דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
#רצי1נל
רציונליות נמנעת מהסברים אמוניים מאולצים של כוח עליון מארגן.
הסבר רציונלי למקור הייקום, סיבת ומועד היווצרות – לא הובהרה.
רציונליות – דבקות באי–ידיעה; טרם התגלו חיים מחוץ לכדור הארץ.
#רצי1נל
בהבנה שלא יתכן שיוויון מוחלט אלא חתירה לשיוויון,
חותרי השיוויון מסכימים, במודע, לקיים ולשמור פרדוקס:
הסכמה לתת סמכות בלעדית לפרטים ולמוסדות שאין לאחרים – בכך מוותרים על היבטי שיוויון מסוימים – כדי להחיל היבטי שיוויון רחבים.
מוסדות ממשל, הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויות כופות שיוויון.
#רצי1נל
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.
#רצי1נל
בשיח העכשווי מתרבים הגורסים שאין יותר 'ימין, שמאל'.
פוליטיקה היא מרחב הסוגיות של פרט–חברה–ריבון.
[הגדרה חדשה? ר' ויקפדיה. (בעצם אני שתלתי את ההגדרה בשורה הראשונה של ההגדרה.)]
אם אזרח יישאל, גם כשאינו מעורה בפוליטיקה, לגבי התייחסותו לסוגיות מסויימות יביע תפישה נחרצת לכאן או לכאן; האם בעד עונש מוות לרוצחים, האם בעד חופש הפרט, האם בעד תחבורה ציבורית בשבת – לכל יש עמדה בנושא. להמשיך לקרוא אין יותר ימין שמאל?
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
#רצי1נל
סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.
יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.
מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.
סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.
להמשיך לקרוא הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – היררכיה
בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.
מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה. להמשיך לקרוא דמוקרטצ'ק
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו.
#רצי1נל
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת 'כעת'.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
#רצי1נל
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
#רצי1נל
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
