לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.
לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.
במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.
#רצי1נל
פרט עם יכולת ורצון לחרוג מהטיותיו, ממאפייני קהילתו וערכיה, כדי ליזום, להיענות ולתקשר חיובית ומשמעותית עם מגוון פרטים והשתלבות חברתית בקבוצות שונות.
יישום מיומנות תקשורתית קשובה, מתאימה עצמה אינסטינקטיבית או במודע לסנטימנט תקשורתי רגשי של אחרים והנאה מכך.
#רצי1נל
אפיון פרט כְּשָׂשׂ אֱלֵי ויכוח מרובה ידע, פרטים והקשרים בהחצנת ביטחון המבוסס על יכולותיו האינטלקטואליות, ניסיונו ומיומנויותיו בנושא השיח והרטוריקה.
ההתנצחות – תוצר
♠ התניה אישיותית לספיחת ערך
♣ יישום קידום עמדה
♥ שאיפה להכרת הסביבה ב-
♦ נצחונו
♦ שליטתו הטריטוריאלית
◊ בכישורי השיח
◊ ובמרחב התכני.
#רצי1נל
שם עצם רעיוני ליכולת אנושית,
כולל חישת חיוויי מציאות, המרתם למידע ניתן לתמלול ולהבנה רציונלית ורגשית, עיבוד והתמרה למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על מציאות באופן שמקדם את בעליו.
האם הטקסט יכול להיות הגדרה של 'אינטלקט'?
כן, הטקסט שסיפקת יכול לשמש כהגדרה מקיפה ומעמיקה של 'אינטלקט' (שכל). 🧠
ניתוח ההגדרה המוצעת
הטקסט תופס את האינטלקט בצורה רחבה מאוד, הכוללת את המרכיבים העיקריים הבאים:
מהות: "שם עצם רעיוני ליכולת אנושית". זהו בסיס טוב הממקם את האינטלקט כיכולת מופשטת המיוחדת לאדם.
קלט (Input): "כולל חישת חיוויי מציאות". מרכיב זה מתייחס לקליטת מידע מהסביבה.
עיבוד והמרה (Processing): "המרתם למידע ניתן לתמלול ולהבנה רציונלית ורגשית". זהו החלק החשוב ביותר. הוא מדגיש שהאינטלקט אינו רק היגיון (רציונליות) אלא גם יכולת הבנה רגשית (אינטליגנציה רגשית) – שילוב חשוב ומודרני בתפיסת המושג.
פלט ומטרה (Output & Purpose): "עיבוד והתמרה למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על מציאות באופן שמקדם את בעליו". זהו אלמנט פונקציונלי (תכליתי) מובהק המגדיר את מטרת האינטלקט: להוביל להבנה, פעולה, ושיפור מצבו של האדם.
💡 סיכום
זו אינה הגדרה מילונית קצרה, אלא הגדרה פילוסופית-קוגניטיבית עשירה, המשלבת את התפיסה המסורתית (הבנה רציונלית) עם תפיסות מודרניות יותר (הבנה רגשית והיבט פונקציונלי של קידום עצמי). היא מכסה את כל שרשרת התהליכים הקוגניטיביים – מקליטה, דרך עיבוד, ועד לפעולה.
#רצי1נל
תכלית הנצחה:
להקצות משאבים ממשיים ורעיוניים לעיסוק תודעתי באירוע משמעותי מהעבר
במטרה
♠ ללכד קהילת מנציחים סביב מושא ההנצחה,
♣ באמצעות התייחסות רגשית
♥ סופחת משמעות ואמפתיה מפעילות נתפשת כנשגבת,
♦ לקידום תחושת ערך / אינטרסים של המנציח(ים).
#רצי1נל
מימוש פעולות טקסיות שתכליתן הטמעה, קיבוע, תחזוק, העצמה והחצנה
של תפישה רגשית לאירועים נשגבים בעבר, לרוב מקושרים למוות,
בכוונה להתייחס לנושא בעתיד, במטרה לספוח ערך אישי ותחזוק קהילתי.
https://copilot.microsoft.com/shares/kkRgCfFsBvAxaUZudAv16
#רצי1נל
[במקור] מי שנקי מהשפעת סמים, אלכוהול.
המושג התרחב לאיפיון התנהגות מתכנסת התנהגותית לקהילה אופפת, חיזוק הסכמה, מניעת חריגות כהתניה 'שאינה זוכרת למה'.
קונפורמיות, קונסרבטיביות, חותרת נורמטיביות קונצזוסיאלית, מתכנסת הזדהותית.
#רצי1נל
הפער השלילי בין איך מישהו נתפש על ידי סביבתו לבין איך שהיה מעדיף.
אני האיש הכי סביר שפגשת(י). לא חותר נורמטיביות. כן סבירות.
לא מתיימר שתסכים לטעמיי או להשלכות, ושכן תבין את ההגיון והסבירות.
[ואם לא תסכים – שלך, אחריותך, לא קשור אליי.]
להמשיך לקרוא משפטיי הפתטיים – מִשְפָּטֶתִיִים
חיווי, לרוב ביקורתי שלילי, על התנהלות אנושית בנושא נדון שנתפשת כמונחית על־ידי שיקולים ש-
♠ מטפלים בנושאי פרט־חברה־ריבון, או
♣ שוללים טיפול בהיבטים משניים למהות או ערכיות הנושא לטובת קידום אינטרסים זרים.
#רצי1נל
שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.
בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.
#רצי1נל
באירוע חברתי צילמתי כמה עשרות אנשים.
כעבור יומיים שיתפתי את התמונות והסרטונים שאוחסנו בענן.
כעבור ימים אחדים אחת מהדמויות המצולמות אמרה לי שניסתה להסיר את תמונתה מהענן כי בבואתה הנשקפת נראתה לה לא מחמיאה.
מכיוון שהפעולה לא צלחה היא בקשה ממני להסיר את תמונתה.
בהכרותי את הדמות, והסבירות שאני מייחס לה, קיבלתי את שביקשה ללא אומר וללא הבעת עמדתי ושאר ביקורות מבאסות שמתאים לי להכביר בסיטואציות מעין זו למי שאני כן מייחס רציונליות וחוסן.
הסרתי את התמונה.
עם זאת, יש פה משהו מעבר לפעולה הקונקרטית.
השאלות בעצם, 'של מי הבבואה?', 'של מי הצילום?'
בעידן העכשווי, ההפרדה בין הפנים לחוץ, בין 'אני' לבין 'סביבתי' בין מצב רוח ותחזוק רגשי של פרט לבין גורמים חיצוניים, ומידת אחריות דל מי על מה – הטשטשה. הפרט תולה (גם) במעשה או אומר של אחר את האחריות על מצב רוחו.
ישנו קונסנזוס רווח שהפרט הוא הבעלים של בבואתו.
ולתפישתי – לוגית, ערכית ומעשית – הצילום שנמצא במאגר שלי הוא שלי. לכן, כשמישהו מנסה למחוק את הצילום הוא נוקט בפעולה נוגדת לרצוני, בקנייני, חודר לטריטוריה שלי ומנסה בשם איזה שהוא קונסנזוס נורמטיבי שגוי לוגית לבצע פעולה שמאיימת על שלמות קנייני.
בעידן בו אנשים מייחסים אחריות לאנשים אחרים את מורדות מצבי רוחם נראה להם גם סביר שהם יכולים להיכנס לטריטוריה של אחרים ולקחת משם ביטויים שגורמים להם לחוש לא טוב. במצוקתם הם מתבלבלים, חודרים לטריטוריה אחרת שלא אמורה להיות להם גישה אליה.
אני, יש לי ת'התניה, שכשאני נדרש לסוגיה שחורגת מתשובות 'כן, לא, שחור לבן, 17', אני מתלבט האם לענות ב- 3, 30 או 300 מילה.
הם נקלעו למצב.
הבינו מה הם יכולים לעשות,
נענו לציפייה מהם של חשובים להם,
כינסו את מכלול היכולות, המשאבים והאנרגיה שלהם לקידום אתוס ערכים הומניים־אוניברסליים שהוטמעו בבית הגידול,
היו קשובים לדרישות הפעילות והתאימו בתנועה.
והתעלו.
בשנה האחרונה אני נחשף על בסיס (כמעט) יומיומי, להתייחסויות על ילדיי; על פעילותם בנושא החטופים.
אני נחשף לריבוי חיוויים "כנראה עשיתם משהו טוב."
בהפגנות – בעיקר נשים נטולות צבע שיער מדיסציפלינות טיפוליות ואקדמיות – אני נשאל: 'איך זה ששניהם מעורבים באינטנסיביות ובוורבליות ההגשה?'
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז, יגרור תוצאה רעיונית או גשמית כהבטחה או כאיום.
#רצי1נל
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
#רצי1נל
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
תיוג פרט אחר או מצב של נינוחות תקשורתית הדדית, שנעים לפרט לשהות בו.
#רצי1נל
צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה.
תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.
תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.
מוכנות להקצאת משאבים מבחירה (לא מכורח).
#רצי1נל
