יש הרואים את המציאות כאוסף מופעים, חרוזים עצמאיים ללא חוט מקשר.
השלכה
תגית: פוליטיקה
חמלה אמהית רציונלית
אמא של, מודאגת שבנה ‘מפרק ערבים’ במג”ב.
“לא שלא מגיע להם“
מסבירה,
“אבל אם יעשה זאת שם, יהיה כזה גם בחוץ.”
שיקול רציונלי
מה זה הדבר הזה, להצביע למועמד לראשות הממשלה בשל היותה אישה?
האם פעולה זו שקולה להצבעה למועמד גבר בשל היותו זכר?
הסתרה
הבריטים אומרים ש-
“הממשלה מטילה צנזורה על מה שהיא לא רוצה לדעת.”
אנחנו מסתירים את מה שאנחנו לא רוצים לדעת.
הצעה להבחנת תצורות מחשבה
בתצורת המכניקה המחשבתית, ישנה אבחנה ראשונית, ברורה, גולמית, דיכוטומית, בין מאפיינים:
| חתירה מעשית קונקרטית | חקירה ערטילאית תיאורטית |
| מיישמת | חוקרת |
| מצמצמת | מרחיבה |
| מעש | חזון |
| מציאות | חלום |
| מפשטת (מלשון ‘פשטות’) | מפשיטה (מלשון ‘הפשטה’) |
| בניית סדר בסיסי | ניפוץ סדר קיים לטובת סדר מורכב נשאף |
| מיידית | ארוכת טווח |
| תכלית | תהליך |
| מחויבות לתוצאה רצויה מראש | מחויבות לרעיון, ‘אמת’ או ‘יושר’ בהיבטם האינטלקטואלי |
| שימור סדר קיים | חיפוש סדר חדש |
| שמרנות | רדיקליות |
| אינדיבידואלים כמולקולות החוברות על בסיס זמני למשימה משותפת | האינדיבדואלים כחרוזים על חוט אידיאולוגי משותף |
| נאמנות למבנה מוצק כמדינה מאובחן כלאום | נאמנות למבנה אמורפי כחברה או שותפי רעיון |
| פותרנות מונעת | תהליכיות נמנעת |
| חיפוש ה’נכון’, היעיל | חיפוש ה’צודק’, האסתטי |
| טולרנטיות לריבוי פרדיגמות | מינימליזציה פרדיגמטית |
| ווריאציות מערכות אמונה כדרך חיים | הדרת תפישות אמונה מפני רציונל |
| אינסטרומנטליזציה של תפישות מסמילות | רתיעה מייצוגי מציאות |
שבאים לביטוי באבחנה בין
| דמויות מרכזיות מקדמות את הדומים להן במאפייני הסוציו-אקונומיה | דמויות מרכזיות מקדמות את השונים מהן סוציו-אקונומית |
| חיזוק הרוב על חשבון החלשת מיעוט | החלשת רוב לטובת תמיכה במיעוט |
| כמיהה למבנה מדינה הדוק וחזק | הסתפקות במדינה מוגבלת בכוחה |
| חתירה לעושר | חתירה לאינטלקט |
| תמיכה פוליטית ב’רפובליקניות’ | תמיכה פוליטית ב’דמוקרטיות’ |
| ימין שמרן | שמאל ליברלי |
| ריאליות | הומניות |
| אנשי מכירות מתמטיקה, פיזיקה, מכניקה, כירורגיה, רפואת שיניים מפיקים | פילוסופיה אמנות, פסיכולוגיה (פסיכו תרפיה פחות), סוציולוגיה, תקשורת, מורים |
| מצביאים | מדינאים |
חיווי
ברוב המקרים האבחנה נעשית על פי החיווי האדם על עצמו. תיוגו העצמי מבצע את השיוך.
אז זהו, שלעתים תיוג עצמי לא תאם את אבחנתי.
בבחינת פרסונות אחרות, ישנה נטייה לתייג אותן על פי:
- התייחסותן שלהן לנטייתן,
- הצהרה, נקיטת עמדה, הצבעה פוליטית- פעולה של פרסונה הנתפשת כמייצגת צד באבחנה,
- החצנת אהדה לתפישה מאובחנת, או של ממד אישיותי,
- הכרת הסוציולוגיה העוטפת את הפרסונה, ושיוכה למערכת תפישות.
המקרים המרתקים הם אלה שנראים לא תואמים התנהלות פרסונה-תיוג, למשל, כאלה הגורסים שיש לנהוג באוכלוסיות פלשתנאיות ביד קשה, ולחתור לתהליך שלום, כפי שיש עולים מחבר העמים המעידים שכך גורסים.
ישנן דמויות פוליטיות עם סתירה (שאני מוצא) בין מאפייני אישיותן (הנתפשת) לאכסניה הפוליטית שאליה התנקזו:
מכניקה ימנית, התאכסנו לשמאלם |
מכניקה שמאלנית, התאכסנו לימינם |
|---|---|
| יצחק רבין, אריק שרון, ציפי לבני, טומי לפיד | שמעון פרס, אהוד ברק, אהוד אולמרט, דן מרידור |
שיטת ממשל מרובה מפלגות מאפשרת, אולי מאיצה ואף מאלצת, תנועה.
אישיות עם מאפיינים אישיותיים תהגר לצד שונה ממאפייניה בשל:
- חתירה לנורמטיביות סוציולוגית המקיפה אותה,
- יישום תפישת קידום אינטרס.
כשפעולה או מחשבה מניבים התנהגות, שלכאורה, נתפשת כלא תואמת הצהרתית את הפרסונה, מצפה (יותר) שאישיות ימין תתנהג כשמאל מאשר להיפך.
להבחנתי*, הזליגה האבחנתית מאפיינת יותר ימניים שמזוהים כשמאל. יישום, ביצוע רעיונות שמאליים יכול להיעשות על ידי מאפיינים אישיותיים ימניים מובהקים, שנקלעו לסוציולוגיה או יישום תועלתי במסגרת שמאלית.
אבסורד ככל שייתפש, מנהיגים שמאלנים מיישמים אידיאולוגיות שמאל בעזרת מאפיינים ימניים דומיננטיים מגוייסים.
סטאלין כדוגמא קיצונית, יישם רעיונות שמקושרים לטור השמאלי של הטבלה. אישיותו המשתקפת ממעשיו, היא הקצנה של הטור הימני.
צעדי נדידה מצד אחד לאחר, הם יחסית נדירים.
החיוויים של מי שמחווה שנע מצד אחד לצד שני, מעטים.
המעברים משקפים יכולת (נדירה) של בחינת מצב ושינוי, ולכן אפשרי, צפויים, מעברים חוזרים.
מכיוון שאישיות, לנסיוני, לא באמת עוברת מטא-מורפוזה, במקרה של חיווי שינוי, מצפה לאימוץ מרכיב יחיד מהטור הנוגד. במקרה של חיווי על שינוי, השינוי יהיה של מרכיב אחד.
שאר המאפיינים יישארו יציבים (גם אם תהיה עדות הפרסונה על שינוי מקיף.)
הערות:
באבחנות, הנכתב מתכוון לנטרל ערכיות ועדיפות.
* ייתכן שיש לי תפישה כזו ומגבה אותה בתצפיות שתואמות אותה. 😳
זווית הסתכלות
שלושה עיוורים ופיל
השלושה התדיינו על מהותו:
- אֶצ’ו, החליק בידו על חט היונק וקבע, ‘פיל הוא – דק, קר, קשה, וחלק.’
- פֶּצ’ו, מישש את הבהמה, וטען בלהט, ש’פיל רחב, פּושֶר, יבש ומחוספס.’
- סִימְצ’ו עמד על שלו, שֶ’פּיל הוא בכלל רך, לח, שעיר וחמים’, שכן, ליטף לו ת’ביצה.
יורם קניוק
“מכיוון שהשבוע ויתרתי על היותי יהודי,
איני מרגיש צורך לבקש סליחה, שיבקשו ממני או בכלל להשתתף בחג הזה.”
האקט הביורוקורטי נועד להיות צעד אחרי האקט התודעתי, לא לפני, הלא כן?
האין כאן רתימת עגלה לפני החמור?
האם אינדיבידואל רציונל רדיקלי, באקט הירואי, מגדיר זהותו/ אמונתו על פי תמונת ראי למה שהוא מתנגד?
רואה בכך שלוש בעיות:
- הזהות וההגדרה אמורה להיות אישית,
- זהות אמורה להקדים את הביורוקרטיה,
- הזהות אינה שווה בחשיבותה לאקט הביורוקרטי.
עלבון, הפחתת ערך
- הפקרת תפישת ערכו העצמי של הנעלב,
- על ידי הפקעתו מעצמו,
- באמצעות הפקדתה ברשות האחר – המעליב.
- הנעלב בוחר, וולונטרית, לשתף פעולה עם תפישת המעליב,
- ולהפחית בתחושת הערך העצמי שלו.
להמשיך לקרוא עלבון, הפחתת ערך
תובנות
פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי
| dr;tl: | did not read; | too long. |
| אבחנות, | בחינות, | הבחנות |
| ונביחות. | ||
| יומרות | והצעות. | |
| פשטנות | והפשטה. | |
| דעות, | טעויות, | תיאוריות |
| וטאוולוגיות. | ||
| פירושים, | שיפורים, | .פישורים. |
| פרשות, | השפעות, | הפרשות. |
| מסמור, | מסמורים חלודים, | מזמורים חלושים. |
| משרד חקירות, | קליניקת חפירות, | מעבדת הגדרות. |
| לשכת ניסויים, | מרחב הצעות, | מתחם בדיקות. |
| חוות יצירה, | סדנאת המצאה, | מוסך הרצה. |
| צמצומים ומצמוצים, | צרצורים וריצודים. | |
| תפישות וטיפוסים, | תפיסות ופספוסים. | |
| כיף, | פכים, | ופקפוקים. |
| תובנות עבשות, | טוגנים מיובשים, | תופינים יבשים. |
| טיולים, | טיטולים וירטואליים, | טלטולים מנטליים, |
| טלטלות מנטליות, | ריטואלים ויראליים, | טרטורים טוטאליים. |
| טרחות מעיקות, | תעוקות מרוחות. | מריחות מעיקות |
| קופסאת תכשיטים, | כליא ברקות. | |
| פטפוטים, | טפטופים ופתפותים, | |
| אחיזות מציאות, | אחיזות מצוצות, | זחיחויות מצויות. |
| תחזיות צפויות. | ||
| מלים ונמלים, | משמימים ומשעממים. | |
| המהומי מהות, | מהויות מעומעמות, | המהומים מעומעמים, |
| עמעומים מהומהמים, | נהיות ואהממים. | |
| דעות מגבלות. | גילויי הודעות גבוליות. | |
| הגדרות, | גירודים, | גידורים. |
| הגיגים, | געגועים, | ג’יעג’ועים. |
| געיות והטעיות, | ג’עג’ועים מוטעים. | |
| חידודים מדכדכים, | דכדוכים קהים. | |
| הערות על תודעות גבוליות. | הארות על גבולות תודעתיים. | |
| הארות על גללים תודעתיים. | חארות. | |
| פסיפס מילולי, | מוזאיקה תובנתית, | קלידוסקופ אסוציאטיבי. |
| פרוטיי, | פירותיי, | פרוטותיי, |
| התפרדויותיי | פרודותיי | התפטרויותיי, |
| התפרעויותיי | הפרעותיי | פרעותיי, |
| התרפטויותויי | תירפויטויותיי | פאתטויותיי. |
| פיטפוטיי | פריטותיי | התרפטויותיי |
| התרופפותיי | הפטורותיי | |
| אמיתות לא נכונות, | נכונים לא אמיתיים. | התעמתויות מוכוונות. |
| זבזובים קלישאתיים, | קלישאות מזובזבות. | |
| בזבוזים כושלים, | שיקולים כוזבים. | |
| ציוציי | ציציותיי | צוויצצוויותיי. |
| קושיות, | תהיות ומענות, | טעויות ותעיות. |
| טעויות גלויות, | טעויות גועליות, | גילויים מוטעים. |
| השתאויות משועשעות, | שעשועים משתאים, | השתעלויות ושלשולים. |
| שילשולי לשון, | לשלושי פונפון, | נפנופי לשון. |
| פניני לשון. | ||
| הכללות מקולקלות, | קללות מלוקקות, | לכלוכים מקוללים, |
| כללים קלוקלים, | מולקולות לחות. | |
| תכנים שאבד עליהם הכלח, | קלחים מעובדים לעוסים. | |
| ניסוחים, | ניכוסים | וכינוסים. |
| אסירות תודה, | עושר תודעה, | עצירות תודעה. |
| כניסות | ויציאות. | |
| מירוקים, | קירקורים, | קימורים, |
| ריקוקים, | ביכורים, | ביקורים. |
| תיאורים, | טיהורים, | זיהומים שפתיים. |
| זיכוכים, | זיכויים, | זיקוקים, |
| זיחוחים, | שיחוקים, | חיזוקים, |
| חיזויים, | קיזוזים | וקידוחים. |
| פירותיי, | פירוטיי, | פרוטותיי, |
| פרזותיי | פרסותיי | פעיותיי, |
| פעוטותיי, | פיטפוטיי, | פתפותיי, |
| טיפטופיי, | פימפומיי | וטמטומיי. |
| פרשנות מנסחת, | ניסוח פרשני. |
משולש תפישות
במשולש תפישת מציאות ערכית,
נטולת השפעה קונקרטית על הבוחן,
- קודקוד קלריקלי, שמרן, אמוני, ימני, ביצועי, מחזק רוב על חשבון מיעוט,
רוב המכריע של האנשים, - חתירה לרציונליות מצד שני, כנטייה, כהבנה, כתפישה שזה קל ונכון ומתאים לקדם טובה אישית מצרפית, לא מקושי,
מעטים, קרים מנוכרים, היפרפרקטיים לא פרקטיים, - ישנה איזושהי בליטה כזו, היברידיות, של מרוב מולקולות לא רואים את החומר, משכילה בדרך כלל, של התכנסות אפולוגטית, ערכית, להסכמה, הערכה ולגיטימיות, גם וגם וגם וגם.
לכן השוני, המאובחנות המטושטשת והריצוד הליברלי.
תצורות מחשבה פוליטיות
בהמשך לתפישות פוליטיות, המחשבה האנושית נחלקת לשלוש תצורות:
- פעולות על פי ערכים שהוטמעו ומיושמים אינסטינקטיבית או נבחנים על פי רלוונטיותם למצב לאור הרקע האישיותי, תרבותי.
- רוב האוכלוסיה
- פתרונות המייחסים ערך לפעולות כאן ועכשיו המשמרים מצב וסדר קיימים
- אחוז משמעותי, הטייה לתוצאה, הקבוצה השנייה בגודלה
- פתרונות המייחסים ערך לרעיונות מופשטים, ידע מקדמי, חתירה לשינוי, לטווח ארוך, לבחינה על ציר זמן,
- פלח קטן, הטייה להתייחסות תיאורטית, הקבוצה השלישית בגודלה
קטיגוריות מחשבה אלה מתאפיינות מהיות כמה אלמנטים. השלכות אלמנטים אלה מיושמות במגוון תחומים.
גם פוליטיים.
מכיוון שמכניקת מחשבה לא מחליפים,
- מי ששייך לקטיגוריה הראשונה, יכול לשנות דפוסי הצבעה, אבל יישאר שייך לתפישה פוליטית; שמרנית, ליברלית, או נטול.
בדרך כלל יהיה שמרן. - מי ששייך לקבוצה 2, השנייה בגודלה, יצביע בהתאם לסיבה אחת שתיראה לו הרלוונטית ביותר בנקודה הקריטית- בעת ההצבעה. את שאר הסיבות המשניות יכפיף באינוס רציונלי לסיבה העיקרית.
משרעת הצבעתית. - הקבוצה השלישית מכילה את מי שבוחן רעיונות על ציר זמן, פחות מחוייב להצבעה קודמת ומחיל תמלול רחב של גורמים בבחינת העדפתו.
מאפיין יותר מצביעים ליברליים או מצביעי ימין שהדת אינה חלק ממשוואת ההצבעה.
טיפול לאומי בטראומה
ברמה הלאומית, בישראל, פעילויות האפטר-שואה מטפלות בפיתוח, טיפוח, שימור והעצמת הטראומה,
בעוד שברמה האישית היינו נוהגים אחרת לטפל בטראומה.
הערכותיי המעכירות
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
- הן שלי,
תוצר של חושי ויכולתי לעבד ולהגדיר מאורעות
ומתייחסות, בדרך כלל, לאוניברסאלי. - נחרצות
לפחות נתפשות,
לבטח נתפשות שבוטח בהן יותר ממה שאני בוטח בנכונותן.
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
אי שביעות רצון וחרדה פוליטית
שמעון פרס אמר ש-
‘היהדות תרמה את חוסר שביעות הרצון‘.
פראפרזה על אמירה עממית-
מי שבצעירותו לא סוציאליסט, אין לו לב,
מי שנשאר בבגרותו סוציאליסט, אין לו שכל.
להמשיך לקרוא אי שביעות רצון וחרדה פוליטית
לאומיות, לאן
ז’ורז’ קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא “פטריוט אך לא לאומן” והסביר-
- פטריוט הוא מי שאוהב את ארצו
- לאומן הוא מי ששונא את האחרים.
בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי
- עצמאות אינטלקטואלית לחתירה המתנערת מגילויי זהות פטריוטית באשר היא,
- משמעות פרקטית לקוזה נוסטרה אד-הוקי למכלולי חיים,
- ולתרבות- ערכי הנאה, מקדמי חיים שיתופיים.
עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.