טעותו של פוקוימה

טוויסט לקונפליקט –
מהפיכה צרפתית פרק ב’

עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.

פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה

Share

סדר פואסתטי/ פרואסתטי

שם זמני

יש לך לפיקציה, מונח אוחז טוב יותר?

אשמח לאמץ.

סדר פּואֶסְתֶטִי/ פרואסתטי – מבנה סדור ניתן להבחנה בתודעה זרה ותואם סנטימנט של סדר, ובה בעת נטול משמעות לוגית.

אלף בית במגן דוד

על משקל סדר מדע בדיוני, בדיה מדעית – סדר בדיוני, בדיה סידורית.

שירה, ממושקלת או מחורזת היא סדר פואסטתי.

אמירות נטולות היגיון פנימי אלא מכוונות לאסתטיות סנטימנטלית נוסח:

התכלית: מתן תקפות מיסטית.

סוגי תודעה עם איכות מסויית נוטות לסוג כזה של תקפות, בה בעת אחרות – מוטות רציונליות – סולדות.

להמשיך לקרוא סדר פואסתטי/ פרואסתטי

Share

משיח בכיכר

תפישת תפיסת מרחב ציבורי

עיריית תל אביב, הפרדה, חב”ד, עימות על רקע החלת ערכים סמרחב הציבורי.

לתפישתי, חב”ד היא נקודת קיצון על ציר ‘התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית’–’חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית’. ככזו יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה שלי מצבר מלים אלה. להמשיך לקרוא משיח בכיכר

Share

מונדיאל גילויי לאומנות

סדנאת הטמעה וחירוב שמחות

בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות

Share

אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

לד.ז. המxימה,

רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.

“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”

Theodor Adorno

מניח, שהתכוון לאהדה.

הבחנה

אהדה ספורטיבית

העניין שיש בתחרות ספורטיבית.

לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.

יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.

להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

Share

בערות – נבערות

הבחנה

בורות

בורות – היא העדר ידע והשכלה.

אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.

נבערות

נחרצות הבורות, בורות הנחרצים

בערות היא היעדר השכלה בסיסית.

נבערות היא דחיית מחשבה רציונליות, במודע, לקידום סנטימנטים אמוניים מובחנים.

התנאות בחוסר ידע, בדחייתו לטובת פרדיגמות אמוניות מתכנסות הזדהותית. להמשיך לקרוא בערות – נבערות

Share

חטאו של אלאור אזריה

הרשעתו

מה חטאו של אלאור אזריה?

שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:


לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.

אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה

Share

מינורי בקוץ ובמסמר

מוטוריקה מנטלית

קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנתו – עם ר’ישל’ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.

האיש נאה, בעיניי כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש רומי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל עולל גראמפי, ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק כאופנוע לר’ישל’ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר

Share

סדר פרואסתטי/ פואסתטי

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’.

נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.

נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו

נתניהו דובדבן

ערעור

למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?

בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –

  • נקמה,
  • הרתעה,
  • איון (מהמילה ‘אין’) פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,

מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.

עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ”ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, ‘למה?’

  • למה להחצין מי הרג את ההורג?
  • למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?

להלן הצעתי לשתי אפשרויות:

  • העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן.  🙄
    מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית:
  • החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.

האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.

האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?

חוק קיזוז משכורות מחבלים

שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.

אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?

ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש”ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.

  • עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
  • למה לא פי שניים?
  • למה לא לעצור את כל ההעברה?
  • אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש”פ לא תעביר את הכסף?
  • יפחתו הפיגועים?

מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.

דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.

רטוריקה קונסרבטיבית

במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.

בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.

על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.

החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.

מקור והשראה

אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז’בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז’בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.

עם זאת, לאור מרכיבי

  • הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
  • מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,

אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.

סנטימנט

נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של ‘הקם להורגך השכם להורגו’

  • בבחינת הסרת האיום המיידי,
  • ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.

כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.

מציאות לאחר נמתחת

אקרוסטיכון

חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל”דוחק השיר” (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו‘ נוצרו משפטים שהחלו בו”ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

רטוריקה ליברמן(ית)

“אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק”

פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של ‘אני חזק’, ‘אני נוטר’, ‘אני נוקם’, ‘אני מעצים את הנפגעים’.

הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.

Share

פופוליזם

מדריך לכותב ברשתות חברתיות

  • במתח שבין אמת לחתירה לקידום תפישת ערך – פוגג ת’מתח, מתח ת’אמת,
  • רטורית מתח טיעון לקיצון האבסורד – “מה, אני נאצי?”, כן חולק ערכי משותפים,
  • קצר, קצר, את המסר, עוד,
  • איים, בשם הרוב,
  • המנע ממסר מורכב – נתון לפרשנות, לעיוות,
  • מסאבטקסט, ניואנסים ואנדרסטייטמנט, מורכבים מדיי
  • השתמש בגוף אנחנו רבים, עם דגש על אנחנו הרוב ולכן אנחנו צודקים,
  • שגיאות כתיב זה אותנטי, מבטא זעם חרון,
  • גם ריבוי סימני קריאה,
  • כדי לקדם אגרסיה או עוולה מהצד שלך, הראה שגם השני עשה גם עוולה,
    לא חשוב ההקשר, העוצמה זו הצדקה מספקת
  • שפה קורבנית סופחת אנרגיה מאחדת ומכנסת, – “כש… לא…”
  • חסוך בהומור, מורכב מדיי, מקסימום לעג ליריב,
  • אם בכל זאת הומור – הופכי, אבסורדי, זה כמו סלפסטיק – פשוט וניתן להבחנה מיידית,
  • התמקד באויב המבחין
  • חתור להסכמה במחנה האישי.

 

Share

מינורי בביטוי אישי

Drawing My Own Way Everyday

אני רוכב לי במורד הרצל – הערצְל עם צ’ שוואית קצרה ול’ ארוכה – לסידורציות.

בעודי תר למי להציק, מבחין לימיני בקטנוען עם ארגז מטען, שהפריזר שמותקן לי על האופנוע כקוביית שש בש ייחשב לעומת הפריג’ידר שלו.

על רגלו השמאלית אני מבחין בכיתוב לא ברור. לי. להמשיך לקרוא מינורי בביטוי אישי

Share

מינורי בהתגרות

אתמול התקדמתי על קינג ג’ורג’ לכיוון הים. אווירית, אם הייתי ממשיך, הייתי מגיע למחוז חפצי. מכיוון שאני לא מלאך, לא שרף, אולי רחפן אך נע באופנוע יבשתי, עזר הניווט מחווה לפנות שמאלה לאלנבי ולבצע קפנדריה שגרפית על המפה נראית מבאסת. להמשיך לקרוא מינורי בהתגרות

Share

Great Minds Think Alike Fools Seldom Differ

תרגום חופשי

תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות.
בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.

Share

סולידריות – אחיזה תודעתית

אחווה

תודה לע.ג., שבהשראתו הפוסט נכתב.

אחיזה תודעתית

סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים.

מאפייני סולידריות

בשונה מהתארגנויות אחרות:

להמשיך לקרוא סולידריות – אחיזה תודעתית

Share

מסרים פולחניים במרחב ציבורי

ביטויי התכנסות קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית בפרהסיה

ניסיונות שיווק של מסרים מתכנסים קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית אוניברסלית ובכלל זה כמובן מופעי לאומיות, יהודות, פולשניים.

אלה אין תכליתם לשכנע רציונלית את הנחשפים אליהם להמיר דתם, או דעתם תפישתם מערכת השקפותיהם וערכיהם בנושאי פרט–חברה בגין שכנוע. להמשיך לקרוא מסרים פולחניים במרחב ציבורי

Share

שאלות על המרחב הציבורי

תשובות: חדירה והתגוננות

העיתונאית דנה ורון מעלה מספר שאלות, ואינה מצ‏ַפָּה לתשובות.
כלומר, היא כפרזנטור הרעיון, ומפיצי מסרים אלה לא באמת שואלים, הם שואלים ‘שאלה משיבה’ לקידום מסר א‏מוני.

לו דנה ורון הייתה שואלת אותי, את דעתי האישית המייצגת (רק) אותי
– והיא לא –
למה אני מתנגד, ל”סחורה יהודית”, הייתי מפנה אותה, כתשובה לדרשתה התשוקתית, שם צפונות להן הסיבות. להמשיך לקרוא שאלות על המרחב הציבורי

Share

אחיזה תודעתית

עיקר תשומותי התודעתיות מופנות ל-מה שאני קורא ‘אחיזה תודעתית’;

בשונה מתיאור ספרותי מילולי של אובייקט,
‘אחיזה תודעתית’ היא תצורת תפישה שמכוונת לכך ש
תודעה אחרת, בלתי קשורה,
תבין באמצעות התיאור את מהות האובייקט
כפי שנתפש על ידי האוחז תודעתית.

להמשיך לקרוא אחיזה תודעתית

Share

צ’חצ’ח (יוּת) ערס (יוּת)

הקצנת ישירות, נעדרת אנדרסטייטמנט, ניואנס וסאבטקסט

לפני כמה שנים חבר אמר “צ’חצ’חיות – התנהגות קולנית”
וכנראה שאינני מדייק בציטוט.

באנגלית, riffraff, כשמילון וובסטר מבאר שזו מילת גנאי כ

  1. ‘חוסר כבוד’ לנשוא הביטוי שנמנה על מעמד חברתי נמוך,
  2. שם תואר בסביבת ה’פרוע’, ה’לא מאורגן’, ה’מבורדק’, ה’לא מסודר’.

לא מספיק טוב לי. לא עוטף לי את המושג. להמשיך לקרוא צ’חצ’ח (יוּת) ערס (יוּת)

Share

מינורי בסתלבט

צוחק מי שצוחק אחורון

אתמול בגראז’, שמונָה הסתלבטו עלי – הבעלים, המנהל, המזכירה, שלושה מכונאים, אקספרט ולקוח אחד.

הבאתי ת’אופנוע מפני שכשמותנע, לא מזיק טחורים, כלומר לא מחזיק טורים; כבה ונכבה.

לאחר תנני תננה, האקספרטים המכניסטים הגיעו למסקנה שאין מנוס, יש לנקות את האינג’קטוריאדה. עניין די יקר, שבקמצנותי ניסיתי להימנע ממנו.

להמשיך לקרוא מינורי בסתלבט

Share

הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב

ניואנסים קונסרבטיביים שמרניים

תמצית הבחנתית

דומים.
שוני?
– בסמיכות אידיאולגית,
– במוכנות להקצאה אנרגטית,
– בתוכן [- משני, תחליפי.]

להמשיך לקרוא הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב

Share

אירלנד מאפשרת הפלות

ברכות

לא ניתן לעצור התקדמות;
האנושות מתקדמת פרוגרסיבית, תמשיך להתקדם, גם אם בתנועה לא ליניארית, לא רציפה, לא מתמדת ושאינה מסונכרנת.

אף שכעת עידן האטה, תקופת רגרסיה, עיתות ריאקציה זמנית, התקופה תחלוף, גם אם לא ברור מתי, שכן, לא ניתן למנוע שאיפת אינדיבידואל להיטיב את חייו, רציונלית.

Share

פרקליטות לא תערער

כשר אבל מסריח*

ערוץ 20: יו”ר הקואליציה, ח”כ דוד אמסלם, הניח הבוקר (ד’) הצעת חוק חדשה לפיה הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנים.

להלן הדיווחים.


* כשר אבל מסריח: לא מכיר את הסיפור לאשורו, להלן הבערך המעוות על ידי;

שורה ביילה התקינה דג לארוחת השבת, אך אויה, הדג נשמט לה מפנכתו לבור החרא.
זו, נלחצת, תיכף שבת המלכה נכנסת, חשה לרב ושואלת לעצתו –
“רבי, האם הדג כשר?”
“כשר אבל מסריח” קבע.


סוגיה מרתקת. להמשיך לקרוא פרקליטות לא תערער

Share

מטה לחם

אמצעי כריית פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה – פרנסה, נובעת משילוב של שלושה ערוצים מובהקים:

  1. הטייה אישית, כישרון/ מגבלה אישית לתחום מסויים,
  2. יכולת רכישת מיומנות ידע וניסיון,
  3. תפישת המעסיק שהעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות בתחום העיסוק,

כשעל פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי:

פעולה מאפיין ניתוב סף כניסה
כישור אישי

רתימת כישרון אישי מובחן למקור הכנסה ספורט, אמנות במקרים הנדירים, הנשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ- כסוחרים, מתווכים, בעלי מלאכה מומחים, או מוגבלים אישית להשתלב כשכירים, אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’, להתפרנס מכישור מובחן, בנדירות. שכו, ישנה הלימה בין כישרון בנדירות לבין עיסוק בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון, והתחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהטובין מנגד הוא תלוי האטרקטיביות העסקית של יישום הכישור.
מיומנות
רכישת ידע, מיומנות וניסיון על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת משחר ההיסטוריה עד המאה ה-20, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים. מעטים היו בעלי המקצוע עם סף כניסה – אמנים מהנדסים, מורים, אנשי דת.

המאה ה-20 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים, ובמאה ה-21 – עת התמוססות הפרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות.

ההתמחות המקדמית, האקדמית, הפכה לסנן מאתר, ובכל מקרה זמנית לעידן תחלופת ה’עיסוקים’ – שכן כבר אין ריבוי ‘נגר’, ‘מסגר’ ו’נהג’ זו פרופסיה על סף ההכחדות עם אובריזציית-כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות מאידך.

אמון
ניפוק משאבי ייצור לפטרון כאקסטנציה שומרת או מרחיבה את הטיפול בקניין הפטרון, בתחום הטייתם האישית מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד, מוכנות לזמינות מלאה של העובד סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישור מובהק או משמעת רכישת מיומנות, העובד מהווה קומודיטי בר תחליף, מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי הריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס – זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק, כשהעיקריים הם:

  • תגמול נמוך,
  • מוכנות לעשות את העבודה הבלתי אטרקטיבית,
  • ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון.

פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

  • מימוש כישורים אישיים,
  • יישום מיומנויות נרכשות,
  • הצמדות לפטרון שצורך את כישורי ומוכנות הסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

  • all the above
  • וכן יכולת מימוש תפילה –
    דור הבייביבומרס, היווה את שיא העקומה, בה הייתה התקדמות ברווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,

    • מעטים עם כישרון או כישורים בנדירות מרוויחים יותר מבעבר,
    • בעוד שהרוב, עם הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
      • ביחס למעטים בני אותו דור,
      • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.

Share

מילניאלס ומחשבים

דור מסך

אני כופר בדעה, שדור המילניאלס מוטה מחשבים.

הם לא.

הם מוטי מסכים.

דור הבייביבומרס פיתח את המחשבים, אנשיו הנהיגו את התעשייה.

דור ה x היה הדור שהשתמש במחשבים, הצמיח סטארטאפיסטים.

מילניאלס צורכים ייצוגי מסך, תוצרי חישוב. ישירות – הם צורכים פחות מחשב מדור ה- x.

Share

מינורי בהשמה תעסוקתית

לא פוליטיקלי קורקט

ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.

לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.

להמשיך לקרוא מינורי בהשמה תעסוקתית

Share

מסודר ומאורגן

אז זהו שלא

אמרו עלי והרווחתי ביושר כל ביקורת והשמצה שהוטחה בי. אלה שמאחוריי – אינני יודע, לא שמעתי.

עם זאת, היו גם מי שייחסו לי סדר. אלה היו בפריפריה הרחוקה שלא הכירו את משנותיי, לא ניתן לומר עליהם ששמעו תפישות ומתחו אותן לכיוונים אחרים. וכן, גם מבין אלה הקרובים יותר, גם אם לא המאוד, היו מי שייחסו לי ‘סדר’.

להמשיך לקרוא מסודר ומאורגן

Share

אחאנא”ר בניו ג’רזי

סוציולוגיה כפיזיקה

הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג’רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שהיה נתפש כהתנהגות לא נאותה. הם אנשים מתוקים, נעתרתי. בסוציופטתיות המתעצמת שלי, זו תעוקה אמיתית.

המסובים הכירו כאן. הומוגנים; מהפריפריה בישראל, גרים ברדיוס של 10 מייל האחד מהשני. מכירים מהשכונה, מהביזנס, מבית הכנסת, מבתי הספר והגנים של הילדים. קצת יותר ופחות מבני 40, 15-20 שנה בארה”ב, עצמאיים, בעלי חברות. עושים יפה, עובדים קשה, לקסוסים ואודים. נמנעו מלכלות זמנם ומרצם במוסדות אקדמיים. עברית שמלכתחילה הייתה פרקטית מתמעטת והאנגלית עוד לא משהו. מסורתיים במובהק, אֱמוניים גם אם בהגדרתם לא דתיים. לאומניים, תומכי טראמפ, ונחרצים – העיתונות הישראלית חרא, להחליש את בית המשפט, ולגרש פליטים מישראל. מיידית. כולם – את כל המסתננים, כך חושבים כל הנוכחים. להמשיך לקרוא אחאנא”ר בניו ג’רזי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – מוכנות להרוג

מוקדש* למצהירי שבועת ווסאלים**, באי-נוחות***

פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.

ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:

  1. המוכנות, הרצון לסייע בכל מאודם,
    לא הורגים – מוכנים, רוצים, מילולית, אולי אפילו מנטלית – ולא עושים,
  2. ואני, לא ביקשתי, לא רוצה, שאיש יהרוג, בוודאי שלא עבורי.

כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.

 


*  אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.

** שבועת ווסאל.

*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף.

Share

תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה

רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין

  1. תפישות עולם,
  2. פרקטיקה התנהלותית,
  3. ביורוקרטיה.

* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל’התנשאות’ אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר ‘נכונה’ מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.

להמשיך לקרוא תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה

Share

הבחנה בין למידה לעונש

בלבול נקוט

נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של ‘עונש’.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין ‘עונש’ לבין ‘למידה’. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש

Share

טקס הוא טקס הוא טקס

טקס המשואות מכשיר את הקרקע לעוד ועוד מוות

הארץ  

תפישה קונסרבטיבית – אמונית, לאומנית, מתכנסת הזדהותית, יוצרת רהב טקסי וקונסטרוקטים חותרי הסכמה.
לעומתה, פרוגרסיביות – רציונליות, אינידיבידואליות, שיוויון ושלום, מניבה חתירה לדיאלקטיקה מערערת;
[כל] טקס הוא ניסיון להסמלת מציאות, סוג של אוקסימורון אמוני לצרכי עיצוב תודעתי, מניפולציה חברתית-דתית-לאומנית-פרסונלית.
בעת שרוגל אלפר חותר טקס, הסמלה, צביון, הוא מִדָמֶה, מתכנס בהיבט זה לתפישות קונסרבטיביות. כשכמיהת ריבון לטקס בניחוח וורדים ואלפר שואף לארומת קפה – עניין של טעמי ריחות, זהו מימוש סנטימנטים רגשיים שאין לאחד יתרון על אחר.

Share

שכול שימושי


מופת דוגמנות שכול –
הערותיי

שכול מרים פרץ

מרים פרץ מתמודדות עם כאבה הנורא באמצעות מכלול הכלים שבהישג תודעתה – אישיותה, אמונתה, ערכיה, האינסטינקטים הסנטימנטליים שלה. להמשיך לקרוא שכול שימושי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

מוקדש* למי שיש להיזהר** מפגיעותם*** בצער**** 

מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג’נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

Share

אידיאולוגיה

אידאולוגיה – אחיזה תודעתית

שלא לומר ‘הגדרה’:

סינכרון מילולי של
– סנטימנטים,
– ערכים
– ואינטרסים
של מנסח או מקבל רעיון ניהול חיים.

Share

מינורי בהשתלבות

חמור במרחב

רכבנו למנזר סנט ג’ורג’, ואדי קלט, ה’, חברתו ואני.

בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז’אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ’פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.

להמשיך לקרוא מינורי בהשתלבות

Share