הכשל הוא כזה שבשם … בשם מה בעצם? ראש ממשלה שלושה כתבי אישום עדיין אוחז במושכות השלטון, עסוק בלנקות עצמו מול וועדת חקירה שהוא עושה ויעשה ככל יכולתו למנוע את הקמתה.
הגרון חנוק, ואין דמעות.
#חג_תוגת_תורה
מי התפכח? איך יצדיקו?
מערכות לא קרסו, קרוסות
לא מכיר מי (שאני מאמין להם) מתומכי הקואליציה יהפכו למתנגדיה. המכניקה של שינוי תפישתי בעקבות טראומה, מקרה, אסון, לא משנה מערכת הפעלה התנהגותית ולא סט ערכים.
“מה שאני רוצה שיקרה, שהוא יעמוד בהבטחתו מ- 2009.
מה שיקרה, שהוא לא יעמוד בהבטחתו מ- 2009.”
התוכלו לשער מה האיש הצביע? לנחש מה יצביע?
התגנץות
לפיד הציע להכנס לממשלה. מיוזמתו.
זה אולי אצילי,
טקטית לא נכון – על הקואליציה צריכה לפנות,
מהותית, הכשיר את כניסתו של גנץ.
אני יכול להעריך את הרצון ואת המלכודת שטמן לנתניהו בתנאי ‘או בן גביר סמוטריץ’, או אני.’
ועם זאת – לא מצטרפים לממשלה בראשות נתניהו. פשוט לא.
ונתניהו שלנו לא נופל במלכודת, מבין שאם יוציא את סמוטריץ’ ובן גביר לא יהיה לו לאן לחזור.
אז מי מיהר להתגנץ?
עוד לא הבנתי האם הוא אידיוט או ציניקן ‘מתוחכם’ שמכוון לטווח רחוק.
אני יודע מה אני חושב על תומכיו, להם כמו שוטה התנבאתי – הוא ימצא את ההזדמנות להתגנץ; עשה את זה פעם אחת, יצדיק שוב את הפעם הקודמת. גנץ ואיזנקוט אינם פרלמנטרים – הם באו ‘לעשות’, ‘למשול’.
ראש ממשלה שלושה כתבי אישום מנתץ דמוקרטיה ושלטון חוק, מסתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה ועל כולנו המדממים.
אספר לכם עליהם, מעט.
הם מיוחדים. בהיבט אחד – הם החברים* שלי. חוץ מזה הם די רגילים, סטנדרטיים; נורמטיביים, קואופרטיבים, קונסרבטיביים, קונפורמיים; מתחתנים, מחתנים, חוגגים בר מצוות, בריתות עורכים לוויות ומנחמים שְבָעות. הפעילות החתרנית שלהם היא צום בכיפור. סאחים – נורמטיביים שאינם מודעים לנורמטיביותם. אוהבים את עצמם, בעיקר פיזיולוגית. קר חם, להם, לחוצים, עמוסים, עסוקים, אין להם זמן, רעבים, צמאים. העלו את הנוחות ואת הרצון לרמת צורך (כמעט) השרדותי.
למה? שלטון מחליפים בקלפי. שלטון לא מתחלף בשל צרחות צרחנים. וטוב שכך. הצד השני צועק חזק יותר. לי חשוב להחצין את עוינותי לתומכי השלטון בראשות נתניהו. אני רוצה למנוע את תרומתי הזניחה לנרמול הטירוף, זה למה. [ימנים בזים לרפיסות מי שלשמאלם, מבועתים מאדיקות מי שלימינם, וכמהים להכרת הליברל שמולם, על היותם סבירים, והומניים.]
ב- 30 השנים האחרונות משפחתי מבקרת בקיבוץ אחת לשלושה שבועות. בערך. את החגים עושים שם. חדר האוכל, המועדון, בית העם, פינת החי הסוכה של כנרת. הבית של סבא. של הדודים. אוהב את המקום, בתקשורת עם דמויות משם. מרגיש רצוי ואסיר תודה על הכנסת האורחים הנפלאה שחברי הקהילה הזו הרעיפו על משפחתי ועלי. פינקו אותנו. חלקו איתי בנדיבות את השפע שלהם.
למדתי להעריך את מה שעשו, את הצלחתם הקהילתית והכלכלית; חריצותם, את הניהול המדויק והנחוש, המריטוקרטי – המוכשרים מנהלים (– כנראה שהם מסבירים אחרת. לדעתי, האוקסימורון מריטוקרטיה־סוציאלית הוא סוד הצלחתם.)
חב לקהילה תכנים וחוויות משפחתיות רבות. קלישאה לומר ‘משפחה’? לא. יש לי משפחה שם. ה’שם’ איננו. משפחה שחוותה הרס בלתי נתפש.
אזעקות, תמונות, סרטונים ברשתות החברתיות וכלי תקשורת מחו”ל.
ממדי הפיגוע – עשרות מחבלים פרצו, 22 הרוגים, מספר לא סופי.
התוכנית לשבת לעבור בהבימה ובכיכר דיזנגוף, להתעדכן האם ומה במלחמת הדתיים על החלת סממני ציביון על המרחב הציבורי, מבין שבערב לא תהייה הפגנה בקפלן. שוקל ללכת להפגין לבד. יורד מזה.
באזעקות – זה לא בסדר – נותר במקומי, בשדרה או עולה לגג – סטטיסטית הסיכוי שאפגע מטיל שואף לאפס, מעדיף להיות בחוץ.
התנסחה קלישאת ‘הפתעת מלחמת יום כיפור’.
אמנון אברמוביץ’ הוריד לי את התובנה שאין מה להשוות; כעת מול אזרחים, אז מול צבא שקול, כעת מעצמה גרעינית מול מיליציות, כעת כבשו שטחים אזרחיים. פוגרום, גיא הריגה.
עמית סגל – מדגים שפיקוח שפרור נתניהו דוחה שבת וחג.
לא אלך להפגין היום. המחאה על hold? אבל הכרחי למנוע ממי שהביא אותנו לכאן להמשיך לשלוט. להסיר אותו מההגה.
Yair Dickmann is an Israeli writer, playwright, and political commentator. He is known for his criticism of the Israeli right-wing, especially the religious-nationalist camp. He also writes about history, philosophy, culture, and sports. He has a website where he publishes his articles, plays, and other content1. He also has a Twitter account where he posts his opinions and jokes2. He is a supporter of the Meretz party and advocates for rationality, individual freedom, liberalism, equality, and peace.
What are some of his famous works?
The Missing Codex for Striving for Rationality (הקודקס החסר לחתירה לרציונליות) – a series of blog posts that explore the concept of rationality and how to achieve it in various aspects of life, such as emotions, desires, beliefs, morality, politics, and more12.
Enjoy Working? (נהנה לעבוד?) – a play that satirizes the modern work culture and the alienation of workers from their true passions and values3.
לרפרף עד תחתית הפוסט כדי לחזות ביומרה, במה המדובר כלומר הנכתב.
לא לקרוא; אני מכיר את הטקסט והן ת’כותב – לא ייצא לך דבר טוב ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא לבריאותך.
אזהרה
לו אני במקומך, הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה החביבה עליך – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מבין שקריאת טקסטים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן. ותבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ’פוץ’ התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן ולקרוא, אמליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.
* הלקסיקון החסר
‘חסר’ במובן שחתירה לרציונליות לא יכולה להיות מושלמת לא בהיבט ‘סיום’ ולא של ‘נטולת שגיאות’, ובעיקר בכך שהתנהלות אנושית חסרת רציונליות.
‘אמרו את זה קודם לפניי’ – כשאני בשטחיותי שאינני יכול להתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים, מגלגל את ההמצאה מחדש, לוקח מושגים טעונים, מנסה לנסח אותם, לאחוז אותם תודעתית.
זהו ניסיון לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.
הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אלפביתית. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.
צידוקים והצטדקויות
כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – ‘החומר בלתי קריא’ מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת ‘לך לא ‘כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן’; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא ‘מה עבר לו בראש’ כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד , אני מוצא את הקוהרנטיות. לעיתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם ‘לא ברור’, סיבה מצוינת לבחון את הנכתב שוב.
אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.
הניסוח לא מתיימר ‘להסביר’ מושג,
אך כן ‘לאחוז’ את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל’אחיזה’ נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.
אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.
באמצעות ד”ר אשר לוי נחשפתי לאמירה “הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)” (Alfred North Whitehead: “The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato“). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.
הקודקס ‘חסר’ במובן שלא ניתן להשלימו, וממילא לא אסיים אותו.
ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, ‘משובח’ יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.
את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לטוויט.
השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ לאלץ עצמי לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, כלומר שיהיה מינימליסטי.
♣ לשמור, לתעד, את התוכן מחוץ לרשותי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּסֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.
המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.
לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.
אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת ‘כמה עלה לי’, על מה אני מוותר כדי לעסוק ‘בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא’.
ייתכן.
תיוג
ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה לכנוס משאבים יקרים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה לפעולה חלופית.
ספיחת תחושת ערך
אישית,
למפרע,
מהקרבתטובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.
מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.
חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית,
נתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.
עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.
פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.
תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.
סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם.
מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון.
כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? ) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה
טריגר
מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.
מנגנון ביולוגי אורגני
התפתחות
התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות.
עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.]
כיוונון
סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.]
אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי
בקרה רציונלית
pre פעולה
לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט.
אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה
בקרה רציונלית
במהלך פעולה
במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם ‘נעים’ ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט.
לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.]
בקרה רציונלית
post פעולה
לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש.
הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים
תוצר בהצלחה
תחושת הנאה.
ביטויים פיזיולגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה
התכנות המודל המוצע
קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת ‘הסבר לא בלתי נכון’.
נזק פיזיולוגי
תוצר בכשל
תסכול מנטלי.
מעגל משני של אינסטינקט
התניה
מימוש רצון טרם בקרה רציונלית.
יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד
רציונליות
הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו.
יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט. טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו.
סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן ‘פוליטיקה’, הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים.
מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי.
אבולוציה
עד עתה
פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה.
שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי.
אבולוציה
מעתה
הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו.
אני כורך את מושגי ה’אינסטינקט’ וה’סנטימנט’ יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.
להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.
מה עושים עם זה?
לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.
ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של ‘שליטה עצמית’.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך את התוכן.
הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתנייםמיטיביםזמנית מקומית ומהשפעה זולה ומפחתת.
הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ורגש של מחזיקי תפישה.
שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.
עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים
גורל אלוהי אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסויימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר מעשים.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגותפתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית. נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
לתודעה נטייה לדבוק בדעה מוטמעת, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.
תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות. בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ’חדש’, נטול דעה לגביו.
עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות ‘דעות’ בהתאמה אישית.
ה’דעות’ – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.
חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה. נקודה בזמן, בה תודעה מחווה שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה, את קשרי סיבה–תוצאה, של צבר מידע נקלט. בקרת הבנה: האם פענוח ההיסקים ההיררכיה והקשרים, מאפשר יישום פעולה שתניב תוצר של כוונה מקדמית?
תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית. מנעד תוכן ההחלפות כולל פעולות וטוביןממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה. הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.
סימביוזה ביולוגית
נטולת מורכבות ובחירה; זו תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהותנצרכת.
תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות מתישים במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.
לרוב, הזדהות חזק עם חלש יחסית לו:
⬅️ ‘לו אני במקום’ – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ ‘אני חזק נדיב’ – הגרת נדיבות חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו,
לספיחת סיפוק רגשי.
התכנסות הזדהותית עם עמיתים לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, התארגנות, חזקה –
החצנת נחיתות,
שאיפה להעצמה.
קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב חדש, שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.
שינוי התוכן נתון להחלטה של בעל־הסמכות הריבונית, והחלתו אדישה לרצון הנתינים.
אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ, יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.
בחירה נוגדת רצון, בשל איום בחלופה נתפשת גרועה בהרבה.
הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית, מנוגדת לרצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח,
שאמנם חלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות בהרבה ממימוש הכורח. ♠ ב’הכרח’ יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה, ♣ האיום לא בהכרח מוחל על ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית, על ההכרה – ‘אם לא אזהר, יאונה לי רע.’
שיטת טיפול בסוגיה
של צֶבֶר פרטים מובחן,
בה בהכרעה על סוגיה מובחנת נידונה
תיענה ב ‘בעד’, ‘נגד’, ‘נמנע’,
לכל משתתף יחד קול אחד,
בכוונה מקדמית לשקף את תמהיל עמדת רוב המשתתפים.
ניסוח טרום הוכחה
הקושרת צבר אמירות מקדמיות אחרות ועובדות
במטרה להוות בסיס ליצירת מסקנה.
Chat GPT
שאלה
What is the following definition for: “Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion.”
תשובה
The definition describes the concept of a “preliminary statement” or “אמירה טרום הוכחה” in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.
[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ’ויתור‘ היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.
לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ’ויתור’ כדי לספוח תחושת ערך חיובית.
תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.
♠ התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל’מקריב’.
♣
🔸הבנת הערך ה’מוקרב’, טרום מעשה ה’הקרבה’,
🔸ללא מודעות טרם ה’הקרבה’ – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה’ לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.
תגובתיות פיזית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער נזקם.
רצון, דפוס פעולה, צריכה, התנהגות, התנהלות, מהנים שהתפתחו והתעצמו בהדרגה להתניה עד להתמרתה לצורך פיזי או מנטלי, שמניעת סיפוקו מאיים על תפישת תקינות החיים.
צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש פעולה סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.
הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טוביןממשיים או רעיוניים, מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה, כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – “העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה.” – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
שאיפה רציונלית:
לאמן וליימן תודעה, כאמצעי התנהלות במציאות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות במידת האפשר והיכולת לקידום רצון בעל התודעה.
טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי פסיכיות.
אי־רציונליות.
ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים.
פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא ישום פרקטי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון⇐למהות
לשם יצירת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה
קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים
⬇️ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
⬆️ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טוביןממשי או רעיוני.
ביטוי
להקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
פחותים, מינימליים,
על ציר זמן,
להשגת מטרה,
בהשוואה יחסית
לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
◀️ בעוד ‘רצון’ הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ ‘כוונה’ היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
מוכנות פרטים
להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית
של רוב אנונימי
שואפי השתייכות לקולקטיב מובחן, צביוני, היררכי, סמכותני, עם אתוס הנהגה,
מעודד שיוך רגשי של פרטיו,
כ-
על־ידי אלקטורט שסומך עליו שיפעל ‘נכון’ גם אם נוגד עמדה מקדמית.
ימין: הבנה שמחויבות לאידאה, לצביון, למחווה, יתקפלו מפני סבירות או סמכות.
בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ–נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.
התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.
מניפולציה התנהגותית מכוונת לסחיטה רגשית,
נעזרת פרשנות מגמתית, עיוות עובדות, הטיית נתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטייה רגשית.
[לא נכון יהיה לקרוא ‘מניפולציה רגשית’, שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית.]
תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.
נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית, באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט–חברה–ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ותשתיות קהילתיות.
[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.
הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ’סובלימציה’.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.
הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או גוף להחיל רצונו על אחרים.
הכרה ב-
♠ כוחרעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים. הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה’נכון’ וה’אמיתי‘ בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסויים. הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.
סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה חוסר־ידע, לכן, רציונלית כדאי שתהיה זמינה.
♠ לבחינה רציונלית: האם שירתו חיובית או שלילית את בעליהם?
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים, שסיפקו או מנעו במימושם, או בחדלונם.
מערכת יחסים שבה צד אחד נתפש כמעביר טובין, לרוב בעל ערךממשי, למי שמחזיר ערך לרוב רעיוני, כשמשפיע הטובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן רצונו מתבטא, על מוטב נחות ממנו בעמדתחירות פחותה – אסירות תודה.
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכתטובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך, מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
תיוג של יחידת זמן רעיונית, תחומה בין עבר לעתיד ללא משך מדיד,
בה אורגניזם בורר תגובה לגירוי בלתי צפוי שנקלט באחת, על ידי חוש(ים):
האם להפעיל אינסטינקט השרדותי או ליישם סנטימנט מבוקר.
פעולות אדם קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
המעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, מטעם כוח עליון מארגן.
על פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.
קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על האמירה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
♾ ניתן לאבחון עכשווי בבחינה לאחור, לא ניתן לחיזוי,
♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי שינוי.
ייצוג מופשט של מהותתודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
במעבר, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.
אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי הוא פוטנציאל לרעיון אחר.
שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ’שונה מקודמו’,
שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.
ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסתזיס.
הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.
בהבנה שלא יתכן שוויון מוחלט אלא חתירה לשוויון,
חותרי השוויון מסכימים, במודע, לקיים ולשמור פרדוקס: הסכמה לתת סמכות בלעדית לפרטים ולמוסדות שאין לאחרים – בכך מוותרים על היבטי שוויון מסוימים – כדי להחיל היבטי שוויון רחבים.
מוסדות ממשל, הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויות כופות שוויון.
ממשל – יישוםריאלי של רעיון מופשט. לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין המשתתפים, בוחני השיטות והמתפעלים אותן;
האזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.
ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים.
* שימוש שגוי** רווח במונח ‘פרוגרסיביות’.
טיפול ברגישות תחושות־ערך היא קונסרבטיביות חמלתית.
[‘בלאק/ג’ו-פייס’, כדוגמא, אינם פרוגרסיביות, אלא הבניות שמרניות.] ** אני יחיד שמייחס שימוש שגוי ל’פרוגרסיביות’
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
משער, שבעתיד יגיעו עצמונית לתפישתי 😀 זו.
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על ידה.
תיוג שלילי
על אישור של בעל סמכות
לפעולה רעיונית או ממשית
שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.
‘תודעה זרה’ מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.
בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023) – צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שממפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה ‘תודעה זרה’.
שינוי בעקבות הסכמה לקבלת טוביןממשי או רעיוני, לנתינת טובין אחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין התמורה המתקבלת בכללותה נתפשת על־ידי כל צד כעדיפה על הטובין הניתן על ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
היכולת לתפוש רעיונות מופשטים ומורכבים היא תשתית הכרתית מתפתחת. פרטים חולקים תפישות מייצגות רעיונות ובכך מתאפשרת תשתית תקשורתית שפתית.
בעלי תודעה נבדלים בתכני התפישות שהם מכילים, וביכולת להכיל מורכבות תפישתית באופן שמהווה טביעת (אצבע) תודעה ייחודית להם.
תודעות אנושיות דומות למחשבים דומים שיכולים להכיל תכנים שונים.
מחשבים עם קונפיגורציה זהה יכולים להכיל מורכבות זהה.
(כנראה ש) אין שתי תודעות המכילות תוכן זהה בשל ריבוי הקשרים שגורמים לסיבוכיות התכנים שמשתנים בהתאם לתודעה בהם הם מאוחסנים.
ניסוח יחסים
בין היררכיות ערכים
רעיוניים,
שמנחים התנהלות
בסוגיות פרט־חברה.
תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.
כשצבר פרטים בעלי מאפייני תרבות מובחנים
מתחכך בפרטים עם צבר מאפיינים אחר,
כשמובחן במובהק
כיוון הפיעפוע – אימוץ ערכים וסטנדרטים התנהגותיים,
או דומיננטיות ערכים מאפיינים בתרבות שנוצרה בסינתזה – אופי התמהיל המתקבל,
מחווה על עוצמת תרבות ביחס לאחרת.
הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון. אחיזה תודעתית של מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות.
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכתטובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמעביר טובין, לרוב בעל ערךממשי, למי שמחזיר ערך לרוב רעיוני, כשמשפיע הטובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן רצונו מתבטא, על מוטב נחות ממנו בעמדתחירות פחותה – אסירות תודה.
צפיתי בסדרה האחת. [מדלג על הביקורת, עשו את זה קודם לפני. טוב יותר. (כמו בקונספט הגלויות*)]
* גלויות
אם נולדת בסבנטיז ודרומה נחשפת לקונספט גלויות; אין צלום תיירותי שיתחרה עם צבעוניות וסכריניות הגלויה. אז למה לטרוח לצלם? ואז הגלויות נעלמו כי לא יכלו לכלול את התייר שהוא, ברוח הימים האלה, העיקר.
התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושתערך של הסובייקט המעריך.
האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא אובייקטיבית; סובייקט כאובייקט = אוקסימורון.
ביקרתי חבר מאושפז במחלקה פנימית. פניתי לצוות לשאול על מצבו. [המוטיבציה שלי – חפרן שכמותי – הייתה לסמן למי מהצוות שיש מתעניינים באיש, מין תת לחץ פוטנציאלי שבנוסף לדמויות בהן הם מטפלים, גרוטאות אנושיות בהליך החלמה או גריטה, יש בריאים אסירי תודה שיהיה גם כדאי לרצות.]להמשיך לקרוא מינורי במניפסט(ים)
מוקדש* למי שלא מודעים** לדמיון*** שלהם לתכונות האופי**** השליליות שהם ייחסו להוריהם
“Old age is when you realize you have become your parents.”
אינני יודע מי אמר
זיהוי בהורים תכונות שליליות שמודגמות על ידי ילדיהם.
יש לי חבר שמתלונן על היבטי אופי של אימו.
מכיר אותו דיו, ודיִי, כדי לבטוח במה שהוא מייחס לה, גם אם לא מכיר אותה דייה כדי לאשר את המאפיינים המיוחסים לה מניסיון שלי.
במצבי קיצון בהם אין לו מספיק אנרגיה לתחזק פסאדה, אני מזהה את האלמנטים שהוא מייחס לה.
נראה לי שהם מתחככים על אותם משאבים במחסור.
* אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעיתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה
]
