לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
אם אני הצלחתי גם אתם יכולים/ הכול אפשרי.
עדות מצטנעת – צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית – על הישג בחסר משאבים.
אמורה לנסוך בשומעים עידוד,
סופחת הכרה מאחרים ו–תחושת ערך באומר על הישגו.
הצלחה בביצוע פעולה במאמץ רב מעידה על העושה – יכולת כינוס מגוון משאבים במחסור להשגת מטרה.
אולי, לא בהכרח, על התכנות ריכוז מאמץ דומה עתידי להשגת מטרה אחרת.
אינה מנבאת הצלחת אחרים.
אולי השראה, מוטיבציה.
אותו משפט יכול להיות פניה פאסיב אגרסיב.
במקרה כזה, זו אינה עדות מצטנעת, אלא תביעה לפעולה של אחר תוך ייחוס לו יכולות ביצוע גדולות משל הגוער.
__________
תודה לא.ע. ולע.ס.ב. על הארת עיניי הסומות.
#רצי1נל
מימוש פעולות טקסיות שתכליתן הטמעה, קיבוע, תחזוק, העצמה והחצנה
של תפישה רגשית לאירועים נשגבים בעבר, לרוב מקושרים למוות,
בכוונה להתייחס לנושא בעתיד, במטרה לספוח ערך אישי ותחזוק קהילתי.
https://copilot.microsoft.com/shares/kkRgCfFsBvAxaUZudAv16
#רצי1נל
שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.
בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.
#רצי1נל
אני, יש לי ת'התניה, שכשאני נדרש לסוגיה שחורגת מתשובות 'כן, לא, שחור לבן, 17', אני מתלבט האם לענות ב- 3, 30 או ב- 300 מילה.
הם נקלעו למצב.
הבינו מה הצרכים,
מה הם יכולים לעשות,
נענו לציפייה של החשובים להם,
כינסו את מכלול יכולותיהם, המשאבים והאנרגיה לקידום אתוס ערכים הומניים־אוניברסליים שהוטמעו בבית הגידול,
היו קשובים לדרישות הפעילות והתאימו עצמם תוך כדי תנועה.
והתעלו.
בשנה ומשהו האחרונה אני נחשף על בסיס (כמעט) יומיומי, להתייחסויות על ילדיי; על פעילותם בנושא החטופים.
אני נחשף לריבוי חיוויים נוסח "כנראה עשיתם משהו טוב" שהוא ביטוי 'מורכב'.
בהפגנות, בעיקר נשים נטולות צבע שיער, מדיסציפלינות טיפוליות – 'מחוזות החמלה' כ-פסיכולוגיה, חינוך, הוראה, סוציולוגיה ואקדמיה, אני נשאל: 'איך זה ששניהם מעורבים באינטנסיביות כזו ובוורבליות ההגשה?'
איום (שלילי):
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
עידוד (חיובי):
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
__________
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
#רצי1נל
♠ מהות, בעת שמוקצים לה משאבים תודעתיים ומתוך כך מקבלת קדימות טיפולית וחשיבות.
♣ תיוג שמהווה כותרת או תמצית של התייחסות.
#רצי1נל
ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.
#רצי1נל
השאלה חשובה מהאין תשובה.
השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.
אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.
#רצי1נל
בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.
היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.
#רצי1נל
