חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.
הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.
מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’
בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’
אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.
פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.
ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.7394071
בבחינת* –
לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.
תומר פרסיקו, ועוד יותר פרופסור בויארין, לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית אינני שותף.
עם זאת מכבד, באמת, את תפישתם,
בשונה מחוסר הכבוד שאני רוחש להתכנסות אֱמונית יהודית, לא מודעת, שאינה מתומללת, של שאר תשעים ומשהו אחוז.
* יש מי שלא רואה את ההקשר בין מי גילה שהמים רטובים לבין ‘יהדות’.
אם הלצה, ייצוג, אלגוריה דורשים הסבר, הם לא מוצלחים.
ובכל זאת, לפי המאמר המצורף, גם את היהדות וגם את רטיבות המים יש לבחון מחוץ להם.
לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית היא סוג של אוקסימורון:
איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא קונסרבטיביות רדיקלית
קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom
“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”
להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית
אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.
הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.
שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.
אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
רתיעה ממורכבות,
רוצים מהבטן,
לא מכילים
– אנדרסטייטמנט,
– ניואנסים,
– סאבטקסט.
פשוט, רגשי. לתחוב עם מקל בייסבול לפנים.
‘דווקא’, קורבנוּת, ייחשבו כרציונל רהוט ומנומק היטב.
בעידן ריבוי המדיה העכשווית, כאשר רוב צרכני התקשורת בהוויית – FOMO, כדי לקדם מסרים עליהם להיות פשוטים, ישירים, מרהיבים, מעוררי הזדהות. תחכומם השפתי יצטמצם לשימוש במטפורות ישירות מקדמות וייצוגים פשוטים מדגימים. מניעת מסרים מורכבים או אלגוריות מכבידות.
אמצעי תקשורת עכשוויים – הפצת מידע וצריכתו נעשית בעיקר באמצעות מסכים לתצורותיהם – יעילים להנפצת מסרים קונסרבטיביים אמוניים, לאומניים חותרי התכנסות קולקטיביסטית, בשל מיידיות ופשטות תכניהם שמאפשרת יעילות בהעברתם.
הבנת רעיונות מורכבים, חותרי רציונליות, ליברליות, זכויות פרט ושיוויון מחייבת קריאה, הבנה, ערעור ובקרה, שחלוף רעיונות פרסונליים. תנאים מקדמיים אלה הם סוג של הטיה אישית, התפתחות אינטלקטואלית שפתית, מוגבלת בהתפתחותה.
מסרים מורכבים אלה בתכלית ‘משכנע’ אינם ניתנים לשינוע יעיל לתודעות שאינן מוטות לצרוך אותם.
להמשיך לקרוא א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט
הולכים ל’שמחות’, אירועים, חתונות?
עומדים ברומנטיזציה, סימבוליות, תעוקת תחושת הריגוש והעליצות המעושה?
“של האחר היה פתטי, שלנו היה מרגש.”
להלן דוגמאות נבחרות; להמשיך לקרוא המנונים
רצון בוחר סינגולרי, הוא ברזולוציה של שלשול פתק הצבעה יחיד, למפלגה שהבוחר רוצה לחזק בקולו היחיד.
בריאה של סכימת רצונות יחידנים, לכלל יישות אחת ‘הבוחר אמר את דברו, ש…’, אינה נסמכת אלא על פרשנות או מניפולציית הדובר.
בהליך מורכב ואמורפי כבחירות, לעיתים קרובות, נעשה שימוש בביטויים נוסח ‘רצון הבוחר’ לגווניו. להמשיך לקרוא רצון בוחר – אין חיה כזו
תמלול הזדהות אישית עם ערך(ים) מוצע(ים),
תמלול מערכת הקשרים של ערכים אוניברסליים.
בחירות, הצבעה לשלטון היא אחת הפעולות, אם לא ה, המשקפות מירבית את יישום החלת השקפת עולם של פרט.
בוחר שהעיד שהצביע ‘אסטרטגית’, מבטא את מכלול העדפתו, בנימה אפולוגטית, מבטא אי-נוחות מהצבעתו.
פרט, מבחירה, אינו פועל בשונה מתפישת עולמו. להמשיך לקרוא הצבעה אסטרטקטית – חדקרן
בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.
ללא ה’ הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.
מקובל לומר,
לא חשוב מה אומרים, חשוב מה עושים.
ואני גורייס:
חשובה עשייה,
ועוד יותר אמירה,
והכי חשוב – חשיבה.
[מניח] שרוב האנשים מבקשים ‘דמוקרטיה מתגוננת‘, כזו המגוננת על עצמה מפני חורשי הגבלתה, הפלתה, כפי שאירע בדוגמא המובהקת בגרמניה 1933.
כך מתכנסים נורמטיביים שואפים למימוש החלת צביון על כלל.
וועדת הבחירות לכנסת איפשרה את מועמדות מיכאל בן ארי. להמשיך לקרוא צביון > פעולה אקטיבית
חלק ניכר מתכני שיח, שאינו קונקרטי ביצועי, עוסק בהסברים סובייקטיביים כ-
להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט
לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:
יש מצב שאתה כתבת את זה?
לא.
ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ
מחשבה קונסרבטיבית, זו המתכנסת לעקרונות אמוניים מאפיינים מובחנים – לתפישתי.
אמונה, הליך תודעתי המתייחס לקיום רעיון ללא צורך בבחינה אמפירית או רציונלית.
ייחוס למחשבה קונסרבטיבית ריבוי תצורות, ב’טעות’ יסודו,
שכן, שונות בין פרטים קונסרבטיבים במהותם הוא
להמשיך לקרוא החיים = סבל, משמעות = פתרון
| מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? | What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית? |
תפישה קונסרבטיבית אמונית
|
תפישה מערערת
|
סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”
שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?
בהבחנה בין מחשבה מתכנסת קונסרבטיבית לחתירה לליברליות פרוגרסיבית,
דוגמא:
נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות
מומחה בתחום צר, שמיומנותו מצריכה יכולת מנטלית גבוהה,
ובה בעת, קונסרבטיב בסוגיות פרט––חברה––ריבון.
מינוח מתאר “רופא”, “רב”, “עורך דין”, “מתימטיקאי”, אינטלקטואלים(?) סמכויות ידע בתחומם, אוחזים בדעות אמוניות לאומניות, מתכנסות הזדהותית, תולדה של היעדר או כיבוי מנגנוני ערעור או בקרה אינטלקטואלית לטובת קידום סנטימנט מוטמע לתפישות אמוניות. להמשיך לקרוא אינטליגנט דיסציפלינרי
Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה
האמת היא מה שאתה מאמין שהיא.
אמירה נפלאה.
ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה.
זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות.
ואחר, מ.ק.:
“תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים.”
אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות, יכולת לתפוש תמלולית, להבין, ולהסכים עליו.
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא ‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’
אני משער, שעיקר תשומותי המנטליות, מחמת אימת ההתיימרות לא אשתמש באינטלקטואליות, לבטח בעשור האחרון,
מופנות לבחינת תפישות, ניתוץ פרדיגמות והישארות בחיים, כאחי, עמיתי, חביירי נטול הפריבילגיות והמזל, עם הפטיש.
כן, יש עוד כמה הבדלים. למעשה אינספור. מתמקד במשותף, כביכול – ביטוי רווח ברוח ימים אלה.
הסרטון הזה – מפרק אותי.
האיש יכול היה לעסוק בהתנייתי המפרקת. אני – דקה לא הייתי שורד את עבודתו המנתצת.
מיומנות? הוא יכול היה לפתח את שלי. אני – את שלו, לא.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869
הארץ, 29/9/2018
פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.
גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב
תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.
רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.
המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.
להמשיך לקרוא אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.
כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי”
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי, מכיר אותך.’
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור.
שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח.
מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם.
לשם הם פונים. להמשיך לקרוא חוק הלאום
