מינורי בסתלבט המונים

משך קריאה כ־ <1 דקות

“כן” עניתי לצלצול הנייד, שמעתי כמה שניות מוזיקת ‘המתנה עסקית’.
“אני מעבירה לך את ראש הממשלה” נשמע קול נשי מוקלט, ולאחריו בריטון נתניהו “שלום כאן…”

שנות ה-80, ימי ששי אחר הצהריים, משלחת משרד הביטחון ניו יורק, אנשי חב”ד חלקו דפים מטעם הרבי מלובביטש.
“אל תזרקו לפח, זה קדוש” הנחו.

סתלבט אמוני, לאומני,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

Share

מי שמאמין שוטה, מי שלא – כופר

משך קריאה כ־ 1 דקות

יכול להיות שהוא מאמין?

אמונה באשר היא, מהווה כיבוי מודע של בקרה רציונלית בוחנת ומפרקת תפישות.

בשל כך אני שואף להתרחק מאמונות,
ואינני רוחש הערכה חיובית למאמינים. להמשיך לקרוא מי שמאמין שוטה, מי שלא – כופר

Share

בחירת מפלגה

משך קריאה כ־ 3 דקות

אלמנטים משפיעים

בחירת מפלגה נסמכת על תמהיל: להמשיך לקרוא בחירת מפלגה

Share

מה בין לאומיות וגלובליזם?

משך קריאה כ־ 2 דקות

ד”ר יורם חזוני

https://fb.watch/4dTPBsfgED/

זווית אחרת? אוקיסמורון. זהו הסבר פשוט, סטנדרטי לנהיית המון עם תודעה דמוקרטית נמוכה שמבדיל בין אנשים על פי מיסטיקה – גזע, דת ולאום.

אמירת חזוני על היטלר הוא מהות לאומנות – טעינת לאומיות מפעמת בתודעת המונים, שנמצאת אבולוציונית במגמת דה-פרגמנטציה בערכיות פרגמנטית, מתכנסת הזדהותית.

‘הבעיות’ של תפישה כפי שחזוני מדגמן, עם היטלר:

  • (הקטנה היישומית –) היטלר הלך רחוק מדיי,
  • (הגדולה הערכית –) נגד העם היהודי שעליו נמנה חזוני.

במהותן אלה תפישות רגליים שבוקעות מאותה מכניקה אידאולוגית.

באבולוציה האנושית התפתחה משפחה, שבט, דת, כולן תחת מנהיגים.
ככל שהגופים המאגדים נהיו גדולים יותר, כשמרכיביהם אנונימיים האחד לשני היה צורך בכוח כופה איחוד שלוב על מצע מתמלל, לאחד את ההמון להתכנס לאידאולוגיה מיסטית.

התוכן של חזוני הוא דוגמא לתמלול מאחד המון בשרות כוח שלטוני.
אכן הלאומיות מגרה את האימפריות. אבולוציה פוליטית.
המדינה החליפה את הדת. אצל מאמינים, לאומנים, פטריוטים, דת ללא אל, עם הסממנים המיסטיים.

לאומיות היא התייחסות לשיוך ביורוקרטי למדינה.
לאומנות, בה חזוני מצדד היא טעינת השיוך בנשגבות ערכית.

השלב האבולוציוני הבא הוא הדה־פרגמנטציה הלאומית. התפתחות גופי אד־הוק שנועדו לשרת את פרטיהן העצמאיים כתחליף לגופים אמוניים לאומניים שנועדו לשרת את מנהיגיהם הנישאים על סנטימנט שימור התכנסות הזדהותית של המון.

האימפריה הרומית לא קרסה ביום אחד. גם מבנה מדינות לא יקרסו באחת. האיחוד האירופי אינו הצלחה מסחררת.
חכו – אלה תהליכים בלתי נמנעים שמתקדמים לא ליניארית, לא ברציפות ולא בסנכרון.

תהליכים אלה ניתנים לעצירה כמו שניתן לעצור רכבת עם נוצה.

נ.ב.

חזוני היידגר

אני רואה דמיון תפישתי בין חזוני לבין היידגר.

פדופיליה אינטלקטואלית

ב’פילוסופים’ כחזוני, אני רואה פדופילים אינטלקטואליים, שנהנים מהחדרת רעיונות אמוניים, לאומניים, לטובת סיפוק עצמי, לתודעות חסרות ישע.

Share

אצביע מרצ

משך קריאה כ־ 11 דקות

געוואלד

הסתייגות

אין לראות בטקסט זה ניסיון שכנוע אלא את ביטוי עמדתי.

תמצית

אצביע מרצ לא מאהבת הארגון, אהדה לראשיו – אלא כדי לחזק עמדות קרובות לשלי.

שאלות יסוד בבחירות

גילוי נאות #1

מאז שעמדתי על דעתי הפוליטית תמכתי במרצ, בראשות שולמית אלוני. בהמשך, הצבעותיי היו למרצ.

חשיבות

כשערכיך במעוט ייצוג אלקטורלי, כמה חשוב לך ייצוגם הפוליטי?

אסטרטגיה
גילוי נאות #2

הבן שלי עובד בקמפיין מרצ. הצבעתי לה לפני שעבד עבורה, הייתי מצביע למרצ גם אם היה עובד במפלגה אחרת, ושמח שהוא עובד עבורה.

האם הצבעה בקולך היחיד תפיל שלטון על ידי תמיכתך בתמהיל של דומים לו (– ימנים), או, על ידי חיזוק אנטיתזה?

לימוד

מה הידע ש(לא) הפקת מההתגנץות ומההתפרץות שארעו אך לפני שנה? להמשיך לקרוא אצביע מרצ

Share

קורסים תודעתיים ואני

משך קריאה כ־ <1 דקות

הבחנה

סדנאות תודעתיות למיניהן
עוסקות,
פרקטית,
בתפישות תודעתיות
כדי לשנות מציאות אצל סובייקטים פרטיקולריים, מניפולציה מוכוונת
♠ הקלה בסבל ללקוחות,
♣ רווח למפיק הסדנה.

אני
עוסק
בתפישות תודעתיות
לתפישתה,
בהתיימרות
על ידי תודעות גנריות בלתי תלויות,
לשימוש עצמי.

בשונה מסדנאות תודעתיות שמתיימרות לשנות תפישות מציאות של סובייקט כלקוח, אני מתיימר לתאר מציאות נתפשת גנרית לניהול עצמי.

Share

הסבר

משך קריאה כ־ 1 דקות

אבחנה

האם הסבר ניתן כ

בנייה קונסטרוקט – בניית מציאות פסאודו רציונלית מקדמת תפישה מקדמית, לתחזוק תודעתי של הבונה ושל המאזין להסבר? כביחסים אישיים מניפולטיביים?
לקידום תפישה אישית חיובית

או, האם להמשיך לקרוא הסבר

Share

שכנוע הצבעה

משך קריאה כ־ <1 דקות

שכולם יצביעו

אינני משכנע להצביע למפלגה זו או לא להצביע לאחרת,

בהתנשאותי –

  • כשאני נשאל אני משתף מה הן העדפותיי האלקטורליות,
  • אני בספקטרום בין לעג–לבעתה מערכים או מתפישות דמוקרטיות שאני נחשף אליהם.
Share

הייעוד שלי

משך קריאה כ־ <1 דקות

Wtf?

מה זה השטויות האלה ‘ייעוד’?

אם יש מי שהחליט שמטרתו, תכליתו, עיקר תשומותיו יופנו ל… מובן. במובן ‘יעד’.
על פי רוב לא זו הכוונה.

ייעוד מבטא את תפישת המתייג שעיסוק כלשהו מוכוון על ידי כוח עליון, סדר קוסמי מארגן.

הדבר המשתמע מתיוג ‘יעוד’ הוא התפישה של המשתמשים בו שכוחות על מיסטיים קבעו זאת, שהם ‘גילו’ את זה, ולפעילותם יש לייחס ממד חשיבות חורג מפעילות מקרית סתמית של מי שלא יועדו.

פתטי

Share

מינורי בכסף זה לא הכל

משך קריאה כ־ 1 דקות

פרופורוציה וסדרי גודל

צ’אן הפועל הסיני הגיע לטפל בתקלה בחדר המדרגות. מכונת עבודה. עם כליות אבל אינסטרומנט. הוא מסתדר אצלנו; שם את הכלים ובגדיו בחדר של הבת שלי, את האוכל במקרר, בצהריים ביקש צלחת, קבל כוס וסכו”מ, שאל על חימום, תודרך על תפעול המיקרוגל, הניח את כלי האוכל בכיור.

העברית שלו מאפשרת תקשורת, שכן הסינית שלי שקולה לאנגלית שלו. מניח שיש לו 200 מילים בעברית. ומספרים. להמשיך לקרוא מינורי בכסף זה לא הכל

Share

מאפייני ימין, קונסרבטיביות #236

משך קריאה כ־ <1 דקות

תודעה דמוקרטית נמוכה

כמיהה למנהיג מיטיב, מגן, מחסן.

פוליטיקה: סוגיות פרט – חברה – ריבון

  • אמוניות, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית לקבוצה,
  • רתימת דיאלקטיקה להוכחת פרדיגמה מקדמית,
  • כמיהה לעוצמה, סדר, היררכיה, אל, מדינה, מנהיג, שליטת
    רוב במרחב הציבורי, רהב מלל, טקסים וסמלים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי מסבירי דחיית פנייה

משך קריאה כ־ 2 דקות

מוקדש* למסבירים** שלא התבקשו***

פגוש פוגייש פגשתי, מכבירי הסברים לתשובתם השלילית, בפניה אליהם.

פגשתי מי שמבקשים מהם, בעיקר מציעים להם הצעות, שמקפידים – מובחן לי – להשיב ב-‘לא’ אופייני, צפוי מתבקש, שמעבר למנומס מוסיף את ‘מה הם עושים שלא מאפשר להם להיענות חיובית לפניה’. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מסבירי דחיית פנייה

Share

מיכאלי – רדיקליות, לא פרוגרסיביות

משך קריאה כ־ 6 דקות

הבחנה בין העבודה לפרוגרסיה:
שוויון > חופש

ניואנס ההבחנה בין העבודה בראשות מיכאלי למרצ הרעיונית: שמרנות אישית עם טוויסט הקצנה פרסונלית לעומת חתירה רעיונית לקידמה והתנהלות שמרנית.

מפלגת העבודה ומרצ

באיוולת פוליטית, מתמודדים בבחירות 2021 בנפרד. שלא בטובתן המפלגות המיטו קושי על מיגור ממשלת ימנית אף ששתיהן מקננות בסמיכות על ספקטרום השמאל הפוליטי. הן החלישו עצמן וולונטרית בחזית הפרלמנטרית בכך שלא אחדו כוחות ולא גייסו דמויות בעלות ניסיון ונפח עשייה. הן אווררו את ההתנהלות הכאילו ‘אסטרטגית’, שאופסנה לרגע אצל מצביעי השמאל שהתאכזבו אך לפני שנה, דחקו אותם לאופציה כאילו ‘טקטית’ של ‘המפלגה הגדולה’ – הקונסרבטיביות, כשבפועל ממצבות עצמן כאקזוטיות, מבריחות מצביעים חוששים מאחוז חסימה. להמשיך לקרוא מיכאלי – רדיקליות, לא פרוגרסיביות

Share

מאפייני ימין, קונסרבטיביות #235

משך קריאה כ־ 1 דקות

תודעה דמוקרטית נמוכה

תחושת מודרות,
הזדהות רגשית עם מנהיג כסמל לאומי נערץ,
תפישה מיסטית של מעשיו,
שכנוע שאינו ניתן להחלפה,
התעלמות מפגיעה בדמוקרטיה, מעימותים עם שלטון חוק, עם גופי בקרה שלטוניים, אקדמיה ותקשורת,
תפישת תאוות שלטונו כאינטרס אישי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

פוליטיקה: סוגיות פרט – חברה – ריבון

  • אמוניות, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית לקבוצה,
  • רתימת דיאלקטיקה להוכחת פרדיגמה מקדמית,
  • כמיהה לעוצמה, סדר, היררכיה, אל, מדינה, מנהיג, שליטת
    רוב במרחב הציבורי, רהב מלל, טקסים וסמלים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

Share

פערים אישיותיים

משך קריאה כ־ <1 דקות

אני רק שאלה

Share

חופש

משך קריאה כ־ 4 דקות

אחיזה תודעתית

חופש:
אינו מצב, ולא יעד*.
על פי רוב ביחס לרצון**.
מדד השוואתי גם אם לא בהכרח סָפִיר.
♠ חיווי על יחסיות כמות ועוצמת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות, מציאותיים ניתנים לאחיזה, ניתנים לתפישה או מנטליים אישיים, בהשוואה לאובייקט, מושא, אחר.
תנועה, תהליך של הפחתת–השלת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות של מושא ביחס למצב קודם.

להמשיך לקרוא חופש

Share

עמוס עוז מצפן לאומי

משך קריאה כ־ 2 דקות

חגיגת ימין

עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה ‘מצפון לאומי’.

העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי

Share

כפיית חיסון קורונה

משך קריאה כ־ 3 דקות

האם, למנוע טובין?

בשונה ממחלות לב או סרטן, מחלות אישיות בלתי מדבקות, קורונה היא מגפה.

למגפה יש השלכות חברתיות; הדבקה, מניעה, ספיחת תשומות כלל באשפוז, במקומות עבודה.

האם חברה יכולה לדרוש מפרטיה להתחסן?
עד לאיזו רמה?

להמשיך לקרוא כפיית חיסון קורונה

Share

פגוש פוגייש פגשתי ביצועיזם פרקטי, פשוט, מיידי

משך קריאה כ־ 1 דקות

מוקדש* לביצועיסטים** בהערכה*** ובחשש****

ינואר 2021, בלפור. פוגייש מxימה, שנונה, נבונה מאד מצחיקה ביותר. אשת שמאל מעורבת אינטנסיבית; עושה, פותרת, פועלת, מזיזה, מפגינה ללא לאות, מתנדבת הארד־קור ברמות שגורמות לי להתלבט האם לחטוף רגשי אשם או ללקות בנחיתות.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ביצועיזם פרקטי, פשוט, מיידי

Share

אני מפגין

משך קריאה כ־ 10 דקות

לא סובל הפגנות,
אינני לוחם חרות
והטקסט לא ממואר

א’ הוצאת האצבע התחובה

לא אוהב הפגנות. חש תעוקה, פיזית, משכשוכי ביחדness, מהתכנסות הזדהותית, משיתופי גורל, מעליצות מזוייפת, מתחושת צדק מועצמת בשל ריבוי מסכימים. אני נרתע מהצטנפות דוֹמים בטריבונה ספורטיבית ריאלית, ופוליטית רעיונית. קוזה נוסטרה ערכית של זהות סנטימנטים, התרגשות פרטי הקולקטיב לכלל אגד זרדים עוטף גרזן קולקטיבי – דוחה אותי. קריאות קצובות, מתואמות, תנועות גוף, תנודות ראשים בהסכמה לדוברים שתורמים את חלקם לכינוס צבר אנונימיים – המון – לאג’נדה מובחנת בתוכן, רטוריקה, סמלים וכריזמה פונה לרגש, עושות לי לא טוב לעור פניי הצפוד.

מעדיף תוכן וורבלי אישי, רציונלי, רהוט, מלמד, מחדש, נטול אינטונציה נוסכת תקפות, הסמלות ומחוות מדגישות.

וברור לי, שגם אם אני שואף להיות אינדיבידואל עצמאי, בעיני אחרים אני נתפש כחלק מקבוצה מובחנת; מה שנראה לי כמחאה עצמאית, אצל אחרים אני שייך לקולקטיב עויין, מתנשא. המסר שאני מוטה אליו, השפה, המראה החיצוני, וני עוטה פרטי לבוש נושאים מסרים מובהקים שמעידים על שיתוף ערכים עם קבוצה מסויימת. מודע לכך, מובן לי, לא מטפל ברושם של בוחנים מהיציע.

מביך אותי עד כמה אני מוטרד מה’תהליכים’ שעוברים על ישראל. בשפתי – במשמרת שלי שראל, דמוקרטיה מתקדמת, לא מושלמת, שנתה מגמה, נסוגה לאחור. ההשלכות המעשיות והאפשריות שבישראל ראש ממשלה שלושה כתבי אישום, נִשא על ידי כמחצית האוכלוסיה טורדות אותי. דמויות ציבוריות מתמירות תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית כשמעידות על עצמן ש’החצנת מחאתן היא הוכחה לחומרת המצב’. אני משתדל לשמור על צניעות או לפחות פרופורציה – החצנת מחאתי היא הליך פנימי, אני מגיב, אישית, למציאות אופפת חיצונית.

תמצית המצב; עימות סוציולוגי בין חשים ‘מודרים’ לבין ‘חותרי שלטון חוק ודמוקרטיה מערבית’. בתוך עימות זה מקננות תתי קבוצות מובחנות שחלק מפרטיהן מזדהים כ’ימניים’, דתיים’, ‘מסורתיים’, ‘לאומיים’, ו’מזרחים’, מתייגים את מי שמולם כאליטות, רואים בנתניהו נציג מקדם את ערכיהם. מולם נמצאים מי שרואים בתומכי ראש הממשלה מסיג דמוקרטיה לאחור, מתעמת עם רשויות חוק מפצ’פץ’ בסנטימנט מתכנס הזדהותית של המון רגשי, קורבני, מוסת, רוטט עד איום באלימות, עם תודעה דמוקרטית נמוכה.

עימות זה מבחין תרבותית בין שלוש קבוצות: מצד אחד אוהדים מוחצנים של ראש ממשלה שמייצג את ערכיהם, צופים בלתי מזוהים בנטייתם ואדישים כקבוצה שנייה, ומיעוט מחצין מחאתו.

לאחרונה תפסתי צד אקטיבי. מוחה. ממי שהיה בעל עניין אינטלקטואלי, תאורטי פוליטי, שנמנע מהפגנות, יצאתי להפגין את עמדתי עם ובפני אנונימיים – במתינות במוצאי שבת בככר גורן פתח תקווה, ובשנה האחרונה אינטנסיבית בתריסרי הפגנות בבלפור, עשרות עצרות בככרות רבין, הבימה וגורן, בשדרות, רחובות, רחבות וגשרים.

אינני נמנה על חדורי מטרה, בעלי החלטה נחרצת של ‘לא אחדל עד ש…’. מול אלה אני מתלבט האם ללקות ברגשי אשם או לפתח תחושות נחיתות נוכח נחישותם. אני – יום ביומו, כמו הצמחוני הרופס, שכל יום מחליט מחדש מה לאכול, לא קשור לעוף שלא טרף אתמול ולא מחוייב לבקר שאולי לא יבלוס מחר.

בילדותי בחולון, בימי שלישי לאחר ארוחת הערב, אבי ואני היינו עושים סבוב שכלל חצי מנה פלאפל בסוקולוב אצל ציונה ושיחות. בין היתר דברנו על איך קרה שאזרחי אומה ‘תרבותית’ מובהקת – גרמניה – ויתרו, בהסכמה וביודעין, על דמוקרטיה. יום יום עובר בתודעתי איך אני מסביר את זה. לא אפולוגטית לאבי, עניינית – כמיהת המון להנהגה אמונית, לאומנית, משמרת התכנסות הזדהותית כמהה למנהיג סמכותני. גוגל עדי שעיקר תשומותיי, שאינן מוכוונות לתוצרים פרקטו־קונקרטיים, מוכוונות להבחנה בין סוגי מכניקה תפישתית בסוגיות פרט–חברה–ריבון, להלן פוליטיקה.

ומחאות – אני מבין, מכיר ויודע – לא ‘יעזרו’. אלה חדשות ישנות. והרי החדשות ועיקרן תחילה – הפגנות לא אמורות ‘לעזור’ לשינוי מושא ההפגנה.

הפגנתי אינה מוכוונת מטרה. אף לא לספק רצון ביטוי בלתי נשלט. הרצון נשלט. ולא לקבל לגיטימציה – מוטרדים מהנושא כמוני אינם נוסכים גרם אחד של ‘צדק’ בה במידה שמתנגדים לא מסיגים אותי לאחור במילימטר. בסוגיות ערכיות של תפישת עולם אין ממד ‘נכון’ או ‘לא נכון’, ולכן נטולות שכנוע רציונלי, לוגי. זהו טיפול בסנטימנט.

במחאתי יש ביטוי להתייחסות סוציולוגית. להבנתי, תפישת עולם מורכבת מסנטימנט מוטמע מינקות, מעוצב חינוכית תרבותית באמצעות סביבת גידול ומוסדות חינוך, מתעדכנת לנוכח השלכות מציאות של קידום אינטרסים אישיים – להלן חיים. על גישה משמרת ערכים מוטמעים זו, ישנה גישה של חותרי הליכי ערעור ובקרה רציונליים בוחני סנטימנט אינסטינקטיבי.

והפגנות, כאמור, לא ‘עוזרות’, ובעיקר – לא אמורות. החצנת חוסר שביעות רצוני ממצב אינה ‘צודקת’ יותר אם אבטא אותה לעצמי – במחשבה, במלל, או לברי שיח, וירטואלית – מתֻווכת מסך, ריאלית – ברחוב לבד, יחד – בתהלוכות, מועצמת – בהסבת נזק לרכוש או אלימה – בעימותים פיזיים בין־אישיים. זוכר את הקלישאה הטריוויאלית – עמדה מושמעת יותר, בקול רם יותר, על ידי יותר אנשים אינה מְתָקפת את טיעוניה ביתר תוקף רציונלי.

הפגנות מעמתות את מסר המפגין עם סנטימנט מקדמי אליו. האם הפגישה עם הסנטימנט אוהדת, עוינת, או אדישה. תכלית מחאה – עוררות סנטימנט חיובי אצל הנחשפים, שיצטרפו בתמיכתם במנעד של חישת אמפתיה רגשית פנימית, עד נקיטת עמדה מעשית ברורה. יש הפגנות שמרתיעות את המסר או מותירות אדישות. תוצר הפגנה הוא חיזוק סנטימנט אוהד, מצרף ומחזק, או תגובת נגד עויינת ממצקת התנגדות, ואינה מהווה תחליף למעשים קונקרטיים משני מציאות.

בהפגנות יחיד אין לגיטימציה מריבוי אנשים תומך. חרדת המפגין מפעמת, האם יצלח את מורא הסוציולוגיה – ערעור תיוג עצמי כ’נורמטיבי’, ושל הצופים בבחנם אותו כ’הוא תמהוני?’

המשך פרק ב’, אני מפגין

Share