בין נרטיביות להסבר סנטימנט

על טעם ועל ריח בוא נסביר ונתווכח

חלק ניכר מתכני שיח, שאינו קונקרטי ביצועי, עוסק בהסברים סובייקטיביים כ-

    • העדפות,
    • טעמים,
    • אהדה,
    • רצונות,
  • התנהגויות,
  • ערכים.

להמשיך לקרוא בין נרטיביות להסבר סנטימנט

Share

אני יועייץ

כותרת

תיוג

כובעים
https://www.pinterest.at/pin/728949889660255732/

בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני  צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.

אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– ‘אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה’ לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא  מספק לתודעה אחרת את ‘חומרי הגלם התפישתיים’ ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ

Share

‘המתים זועקים’, ‘דם הקורבנות…’

אבחנה תפישתית

האם משפטים ממין זה

מרעידים, מזעזעים, מניעים לפעולה, מעוררים למימוש תפישה אידיאולוגית מקדמית, מאחדת, מכנסת הזדהותית, מנפיקה תחושה של איכותיות לבעליה? What the fuck, מתים לא זועקים, הם מתים! מישהו מסתלבט עלי? האם יש מי שמנסה מניפולטיביות להניע לפעולה אמוציונלית?

קו מבחין בין שתי תפישות

תפישה קונסרבטיבית אמונית

  • מוטה סנטימנט,
  • התכנסות הזדהותית מניעה לפעולה.
תפישה מערערת

  • חתירה לרציונליות,
  • בקרה על עוררות רגשית כמניע לפעולה.
Share

מינורי בסביח

בליבת התשומה או בתשומת הלב

נכנסתי לסביחיה לרכוש מנה, לחבר ולי.

בעודי מזמין ‘אחד ללא כרוב, והשני עם הכרוב של הראשון’, נכנס בעל הבית, ואחריו גברת.

“תתחדש על הנעליים” מתחנחנת הגברת, “בטח רק אני שמתי לב שיש לך נעליים חדשות.”

להמשיך לקרוא מינורי בסביח

Share

כנגד ארבעה טיפוסי טקס

אקזוטי, נורמטיבי, מתנשא ושאינו מתחבר*

בהתייחסות לטקסים, מחוות, ג’סטות, אירועים, חגיגות חברתיות, ישנם ארבעה ארכיטיפים עיקריים:

להמשיך לקרוא כנגד ארבעה טיפוסי טקס

Share

מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול

על פי רוב, מחווה* לאחר,
[פעולת המֶחְוָוה] היא מניפסטציה של הפרוטוקול,
בו המחָוֶוה מנחה איך, על פי איזה ערכים,
היה רוצה שינהגו בו.

* מחווה – פעולה טקסית שתכליתה להיתפש ברובד מעל פרקטיקה התנהלותית של תוצרים קונקרטיים על מצע פעולה––תגמול פרקטיים. להמשיך לקרוא מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול

Share

פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

Share

הם קוברים גם נייר, הלא כן?

מה ההבדל מאמוניים עצלים?

לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?

Share

לתת תקווה

שיח מלפני 4 דקות:

שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.

מאיזה ארגון?

לתת תקווה.

נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה תעוקה ואובדנות. תודה לך.

האמת?
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כְּ

מוקדש* לקונסרבטיבים** התופשים עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים****, ברתיעה*****

שמרןץ’ נבוןץ’ ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, מסורתי,
יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.

לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.

ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כְּ

Share

מינורי במצוקה ובתוצר

אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונה לכלב השחור. הוא בתקופת השיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל ההמחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.

מה קורה?

להמשיך לקרוא מינורי במצוקה ובתוצר

Share

מזל טוב

לחתונתכם

מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.

הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:

  1. את/ה
  2. טקס, מסיבה
  3. אני

להמשיך לקרוא מזל טוב

Share

חוסר סבלנות לאחר

ותשומות מנטליות אישיות

חסרי סבלנות לסביבתם,
חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם.

המסמן בנחרצות מה אינו רוצה,
לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.

Share

אוקסימורון זהות פרט

מחאת תחושת אי שייכות

על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.

אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט

Share

יצר לב האדם … מנעוריו

יישום טוב מצרפי

בפרברי ארצות הברית המנומנמת בה עיקר התנועה היא צאת וחזרת התושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.

להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים

  • חלופת רימזור יקרה מדי,
  • אלטרנטיבת כיכור, בזבזנית מדיי לכל צומת פרברית.
  • מיישמים את הקונספט של ‘עצור מכל כיווןק, לפני כניסה לצומת.

להמשיך לקרוא יצר לב האדם … מנעוריו

Share

פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’

מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****

ממצקים את הסֶטְ-אָפּ

בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.

אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.

מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.

בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.

כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.

העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.

ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.

Share

שמרן סטה מפרוטוקול

מה השתבש?

לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.

בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.

שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.

 

Share

אתה לא מכיר אותי

אני מכיר אותך

כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי”

  • נראטיב
    על פי רוב מתכוון, ל-

    • ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגביי שונה מתפישתך אותי’,
    • ‘ מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’
  • מורכבות – פשטות
    בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר,
    ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו להכיל את מורכבותו,
    בבחינת ‘פשטותך חשופה למורכבותי, מורכבותי נסתרת מפשטותך’.
  • ואולי צודק
    ייתכן שאכן, האחר לא מכיר רבדים נוספים באומר, בעוד הוא מכיר את רבדי האחר.
  • MeToo
    מה, מישהו מכיר את מורכבותי? יכול להיות שלא פיצחתי מורכבות אחר?

נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי, מכיר אותך.’

Share

דיכוטומיה גזענית

חלוקה

בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-

  1. מְצֵרים על כך שמופעלת עליהם גזענות,
  2. מתגוננים מפני תיוגם כגזענים,
  3. לא ולא.

כך, יש מקרים שא’ ו-ב’ מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:

  1. מה יש יותר, ‘מצר’ים או ‘מתגונן’ים?
  2. מה עדיף להיות?
  3. מה את/ה?

אניח שהתשובה לג’, היא ג’ ברשימה הראשונה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****

בדרך כללי אופייני ל–

  • מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
  • איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.

כבמשחק בילארד,

  • סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
  • על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
    והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

Share

טעותו של פוקוימה

טוויסט לקונפליקט –
מהפיכה צרפתית פרק ב’

עימות אלים בין יישויות שאינן פרט, כולל לפחות צד אחד אוחז בתפישת הזדהות קולקטיביסטית, צביונית, שנוגדת חופש פרט.

פרנסיס פוקוימה, בספרו The End of History and the Last Man, 1992, גרס שקריסת ברית המועצות מסמלת את קריסת האידיאולוגיות, וחתירת בני האדם למימוש דמוקרטיה ליברלית במתכונתה האירופאית והצפון אמריקאית תוך יישום עקרונות הקפיטליזם והשוק החופשי. להמשיך לקרוא טעותו של פוקוימה

Share

אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

לד.ז. המxימה,

רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.

“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”

Theodor Adorno

מניח, שהתכוון לאהדה.

הבחנה

אהדה ספורטיבית

העניין שיש בתחרות ספורטיבית.

לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.

יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.

להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

Share

חטאו של אלאור אזריה

הרשעתו

מה חטאו של אלאור אזריה?

שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:


לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.

אינני מצר על מותו לא בשל להמשיך לקרוא חטאו של אלאור אזריה

Share

סדר פרואסתטי/ פואסתטי

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר סיטואציה מורכבת מדיי מכדי לתייג כ’מיותר’. להמשיך לקרוא סדר פרואסתטי/ פואסתטי

Share

מסרים פולחניים במרחב ציבורי

ביטויי התכנסות קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית בפרהסיה

ניסיונות שיווק של מסרים מתכנסים קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית אוניברסלית ובכלל זה כמובן מופעי לאומיות, יהודות, פולשניים.

אלה אין תכליתם לשכנע רציונלית את הנחשפים אליהם להמיר דתם, או דעתם תפישתם מערכת השקפותיהם וערכיהם בנושאי פרט–חברה בגין שכנוע. להמשיך לקרוא מסרים פולחניים במרחב ציבורי

Share

שאלות על המרחב הציבורי

תשובות: חדירה והתגוננות

העיתונאית דנה ורון מעלה מספר שאלות, ואינה מצ‏ַפָּה לתשובות.
כלומר, היא כפרזנטור הרעיון, ומפיצי מסרים אלה לא באמת שואלים, הם שואלים ‘שאלה משיבה’ לקידום מסר א‏מוני.

לו דנה ורון הייתה שואלת אותי, את דעתי האישית המייצגת (רק) אותי
– והיא לא –
למה אני מתנגד, ל”סחורה יהודית”, הייתי מפנה אותה, כתשובה לדרשתה התשוקתית, שם צפונות להן הסיבות. להמשיך לקרוא שאלות על המרחב הציבורי

Share

מינורי בסתלבט

צוחק מי שצוחק אֲחורון

אתמול בגראז’, שמונָה הסתלבטו עלי – הבעלים, המנהל, המזכירה, שלושה מכונאים, אקספרט ולקוח אחד.

הבאתי ת’אופנוע מפני שכשמותנע, לא מזיק טחורים, כלומר לא מחזיק טורים; כבה ונכבה.

לאחר תנני תננה, האקספרטים המכניסטים הגיעו למסקנה שאין מנוס – יש לנקות את האינג’קטוריאדה. עניין די יקר, שבקמצנותי ניסיתי להימנע ממנו.

להמשיך לקרוא מינורי בסתלבט

Share

הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב – Same Same

ניואנסים קונסרבטיביים שמרניים

תמצית הבחנתית

 

דומים.
שוני?
– בסמיכות אידיאולגית,
– במוכנות להקצאה אנרגטית,
– בתוכן [- משני, תחליפי.]

להמשיך לקרוא הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב – Same Same

Share

מטה לחם

שלושה ערוצי פרנסה

יכולת הכנסה מעבודה – פרנסה, נובעת משלושה ערוצים מובהקים:

  1. הטייה אישית, כישרון מובהק/ מגבלה אישית לתחום מסויים, בו יש ביקוש כלכלי למיצוי הכישרון,
  2. מיומנות ידע וניסיון נרכש בתחום התמחות – דסציפלינה עם סף כניסה גבוה יחסית,
  3. תפישת המעסיק שעובד ינפק משאבים/ מחוייבות/ נאמנות אישית בתחום העיסוק,

על פי רוב, אלמנט אחד הוא דומיננטי:

פעולה מאפיין ניתוב סף כניסה
כישור אישי
אין מי שאין לו כל כישרון
רתימת כישרון אישי, מובחן, בעל ערך כלכלי, למקור הכנסה ספורט, אמנות במקרים נדירים, נשאפים, ובשאר – יכולת עסקית כ – כמסחר, תיווך, בעלי מלאכה מומחים, או מוגבלות התנהלותית אישית להשתלב כשכירים, אינסטינקט, עם תחזוק מתמיד התפרנסות מכישור מובחן בנדירות, מהווה ‘שאיפה תעסוקתית’.
שכן, ישנה הלימה בין כישרון נדיר לבין עיסוק, בו סף הכניסה אינו ניתן למי שלא ניחן בכישרון. התחרות היא בין בעלי כישרון דומה, כשהתגמול תְלויהאטרקטיביות עסקית של יישום הכישור.
מיומנות
אין עיסוק שאין בו כל מיומנות או סף כניסה
רכישת ידע, מיומנות וניסיון על בסיס הטייה אישית, כישרון והתמדה מחייב סף כניסה, מאמץ מתמיד ורוטינה מְתחזקת לעדכון המיומנות המתעדכנת משחר ההיסטוריה עד תחילת המאה ה-19, המהפיכה התעשייתית, טרום ההתמקצעות, רוב האנשים היו איכרים או פועלים, המשיכו את עיסוק משפחתם. מעטים היו בעלי המקצוע עם כשרון או מיומנות כְּסף כניסה – אמנים מהנדסים, מורים, אנשי דת.

המאה ה-19 היוותה תפנית בהתמקצעות עובדים.
המאה ה-20 ייצרה מגוון רב של מקצועות מובחנים.
במאה ה-21, עת התמוססות הפרופסיות, נעשה מאמץ טכנולוגי להחליף ידיים מתמקצעות ברובוטים, ומתוך כך הנמכת סף כניסה להתמחות.

ההתמחות מקדמית, אקדמית, הפכה לסַנָן מאתר, ובכל מקרה זמני, לעידן תחלופת ‘עיסוקים’ – שכן כבר אין ריבוי ‘נגר’, ‘מסגר’, ‘נהג’ היא פרופסיה על סף הכחדות עם אוּבּרִיזציית-כל-אחד-עם-אוטו-הוא-נהג מחד, וכניסת מכוניות אוטונומיות מייתרות את מפעילי המכוניות, מאידך. כך ישנה התכנסות פרגמנית של דיסציפלינות, וביזור דה-פרגמנטי של תתי התמחויות.

אמון
יש מי שלא ניתב עצמו למשרת אמון
ניפוק משאבי ייצור לפטרון כאקסטנציה שומרת או מרחיבה טיפול בקניין ‘בעל-הבית’, בתחום הטייתם האישית מפגש רצונות של העובד וה’מיטיב’; צורך פטרון בשרות כלכלי, יישומי, רגשי של העובד. מוכנות עובד לזמינות אקססיבית, כחלק מתפוקתו סף כניסה נמוך, שאינו מחייב כישור מובהק או משמעת רכישת מיומנות.
עובד מהווה קומודיטי בר תחליף. מוערך במידת אטרקטיביותו לטעמי ריבון/ מעסיק/ בעל הבית/ הבוס/ החברה המעסיקה. העדפה ל’זו עם הציצים הגדולים’ – כלומר ממדים בלתי מדידים, שאינם מתממשקים ישירות עם דיסציפלינת העיסוק, כשהעיקריים הם:

  • מוכנות לנפק עבודה בלתי אטרקטיבית,
  • ‘תגובתיות’ העובד – שם קודם ל’נאמנות’, למילוי הערך הדומיננטי לפטרון,
  • עבור תגמול יחסי נמוך, שעולה ככל שסף הקבלה למשרת האמון גבהוהה יותר, או שתלותו הרגשית הפטרון גבוהה יותר.
  • ככל שמשרת האמו משיקה לתחומי בנטייה, הכשרון של העובד או שמייבת התמחות או סף כניסה, ערך העובד עולה.

פתרון נוחות/ ייאוש, מצריך שיווק טרם יירוט המשרה ושירותיות במהלכה, תלות העובד מבחינתו אמורה להדביק את תלות הפטרון בנאמנותו, הצמדות אסירות תודה, תוך סינג’ור ושרות.

הכרחי אך לא מספיק

כדי להתפרנס כלכלית, מעל שרידה,

בעבר

  • הממש רחוק, עיסוק היה כורח משפחתי חמולתי השרדותי. בחירת בן לרועה צאן, או כורה פחם, היה בעיקר להמשיך את קריירת אבותיו, או להתגייס לצבא, עוד סוגה של התכנסות לפטרון.
  • בהיות פרט ניחן בבעלות על כישרון מובהק, עם אפשרות התמרתו לטובין כלכלי, ויכולת גיוס משאבים לפיתוחו, נתבו את בעליהם לעיסוק בדת, או במימוש הכישורים האישיים, ובכך נמנע המשך העיסוק של האבות.
  • סביב המהפיכה התעשייתית, בה נבראו מקצועות, מיומנויות, נוצרו פלטפורמות חדשות לאפיקי יוזמה וכישורים, התפתחה מגמה של יישום מיומנויות נרכשות,
  • בצד הִצָמדות לפטרון צורך כישורי פרטים, מוכנות לסנג’ר, לשמור/ לקדם את קניינו הריאלי והטובין המנטלי.

כעת

  • all the above
  • וכן יכולת מימוש תפילה –
    דור הבייביבומרס, להבנתי, בנקודת זמן זו, היווה את שיא עקומת ההתפתחות האנושית בחברות מערביות, במובהק במובן, של התקדמות מצרפית, רחבה, רווחת ההמון, שלאחר נקודה זו, עם התמוססות מדיניות הרווחה,

    • מגמת הצרת התפלגות הרווחה, עם אמפליטודה מועצמת של מעטים עם כישרון מועצם או כישורים בנדירות, המרוויחים הרבה יותר מסביבתם, בהשוואה לפערים קטנים יותר בעבר,
    • בעוד שהרוב, בעקבות הפחתת ספי הכניסה לכל תחום עיסוק, מרוויח פחות,
      • ביחס למעטים בני אותו דור,
      • וביחס לדור הוריהם.

בעתיד?

לא יודע.

משער, ש
בעתיד רחוק, תהליכי ‘זרימת מים למקום הנמוך’, עם הליך התקדמות הרציונליזציה, שאינו ליניארי ולא רציף, יניב הקצאות משאבים, הסטת טובין ממניעים שאינם מוסריים–שרירותיים–ציוויים, אלא מתפישה עניינית מקדמת פרודרסיבית, לרווחת המונים עניים בהליכי העצמת עוני, כפי שקורה כעת–עתיד קרוב.

Share

מינורי בהשמה תעסוקתית

לא פוליטיקלי קורקט

ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.

לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.

להמשיך לקרוא מינורי בהשמה תעסוקתית

Share

מסודר ומאורגן

אז זהו שלא

אמרו עלי והרווחתי ביושר כל ביקורת והשמצה שהוטחה בי. אלה שמאחוריי – אינני יודע, לא שמעתי.

עם זאת, היו גם מי שייחסו לי סדר. אלה היו בפריפריה הרחוקה שלא הכירו את משנותיי, לא ניתן לומר עליהם ששמעו תפישות ומתחו אותן לכיוונים אחרים. וכן, גם מבין אלה הקרובים יותר, גם אם לא המאוד, היו מי שייחסו לי ‘סדר’.

להמשיך לקרוא מסודר ומאורגן

Share

אחאנא”ר בניו ג’רזי

סוציולוגיה כפיזיקה

הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג’רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שהיה נתפש כהתנהגות לא נאותה. הם אנשים מתוקים, נעתרתי. בסוציופטתיות המתעצמת שלי, זו תעוקה אמיתית.

המסובים הכירו כאן. הומוגנים; מהפריפריה בישראל, גרים ברדיוס של 10 מייל האחד מהשני. מכירים מהשכונה, מהביזנס, מבית הכנסת, מבתי הספר והגנים של הילדים. קצת יותר ופחות מבני 40, 15-20 שנה בארה”ב, עצמאיים, בעלי חברות. עושים יפה, עובדים קשה, לקסוסים ואודים. נמנעו מלכלות זמנם ומרצם במוסדות אקדמיים. עברית שמלכתחילה הייתה פרקטית מתמעטת והאנגלית עוד לא משהו. מסורתיים במובהק, אֱמוניים גם אם בהגדרתם לא דתיים. לאומניים, תומכי טראמפ, ונחרצים – העיתונות הישראלית חרא, להחליש את בית המשפט, ולגרש פליטים מישראל. מיידית. כולם – את כל המסתננים, כך חושבים כל הנוכחים. להמשיך לקרוא אחאנא”ר בניו ג’רזי

Share