סתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה
- נרנדרה מודי
- דונלד טראמפ
- ז'איר בולסונארו
- ולדימיר פוטין
- רג'פ טאיפ ארדואן
- בנימין נתניהו
[לפי גודל המדינה]
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
מערכת הפעלה התנהלותית של אדם היא מכלול האלגוריתמים שנותן מענה לפרט, שבהינתן סיטואציה מובחנת תופגן תגובה מסויימת, אופיינית.
מערכת ההפעלה היא סינתזה של ערכים מוטמעים על ידי סוכני סביבה וחינוך, עם בקרה רציונלית אישית, מקומית וזמנית פר מקרה לברירת תגובה מתאימה לבעליה.
בחברה אנושית, על מערכת הפעלה של פרטים מונחים תיווכי מלל, טקסים, נימוס, מחוות שנועדו לתווך למסך את קידום האינטרסים והערכים באופן שהסביבה תסייע או לפחות לא תפריע למימושם.
סיכת ממשקים בינאישיים כשמן סך גלגלי שיניים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מערכות הפעלה אנושיות חשופות
התפתחות התודעה כוללת הבחנה בין מה שהיא 'מבינה' לבין מה שאינה.
'הבנה': ניסוח מרכיבי סוגיה, קשר לוגי והיררכי ביניהם,
שמאפשר חיזוי תוצאה אפשרית בהינתן תמהיל מרכיבים דומה.
עם פיתוח יכול הבחנה זו, נוצר מרחב בו אין מענה מסביר של 'למה', ו'איך' לתופעות. להמשיך לקרוא אלוהים
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
אינטרס: תמלול שאיפה לקידום עניין או מטרה, והמוכנות להקצות לכך משאבים ריאליים או רעיוניים.
שלי | מכלול תפישות שקיומן, להבנתי, יקדמו את מטרותיי בעת בחינתם. |
ייתכן שבבחינה בזמן או במקום אחר האינטרס ישתנה, יבוטל בפני אחר שלי נוגד, או שהמוכנות להקצאת המשאבים למימושו יעודכנו במידת עצימותן או גיוונם. בבחינות נוספות, אינטרס יכול להתעדכן, להיתפש כשגוי בבחינה עצמונית, או של גורמים חיצוניים, וההתייחסות אליו צפויה להשתנות על ציר זמן עתידי. |
עניין משותף | אחר ואני מזהים בקיום אלמנט תפישתי כמקדם כל אחד את עצמו. |
ברגע נתון, זמנית, עניינית, מקומית, נתון תמידית לבחינה מחודשת. |
ניגוד עניינים | אחר או אני מזהים יחד או לחוד שיש אינטרס אחד או יותר שנוגד זמנית, מקומית, את האינטרס של האחר. |
אחר או אני מוכנים להקצות משאבים נוספים לקדם את האינטרס או למנוע את האינטרס של השני. |
אין ממשק | בבחינה בעת נתונה, אחר או אני איננו מזהים שיש לנו עניין משותף או נוגד. |
אז זהו שמודל זה המכיל מצע – של הסובייקט הבוחן אותו, ועליו מונח מערך התייחסויות שלו אליהם:
הוא אינסופי בריבוי ממדים:
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
אמרו לך שמנהיג מפלגת ימין,
לא חשוב באיזו מדינה,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה,
נתמך על־ידי בעלי סנטימנט אמוני, לאומני, וסוציו־אקונומיה נמוכה,
'ניחן במנת איי. קיו. ששית בגובהה בעולם.'
האם מתעוררת בך תחושת להמשיך לקרוא רורשאך דמוקרטי
הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂
אופטימי? פסימי? It is what it is.
רומנטיקה נוסטלגית – לא אני.
זה העניין העכשווי. או שלא.
1985, דרום אמריקה, התנסח לי ש –
כשאני מבקר במקום כאן ועכשיו, ובביקורי זה לא 'מיציתי' אותו [– פיספסתי, החמצתי, דילגתי על מרכיבים בעלי עניין] לא תהיה השלמה עתידית של הפספוס.
לא אשוב למקום בעתיד. לא לבנות או לתכנן על כך, גם אם בהינתן רצון ונסיבות שבתי.
[אז ושם נחשפתי למי שאמרו לעצמם כשוויתרו על חוויה מקומית – 'נחזור ו…']
הבנתי אז, שבנסיעותיי הבאות אעדיף להגיע למקומות אחרים, שונים, שטרם הייתי בהם, עדיף לכאלה שלא דומים לאלה שחוויתי בעבר, גם אם הותירו בי כייף רושם חיובי משמעותי.
כבהתנהלות מאפיינת – לא קשור לטוב או לא טוב, שכן, לא אני בחרתי, זו הטייה אישיותית, התנייה – אני מעדיף את ה'סיכון' בחוויות אחרות, עלומות, חדשות אולי פחות מוצלחות, על פיצ'פוץ' חוזר של חוויות קודמות, גם אם תייגתי כ'בעלות משמעות'.
הטייה אישיותית זו מוחלת על התנהלויות אחרות:
כמה שנים לאחר התובנה המקומית המתבקשת, למדתי – ספיחת מידע באופן שמשפיע על התנהגות – שגם אם אגיע גאוגרפית לאותו מקום – אני בעצם במקום אחר; לא ניתן להגיע לאותו מקום בעתיד כלשהו.
הרקליטוס ניסח, ש'לא ניתן לחצות אותו נהר פעמיים.'
המים הוויית המציאות העכשווית המקומית, שנחצו בפעם הקודמת אינם. חוצים נהר אחר, מים אחרים.
שינוי משמעותי, האובייקט החיצוני אחר. [ואם נתתי השלכה כדוגמא, זו כמובן לא הוכחה לצדקת אמירתי, אלא רק לפשט את ההסבר, כן?]
ועם זאת הדרמה גדולה יותר:
בהינתן הגעתי לאותה גאוגרפיה, אני מ'כפת לי אני, משינוי טמפוררי–לוקלי שאירע למציאות האופפת אותי. 'הים אותו ים, והערבים אותם ערבים' ניסח שמיר תֶֶמָא קונסרבטיבית מובהקת.
ולא כן הוא.
אני המבקר לא אותו דבר.
לא הפכתי לאחר.
מערכת ההפעלה, מכניקת המחשבה, הערכים, ההתניות, ההטיות, ההעדפות נותרו כשהיו.
עליהם התווספו מכלול עדכונים וניסיון חיים במהלך הזמן הנצבר בין חציית נהר אלגורית קודמת לבאה אחריה.
אותו 'אני', על אותו מצע גאוגרפי בהזחת זמן, יוצר אוסף חוויות שונה. נוצרת מהות חווייתית עדכנית לאותו רגע. וזו חוויה מהותית שונה מזו שנחוותה בעבר, גם המקום אותו מקום ואני אותו אני.
אני מבחין בין עיסוק בעבר במטרה להתחקות אחרי אבולוציה של הליך מובחן,
לבין ניסיון להשתכשך בחוויות נעימות.
התרפקות על עבר, ניסיון לשחזר חוויות, כך נראה לי, מעיד בעיקר על אי־נוחות מהווֶה בהקשר של חוויית העבר.
הכמיהה* (שלי) לחוות כעת את מה שאני מוטה אליו וניתן, והבאסה מהחשש, שלא לומר חרדה, מלהפסיד משהו, היא אולי אקסטנציה של FOMO.
זה לא רק שלא להפסיד את מה שקורה כעת.
זה אומר שמה שלא יקרה כעת, כבר לא יקרה אחר כך, מפני ש
* זה היה ההסבר – לא ממליץ להאמין להסברים על סנטימנט.
גם אם כולנו מסבירים סנטימנטים.
כל הזמן. הסברי סנטימנט בדומה לבריאת נראטיב – השתה של הגיון רטרואקטיבי, תואם ערכיות, של סובייקט כאובייקטיב. כמו לקשור את הפחיות לאוטו חתן כלה לפגוש הקדמי, במקום לטמבון האחורי, ולצפות שיקרקשו בעמידה – לתחושת הדחיפות ואיום ההחמצה של חוויות משמעותיות שאולי כבר לא יקרו. ואפספס אותן.
מה שלא חוויתי, כבר לא אחווה: אני החׂווה, מהווה ישות שונה, גם אם לא אחרת.
ואין כאן המלצה.
החווייה בחזרה למקום אחר עשויה להיות משמעותית לא פחות, ועם זאת, אחרת.
כאיש קטן לא רוצה את מה שלא יקרה.
הרצון שלי לעצמי – הכמיהה לחוויות בעלות ערך, להצטער על מה שחוויתי והתפקשש ולא על מה שיכולתי להשיג, נמנעתי, ולא חוויתי.
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי מוזיאון תל אביב.
הערכת דקות קריאה: 10 דקות, בערך 🙂
עשרים ושמונה ילדי ח' שנייה, שנקר תשל"ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.
ד' 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה – אז אני הצטרפתי – ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני לפגישה:
הערכת דקות קריאה: 8 דקות, בערך 🙂
במאה העשרים היה דיבור שאחד מהסודות השמורים ביותר הוא הרצפט של המשקה השחור, נו, שו אסמו – קוקה קולה.
במאה העשרים ואחת, משער שיש מעט סודות אטרקטיבים יותר לפיצוח מאשר הנוסחה האחראית לסדר הצגת התוצאות במנוע החיפוש הפופולרי ביותר – 'אלגוריתם החיפוש של גוגל';
מיקרוסופט רוצה להופיע ראשונה כשמקלידים 'תוכנה', מיקי בוגנים שואף להופיע ראשון באיות 'מספרה', וההוא ששמו עולה כשרושמים בשורת החיפוש 'אשכנזי חסר אמונה'. כולל תמונות. להמשיך לקרוא גוגל ואני
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
מכלול היבטים של מעשי אדם.
יישום סטנדרטים של התנהגות אנושית והעדפות אסתטיות.
קהילה, תרבות, מובחנת ערכית התנהגותית.
כששתי תרבויות, קהילות מובחנות על ערכיהן ההתנהלותיים והטיותיהן האסתטיות, מקננות אחת ליד אחרת צפוי מעבר אנושי, פעפוע, ביניהן.
בבחירה חופשית אנשים מכווננים את נוחותם על מצע החברה בה מקננים.
במבט־על, השוואה בעצימות מגמת הפעפוע של פרטיהן יחשוף עליונות תרבותית.
פעפוע החוצה של תרבות מצטמקת מקשיח את ליבתה ומסלים פעולות התגוננות, התכנסות, הסתגרות והקצנה משמרת צביון של מנהיגיה. לשימור אחיזתם, נגד המגמה.
התרבות האקלקטית, הפחות נשלטת תקלוט מפעפעים, בעוד שהתרבות המשמרת צביונה, תתמצק ותקטן.
התממשקות בין פרטי חברות מעורר פעפוע.
מעבר לתרבות משילה מסורות ואיסורים שתכליתם מיצוק ציביון הוא קידום.
פרוגרסיה.
התכנסות לקהילה צביונית, מתאפיינת בטקסים מסורתיים, ממחזרת ומטמיע מסורות ייעשה בעקבות רווח אישי מהמצב או ממצוקה. המצוקה מתנחמת בספיחת תמיכה מהקהילתנות, מדמויות סמכותניות, או ממימוש אמוני של ייאוש בוטח בכוח עליון מארגן.
ריאקציה.
הערכת דקות קריאה: 5 דקות, בערך 🙂
חרבן מסיבות שאני – ההתכנסות ההזדהותית, תחושת הכוח הנשענת על צִדְקָת יחד המוני – מרתיעה. אותי.
שיחות ווטרנים חרושי קמטים, עוטי עיטורים ואותות הפגנה שחורים, אדומים וורודים, נוצצים בזיעה ים־תיכונית, משחלפים סיפורי מורשת על עימות עם שוטרים, וקרבות עם ביביסטים.
לא נראה לי: לא עניינית, לא אסתטית ולא ערכית.
כן נראה לי כתמונת ראי של פרקטיקות אמוניות, לאומניות, משמרות התכנסות הזדהותית, להלן 'ימין', בכל עת, גאגורפיה, תרבות ושפה. להמשיך לקרוא לא סובל הפגנות
הערכת דקות קריאה: 6 דקות, בערך 🙂
מוקדש* לדנה גוטפרוינד, סֶגל.
היה לנו מורה, לאזכרתיאתשמו, לצורך העניין אקרא לו עמי. נדמה לי שלימד מולדת. היה פעם מקצוע כזה – חינוך והנחלה של אהבת העם לארצו, אליה שב לאחר אלפיים שנות גלות ושואה. העם לא עמי. להמשיך לקרוא ערש, הרס, הדמוקרטיה
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
להלן ההתערבות שנערכה
בצהרי יום ד' 21/7/2021,
במסעדה הבית הסיני שבתל אביב
בין רונן רודיק, להלן ר'ישל'ה, ר', היפה כמו אל, הצמיג הלא הכי עגול בפנצ'ריה,
לבין יאיר דיקמן.
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
אני תוהה: מה היא 'אהבת חינם'?
האם יש אהבה כשלעצמה, ללא סיבה או משמעות?
האם תביעה ל'אהבת חינם' היא בעצם רצון של מישהו לקבל משהו שלא מגיע לו ללא תשלום?
האם ייחצ"ון 'אהבת חינם' הוא מניפולציה של בעלי עניין מסתלבטים על המקשיבים להם?
האם 'אהבת חינם' היא רטוריקה של בעלי תפישה אמונית לאומנית?
מה זה השטויות האלה?
הערכת דקות קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.
יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. להמשיך לקרוא יהדות כערש הומניות, ליברליות?
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
שעבוד המון להגן על רגשות אל – אמוניות,
גיוס המון להגן על רגשות מדינה – לאומנות,
רתימת המון להגן על רגשות פרט – פוליטיקלי קורקט.
זו לא פרוגרסיביות. זו קונסרבטיביות מתעדכנת. להמשיך לקרוא אבולוציה רגשית
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
אחוז היהודים זוכי פרס נובל לא תואם את חלקם באוכלוסייה.
כנראה שבין 20 ל- 30 אחוז מהזוכים מזדהים כיהודים,
יש האומדים את חלקם של יהודים כגדול אף יותר, נמנעו מלהחצין את יהדותם.
כדרכם של הסברים לתופעות תרבותיות שאינן פיזיקליות, מוצעים לסוגיה מגוון רבים.
כל הסבר חשוד מיידית, בצדק, בהיותו מקדם ערך מקדמי – להלן נרטיב.
להמשיך לקרוא יהודים זוכי פרס נובל
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
הבניה שרירותית של קשרים בין אלמנטים כמצע רציונלי לקידום מניפולציה. מיסטיקה, דת,
יורו 2020; להמשיך לקרוא יורו 2020 כקונסטרוקט רעיוני
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
* עסקה | במובן של שחלוף טובין, גם אם לא קדם לכך משא ומתון כבמשא ומתן כלכלי. |
אין בקשה שהושבה ריקם בבחינת 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום'.
בקשה אנושית היא תצורה של פינג אנרגטי,
שגם אם לא הניעה לפעולה חיובית,
שחרר פעולה שוללת, צרכה אנרגיה.
יש לכך משמעויות פיזיקליות, לא פחות ביחסים בין אישיים, ובצריכת אנרגיה אנושית,
גם אם נוטים להתעלם ממנה,
כמו מצריכת אנרגיה של פינג.