תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
#רצי1נל
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
#רצי1נל
תחושה של הפחתת ערך
שפרט גורם לעצמו, וולונטארית,
בעקבות חיווי חיצוני
שלרוב מתכוון להפחתה, אך לא בהכרח.
#רצי1נל
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
#רצי1נל
שלום לך פרופ' רהט msgrah@mail.huji.ac.il,
האזנתי עתה לפודקאסט שאירח אותך ב-הצוללת של גלובס, פרק 24: כן ביבי, לא ביבי, מלפני כ- 4 שנים, 2020.
שאלת (לא באמת 
) למה האהדה בכדורגל נתונה לקבוצה ובפוליטיקה בשנים האחרונות לפרסונה.
הבעת את כמיהתך שפתרון סוגיה זו – להחזיר את האהדה למפלגה כבימי בן גוריון, יאפשר להיחלץ (אולי) או לפחות לתת מענה לחסרונות פוליטיקה פרסונלית פופוליסטית. להמשיך לקרוא אהדה פוליטיקה וספורט
בערב שבת רכבתי לארוחה משפחתית. ברוטשילד, מול הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן, התכנסה קבוצה של כמה עשרות גברים וילדים חולצות לבנות, נשים שביסים, שהתפללו בשירה ותנועה.
אני יכול להבין שיש הרואים בהתכנסות קהילתית כזו מחזה יפה עד משובב. להמשיך לקרוא החלת צביון
הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.
פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות את הפער בין הנשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.
#רצי1נל
אתמול, אחרי תיעוד יוגה בכנסת ואתנחתא בקפה יהושע, נסענו לטקס 'קבלת החלוק' של מסיימי הלימודים האקדמיים ברפואה.
אנחנו לא מחובבי הטקסים כייצוגי מציאות. עם זאת היו בטקס כמה אלמנטים שלחצו לי אפקטיבית על בלוטות הרגש החלודות. להמשיך לקרוא לך יותר קשה
באחת ממשמרות המחאה בקפלן 22 הצטרפה גברת בגיל פנסיה. יש לה ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה, הממשלה, מה קרה, קורה, לדמוקרטיה. ביקורת של 'מבינה' אחת מהמערכת.
כששאלתי מאיזו דיסציפלינה מגיעה, שחררה באי-נוחות – 'עריכת דין'.
כשנברתי מה בעריכת דין, ענתה 'כל מיני דברים', בבחינת לא משתפת. להמשיך לקרוא התכנסות מערכתית
כדי ל'קנא' יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי 'קנאה' מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
#רצי1נל
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה'מקנא' תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
#רצי1נל
ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ'קנאה' על ידי מושא הקנאה או אחרים.
יתכן שהתיוג ידחה על ידי ה'מקנא' בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה'מקנא' – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
#רצי1נל
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעלים של ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן שמאיים על תפישת הערך העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
תודה למ. צ.
#רצי1נל
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטייה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
#רצי1נל
