כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
#רצי1נל
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/SFQWD3JSFtVcAbmdoxZLF
#רצי1נל
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
__________
הטקסט שציינת מתאר את המושג "אובייקטיביזציה" (Objectification) או "החפצה" (במובנה הפילוסופי החיובי), וליתר דיוק – את המהות של "יצירה" או "מימוש".
הניסוח הזה ייחודי מפני שהוא מגדיר לא רק את העשייה עצמה, אלא את המעבר של רעיון מהמרחב הסובייקטיבי (בתוך הראש) למרחב האובייקטיבי (בעולם).
להלן ניתוח של מרכיבי ההגדרה לפי הגישה המושגית האוניברסלית:
1. "תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות"
זהו שלב התכנון והטרנספורמציה. רעיון גולמי הוא לרוב מופשט ואינו כפוף לחוקי הפיזיקה או הלוגיקה של המציאות. התהליך המתואר כאן הוא הגישור על הפער בין ה"רצוי" ל"מצוי", תוך התחשבות במגבלות הכלים, החומר והזמן.
2. "במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה"
כאן מודגש אלמנט הפונקציונליות והטלאולוגיה (תורת התכליתיות). הפעולה אינה אקראית; היא נובעת מכוונה (Intentionality) ומכוונת ליעד ספציפי שאמור לייצר ערך או שינוי מוגדר.
3. "באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה"
זהו החלק הקריטי והמתוחכם ביותר בטקסט. הוא קובע שתהליך המימוש מסתיים רק כאשר התוצר הופך לחיצוני לאדם.
כל עוד הרעיון בראשך, הוא שייך לך בלבד.
ברגע שהוא קיים במציאות באופן ש"תודעה זרה" (אדם אחר) יכולה להבחין בו, להבין אותו או להשתמש בו, הוא הפך לישות עצמאית בעולם.
מושגים חופפים בעולמות תוכן שונים:
בפילוסופיה (הגלו ופנומנולוגיה): היכולת של הרוח "להוציא את עצמה אל הפועל" ולהפוך לאובייקט בעולם.
בעולם העיצוב וההנדסה: מעבר מ"קונספט" ל"פרוטוטיפ" או מוצר סופי.
בתקשורת: "קידוד" (Encoding) של מחשבה לסימנים מוסכמים שמישהו אחר יכול "לפענח" (Decoding).
לסיכום: הטקסט מתאר את התהליך שבו מחשבה הופכת לעובדה, תוך דגש על כך שהמדד הסופי למימוש הוא היכולת של האחר להכיר בקיומו של התוצר.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
#רצי1נל
כולל, וגם בקוריאה הצפונית. בתנ"ך עלו על כך אטיולוגית.
להמשיך לקרוא דמוקרטיה שלטון העם
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
#רצי1נל
התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
#רצי1נל
עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.
שותפים להשגת מטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.
יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.
#רצי1נל
