מידת הקצאת משאבים
עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שפרט מייחס למושא הרצון בעת החיווי,
ומתבטאת בהקצאת משאבי תודעה וערכם, וויתור על טובין חלופי למימושו.
#רצי1נל
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק, נדיב' – התמרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
#רצי1נל
עלבון של מתכנס הזדהותית לקהילתו (– לאומן)
שחש פגוע אישית מכך
שחברי קהילה אותה הוא עוין, משתמשים להנאתם במושא הזדהותו –
פריט ממשי (מאכל, לבוש) או רעיוני (ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטובין שהופקע מחזקתו האישית ונתפש לדידו כמאומץ על־ידי קהילה אחרת.
#רצי1נל
פעילות אנושית, תוצר תקשורת מקדימה,
חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, הישרדות והתרבות.
בשימוש רווח:
סטנדרטים אסתטיים
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
מה הטקסט הבא מגדיר:
פעילות אנושית תוצר תקשורת מקדימה, חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, השרדות והתרבות.
הטקסט שציינת מגדיר את המושג תרבות (Culture), ובמקרים מסוימים הוא משמש גם כהגדרה רחבה לאמנות.
הנה הסבר קצר על מרכיבי ההגדרה הזו:
פעילות אנושית ותוצר תקשורת: התרבות אינה עוברת בתורשה ביולוגית (בגנים), אלא היא משהו שנלמד, מועבר ונוצר דרך אינטראקציה ושפה בין בני אדם.
חריגה מפרקטיקה קיומית ואינסטינקט: בניגוד לבעלי חיים הפועלים בעיקר על פי דחפים הישרדותיים (חיפוש מזון, הגנה, התרבות), האדם יוצר לעצמו עולם של משמעות.
מעבר להישרדות: התרבות כוללת את כל אותם דברים שאנחנו עושים למרות שהם לא "הכרחיים" כדי להישאר בחיים מבחינה פיזית – כמו טקסים, חוקים, אמונות, יצירה אמנותית ופנאי.
מדוע זה חשוב?
הגדרה זו מדגישה את ההבדל בין הטבע (מה שקיבלנו כנתון ביולוגי) לבין התרבות (מה שאנחנו יוצרים ומוסיפים על הטבע). היא מראה שהאנושיות שלנו נמדדת ביכולת שלנו ליצור עולם סימבולי שמעניק טעם וערך לחיים, מעבר לעצם הקיום הפיזי.
#רצי1נל
תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.
אם נראטיב היה מציאות בעבר – היה היסטוריה.
יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.
#רצי1נל
יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאולוגיות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.
בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.
#רצי1נל
הבנייה מילולית
או אימוץ חיצוני
של הכרה,
תופעות נתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך 'לימוד' הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים באופן תדיר בניסיון להפריכם.
#רצי1נל
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
#רצי1נל
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
השאיפה להיות, להישאר צעיר, היא נורמה התנהלותית, לכול, בהנחה ש'צעיר' זה שיא היכולת והפוטנציאל, לשם מתפתחים, משם מדרדרים ומזדקנים.
תוך כדי ולאחָר, לשאיפה להישאר צעירים, מוספת ההכרה, השאיפה להיראות צעירים מבני גילם – 'לא יכול להיות שמור, ניצן או עדי בגילי'. בהתבוננות בבני גילם הערכת הגיל תקפה לגבי אחרים ומבחינתם לא להם פרטיקולרית.
היו – די מעט – מקרים שבהם הופתעתי לנקיבה בגיל שהיה משמעותי גבוה יותר מהמראה. גם אם הושקע מאמץ הסוואה. להמשיך לקרוא להיות, להישאר צעיר
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
#רצי1נל
לדעתי הלא פופולרית, וגם הלא מי יודע כמה נחשבת, 'אין שינוי פרסונלי על ציר זמן, גם אם יש הצהרה על כך'.
בחיי, תרתי משמע
– אל תאמינו לאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שנשבע, אלה לא מאמינים בשטיק הזה של שבועה –
שמעתי חיוויים, של אנשים על עצמם – 'השתניתי'. או, 'עשיתי על עצמי עבודה, השתניתי'. להמשיך לקרוא שינויים פרסונליים – שמעתי עדויות


טרמינל בינלאומי, International

שדה התעופה – השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל