ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.
שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.
תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.
#רצי1נל
שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.
טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.
#רצי1נל
קידום רצון וחופש פרט
באמצעות חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת סבירות תפישות מסורתיות, ערעור פרדיגמות מקדמיות וניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים (ללא בניית הבניות חלופיות).
#רצי1נל
מוכשרים
עם יתר מוטיבציה להכרה ולהשתייכות
תחושת מודרות טבועה, מדרבנת
בזירת פעילות ציבורית
ספיחת הכרת הממסד
נפילת בום טראח בוינג הכשל האישיותי
הדחה, הרחקה
בושה
תקיפה
חבירה לברית מודרים – שאיפה אידאית לניתוץ מאורגן של ממסד שדחה. להמשיך לקרוא כשל, התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית
עצמאותי כפרט מתממשת
בהתכנסותי להזדהות עם קהילה.
אוקסימורון;
עמידה על זכותי למימוש 'זהותי' כאינדיבידואל,
בהתכנסות רגשית וייצוגית לקולקטיב* של המון אנונימי, זר, מובחן. להמשיך לקרוא אבסורד: שימור זהותי כאינדיבידואל, בשיוך לקולקטיב
הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.
כמיהה ל –
💂♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.
נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.
#רצי1נל
מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.
◀️ בעוד 'רצון' הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ 'כוונה' היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
#רצי1נל
יחוס לאובייקט רעיוני או גשמי ערך עליון מוחלט;
🛐 שלילת בקרה, ערעור, על אובייקט מקודש.
מהווה יסוד אלוהי דתי, אמוני, לאומני.
יש המייחסים לחיים או להשתייכות לקהילה/ לאום/ מדינה, קדוּשה.
חתירה לרציונליות שוללת קדושה;
📏 מקצה ערך לכל אובייקט
🔬 בחינה מתמדת
♻️ ערך משתנה
⚖️ יחסית לערכים אחרים.
#רצי1נל
זהות (הגדרה זמנית): מערכת תפישות מאופיינות שמבדיל סובייקט אחד מאחר.
בהקשר קולקטיבי, המשותף לקהילה מובחנת.
זהות, כמו מוסר הם לרפוסי דעת וחלושי אופי;
נצרכים לסביבתם הקהילתית כמגן ביטחון להתנהלות במרחב. להמשיך לקרוא זהותי
המון תודעה דמוקרטית נמוכה, אמוני לאומני, עם תחושת מודרות,
מעדיף ניתוץ שלטון חוק והפקדתו בידי שליט,
על מערך שלטוני שלא יכול להיות מושלם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ובתמצית עברית: ביביזם.
לא זו השאלה. השאלה היא:
פחות מעשר מדינות מאפשרות בחוק, בתנאים מסוימים, הפסקת חיים לבקשתו של פרט. ניתן להניח שדמוקרטיות מערביות נוספות יצטרפו לחקיקות דומות. קנדה הלכה צעד קדימה; מאפשרת לאזרח בגיר לבקש רשות מהרשויות לשים קץ לחייו גם על רקע נפשי, לא רק פיזי. פרוגרסיה של העברת יותר שליטה על חייו מהחברה לפרט. כולל הפסקתם. להמשיך לקרוא מתי הפרעה נפשית נחשבת לחשוכת־מרפא?
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
__________
הטקסט שאתה מביא מתאר בצורה די ברורה דת — או ליתר דיוק, מערכת דתית במובן הסוציולוגי־אנתרופולוגי.
כדי לחדד את זה, הנה פירוק קצר לפי המרכיבים שאתה מציג:
זה תואם בדיוק את ההגדרה של דת כמערכת נורמטיבית שמארגנת התנהגות, מוסר, וסדר חברתי.
הכוונה למושג של ישות עליונה, אלוהות, או כוח טרנסצנדנטי שמעניק משמעות, סדר וביטחון.
אחד התפקידים המרכזיים של דת: להתמודד עם חרדה קיומית, כאוס, מוות, אסון, אי־ודאות.
מיתוסים, סיפורים מכוננים, כתבי קודש — כל אלה יוצרים מסגרת פרשנית.
זה מתאר את מנגנוני השכר והעונש הדתיים (גן עדן/גיהנום, קארמה, ברכה/קללה וכו').
הטקסט הוא הגדרה תיאורית־ביקורתית של דת כמערכת חברתית־נורמטיבית.
אפשר לנסח זאת כך:
הגדרה:
מערכת דתית — מערכת חברתית של אמונות, ציוויים, טקסים ונרטיבים, המארגנת את היחסים בין האדם, הקהילה והריבון באמצעות סמכות על־טבעית, ומספקת מסגרת להתמודדות עם אי־ודאות באמצעות הבטחות תגמול ואיומי ענישה.
#רצי1נל
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
#רצי1נל
