דיבור ≠ מעש.
על עושה מעשה האחריות;
נתניהו דיבר והסית, עמיר עשה, רצח, אחראי.
לא לשתף פעולה עם ימין גוזר שיוויון בין ביטוי חופשי – שמאל, לבין מעשי אלימות – ימין.
ימין חסר אלוהים ונטול גבולות בהגבלה על חופש ביטוי שתשרת לו את האג'נדה.
הסכמת ל- 'דמוקרטיה מתגוננת'? ממלל?
קידמת ימין, המון תודעה דמוקרטית נמוכה עוינת חופש וזכויות הפרט.
בעגתו"ש (- בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.)
במסגרת שמונה הביטויים – טיירי וידר אמר שאני נוקט ב 8 ביטויים שחוזרים על עצמם – יש לי אחד שבסופו סימן שאלה: מתנשא*?
* התנשאות: חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
בעוד תיוג 'התנשאות' על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
חיווי 'מתנשא עלי' מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
התנשאות, ואף יותר – התנחתות, הן מאפייני אישיות.
אני צורך פודקסטים. בין שעה לשעתיים ביום. צריך שילמדו אותי משהו, לאו דווקא אקטואליה או חוויות.
עושים היסטוריה היא הטובה (לי) ביותר, ובה, עושים היסטוריה, תנ"ך, התשובה, פוליטיקה, משפט, מינהר, חשבון, כשבגרוש היה חור, אבא של יונתו והבן שלו. להמשיך לקרוא שעה היסטורית
ציפייה של בעל עמדה שנסמכת על סנטימנט או תחושה,
או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית, לא על סבירות – סובייקטיבית, שאינה נסמכת על פרמטרים אובייקטיביים,
תתקבל על אחרים, בשל היותה 'ערכית' לטעמו, או 'מקובלת' על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.
#רצי1נל
מי שתפישת עולמם היא תוצר סנטימנט לא מבוקר, שהועלה לרמת רציונליות או צורך,
הצידוק לו – 'כך כולם בקהילה, זו הנורמה',
לכן זה 'נכון', צפוי ומתבקש להיות מאומץ על ידי אחר, 'כי הרי כולם…, ולכן…' להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אינטלקט פרובינציאלי
האם שמת לב, שבעברית
גוף חי – זכר,
גוויה, גופה מתה – נקבה?
רובנו חותרים להסכמות והתכנסות הזדהותית.
שיח משמעותי נסוב על ליבון קונפליקט.
צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או תועלת שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.
מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.
בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.
#רצי1נל
תיוג התנהלות
במרחב מדיני או תרבותי, משני – חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.
ציפיית אנשים ממרחב משני, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.
#רצי1נל
אם בכניסתך למנוע החיפוש של גוגל יראה לך מסך שחור,
זה (אולי) בגלל שלמדא AI שלו ניסתה להבין מה כתבתי בבלוג,
ונשרפו לה הפיוזים. להמשיך לקרוא ישרפו לגוגל הפיוזים
מי שעל בסיס קבוע שואף לתוצרים חברתיים, משתמש באינסטרומנטים התנהגותיים ליירט אותם, על בסיס קבוע לא מקבל את התוצר המקווה ולא מכייל את המצפנים.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – בעלי מצפנים חברתיים משובשים
האם מוכר לך,
שאמירה שלך – שיצאה ממך,
התקבלה אצל אחר – נאספה,
צומצמה – באופן שאבדה את הקשר לכוונתך
התנסחה – באופן שמתכנס לערכי השומע/תם
והושלכה חזרה אלייך, כשיקוף לערכים שלך? להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אוספים, מצמצמים, מכנסים ומשליכים
לא רוחש כבוד לאהודי קבוצות. נמוך.
ככל שאהדה גבוהה יותר – שרופה, כך רוחש עוד פחות כבוד. כבוד שלילי.
מכיר אוהד שרוף, של קבוצות 'נכונות' לשעתן. ואז החליף 'נכונה לשעתה' ל'נכונה לכעת', עם ההתבטאויות פרסומים ברשת, חוגג ת'נצחונות.
מאמין שזה אותנטי.
It is not about Sports
זו התכנסות הזדהותית חלק מזהות אישית, מאינסטינקט שמשרת שאיפה להיתפש על ידי אחרים באופן מסויים.
* אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
טוף, שיהיה.
** אוהדים – מי שמזדהים עם קבוצת ספורט מסויימת כמבטאת את זהותם, מחצינים את השפעת הישגיה על מצב רוחם.
*** שהחליפו – היה לאוהדים מושא אהדה, והחצינו את חשיבותה בחייה, והופל'ה, המירו אותה בקבוצה אחרת.
**** בלעג – כל עניין האהדה נלעג בעיניי.
ההתכנסות ההזדהותית הזו.
ההחצנה של ההתנהגות, נראה להם מגניב.
חוסר הערכה מקטין.
יש הגורסים, נניח כמו מיכה גודמן, שעמדה פוליטית נגזרת מסנטימנט מהודהד ברשתות חברתיות.
אני חולק על כך.
מקור סנטימנט(ים) מוטמע בבית גידול.
להמשיך לקרוא דמוקרטיה: כבוד לדעה אחרת
"כשהגעתי לפה הייתי קצת בהלם. כאילו, וואלה, את לא כזאת חכמה. האשכנזים יותר חכמים ממך. הרגשתי שהחינוך שהם קיבלו בבתי ספר הוא חינוך יותר טוב. והנושאים שדיברו עליהם בבית – דיברו. אצלנו כמעט לא דיברו. אכלו."
עדי ששון, הארץ, גלריה. 01/07/2022
להמשיך לקרוא מורכבות Politically Correct
התפעלות מהרטוריקה של נתניהו מתעלמת הן מתוכן דבריו והן מקהל היעד, אמוני לאומני, משמר התכנסות הזדהותית. 'נראה אותו', משווק תכנים אחרים, או אפילו את אלה לחותרי רציונליות חופש הפרט שיוויון ושלום.
דפנה ליאל וקוה שפרן נפקו הֶסְכֶּת מעולה על 'הנוסחה הסודית של הופעות נתניהו'.
בפודקאסט הסכת מפורטים הטכניקות, האינסטרומנטים והשטיקים של האוראטור ראש הממשלה לשעבר, שלושה כתבי אישום בהווה. להמשיך לקרוא גאונות נתניהו
דורשות ותובעים במיומנות של מקריאי־פרוטוקול רבי־ניסיון,
שכן הנחו בעבר, צברו ניסיון, חוזרים על כך תדיר, ירק
איך לפנות אליהם כדי שיקשיבו (בטובם) למֶסֶר.
שאם לא כן,
אם המסר, חלילה אבוי ואוי, יועבר באופן שלא תואם את סף מוכנותם,
וזאת בשל אורך/ שימוש במלל מסוים/ מושגים רגישים/ ביטויים דלוקים/ משלב שפתי גבוה מדיי/ ילווה בדוגמאות, באינטונציה/ ועוד… (אם מכירים כאלה ניתן להוסיף התליות נוספות)
ימָנעו מקשב, יבטאו במלל שלא יקשיבו, יבינו וממילא לא יפנימו,
יגירו גופרית רותחת (יעני, יתעצבנו) על סביבתם
בליווי פסאודו רציונל שמבחינתם סביר, לגיטימי ומובן – 'כך לא אוכל להקשיב.'
הנחייתם היא לאופן ניסוח הפניה אליהם, הגשתה.
אופן ההגשה הנדרש מהווה תנאי למעבר מחסום ההבנה של הרגולטור התקשורתי.
ההתייחסות בפוסט זה אינה להבנת מאזין שתלויה ברציונליות, כבהסבר לוגי, מתמטי שמצריך אצל אנשים מסוים נתיבי הסבר מובחנים.
הימנעות זו היא התייחסות למחסום רגשי, מוחצן, שמהווה שוער סף, רגולציה מונעת קשב:
יאטמו לשמע התבדרות חורגת מהאופן המסוים בו דורשים לצרוך את המידע.
המצע הסטרוקטורלי משבש להם את הקשב.
יש לכך, מבחינתם, צידוק ומי שאחראי לכך הוא מעביר המסר שאינו מתיישר לפרוטוקול שהם מתנים.
הטלת טרור תקשורתי זה אופייני לרגישים (– עצבניים) ('רגישים' – הם רגישים כלפי עצמם, כן?) שמקיימים עם הקרובים להם תקשורת ייחודית, מרשים לעצמם להפעיל טרור רגשי, שלזרים לא היו מעיזים.
(אני) אינני מוכן שיאיימו עלי. כשנחשף ל'אם אז', מייד הולך ל'אז'.
ובשיטת 'אותך לא 'כפת לי לשקר את עצמי לא מוכן' –
אינני רוצה לקשור לעצמי את קטע ייחוס רציונל לאינסטינקט, כלומר שאסטרטגית אני לא מוכן שיאיימו ולכן לא מאפשר החלת טרור כזה עלי,
אלא,
כאינסטינקט – אני מגיב נגטיבית לאיומים, בדגש על טרור רגשי. ועוד של קרובים.
ו-כן,
האולטימטום מופעל על מי שמשתפים פעולה עם הטרור הרגשי.
בפתטיותי אני בכלל גורס שמיטיבים הדיפת מי שמנסה להחיל טרור תקשורתי.
לטעמי, עם הקושי, כדאי לשקף למיישמי התנהלות כְּ־זו.
השיקוף לא מונע את הביטוי ולא פותר את הבעיה.
כטבען של התניות הן הנטייה היא לממשן.
עם זאת, בעת מודעת אליהן, לעתים, הן נדחות או מימושן נקלש מעט.
זה תכלית השיקוף בהקשר זה.
* אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
טוף, שיהיה.
** דורשים – העלאת בקשה ללא אפשרות סירוב.
*** מאיימים – מתקשרים באופן שכוונתם לא ניתנת לפרשנות, ש'כדאי מאד' להאזין, להפנים וליישם את ההנחיות באופן שיהיה תואם את כוונת בעליהן, ושאם לא כן אז,
**** מתואם – אופן תקשורת תואם את מערכת ההבנה שלהם. טרום הבנה, בהליך הקלט מותקנת מערכת רגשית מקדמית, שתמנע את הפעלת מנגנון ההבנה אם התוכן לא יתוקשר בהתאם להנחיות והכללים הנדרשים.
מערכת זו בעיקר אמורה להיות שומר הסף של תפישת הערך של מחיל הרגולציה. ביטוי מנגנון כזה מעיד על תפישת ערך בעייתית, הן בהחצנת הדרישה, הן באיום הנלווה אליה, והן החלתה כלפי קרוביהם הנתונים לטרור הרגשי.
החיווי הראשוני האם יש איום ערכי, ואם לא – תתאפשר פניוּת הבנתית של הסוגיה הנידונה.
***** אחרת – מכיוון שהמנגנון הרגשי הוא שומר הסף, הרגולטור, מתלווה לבקשה להתבטא באופן מסוים.
האיום הוא ברמות שונות של הסתרה או חשיפה:
♠ ימנע הקשב לנאמר,
♣ איך יבולע למתָקשר אם לא ישתף פעולה עם דרישה לתקשורת המסוימת,
♥ ולחילופין ואף יותר חמור –
מה יקרה למאיים, שכחגורת נפץ של מחבל מתאבד, יאבד את שאריות עשתונותיו אם לא יתקשרו איתו כדרישותיו,
♦ והאחריות לכל הסינדרום הזה חלה על המתקשר שסירב לקבל עליו את התנאים.
"אני יש לי רק שאיילה"
שאלתי בווטסאפ את דניאל קרן, מבחינתי – דני, קרץ.
הכרנו בצבא, מודיעין, סיני, ליד התעלה, עידן סיסרא. המילה 'חבש' לא מתאימה לכיפה ירוקה בגודל קוורטר שהונחה נידפת על פדחתו; מבריק. מולטי דיסציפלינרי, בתלת ממד וב- 360°. אם אעיד עליו, ואולי בעצם עלי – נבון ממני. בעוד הכיפה התאיידה, העיסוק בסְפָר המיסטי התמצקה.
הוא מעיד על עצמו ש'איני מחדש דבר'; עושה שימוש ברעיונות של אחרים. זו אמירה יפה, בעיניי, מודעת להיות התלות בחיצון היא סוג של חולשה, והיופי הוא ההודאה בה. עם זאת, העוצמה של רוחב ידע, עומק, והכנסתו בהקשרים רלוונטיים. אהבתי. עם זאת, כ–ירון לונדון, מושא הערצתי – מי שהייתי רוצה להיות, וגם מג'יק ג'ונסון, אם הייתי גדול – שכשהוא מצטנע, בעצם הוא מתייהר – אני מייחס לו חידוש באיסוף של אלמנטים אקלקטיים, אקסטרימיים ומגוונים גם אם ידועים ומוכרים.
למתלונני שפתי המעיקה – החידוש שדני מדגמן הוא עיסוק ברמות־על בדיסציפלינות מגוונות לא קשורות אחת לשניה. כבוד!
"על השאלות שלך אני עונה על בירה" ענה.
לא.
#רצי1נל
אני לא שואל את עצמי יום יום,
האם אני מעדיף את עשייתי החלודה בתעשיה העבשה בה אני נמצא עדיפה על האלטרנטיבה – לנסח את תובנותיי בג'ים התודעתי.
שעה שעה, לערך, אני עושה זאת. להמשיך לקרוא נזק לאנושות
