ייחוס סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית.
'הצדקה רגשית' רווחת הן אצל פועלים ואצל מבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.
חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.
#רצי1נל
הכרה בנתינה, רעיונית או ממשית בעלת ערך נתפש, לטובת המכיר.
הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב.
ככל שערך הטובין הנתפש רב יותר, כן התודה והמורכבות.
#רצי1נל
צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.
מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.
השתייכות פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.
#רצי1נל
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
#רצי1נל
בחינת יחסים בהקשר 'פטרונות | צריכה', מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.
בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על־ידי צדדים מעורבים וכן על־ידי בוחנים מחוץ להם.
#רצי1נל
יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.
בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.
יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.
#רצי1נל
לרוב, מערכת יחסים מתאפיינת בא-סימטריות של פעולות פטרוניות של צד אחד מול צד שני.
במשחקי תפקידים אישיות נוטה לתפקיד אופייני מול אחרים.
לרוב, ולא בהכרח, אותה התנהלות תפקודית תודגם גם מול אחרים.
#רצי1נל
מנפק הטובין רווה תחושת ערך אישי חיובית ולעיתים ערך ריאלי עקיף.
מקבל הטובין מבטא הכרת תודה
♠ כתגובה אנושית,
♣ כדי להמשיך לספוח טובין.
בהליך רציונליזציה המקבל מייחס ערך לתגמול הרעיוני לפטרון כדי להימנע מתחושה של הפחתת ערך.
#רצי1נל
מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמספק טובין בעל ערך (לרוב) ממשי למי שמחזיר ערך, לרוב רעיוני, כשמשפיע טובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן כוונתו מתבטאת על מוטב בעמדת חירות פחותה – אסירות תודה.
#רצי1נל
ביחסים מודעים לפטרונות, ייתכנו מחוות הדדיות;
ברוב מערכות יחסים מתקיים פטרון מובהק,
מחוות מעידות על נצרך שרוצה במודע, או לא,
♠ לא להיתפש כנחות,
♣ כן להיתפש כ’משיב’ טובין, לא 'מנצל', להמשך צריכה.
#רצי1נל
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/SFQWD3JSFtVcAbmdoxZLF
#רצי1נל
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
__________
הטקסט שציינת מתאר את המושג "אובייקטיביזציה" (Objectification) או "החפצה" (במובנה הפילוסופי החיובי), וליתר דיוק – את המהות של "יצירה" או "מימוש".
הניסוח הזה ייחודי מפני שהוא מגדיר לא רק את העשייה עצמה, אלא את המעבר של רעיון מהמרחב הסובייקטיבי (בתוך הראש) למרחב האובייקטיבי (בעולם).
להלן ניתוח של מרכיבי ההגדרה לפי הגישה המושגית האוניברסלית:
1. "תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות"
זהו שלב התכנון והטרנספורמציה. רעיון גולמי הוא לרוב מופשט ואינו כפוף לחוקי הפיזיקה או הלוגיקה של המציאות. התהליך המתואר כאן הוא הגישור על הפער בין ה"רצוי" ל"מצוי", תוך התחשבות במגבלות הכלים, החומר והזמן.
2. "במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה"
כאן מודגש אלמנט הפונקציונליות והטלאולוגיה (תורת התכליתיות). הפעולה אינה אקראית; היא נובעת מכוונה (Intentionality) ומכוונת ליעד ספציפי שאמור לייצר ערך או שינוי מוגדר.
3. "באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה"
זהו החלק הקריטי והמתוחכם ביותר בטקסט. הוא קובע שתהליך המימוש מסתיים רק כאשר התוצר הופך לחיצוני לאדם.
כל עוד הרעיון בראשך, הוא שייך לך בלבד.
ברגע שהוא קיים במציאות באופן ש"תודעה זרה" (אדם אחר) יכולה להבחין בו, להבין אותו או להשתמש בו, הוא הפך לישות עצמאית בעולם.
מושגים חופפים בעולמות תוכן שונים:
בפילוסופיה (הגלו ופנומנולוגיה): היכולת של הרוח "להוציא את עצמה אל הפועל" ולהפוך לאובייקט בעולם.
בעולם העיצוב וההנדסה: מעבר מ"קונספט" ל"פרוטוטיפ" או מוצר סופי.
בתקשורת: "קידוד" (Encoding) של מחשבה לסימנים מוסכמים שמישהו אחר יכול "לפענח" (Decoding).
לסיכום: הטקסט מתאר את התהליך שבו מחשבה הופכת לעובדה, תוך דגש על כך שהמדד הסופי למימוש הוא היכולת של האחר להכיר בקיומו של התוצר.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
