אייל לחמן ונדב יעקבי למדו, לימדו,
שבבעיטות הכרעה לאחר הארכת משחק של חמישה פנדלים, מציבים את הבועטים 'הכי טובים' חמישי וראשון.
מצרים 'שמעה' לאסטרטגיה
וטעתה;
סלאח הכוכב, 'הכי טוב', לא בעט,
כי הקודמים הפחות טובים החטיאו.
בזבוז.
למיקסום אחוזי הסיכוי
עדיף שהבועט הראשון יהיה 'הכי טוב', השני שני, והכי חלש אחרון.
קידום רצון וחופש פרט
באמצעות חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת סבירות תפישות מסורתיות, ערעור פרדיגמות מקדמיות וניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים (ללא בניית הבניות חלופיות).
#רצי1נל
מוכשרים
עם יתר מוטיבציה להכרה ולהשתייכות
תחושת מודרות טבועה, מדרבנת
בזירת פעילות ציבורית
ספיחת הכרת הממסד
נפילת בום טראח בוינג הכשל האישיותי
הדחה, הרחקה
בושה
תקיפה
חבירה לברית מודרים – שאיפה אידאית לניתוץ מאורגן של ממסד שדחה. להמשיך לקרוא כשל, התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית
כונסת את הפמיניזם
להצדקת מחיקת ראיות, ומין תמורת מינוי, להמשיך לקרוא התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית
יש להניח שהשקר הראשון ששיקרת הביך אותך:
🔻במהותו,
🔺וכנראה גם בגלל שנתפסת, נחשפת בקלונך, שיקרת,
אולי בשל כך השקר זכור.
מהו השקר הראשון שלך? להמשיך לקרוא מהו השקר הראשון שלך?
האם וכמה – הרבה / מעט – שמעת "אבל אמא/אבא, הבטחת!"?
האם ניתן להניח שהורים משערים שמספר הפעמים ששמעו פחוּת ממה שילדיהם יעידו?
האם בסביבה שנשאלה השאלה תדיר, התפתחה תרבות פיצוי?
האם תרבות פיצוי הובילה ליימון משא ומתן ילדים–הורים?
האם המשא ומתן מול ההורים מעשיר את מיומנות ילדיהם במשא ומתן עם סביבתם?
האם המשא ומתן פוגע בסמכות ההורית?
עצמאותי כפרט מתממשת
בהתכנסותי להזדהות עם קהילה.
אוקסימורון;
עמידה על זכותי למימוש 'זהותי' כאינדיבידואל,
בהתכנסות רגשית וייצוגית לקולקטיב* של המון אנונימי, זר, מובחן. להמשיך לקרוא אבסורד: שימור זהותי כאינדיבידואל, בשיוך לקולקטיב
אתי כרייף מדגמנת תקשורת 'מודרנית', ברוח ימים אלה – What You See Is What You Get: להמשיך לקרוא אתי כרייף – WYSIWYG
הגיעה אלי דמות עסקית לפגישה. ר' ציין שהאורח 'רק על עצמו לדבר יודע', לא מתעניין באחר. לי זה דווקא נוח. מה יש לי לספר לו – עזוב אותו, אותי – שיעניין אותי לחלוק אתו?
אחרי ימינה שמאלה קדימה אחורה קצר, מסתבר שהוא אוהד. שרוף. 'בבית', העיד, 'אין לי שום דבר בצבע…' – צבעה של היריבה המיתולוגית – רק סמרטוטים בצבע הזה. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מומחי התכנסות הזדהותית
שאלתי אחד מהקפה – ש.פ. – מתרגם מקצועי, של הביוקר, בחור נבון נמרץ ונחרץ, על תרגום מונח שעוסק בו באינטנסיביות, שלא לומר אובססיביות – 'התכנסות הזדהותית' לאנגלית;
"לדעתי הביטוי הזה הוא נונסנס בעברית…" והציע אלטרנטיבה.
"למה נון סנס בעברית?" שאלתי. להמשיך לקרוא ביקורת הורסת
תודעה מתפתחת של תינוק יהודי מטמיעה בכל יום יותר, שסביבתו דואגת לשלומו.
יום אחד, השמיני לחייו, אוהביו יערפו לו ת'עורלה*.
ההנחה שהשמש תזרח מחר אינה נסמכת על ניסיון, על למידה מוטמעת, שהשמש זרחה בכל יום כולל היום בבוקר,
אלא,
על כך שאין זיהוי מקדים של סיבה מונעת את זריחתה מחר.
* לקוח ממשל תרנגול ההודו.
הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.
כמיהה ל –
💂♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.
נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.
#רצי1נל
תיחזוק, שימור, הטמעה ויישום
התנהגויות ותפישות רעיוניות
ראשוניות, בסיסיות,
שרירותיות,
אֱמוניות,
משמרות מסורת
וצביון קהילתי,
מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.
עוינות ל
♠ פיתוח וחידושים,
♣ חתירה לרציונליות,
♥ בחינה ביקורתית של סבירות אוניברסלית נתפשת.
#רצי1נל
בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
#רצי1נל
להמשיך לקרוא "לא רוצה ראש ממשלה ערבי". וטריפוליטאי?
בהעדר ידיעה אמפירית,
ההחלטה האם להתחסן או לא
אינה בבחינת 'ניהול סיכונים',
אלא 'טיפול בחרדה': להמשיך לקרוא חיסון קורונה
למדה אתי ביסודי.
דמות חשובה, משמעותית. אהבתי אותה; לא רומנטית. אהבתי הלא ממומשת מכמירת הלב – מכמירה את לבי שלי, כן? – נתונה לאחרת. הייתה שותפה לפעילותי החברתית בילדותי ול'חברה' שהקמנו בכיתה שכללה תמהיל משתנה של ילדים.
שמייחס לכך נאמנות לעצמי,הוקרתי, הערכתי. ועדיין היום. 'רכשנו את השפה יחד'.
(– ביטוי שניפק הבנשלי על אינטימיות שפתית, מנטלית, סביבתית, ערכית, חווייתית בגילאים מעצבים.)
[מתי לאחרונה ציינת באוזני אחר, על היות דמות משמעותית לך?]
חדה, עוקצנית. למתחילים.
יש מי שיבחינו בהתגוננות, במבוכה בחרדה שלא תוכחש.
נבונה, מהזן הדיסציפלינרי, כלומר מוכשרת בדיסציפלינות של לימוד.
יותר חשוב, ניחנה ביכולת לבקר עצמה, לדָמות הסתכלות בוחנת מהחוץ פנימה. אני מייחס לה יכולת להכיל מורכבות.
ועם זאת, הכי חשוב – היא באה מטוב. מחמלה.
לימדה אותי כמה דברים משמעותיים, בעיקר בתחומים ה'סוציולוגיים', שבהם אני מרבה לבחוש.
בצבא מודיעין – הגיעה באיתור ואני באילוץ כמעט מקרי – נפגשנו שוב, לא משמעותית.
בקיץ 2021 נוצר מפגש כתתי שערכו מעצם קיומו. אדוותיו הניבו חידוש קשרים איתה ועם עוד שלוש בנות איתן אני בקשר.
אנחנו בתקשורת; אני משער שהיא מבינה שעל אף חוסר הנעימות שהיא חשה על מה שאני כותב לה,
אני רוחש לה הערכה וחיבה רבים, ואולי גם עמדותיי לא מופרכות לגמרי להבנתה, כלומר לא מסכימה להן, אך לא מפתיעות אותה.
'התובנות הסוציולוגיות' שלי הן "חיצים כואבים" לה, התנסחה.
אני באמת שלא מתכוון לפגוע, בטח שלא בה.
ופוגע.
משתף אותה בתפישותיי על סביבת ההתייחסות שלה, על השקפות עולמה, ערכיה.
לתפישתי, אני 'מאפשר' לא פוסל שכמותה. אכן, לא מכבד מדגמני תפישות קונסרבטיביות מסורתיות באשר הן, ומתוך כך גם את שלה.
אני מכבד אותה במובן שמדבר אליה כמו אל עצמי – היא נבונה. לא מעדן, לא מתנסח כלפיה כמתנחתת שעלי לחוס על רגשותיה.
מבין לי שהיא תמאס בהמשך בהפחתת הערך שהיא חשה מכיווני.
רק כחתרן בלתי נלאה לתקשורת משמעותית – טקסים, חילופי מילים מתוקות וגיפים לא עושים לי את זה.
חשפתי – הוי האינטימיות – בפני הבנות את העובדה המצערת, שלא לומר 'מביכה', שאת מנת החמין הראשונה שלי אכלתי בצבא.
שאני בחסך תרבותי קולינרי בנושא.
הבנות הרחומות, שחוסדות זכר נעורים, התנדבו לפעול למלא את פנכת החסך החמינאי הצבור.
הזמנתי אותה להצטרף לצ'ולענט עם האחרות.
סרבה.
לגיטימי, כמובן. ממש לא חייבת. כמי שחיי החברה שלו חשובים לו מאד, יכול להבין מי ששתמהיל חברתי לא מתאים לו. [מאידך, מי שפונה אלי ברמת כוונה כמו שפניתי אליה להשתתף במפגש, לא נוטה לסרב, ולפחות לא זוכר שסירבתי.]
חבל.
הודעתי על כשלוני למארחת, שפנתה והזמינה אותה.
סירבה בנחישות.
תחת לחץ אמרה ש – 'אם אצ'ו פצ'ו וסימצ'ו יוזמנו אז תגיע.'
אנשים טובים, כן? רק לא בתמהיל.
הייתי משתף אותה בנכתב, רק חושש שהיא תקבל כעלבון ולא כ'תובנה' –
'ציפורה חביבתי" הייתי אומר לה "המצפנים החברתיים שלך משובשים;
היו לא תקינים בילדותנו,
התקלקלו בבגרותך,
והחלידו בזקנתנו.'
ניסוח יחסים
בין היררכיות של ערכים רעיוניים מנחים התנהלות
בסוגיות פוליטיות.
תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.
#רצי1נל
