופלים צווארונות. 'בן בית' יהיה פתטי לומר, 'אב בית' – לא נכון, אז אני על תקן סבתאת הבית. השילוב של מיקום, תפאורה, מזון וקפה והכי חשוב – היושבים בו. בכל מקום בעולם כזה מקום מתאים לי.
אין דבר כזה 'דעה' פוליטית.
ישנן עמדות פוליטיות.
עמדה פוליטי מתנסחת לאור צבר סנטימנטים מוטמעים מקדמית איתם פרסונה ניגשת למצב.
בהנחיית סנטימנטים אלה, פרסונה בוררת רציונלית את הכלים להתייחסות ולקידום המצב לטובתה הנתפשת.
ישנן שתי תפישות בסוגיות פרט–חברה–ריבון. ימין ושמאל.
פרסונות נוטות לתפישות אלה על פי צבר הסנטימנטים המקדמי שלהן.
אין תנועה בין התפישות, ומעט בתוכן.
יש חתירה של פרסונות לרווחתן וחירותן האישית.
לכן רוב האנשים שמרנים, והאנושות מתקדמת, משילה סממני ציביון ושרירות.
♠ לרפרף עד התחתית כדי לחזות בעומק היומרה, במה ה(מדובר) נכתב.
♣ להימנע מקריאה;
בהיכרותי הן את הטקסט והן ת'כותב – ברי, שדבר טוב לא יצא לך ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא בריאות לצאצאייך.
אזהרה
לו אני במקומך, הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה החביבה עליך – מה היא באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מבין שקריאת טקסטים שלי מהווה תענוג מפוקפק פינת ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן. והתבנית. אני לא הייתי שובר ראשי בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לתרעלת תודעתית.
אם החלטת להסתכן ולקרוא, אמליץ:
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
נראה שזה העתיד. נישא בפי כל.
לשם הולכים מנועי החיפוש; כהתפתחות אבולוציונית:
בעידן הראשוני – Lycos, וה- Alta Vista למיניהם בתשעימים, הצגת אתרים בהתאם לשכיחות המילה המוקלדת ממכלול אתרים שנסרקו ואונדקסו מראש.
המחשבון המדעי בכיתה י'. לא עזר לי להיות מדען, אבל גם לא הפריע
Google כמובילה, בינג ועוד, החלו מהחלפת המילניום להציג אתרים מאונדקסים מראש לפי רלוונטיותם למילות החיפוש, בהמשך לצילומים, תוך מתן משקל לפרופיל המחפש, מיקומו הגאוגרפי, ולתקפות המענה הנשענת על 'חכמת ההמונים'.
כעת מתחיל עידן חיפוש במאגרי מידע תשובה מנוסחת דיגיטלית לשאלה ספציפית, וזאת על פי מילה עוקבת למילה.
יש להניח שחברות אחרות ישיקו את המענה שלהם לאתגר, וגוגל תעשה זאת אחרי ש- mile stone שנקבע כמאיים על הכנסות יושג.
בצד שיפור האיכות [הַקִרְבָה לכוונה] של התשובות תעלה,
הקונספט של תשובה יחידה סמכותנית היא המשך מגמת התמוססות הביזור, הדמוקרטיה, וכמיהה לסמכותנות מתגברת.
ניתן להאשים אותי בשמרנות בומרית ריאקציונרית.
הואשמתי כבר בהאשמות חמורות מזו.
אני מתנגד, מתונות, ל- VAR; נראה לי משפיע מדיי על המשחק ביותר מדי היבטים, כדורגל הוא משחק אנלוגי, לטעמי, טעויות שיפוט הן חלק מהריגוש וההנאה מהמשחק.
אני כמובן מעדיף תשובה ראשונה מעולה לשלאלה שנשאלה, ומשער שמחיר הייעול הוא גם חיזוק הנטייה לסמכותנות.
ואולי אני דומה לאמי, שכשרכשו לי את המחשבון ב- 1976 הזהירה מהתנוונות ואיבוד היכולת לחשב.
במסגרת שמונה הביטויים – טיירי וידר אמר שאני נוקט ב 8 ביטויים שחוזרים על עצמם – יש לי אחד שבסופו סימן שאלה: מתנשא*?
* התנשאות: חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
בעוד תיוג 'התנשאות' על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
חיווי 'מתנשא עלי' מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
בדרכי למשרד, כשאני רכוב, עצרתי ברמזור ברמזור אדום בז'בוטינסקי המאובק והמפוייח ברמת גן. לימיני התגלגל קטנוע מהסוג, איך לומר, בת זוגי וילדיי לא רוכבים על כאלה.
הרוכב, שמנמן עם חזות סלבית, מדי צה"ל דרגת סמל – נראה לי יותר מבוגר מכדי להיות סמל בשרות חובה, דחוס בקסדתו מדבר באמצעות המיקרופון קסדה. להמשיך לקרוא מינורי בסתם
לאחר כחודש צום – אני מתבייש לחשוף למה – תוצרי זקנה. אל תגיעו לגילי, עצרו קודם – של רכיבת אופניים (– האופניים הן הכלי המקדים את רכיבתי לאופנוע, משנעות אותי אליו) – בדרכי ל vesperr, החביב על ישבן בתי קפה שאני, כשאני במוד קונפיגורציית עם מחשב, שם, כלומר כאן, במקום לייצר תוצרי עבודה בלתי כדאיים, להשפריץ טקסטים לא מובנים ובלתי קריאים, או סתם להעיק, להנעתי, על חפים לא אשמים, אני מפצ'פץ' חוויות לא חשובות, אני חוגג את התאוששותי במעבר בחיקר (אם אדבר לרגע בעגת דניאל פאר הנערץ) הבימה.
נראה שלא ניתן לחדש רבות על טרגדיה כְּזו שנחוותה על ידי מי ששמו קץ לחייהם ולסובביהם.
עם זאת, כן ניתן לדבר על כך, לשתף במחשבות, כאמצעי התמודדות.
האתגר בטראומה של שימת קץ לחיים של דמויות קרובות, הוא להישאר 'בחיים', למזער את הקוועץ' האישיותי שמהלומה כְּזו מותירה. להישאר בחיים עבור עצמנו ועבור סביבתנו הקרובה.
ברור. להמשיך לקרוא קרוב ששם קץ לחייו – שיתוף במחשבות
מזה למעלה משלוש שנים, מדי שבוע כרוטינה, שי יוצאת עם שאול, מהמוסד לבית הקפה הקרוב; 'לימונדה גדולה עם תוספת סוכר, פרוסת עוגת שוקולד – "הכי גדולה שיש לך" ומילקשייק ריבת חלב עם תוספת קצפת'. עכשיו אין לו תקציב לקפה. 'החונכת שלי', בן גילי קורא לה. kpbh שלוש שנים היא נקשv, עצמונית, על דלת המוסד, "באתי להתנדב" אמרה, ואחרי שניסתה להשמיע מוזיקה לקבוצה הצמידו לה את הדמות הפחות אהודה מאלה שמתקשרות.
הערכת דקות קריאה: < 1שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי 'דעות' במרחב פרט-חברה-ריבון, להלן פוליטיקה, הן ביטוי להעדפה ערכית של מימוש סנטימנט. לכן אין בהן 'נכון' או 'לא נכון'.
אני צורך פודקסטים. בין שעה לשעתיים ביום. צריך שילמדו אותי משהו, לאו דווקא אקטואליה או חוויות.
עושים היסטוריה היא הטובה (לי) ביותר, ובה, עושים היסטוריה, תנ"ך, התשובה, פוליטיקה, משפט, מינהר, חשבון, כשבגרוש היה חור, אבא של יונתו והבן שלו. להמשיך לקרוא שעה היסטורית
קונסרבטיביות – אינסטינקט מושרש, מנורמל ומועצם על־ידי קהילה תומכת משמרת התכנסות הזדהותית, מסורת וציביון. פרוגרסיביות – חתירה לרציונליות, ניתוץ פרדיגמות אמוניות, חופש ושיוויון זכויות פרטים – השפעת בית הגידול, מתומלל ונתמך בהשכלה.
