יכולת החלת רצון
מארג יחסים בנושא סדור בין פרטים, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.
#רצי1נל
יומרות והצעות.
פשטנות והפשטה.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות, מריחות עקומות.
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.
הגדרות, גירודים, גידורים.
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.
מינוחים, ניסוחים וניכוסים.
כניסות ויציאות.
רכבתי עם חברה לנתב"ג, להפגנה.
הגברת די ספורטיבית, עם ניסיון על דו־גלגלי.
רכבתי שלושת רבעי מאיך שהייתי רוכב לו הייתי סולו, חלפתי בין מכוניות על התפר בנתיבים ככף נעליים, מדי פעם האצתי לקצת יותר מהמותר. להמשיך לקרוא מינורי בפחד או בשליטה
בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.
מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה. להמשיך לקרוא דמוקרטצ'ק
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו.
#רצי1נל
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת 'כעת'.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
#רצי1נל
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
#רצי1נל
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/SFQWD3JSFtVcAbmdoxZLF
#רצי1נל
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
__________
הטקסט שציינת מתאר את המושג "אובייקטיביזציה" (Objectification) או "החפצה" (במובנה הפילוסופי החיובי), וליתר דיוק – את המהות של "יצירה" או "מימוש".
הניסוח הזה ייחודי מפני שהוא מגדיר לא רק את העשייה עצמה, אלא את המעבר של רעיון מהמרחב הסובייקטיבי (בתוך הראש) למרחב האובייקטיבי (בעולם).
להלן ניתוח של מרכיבי ההגדרה לפי הגישה המושגית האוניברסלית:
1. "תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות"
זהו שלב התכנון והטרנספורמציה. רעיון גולמי הוא לרוב מופשט ואינו כפוף לחוקי הפיזיקה או הלוגיקה של המציאות. התהליך המתואר כאן הוא הגישור על הפער בין ה"רצוי" ל"מצוי", תוך התחשבות במגבלות הכלים, החומר והזמן.
2. "במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה"
כאן מודגש אלמנט הפונקציונליות והטלאולוגיה (תורת התכליתיות). הפעולה אינה אקראית; היא נובעת מכוונה (Intentionality) ומכוונת ליעד ספציפי שאמור לייצר ערך או שינוי מוגדר.
3. "באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה"
זהו החלק הקריטי והמתוחכם ביותר בטקסט. הוא קובע שתהליך המימוש מסתיים רק כאשר התוצר הופך לחיצוני לאדם.
כל עוד הרעיון בראשך, הוא שייך לך בלבד.
ברגע שהוא קיים במציאות באופן ש"תודעה זרה" (אדם אחר) יכולה להבחין בו, להבין אותו או להשתמש בו, הוא הפך לישות עצמאית בעולם.
מושגים חופפים בעולמות תוכן שונים:
בפילוסופיה (הגלו ופנומנולוגיה): היכולת של הרוח "להוציא את עצמה אל הפועל" ולהפוך לאובייקט בעולם.
בעולם העיצוב וההנדסה: מעבר מ"קונספט" ל"פרוטוטיפ" או מוצר סופי.
בתקשורת: "קידוד" (Encoding) של מחשבה לסימנים מוסכמים שמישהו אחר יכול "לפענח" (Decoding).
לסיכום: הטקסט מתאר את התהליך שבו מחשבה הופכת לעובדה, תוך דגש על כך שהמדד הסופי למימוש הוא היכולת של האחר להכיר בקיומו של התוצר.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
#רצי1נל
לא רק בני אנוש, גם אנדרואידים מסתלבטים עלי: להמשיך לקרוא גם AI מסתלבט עלי
כולל, וגם בקוריאה הצפונית. בתנ"ך עלו על כך אטיולוגית.