מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.
תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.
#רצי1נל
רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי
של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני;
עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות,
ובכך מבחין בין פרט לאחר.
מה מגדיר המשפט הבא: "רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני; עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות, ובכך מבחין בין פרט לאחר."
בקצרה, המשפט מתאר את היכולת של התודעה לעבד מידע, להבין ולפעול באופן רציונלי.
#רצי1נל
מצב בו
מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.
#רצי1נל
מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.
#רצי1נל
הטיות חברתיות כ –
♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
#רצי1נל
התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).
#רצי1נל
התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.
סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.
#רצי1נל
פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.
התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.
קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.
#רצי1נל
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
#רצי1נל
שאיפה שתרחיש אפשרי סביר, עם התכנות לקיומו, יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
בשונה מ'אמונה' המייחלת בחוסר־רציונליות להתערבות מיסטית משנה מציאות שתברא תרחיש לא סביר, לא ניתן למימוש*.
* אם תרחיש לא אפשרי התממש – נס, התיוג 'לא אפשרי' – שגוי.
#רצי1נל
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
#רצי1נל
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
#רצי1נל
תוצר: נתפש מפעולה בין מרכיבים | תוצאה: תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
#רצי1נל
תחושה של הפחתת ערך
שפרט עושה לעצמו
בעקבות חיווי חיצוני
שבדרך הכלל מתכוון להפחית, אך לא בהכרח.
#רצי1נל
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
'סדר חברתי' גם מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם אינטליגנטים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם את הקונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
