טובין, עוינות, איום, אישיות
עצימות הקנאה תלויה בייחוס חשיבות ל –
♠ מיקום הטובין – מושא הקנאה – בהיררכיית הסנטימנטים,
♣ עוינות מקדמית לבעל הטובין,
♥ תחושת איום תפישת ערך עצמית,
♦ מבנה אישיותי.
#רצי1נל
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעלים של ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן שמאיים על תפישת הערך העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
תודה למ. צ.
#רצי1נל
התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.
לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.
תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.
#רצי1נל
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטייה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
#רצי1נל
פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.
הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.
#רצי1נל
צבר פעולות או כללים סדורים מנוסחים מקדמית, למימוש מטרה.
#רצי1נל
מילה מפרידה בין מהויות ניתנות לתפישה.
#רצי1נל
מצב בו קיומו והתנהלותו של אובייקט אינם תלויים באובייקט אחר.
היכולת לחיות חיים ללא תלות באחרים.
לא תתכן עצמאות מוחלטת אלא יחסית נתפשת.
#רצי1נל
ייחוס לא יתכן של סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית לפעולה שנתפשת ערכית שלילית.
'הצדקה רגשית' רווחת הן אצל הפועלים והן אצל המבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.
חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.
#רצי1נל
תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב ממשי או רעיוני בניגוד לרצונה.
הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמת הנשלט.
מושג התיוג המתאים ביותר למצב שאתה מתאר הוא שליטה. שליטה היא היכולת להפעיל כוח או השפעה על מישהו או משהו אחר. זה יכול להיות מושג פיזי או מושג רעיוני.
במקרה של המצב שאתה מתאר, מהות אחת, ה"מהות המציאותית", נתונה לשליטה של מהות אחרת, ה"מהות הרעיונית". מהות הרעיונית יכולה להחיל, לכפות, על מהות המציאותית פעולה מסוימת. מקור השליטה של מהות הרעיונית הוא בכוח בהיררכיה פיזית או בסמכות אנושית. לדוגמה, ממשלה יכולה להפעיל שליטה על אזרחיה על ידי יישום חוקים, או מורה יכול להפעיל שליטה על תלמידיו על ידי מתן ציונים.
שליטה היא מושג חשוב בחברה ובתרבות. היא מאפשרת לנו להתנהל בצורה מסודרת ומאורגנת, ועוזר לנו להבטיח שאנשים יעמדו בחוק ויעמדו במחויבויות שלהם.
הנה כמה דוגמאות נוספות לשליטה:
שליטה היא מושג מורכב שיש לו השפעה רבה על חיינו. חשוב להבין את המקור של השליטה, את הדרכים שבהן היא יכולה לשמש, ואת ההשפעות שלה עלינו.
#רצי1נל
הכרה בנתינה, רעיונית או ממשית בעלת ערך נתפש, לטובת המכיר.
הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב.
ככל שערך הטובין הנתפש רב יותר, כן התודה. והמורכבות.
#רצי1נל
צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.
מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.
ההשתייכות של פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.
#רצי1נל
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
#רצי1נל
בחינת יחסים בהקשר 'פטרונות | צריכה', מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.
בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על ידי צדדים מעורבים וכן על ידי בוחנים מחוץ להם.
#רצי1נל
יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.
בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.
יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.
#רצי1נל