פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share

הסבר רגרסיבי

רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית

הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.

להמשיך לקרוא הסבר רגרסיבי

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

ביקורת, ביקורת בונה

אחיזה תודעתית

הבחנה

ביקורת

ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.

בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

התנצלות מחשקת

שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.


* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.


פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות.

חישוק מקדמי

אמי: אני לא רוצה להתערב… אני: אופ, אופ, אופ. אם את לא רוצה להתערב – את עוד יכולה להתחרט. עצרי כאן.

ובגרסה מורחבת

סט-אפ מקדים

בת/ן-השיח מזהה מצב שהתנהלותי גורמת לו אי-נוחות מסויימת.

כנראה – פרשנותי, התלבט, האם להעלות את הנושא. בחר ‘כן’.

שיח

“סליחה שאני שואל/ת, תוכל לומר לי למה אתה רוצה/ לא רוצה…?”

אוה, כעת השיח מעניין; מתפצל לשני נושאים, מבחינתי:
– סוגיית בירור שהשואל מעלה,
– משמעות ההקדמה המתנצלת,

“מה משמעות, ה’סליחה’? על מה התנצלותך?”

“לא הבנתי”

אני מבין, ששֵאלָתי ניחֶתת בהפתעה.
להבנתי הקדמת ה’התנצלות’ מבהירה שעצם שאלת השאלה גורמת לשואל אי-נוחות.
הקדמת ההתנצלות לשאלה, להבנתי, היא טיפול באי-נוחות השואל על ידי משיחת וזלין, עלי; השואל מטפל בעצמו, באי-נוחותו, בכך שהוא מורח עלי התנצלות מאלחשת – ישנו טיפול בשואל באמצעותי: הפגנת אי-נוחותו באמצעות ביטוי אפולוגטי אמורה לגרום לי לשתף פעולה ולא להתרעם על עצם השאלה, שהוא מזהה בה כשאלה שמזמינה תרעומת אצל רגישים. אולי הוא היה מתרעם משאלה כזו, לו היה נשאל?
השאלה עצמה, ה’למה’ הענייני לגיטימי, לטעמי, בהחלט.
כפיתתי הבלתי מודעת, המניפולציה התודעתית הבלתי מודעת שההמתנצל מפעיל היא אקט, שעליו אני מגיב/ מצגונן/ מתקיף – you name it.

“ישנה בקשת ‘סליחה’, כלומר הכרה שלך בגרימת אי-נוחות, נזק. על מה?”

זו שאלה מפתיעה, שבר השיח לא מוכן לה.
מבחינתו, השיח מותמר מסוג של בירור שנראה לו לגיטימי – הוא המברר, ואכן גם בעיניי כל בירור הוא לגיטימי – הוא הנושא, הפך קורבן לאגרסיה. שלי.
נתקלתי, יותר מפעם אחת, ביבשות שונות בתגובות דומות בנוסח:

“אתה מנסה לשנות/ לחנך אותי?”

“לשנות לא אצליח, וממילא לא לחנך. לשרוד אותך. את המניפולציה
אינני מבין את הסט-אפ התודעתי שאתה מחיל עלי.
בכל מקרה, אם תרצה, אבהיר את ה’למה'”

 

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

היהדות היא מונח נוצרי מומצא

מעניין

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.7394071

בבחינת*

לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.


תומר פרסיקו, ועוד יותר פרופסור בויארין, לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית אינני שותף.

עם זאת מכבד, באמת, את תפישתם,
בשונה מחוסר הכבוד שאני רוחש להתכנסות אֱמונית יהודית, לא מודעת, שאינה מתומללת, של שאר תשעים ומשהו אחוז.

 


* יש מי שלא רואה את ההקשר בין מי גילה שהמים רטובים לבין ‘יהדות’.

אם הלצה, ייצוג, אלגוריה דורשים הסבר, הם לא מוצלחים.

ובכל זאת, לפי המאמר המצורף, גם את היהדות וגם את רטיבות המים יש לבחון מחוץ להם.

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

Share

פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

Share

מינורי אל-זמני

אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

Share

ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

היסק

פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

פופוליזם

פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

המעטה, מורכבות, יושרה, דקויות, נגזרת ≠ מיידיות פופוליזם

מיץ התמצית

רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.

בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.

אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם. להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

המנונים

מסתלבטים? על כולנו?

הולכים ל’שמחות’, אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?

“של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש.”

להלן דוגמאות נבחרות; להמשיך לקרוא המנונים

Share

רצון בוחר – אין חיה כזו

פרשנות תמימה/ מניפולציה

פרקטו פוליטית

רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.

בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת ‘הבוחר אמר את דברו, ש…’, אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.

בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח ‘רצון הבוחר’ לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו

Share

סנטימנט – תפישת עולם

הבחנה

תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.

Share

הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

אין חיה כזו

כָּשְרות בטלה בששים.
אסטרטגיה’ גם לא באחד חלקי ששה מליון מצביעים?

הצבעה טקטית/ אסטרטגית

הצבעת בוחר באופן שונה מרצונו האינסטינקטיבי, סנטימנטלי, קונקרטי, מקדמי, אהוד, מועדף.
נעשית בהליך בקרה רציונלית,
במטרה לשרת מטרה אחרת שנראית לו אהודה פחות אך נעלה באותה עת יותר, כדי לקדם תוצאה טובה יותר מבחינתו.

איפה הטקטיקה? מהי האסטרטגיה?

להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן

Share

אווילות המעטים – Folly Of The Few

בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.

ללא ה’ הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.

Share

סדר חשיבות

cogito, ergo sum

מקובל לומר,
לא חשוב מה אומרים, חשוב מה עושים.

ואני גורייס:

חשובה עשייה,
ועוד יותר אמירה,
והכי חשוב – חשיבה.

Share

צביון > פעולה אקטיבית

בן ארי כן, כסיף לא צביון גביר על אקציה

נפלאות הדמוקרטיה הייצוגית

[מניח] שרוב האנשים מבקשים ‘דמוקרטיה מתגוננת‘, כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.

כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.

וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית

Share

בין נרטיביות להסבר סנטימנט

על טעם ועל ריח בוא נסביר ונתווכח

חלק ניכר מתכני שיח, שאינו קונקרטי ביצועי, עוסק בהסברים סובייקטיביים כ-

    • העדפות,
    • טעמים,
    • אהדה,
    • רצונות,
    • התנהגויות,
    • ערכים.

    להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט

    Share

    אלון עידן, הארץ

    המשותף והמפריד בינו וביני

    מה מסתתר מאחורי הקמפיין יהודישראלימני

    לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:

    יש מצב שאתה כתבת את זה?

    לא.

    ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ

    Share

    החיים = סבל, משמעות = פתרון

    מהות קונסרבטיביזם

    מחשבה קונסרבטיבית, זו המתכנסת לעקרונות אמוניים מאפיינים מובחנים – לתפישתי.

    אמונה, הליך תודעתי המתייחס לקיום רעיון ללא צורך בבחינה אמפירית או רציונלית.

    ייחוס למחשבה קונסרבטיבית ריבוי תצורות, ב’טעות’ יסודו,
    שכן, שונות בין פרטים קונסרבטיבים במהותם הוא

    • אמוניות: עוצמת, ווליום, מידת קרבתם לגרעיון הרעיון האמוני מתכנס,
    • אדיקות: עוצמת, ווליום, מידת האנרגיה שהם מקצים לשימורו או להפצתו,
    • התוכן הרעיוני שלישוני בחשיבותו – ודומה במהותו בתפישותיו*.

    להמשיך לקרוא החיים = סבל, משמעות = פתרון

    Share

    ‘המתים זועקים’, ‘דם הקורבנות…’

    אבחנה תפישתית

    האם משפטים ממין זה

    מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית?

    קו מבחין בין שתי תפישות

    תפישה קונסרבטיבית אמונית

    • מוטה סנטימנט,
    • התכנסות הזדהותית מניעה לפעולה.
    תפישה מערערת

    • חתירה לרציונליות,
    • בקרה על עוררות רגשית כמניע לפעולה.
    Share

    הם קוברים גם נייר, הלא כן?

    מה ההבדל מאמוניים עצלים?

    לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

    סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

    שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
    ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?

    Share

    התבדרות ליברלית

    מודל גביע גלידה

    בהבחנה בין מחשבה מתכנסת קונסרבטיבית לחתירה לליברליות פרוגרסיבית,

    • מחשבה שמרנית מתכנסת למערכת ציוויֵי ‘עשה ואל תעשה’, ברורים, נחרצים, בלתי ניתנים לערעור,
    • בעוד שמחשבה ליברלית פרוגרסיבית מתבדרת, עשויה לטפל בסוגיה אחת בשתי פעולות נוגדות, בשל תפישה שונה של חופש פרט.

    דוגמא:

    להמשיך לקרוא התבדרות ליברלית

    Share

    פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

    מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוכ/טי סנטימנט***

    נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.

    סוגי נברנות

    • יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי
    • פרימת סדר לוגי כשקיים
    • אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.

    להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

    Share

    פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

    אוסף אוקסימורונים ואמיתה אחת

    Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
    15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

    Share