בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
#רצי1נל
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
#רצי1נל
חורשת טובתי הנידה בשלילה כששמעה שרכשתי אופנוע.
היא אינה מכירה את יכולותיי ההולכות ופגות חושיי הרצים ומתפוגגים.
ואני שואל, בפעם הבאה, כש(לא) אתייעץ בנושא מסויים,
האם לשעות לדעת מנוסה לחרדות ופחדים או לסמכות דיסציפלינרית?
אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.
עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות עירותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.
תכלית הלקסיקון:
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
#רצי1נל
הזכרון אינו בוגד בנו.
אנחנו, בוגדים באמת.
בנות ובני ד' 2, זיווה מקוגון,
פֶּגָע רע חסר אופי שכמוני – אורתופדים נשבעים בנקיטת צבת, גבס ומשור, שלא מצאו אצלי שתי חוליות שדרה מחוברות להן יחד –
נכנע ללחץ של אחיות רחמניות בנות כיתה וחמלה,
שמקצווי ארץ ומכנפות תבל גערו בי:
'לא יפה. התנצל!' להמשיך לקרוא התנצלות לחג
פעם, כדי להתפרנס היה צריך לצבור ניסיון.
בזמני היה צורך לצבור תעודות הסמכה.
היום, אין צורך בהסמכה.
יש המסכה; המוכרות, צבירת הנוכחות על המסך, היא הצורך, המיומנות והתגמול.
מעניין, שמרנים, משמרי רוטינות, שתובנותי לא מחמיאה לתפישתם את עצמם דורשים ממני לחדש להם.
אתוס (– מכלול אמונות ורעיונות) מגדיר התנהגות, התנהלות תרבותית וזאת בצריבה שוללת, במניעה, כציווי אוסר, ללא הומור במשמעות 'התנהגות לא יאה לנו'. לנו – השותפים לאתוס.
להמשיך לקרוא 'סה פאסס(ט) נישט', תמצית אשכנזית
ידידי איש מכירות; אני מתפעל מכך שבשיחת המכירות הבאה הוא משוכנע שבה הוא ייתן את המכה.
זה מה ששומר אותו חד, אגרסיבי.
"זה עוד כלום" הוא גוער בי "כשאני מנהל שיחה עם מישהו, גם כשאני מזהה שהוא אדיש או לא מעוניין אני רושם בסיכום השיחה 'מעוניין בעתיד', ואז כשאני פונה אליו שוב אני מלא אנרגיה, מפני שאני לא זוכר על מי רימיתי את עצמי, ועל מי לא." להמשיך לקרוא האם שקר עצמי הוא שקר?
'חתירה למודעות' עבורי,
היא ה'ואהבת לרעך כמוך' כתמצות רעיון היהדות.
מה זה השטויות האלה 'ייעוד'?
ייעוד מבטא את תפישת המתייג שעיסוק כלשהו מוכוון על ידי כוח עליון, סדר קוסמי מארגן.
הדבר המשתמע מתיוג 'יעוד' הוא התפישה של המשתמשים בו שכוחות על מיסטיים קבעו זאת, שהם 'גילו' את זה, ולפעילותם יש לייחס ממד חשיבות חורג מפעילות מקרית סתמית של מי שלא יועדו.
פתטי
החל מסוף שנות ה- 80 צפיתי, הרבה מדי, במשחקי NBA. המשחקים, הרמה, הדרמה המועצמת, המורכבות, האנשים, בצד התוכן. ייתכן שחיי החברה בארה"ב תוצר גאוגרפיה, תרבות ונסיבות תיעלו לצפיית יתר.
טחנתי הרבה מדי משחקים בשבוע. צפיתי בתוכניות ספורט, Inside the NBA, חפשתי את חדשות הספורט, כדורסל, בניו יורק טיימס.
מנאייכ נפלאה
אחלה סדרה, סיפור טוב, אחוז, מפורט, עם נפח ורבדים, קצבי, זורם, מוקפד, משחק, דיאלוגים, אווירה מלנכולית, לוקיישן-ים, צבעי פילם נואר כחול זהב (אוקראינה?), איזי מעיל לבן, שעון־יד מתחילת האייטיז, לא מעשן עד שבסוף כן, שאפו. ברור.
ברור.
ברוח הצייטגייסט, הכל חרא, מושחת. סדרה בהובלת דמויות מזרחיות עיקריות, לא מתנצלות, כ- בובה של לילה, זגורי אימפריה, טהרן, עספור, שנות ה-80, שאטו עין כרם. מתבקש.
מתבקש.
ימין קלאסי: אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, מקדש מוסדות שלטון חוק, כמיהה למנהיג. נאו ימין רדיקלי: ניתוץ ממסד ומוסדות שלטון חוק בשרות מנהיג מושחת.
כאן @Roy_Iddan,
הדהוד מקדם וורבלית מלל פופוליסטי: אב"ח, אריאלי, ברדוגו, גלעד, טאוב, לינור, סג"ל, ריקלין…
מרתק.
בקצב שנתניהו קורא לכל יום 'יום היסטורי',
ניתן לקרוא לכל שם בספר הטלפונים חיפה והצפון 'גיבור עלילה'.
תפישתי את הבנת האחר נחלקת לשניים:
זו הכרזה לסביבתי, ובעיקר לעצמי, שיש לי מידע מספיק כדי להבין מצב לאשורו;
שמידע נוסף לא ישנה את תפישתי את המצב.
היי, נשמור על צניעות, או לפחות על יושרה – ממני לא למדת דבר.
הרוצה להיתפש על־ידי הסביבה,
כרפלקציה חיובית לתפישתו את עצמו
כבעל סט כישורים, תכונות, ערכים,
ומתוך כך ביטויים חיצוניים – שלא מעדות עצמית – הנגזרים מהן,
ובעצם, בפועל, אצל הנתפש חיצונית הוא אינו מקרין סט כישורים, תכונות, ערכים ששואף לשייך לעצמו –
הוא לא שם.
