מזל טוב

לחתונתכם

מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.

הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:

  1. את/ה
  2. טקס, מסיבה
  3. אני

להמשיך לקרוא מזל טוב

Share

אוקסימורון זהות פרט

מחאת תחושת אי שייכות

על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.

אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט

Share

יצר לב האדם … מנעוריו

יישום טוב מצרפי

בפרברי ארצות הברית המנומנמת בה עיקר התנועה היא צאת וחזרת התושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.

להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים

  • חלופת רימזור יקרה מדי,
  • אלטרנטיבת כיכור, בזבזנית מדיי לכל צומת פרברית.
  • מיישמים את הקונספט של ‘עצור מכל כיווןק, לפני כניסה לצומת.

להמשיך לקרוא יצר לב האדם … מנעוריו

Share

פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’

מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****

ממצקים את הסֶטְ-אָפּ

בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.

אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.

מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.

בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.

כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.

העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.

ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.

Share

שמרן סטה מפרוטוקול

מה השתבש?

לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.

בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.

שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.

 

Share

אתה לא מכיר אותי

אני מכיר אותך

כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי”

  • נראטיב
    על פי רוב מתכוון, ל-

    • ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגביי שונה מתפישתך אותי’,
    • ‘ מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’
  • מורכבות – פשטות
    בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר,
    ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו להכיל את מורכבותו,
    בבחינת ‘פשטותך חשופה למורכבותי, מורכבותי נסתרת מפשטותך’.
  • ואולי צודק
    ייתכן שאכן, האחר לא מכיר רבדים נוספים באומר, בעוד הוא מכיר את רבדי האחר.
  • MeToo
    מה, מישהו מכיר את מורכבותי? יכול להיות שלא פיצחתי מורכבות אחר?

נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי, מכיר אותך.’

Share

דיכוטומיה גזענית

חלוקה

בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-

  1. מְצֵרים על כך שמופעלת עליהם גזענות,
  2. מתגוננים מפני תיוגם כגזענים,
  3. לא ולא.

כך, יש מקרים שא’ ו-ב’ מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:

  1. מה יש יותר, ‘מצר’ים או ‘מתגונן’ים?
  2. מה עדיף להיות?
  3. מה את/ה?

אניח שהתשובה לג’, היא ג’ ברשימה הראשונה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****

בדרך כללי אופייני ל–

  • מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
  • איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.

כבמשחק בילארד,

  • סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
  • על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
    והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

Share

טעותו של פוקוימה

טוויסט לקונפליקט –
מהפיכה צרפתית פרק ב’

עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.

פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה

Share

אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

לד.ז. המxימה,

רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.

“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”

Theodor Adorno

מניח, שהתכוון לאהדה.

הבחנה

אהדה ספורטיבית

העניין שיש בתחרות ספורטיבית.

לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.

יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.

להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

Share

חטאו של אלאור אזריה

הרשעתו

מה חטאו של אלאור אזריה?

שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:


לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.

אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה

Share

סדר פרואסתטי/ פואסתטי

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’.

נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.

נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו

נתניהו דובדבן

ערעור

למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?

בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –

  • נקמה,
  • הרתעה,
  • איון (מהמילה ‘אין’) פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,

מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.

עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ”ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, ‘למה?’

  • למה להחצין מי הרג את ההורג?
  • למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?

להלן הצעתי לשתי אפשרויות:

  • העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן.  🙄
    מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית:
  • החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.

האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.

האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?

חוק קיזוז משכורות מחבלים

שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.

אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?

ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש”ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.

  • עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
  • למה לא פי שניים?
  • למה לא לעצור את כל ההעברה?
  • אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש”פ לא תעביר את הכסף?
  • יפחתו הפיגועים?

מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.

דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.

רטוריקה קונסרבטיבית

במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.

בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.

על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.

החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.

מקור והשראה

אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז’בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז’בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.

עם זאת, לאור מרכיבי

  • הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
  • מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,

אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.

סנטימנט

נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של ‘הקם להורגך השכם להורגו’

  • בבחינת הסרת האיום המיידי,
  • ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.

כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.

מציאות לאחר נמתחת

אקרוסטיכון

חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל”דוחק השיר” (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו‘ נוצרו משפטים שהחלו בו”ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

רטוריקה ליברמן(ית)

“אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק”

פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של ‘אני חזק’, ‘אני נוטר’, ‘אני נוקם’, ‘אני מעצים את הנפגעים’.

הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.

Share

מסרים פולחניים במרחב ציבורי

ביטויי התכנסות קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית בפרהסיה

ניסיונות שיווק של מסרים מתכנסים קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית אוניברסלית ובכלל זה כמובן מופעי לאומיות, יהודות, פולשניים.

אלה אין תכליתם לשכנע רציונלית את הנחשפים אליהם להמיר דתם, או דעתם תפישתם מערכת השקפותיהם וערכיהם בנושאי פרט–חברה בגין שכנוע. להמשיך לקרוא מסרים פולחניים במרחב ציבורי

Share

שאלות על המרחב הציבורי

תשובות: חדירה והתגוננות

העיתונאית דנה ורון מעלה מספר שאלות, ואינה מצ‏ַפָּה לתשובות.
כלומר, היא כפרזנטור הרעיון, ומפיצי מסרים אלה לא באמת שואלים, הם שואלים ‘שאלה משיבה’ לקידום מסר א‏מוני.

לו דנה ורון הייתה שואלת אותי, את דעתי האישית המייצגת (רק) אותי
– והיא לא –
למה אני מתנגד, ל”סחורה יהודית”, הייתי מפנה אותה, כתשובה לדרשתה התשוקתית, שם צפונות להן הסיבות. להמשיך לקרוא שאלות על המרחב הציבורי

Share

מינורי בסתלבט

צוחק מי שצוחק אחורון

אתמול בגראז’, שמונָה הסתלבטו עלי – הבעלים, המנהל, המזכירה, שלושה מכונאים, אקספרט ולקוח אחד.

הבאתי ת’אופנוע מפני שכשמותנע, לא מזיק טחורים, כלומר לא מחזיק טורים; כבה ונכבה.

לאחר תנני תננה, האקספרטים המכניסטים הגיעו למסקנה שאין מנוס, יש לנקות את האינג’קטוריאדה. עניין די יקר, שבקמצנותי ניסיתי להימנע ממנו.

להמשיך לקרוא מינורי בסתלבט

Share

הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב

ניואנסים קונסרבטיביים שמרניים

תמצית הבחנתית

דומים.
שוני?
– בסמיכות אידיאולגית,
– במוכנות להקצאה אנרגטית,
– בתוכן [- משני, תחליפי.]

להמשיך לקרוא הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב

Share

מטה לחם

אמצעי כריית פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה – פרנסה, נובעת משילוב של שלושה ערוצים מובהקים:

  1. הטייה אישית, כישרון/ מגבלה אישית לתחום מסויים,
  2. יכולת רכישת מיומנות ידע וניסיון,
  3. תפישת המעסיק שהעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות בתחום העיסוק,

כשעל פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי:

פעולה מאפיין ניתוב סף כניסה
כישור אישי

רתימת כישרון אישי מובחן למקור הכנסה ספורט, אמנות במקרים הנדירים, הנשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ- כסוחרים, מתווכים, בעלי מלאכה מומחים, או מוגבלים אישית להשתלב כשכירים, אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’, להתפרנס מכישור מובחן, בנדירות. שכו, ישנה הלימה בין כישרון בנדירות לבין עיסוק בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון, והתחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהטובין מנגד הוא תלוי האטרקטיביות העסקית של יישום הכישור.
מיומנות
רכישת ידע, מיומנות וניסיון על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת משחר ההיסטוריה עד המאה ה-20, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים. מעטים היו בעלי המקצוע עם סף כניסה – אמנים מהנדסים, מורים, אנשי דת.

המאה ה-20 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים, ובמאה ה-21 – עת התמוססות הפרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות.

ההתמחות המקדמית, האקדמית, הפכה לסנן מאתר, ובכל מקרה זמנית לעידן תחלופת ה’עיסוקים’ – שכן כבר אין ריבוי ‘נגר’, ‘מסגר’ ו’נהג’ זו פרופסיה על סף ההכחדות עם אובריזציית-כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות מאידך.

אמון
ניפוק משאבי ייצור לפטרון כאקסטנציה שומרת או מרחיבה את הטיפול בקניין הפטרון, בתחום הטייתם האישית מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד, מוכנות לזמינות מלאה של העובד סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישור מובהק או משמעת רכישת מיומנות, העובד מהווה קומודיטי בר תחליף, מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי הריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס – זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק, כשהעיקריים הם:

  • תגמול נמוך,
  • מוכנות לעשות את העבודה הבלתי אטרקטיבית,
  • ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון.

פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

  • מימוש כישורים אישיים,
  • יישום מיומנויות נרכשות,
  • הצמדות לפטרון שצורך את כישורי ומוכנות הסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

  • all the above
  • וכן יכולת מימוש תפילה –
    דור הבייביבומרס, היווה את שיא העקומה, בה הייתה התקדמות ברווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,

    • מעטים עם כישרון או כישורים בנדירות מרוויחים יותר מבעבר,
    • בעוד שהרוב, עם הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
      • ביחס למעטים בני אותו דור,
      • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.

Share

מינורי בהשמה תעסוקתית

לא פוליטיקלי קורקט

ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.

לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.

להמשיך לקרוא מינורי בהשמה תעסוקתית

Share

מסודר ומאורגן

אז זהו שלא

אמרו עלי והרווחתי ביושר כל ביקורת והשמצה שהוטחה בי. אלה שמאחוריי – אינני יודע, לא שמעתי.

עם זאת, היו גם מי שייחסו לי סדר. אלה היו בפריפריה הרחוקה שלא הכירו את משנותיי, לא ניתן לומר עליהם ששמעו תפישות ומתחו אותן לכיוונים אחרים. וכן, גם מבין אלה הקרובים יותר, גם אם לא המאוד, היו מי שייחסו לי ‘סדר’.

להמשיך לקרוא מסודר ומאורגן

Share

אחאנא”ר בניו ג’רזי

סוציולוגיה כפיזיקה

הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג’רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שהיה נתפש כהתנהגות לא נאותה. הם אנשים מתוקים, נעתרתי. בסוציופטתיות המתעצמת שלי, זו תעוקה אמיתית.

המסובים הכירו כאן. הומוגנים; מהפריפריה בישראל, גרים ברדיוס של 10 מייל האחד מהשני. מכירים מהשכונה, מהביזנס, מבית הכנסת, מבתי הספר והגנים של הילדים. קצת יותר ופחות מבני 40, 15-20 שנה בארה”ב, עצמאיים, בעלי חברות. עושים יפה, עובדים קשה, לקסוסים ואודים. נמנעו מלכלות זמנם ומרצם במוסדות אקדמיים. עברית שמלכתחילה הייתה פרקטית מתמעטת והאנגלית עוד לא משהו. מסורתיים במובהק, אֱמוניים גם אם בהגדרתם לא דתיים. לאומניים, תומכי טראמפ, ונחרצים – העיתונות הישראלית חרא, להחליש את בית המשפט, ולגרש פליטים מישראל. מיידית. כולם – את כל המסתננים, כך חושבים כל הנוכחים. להמשיך לקרוא אחאנא”ר בניו ג’רזי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – מוכנות להרוג

מוקדש* למצהירי שבועת ווסאלים**, באי-נוחות***

פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.

ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:

  1. המוכנות, הרצון לסייע בכל מאודם,
    לא הורגים – מוכנים, רוצים, מילולית, אולי אפילו מנטלית – ולא עושים,
  2. ואני, לא ביקשתי, לא רוצה, שאיש יהרוג, בוודאי שלא עבורי.

כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.

 


*  אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.

** שבועת ווסאל.

*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף.

Share

תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה

רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין

  1. תפישות עולם,
  2. פרקטיקה התנהלותית,
  3. ביורוקרטיה.

* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל’התנשאות’ אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר ‘נכונה’ מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.

להמשיך לקרוא תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה

Share

הבחנה בין למידה לעונש

בלבול נקוט

נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של ‘עונש’.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין ‘עונש’ לבין ‘למידה’. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

מוקדש* למי שיש להיזהר** מפגיעותם*** בצער**** 

מי שנשאל שאלה,
שאין לו תשובה שמניחה את דעתו שלו עליה,
מאשים את השואל בתוקפנות,
מפני שהשואל חושף את חולשת יכולת מימוש האג’נדה, הנרטיב, שהנשאל מבקש לקדם.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שאלה פוגענית

Share

מינורי בהשתלבות

חמור במרחב

רכבנו למנזר סנט ג’ורג’, ואדי קלט, ה’, חברתו ואני.

בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז’אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ’פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.

להמשיך לקרוא מינורי בהשתלבות

Share

מינורי בספונטניות

רוכב על בן יהודה שטראסה דרום, בנתיב התחבורה הציבורית. חולף על פני חנות הדגים בה רכשתי שנים ארבעה מושטים לגריל אחת לכמה ימי שישי. שנה ומשהו עברו מאז הרכש האחרון.

אמרתי לאלי ועזרא, מפרקי הדגים, שבעל הבית דומה לגאידמק.
הבחינו בדמיון. צחקו.
בעל הבית, זועף, כעוס ומאוס, לא אהב. לא ברור לי בדיוק את מה.
בינם לביני נוצרה סולידריות דקה של לקוח מסתלבט עם עובדים שמתעמרים בהם.
היו מזכירים כל פעם שנכנסתי, שנים לאחר שההלצה מוצתה.

רואה את עזרא הדגים עם סינור הפלסטיק מחוץ לחנות.
מנופף לו מהאופנוע. הוא מזהה אחרי הרף, ושואג “איפה אתה?” אולי בסימן קריאה.

מה אומר לו? שעברנו דירה, שאין גריל, אין דגים על האש בימי שישי?

מלאתי פי מים, שתקתי כדג, שטתי הלאה.

אוירון דגים
אלי ועזרא דגיגים מעופפים
Share

מינורי בפשרנות

או שלא

ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.

שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות

Share

עוררות ריגשית

הכרה, סליחה

בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.

בקשת ‘סליחה’ היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.

להמשיך לקרוא עוררות ריגשית

Share

חום יחסי

בילדותי, תחילת שנות השבעים, טלויזיה, ערוץ ראשון, יחיד, שחור לבן, צפיתי בתכנית בה אסירים שהיו בסיביר נסעו ברכבת חזרה למוסקבה. מכמה עשרות מעלות מתחת לאפס הגיעו למעלות בודדות מתחת לאפס, והזיעו. היה להם חם. להמשיך לקרוא חום יחסי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – חזקת הפגיעות

מוקדש* לנידפים רגשית** בצער***

מי שנוטה להחיל על עצמו, כמאפיין התנהלותי, חיוויים חיצוניים,
ולהוריד לעצמם ערך. וולונטרית.

בנחישות.

במצוקתם, שמים את סביבתם במגננה, על מצבם מפני שבמובהק

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – חזקת הפגיעות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – טועים ומגדילים

מוקדש* לאהובים** מבכרים*** לשָמר טעות על תיקונה****

מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.

טעות.

לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.

טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.

איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.

ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.

כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.

ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.

 


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן ‘מְבַכֶּר’ צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.

Share

לצופף שורות

קונספטואלית

פרטים עם מערך תפישות וערכים משותפים,
המזהים איום על שלמות הקולקטיב איתו הם מזדהים,
באופן אינסטינקטיבי וולונטרי, או במודע וכתגובה לקריאה,
מתעלמים מהבדלי התפישות ביניהם,
מתכנסים ליצירת עוצמה מצרפית
להגנה על ערכי הליבה של הקולקטיב,
באיום או פעולה
דפנסיבית או אופנסיבית.

להמשיך לקרוא לצופף שורות

Share

מינורי בחוסר

“מה התכונה הכי חשובה לגנרלים שלך? מזל”

כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה.

אני, אין לי גנרלים.
בגאנה מוצמד אלי נהג. ג’והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא דתי, מאד דתי; אמר לי שאם הילד שלו יתגלה כהומו – יהרוג אותו. הוא יהרוג אותו. במו ידיו. הילד השני סובל מפיגור. הוא עני, מאד. וגם בתפקיד ‘עני’ – אמירה בעייתית, המבטאת את תפישתי להחצנת מצוקתו הכלכלית, ביחס לאחרים. המבשלת שאתי שגם היא בסוג של מצוקה ועם זאת ברמת החצנה שונה, ואחרים אחרים, כמו כנהג הקודם שעבדתי איתו, מתנהלים מנטלית לא לשייך לעצמם לתיוג זה, גם אם רמת הכנסתם די דומה. להמשיך לקרוא מינורי בחוסר

Share