בערבי שישי וחג משפחת אמא-אבא-בן-בת יושבים לארוחת חג. שָנים. התמצקה דינמיקה אופיינית. כשהבת או הבן בעיסוקיהם האחרים נפגשים בשלושה. ערך ודינמיקה שונה לכל הרכב.
ביום שישי מסוים כשההורים נותרו בגפם, הוזמן בן־אח מתוק ל- 8:30.
האם וכמה – הרבה / מעט – שמעת "אבל אמא/אבא, הבטחת!"?
האם ניתן להניח שהורים משערים שמספר הפעמים ששמעו פחוּת ממה שילדיהם יעידו?
האם בסביבה שנשאלה השאלה תדיר, התפתחה תרבות פיצוי?
האם תרבות פיצוי הובילה ליימון משא ומתן ילדים–הורים?
האם המשא ומתן מול ההורים מעשיר את מיומנות ילדיהם במשא ומתן עם סביבתם?
האם המשא ומתן פוגע בסמכות ההורית?
בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
#רצי1נל
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
#רצי1נל
הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ו–שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.
#רצי1נל
מצב רגשי עם היבטים פיזיולוגיים
של עצימות אנרגטית זמנית, מתפרצת,
מחלצת התנהלות פותרנית שנתפשת כיתר אקטיביות אגרסיבית, מתועלת ו-מגבירה פעולות מתגוננות,
או קיפאון,
מסכנה מאיימת או בריחה ממנה,
על מצע זהירות, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת,
שמתייחסת למימוש מלוא איום אפשרי, ולעיתים אף בהקצנה להצדקת תגובה,
מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
#רצי1נל
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
ידידי הנערץ:
'אנחנו לא מנהלים את המשאבים שלנו, אלא את העזבונות.'
במבנה משפחתי ישנה מכניקת של חלוקת משאבים חומריים מצד ההורים לכיוון הילדים.
יום ששי, ערב פסח, בפלוצריאדה התל־אביבית. מדווש על אופני הכוסיות שלי עם הסלסלה מקדימה, אחרי סיבוב בחנות המדגימה מכונת אספרסו שעושה לי את זה בחשמונאים, רוכש קסת דיו ירוק לעט הנובע בעטי דנה בדיזנגוף.
ביציאה מהחנות רואה כבן 30 ומשהו בשיחת סלולר נרגשת, דוחף עגלת תינוק ולידו מדוושת כבת שלוש, שבדיוק מתרסקת על המדרכה עם אופניה הוורדות מולי. להמשיך לקרוא מינורי ב-'כמה זה?'
עדויות גליה עוז והתעמרות אביה עמוס עוז בה, גוררות שימוש בטרמינולוגיה 'מצפון לאומי'.
העובדה שגליה עוז מעידה את אשר חוותה, שהביא אותה לעדויות מעין אלה, מצערת בריבוי ממדים – בריאות וכיף זה לא. להמשיך לקרוא עמוס עוז מצפן לאומי
דברתי עם חברה על מה אנחנו מסתירים מסביבתנו, מילדינו, בעברינו.
"יש דברים, בצעירותי, שלא דחוף לי לשתף, לא את סביבתי בטח לא את ילדיי."
אמרה. להמשיך לקרוא מינורי בהסתרה
2020, פסטיבל 60 ילידי 60.
חגיגות, צֶרָמוניות, פסטיבלים, אפעס, משרים עלי הלך רוח מורכב – עד כמה שלאשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני יכול להיות מצב רוח מורכב.
למעשה, שורה עלי תחושת אי־נוחות מתונה לנוכח חיוויי עליצות מוחצנת ומזוייפת.
לא רוצה לעצמי, לא נוח לי עם מחוות ובכלל זה קבלת מתנות, אם לאחרים דחוף – יאללה בסדר. עם זאת, אני משתף פעולה – אני יכול. אין צורך לבקש ממני פעמיים שאעביר תוצרים שמארגנים מנחים לחתן שמחה או cringe.
הסבר
התנהגות אנושית,
בבשלותה, לאחר היותה,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
[שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית].
