בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
#רצי1נל
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
#רצי1נל
מצב רגשי עם היבטים פיזיולוגיים של
עצימות אנרגטית זמנית, מתפרצת,
מחלצת התנהלות פותרנית שנתפשת כיתר אקטיביות אגרסיבית, מתועלת ומגבירה פעולות מתגוננות,
או קיפאון,
מסכנה מאיימת או בריחה ממנה,
על מצע זהירות, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת,
שמתייחסת למימוש מלוא איום אפשרי, ולעיתים אף בהקצנה להצדקת תגובה,
מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
__________
#רצי1נל
תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות באמצעות דמויות סמכותיות.
החלת אתוס.
#רצי1נל
חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/frSKeJ4Uv6fE5GBnDMCBm
#רצי1נל
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
ידידי הנערץ:
'אנחנו לא מנהלים את המשאבים שלנו, אלא את העזבונות.'
במבנה משפחתי ישנה מכניקת של חלוקת משאבים חומריים מצד ההורים לכיוון הילדים.
יום ששי, ערב פסח, בפלוצריאדה התל־אביבית. מדווש על אופני הכוסיות שלי עם הסלסלה מקדימה, אחרי סיבוב בחנות המדגימה מכונת אספרסו שעושה לי את זה בחשמונאים, רוכש קסת דיו ירוק לעט הנובע בעטי דנה בדיזנגוף.
ביציאה מהחנות רואה כבן 30 ומשהו בשיחת סלולר נרגשת, דוחף עגלת תינוק ולידו מדוושת כבת שלוש, שבדיוק מתרסקת על המדרכה עם אופניה הוורדות מולי. להמשיך לקרוא מינורי ב-'כמה זה?'
עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה 'מצפון לאומי'.
העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי
דברתי עם חברה על מה אנחנו מסתירים מסביבתנו, מילדינו, בעברינו.
"יש דברים, בצעירותי, שלא דחוף לי לשתף, לא את סביבתי בטח לא את ילדיי."
אמרה. להמשיך לקרוא מינורי בהסתרה
2020, פסטיבל 60 ילידי 60.
חגיגות, צֶרָמוניות, פסטיבלים, אפעס, משרים עלי הלך רוח מורכב – עד כמה שלאשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני יכול להיות מצב רוח מורכב.
למעשה, שורה עלי תחושת אי־נוחות מתונה לנוכח חיוויי עליצות מוחצנת ומזוייפת.
לא רוצה לעצמי, לא נוח לי עם מחוות ובכלל זה קבלת מתנות, אם לאחרים דחוף – יאללה בסדר. עם זאת, אני משתף פעולה – אני יכול. אין צורך לבקש ממני פעמיים שאעביר תוצרים שמארגנים מנחים לחתן שמחה או cringe.
הסבר
התנהגות אנושית,
בבשלותה, לאחר היותה,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
[שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית].
בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז'אנר ה'נשי' ה'מובהק' לאו דווקא ה'מוחצן'. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.
לר'ישל'ה, שישב אתי, אמרתי ש'אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.' להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת
ארבעה יהודים מְסֵבים אה? איך תחבתי את המילה 'מסבים' בבית הכנסת או במועדון הגולף – לא זוכר, מתנאים בהצלחות ילדיהם.
"הבן שלי, מייקל", מתחיל ג׳ייקוב מהקונפקציה, "סיים עריכת דין בקולומביה. שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחבֶרָה שלו שעון זהב."
"יפה לך ג'ק" מחמיאים לו.
