ויתור אתאיסט למאמין

מתבקש – הוא יכול

בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת “יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי ‘צודקת’.”

זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים ‘מזמינים לשבת’. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין

Share

חטא נתניהו

העיקרי

אמרו לי, “שנאתך לנתניהו מעבירה אותך על דעתך.”

לא חושב ש’שנאה’ היא המונח שאני הייתי נוקט בו.
לא מתווכח.

עבורי, חטאו הגדול – מנסה לשחק לי, אזרח אנונימי מבחינתו, בתודעה.
מסתלבט עלי.
להמשיך לקרוא חטא נתניהו

Share

התכנסות הזדהותית

הארות על אמוניות ולאומניות

בקצרצרה

מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית.

אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.

בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.

להמשיך לקרוא התכנסות הזדהותית

Share

“השכל הוא האלוהים החדש”

לא!!!!!!!!! כמה הערות

שמעתי היום, שוב, ברדיו, את המשפט.

מעטים המשפטים שעוברים בשלום באזנֵי>תודעת אנשים,
וחורטים בי חריצי מחוגה חלודה מלובנת, כמשפט זה. להמשיך לקרוא “השכל הוא האלוהים החדש”

Share

דמוקרטיה: ריבון עליון על חוק

באי-נוחות וביושר אינטלקטואלי

שלטון חוק מעל רצון העם

נתניהו חופן את שתי תצורות הדמוקרטיה;

  • בתצורתה המערבית מתוחכמת מסונתזת, יונקת סמכותה מחוקים מתווכים, נסמכת על בקרות, שומרים סף, איזונים, בלמים,
  • זו הראשונית, ישירה, אינטואיטיבית גולמית, עוקבת מספרית אחר רצון העם.

ומטיחן זו בזו. להמשיך לקרוא דמוקרטיה: ריבון עליון על חוק

Share

דמוקרטיה, צורות רבות לה

שלטון חוק מעל רצון העם?

היבטי דמוקרטיה שנדחקת לקיצון.

להמשיך לקרוא דמוקרטיה, צורות רבות לה

Share

מקור סמכות דמוקרטיה

האם לשמר אמנה חברתית כשמיעוט תומך בה?

מקור סמכות הדמוקרטיה הוא בצבר הפרטים המיישמים את השיטה.

פתיח

הסוגיה:
אם רוב משתתפי קולקטיב, כולל מדינה,
רוצים להעמיד בראשם מישהו, על אף או למרות, מה שיודעים עליו,
האם חוקי התאגיד האוסרים, תקפים?

להמשיך לקרוא מקור סמכות דמוקרטיה

Share

דמוקרטיה, שיטה

אחיזה תודעתית
[שלא לומר הגדרה]

דמוקרטיה, היא שיטת טיפול בסוגיה,
בה צֶבֶר פרטים מאוגד,
בוחר בין שתי אפשרויות [ומעלה] לטיפול בה,
כשניתן משקל של קול אחד לכל הצבעה על העדפה,
והחלת האפשרות שזכתה במספר הקולות הרב ביותר על צבר הפרטים.

להמשיך לקרוא דמוקרטיה, שיטה

Share

סימן קריאה – הסבא של הeימ!gים

אימוג’ים – תיקוף רגשי או תמיכה גרפית לטיעון

או סתם במקומו.

ה-

🤬

נחוץ יותר ככל שטיעון חלש יותר, משכנע פחות! להמשיך לקרוא סימן קריאה – הסבא של הeימ!gים

Share

סבירות וניהול

חתירל’ה

הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות כמו שאתה מתאר: או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך. יש הרבה איזורים באמצע ובכל אליה יש קוץ, החיים לא מושלמים, הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר

איך אומרים בפוליטיקלי קורקט החדש – לא התבטאתי נכון, לא הובנתי. להמשיך לקרוא סבירות וניהול

Share

ארז תדמור – ניאו ימין רדיקלי

ניתוץ שלטון חוק וסדר חברתי

בתמצית

מלחמת צידו הימני של פעמון הגאוס בשמאלי.

הקיטוב בישראל מתמצת ל-עויְינֵינֶהֱנֵי סדר חברתי.
כבמשטרים מובחנים.
בהובלת נתניהו. להמשיך לקרוא ארז תדמור – ניאו ימין רדיקלי

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סופחי תשומות

מוקדש* לתורמים** לסביבתם*** בצריכת**** משאביה*****

סוג של פרזיטיות:

ניהול חיים בגישה טבעית אינסטינקטיבית מודעת, בה יניקת משאבים, לכשעצמה, מהווה תגמול מספק, מבחינת הסופח, לספיחתן.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סופחי תשומות

Share

חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת

זו ההטייה התודעתית

למסקנות חגי סגל –  השתלטות השמאל על התקשורת, להלן הצעה נוספת, מדוע נפקד מקומו של ימין תפישתי מעיתונות: להמשיך לקרוא חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת

Share

התנהלות פוליטית

 פרקטיקה התנהלותית

פוליטיקה היא מרחב שמטפל פילוסופית, יישומית, בסוגיות מקננות ב-אחו פרט–חברה–ריבון.
לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות של אזרח, חברה, במובן הרחב, ומדינה ומערכות שלטון.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסויימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית

Share

ניאו ימין רדיקלי, ני”ר

נאו קונסרבטיביות רדיקלית

ני”ר, נאו ימין רדיקלי

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה,
ימין ניאו רדיקלי, מבכר יישום עקרון אמוני לאומני על שלטון חוק וסדר חברתי, בהנהגת שליט נערץ.

מוטציה תפישתית פופוליסטית נתמכת על ידי המון ימני רדיקלי אמוני לאומני מקופח, מודר, מתומרן, מוסת, שהתפצל מקונסרבטיביות קלאסית, מקדשת ממלכתיות ושלטון חוק.

מנהיג מפתה נבעריו בחלוקה מחדש של משאבי מדינה.

אם המשאבים הנתפשים אינם ריאליים, יציף את ההמון הכמֶה ברגשי גאווה, כבוד ותקווה פטריוטית.

Share

סגירת מעגל היסטורי

אחיזה תודעתית

סגירת מעגל – ייחוס משמעות מיתית לפעולה. או לתובנה.

‘סגירת מעגל’,
ועוד ‘היסטורי’,
מה משמעות הביטוי,
תיאורטית ופרקטית,
מעבר למלל מתיימר להצדקת אג’נדה ונרטיב פוליטי של המשתמש בו? להמשיך לקרוא סגירת מעגל היסטורי

Share

תפישתי מדינה ישראלית

התכנסות אמונית

לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית

Share

מגזר שלישי, שני, ראשון

מגזר שלישי

דוגמא בשם אומרה

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא”י) בע”מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.

בחירה מקרית.

להמשיך לקרוא מגזר שלישי, שני, ראשון

Share

מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?

אף אחד

שחקנים

עירית לינור – הייתה ‘שמאלנית’, כעת בתפקיד ‘ימנית’.

אברי גלעד – היה ‘שמאלן’, נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.

אתה – היה ונשאר ‘שמאלן’ מקיבוצניק’ ישראלי, נע לתפקיד ‘מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?

Share

סיבות התרחשות

לא סיבה אחת

חתירה אנושית

על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.

לא כל שכן, תהליכים אנושיים. להמשיך לקרוא סיבות התרחשות

Share

הפשטה, אבסטרקט

אחיזה תודעתית

הגדרה

הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.

להמשיך לקרוא הפשטה, אבסטרקט

Share

פגוש פוגייש פגשתי – טיפול ברגש

מוקדש* למטפלים ישירות** בחיווי ריגשותיהם***, במקום**** במציאות*****

לצפייה במובייל

הצעה למודל

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – טיפול ברגש

Share

מידתיות, היעדרה

אחיזה תודעתית

בהֲלנה על מי שלא נוקט מידתיות ישנה התייחסות לשני אלמנטים אפשריים:
הפרדה מוחלטת בין שני קצוות.
שאיפה למיקסום ממד אחד. להמשיך לקרוא מידתיות, היעדרה

Share

המזל הולך עם הטובים

לא, מזל לא הולך לשום מקום, לא עם אף אחד

שימוש

בכדורגל – כרפלקציה של חיים, כדוגמא – אמירה מעין זו מתארת מקרה שאינו עומד בהתכנות סבירה לקרותו. נניח:
בהתקפה על שער, בניסיון הבקעה כדור פגע בקורה,
בניסיון שני ניתז מהמשקוף,
ובניסיון השלישי טעות של מגן דוחקת את הכדור פנימה.
לא אמור היה לקרות, וכאן בא משפט ממין זה. להמשיך לקרוא המזל הולך עם הטובים

Share

פשע נגד קולקטיב

‘שנאה’, כלפי דמויות ממלכתיות

אינני מבחין בין

  • פשעי שנאה,
  • כלפי דמויות ממלכתיות,
  • או בעלי משמעות קולקטיבית.

מבחינתי פשע הוא פשע הוא פשע.

רצח ראש ממשלה שקול מבחינתי לרצח קורבן אנונימי. להמשיך לקרוא פשע נגד קולקטיב

Share

חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ’פוץ’, פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.

בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:

  • חפירה ולימוד עושר ידיעת המקורות,
  • חציבה, פירוק וקרצוף תפישתי.

שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

Share

פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

Share

מוסר

אחיזה תודעתית

שלא לומר הגדרה.

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.

פירוק למרכיבים

פרוטוקול

מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,

של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
חוקי עשה ואל תעשה,
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.

התנהלות

אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.

אישי–חברתי

של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.

מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.

דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.

פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו מול סוגייה, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.


* סובייקט
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.

צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.

לצבר פרטים אין תודעה.

מושגים כ’תודעה קולקטיבית‘, ‘זיכרון משותף‘, הינם פיקציה, בבחינת טאו”ן.

פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי ‘מוסר’ משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.

ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.


 

לקידום

מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.


** לטובתו

מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.

גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על ‘טובת’ הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.


עצמי

השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.

פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.

החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.

הקדמה 🙄

המושג מוסר, לא יושב לי טוב.

אנשים רוצים לראות עצמם כ’מוסריים’, מפני שהביטוי חופן ערך נעלה.

עם זאת, כשאנשים מייחסים לעצמם ‘מוסריות’, הם מתכוונים לכך שהם פועלים בסוגיות אחו פרט–חברה–ריבון בהתאם לקודקס חוקים.

חלקו של פרט בקודקס החוקים אפסי, במובן שלא תרם לו דבר. פסיבי. משמש לו כמעקה התנהלותי.
פרט מתנאה, סופח ערך כשהוא מצהיר בפני עצמו וזולתו שהוא פועל על פי סט חוקים. שהוא לא יצר.

סט חוקים

מתנהל עובד אלא

Share

טפשות או נוכלות

מבחן טאו”נ

שתי תודעות

בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:

מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה ‘נבחנת אחת’, בהיותה במצב אי-וודאות מודע, נוהגת כבמצב וודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – זו טעות)
או,
מקדמת במודעות, אי-וודאות של תודעה אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה של התודעה המקדמת את השקר – נוכלות.

להמשיך לקרוא טפשות או נוכלות

Share

תחזית בחירות 2019 ב’

ימין, נתניהו > 61 מנדטים

פרדיקציה

10 ימים טרום בחירות, להערכתי נתניהו יגייס 61-63 מנדטים, ללא ליברמן וישראל ביתנו להקמת ממשלה.

שמח לראות שתחזיתי לא התאמתה. טעיתי.

[ואין לי בכך סיבה לשמחה, לא רואה את התרחיש בו נתניהו מאבד את ראשות הממשלה.] להמשיך לקרוא תחזית בחירות 2019 ב’

Share

רק

שימוש מרחיב, מפחת

לאחרונה נעשה שימוש רב במילה ‘רק’.

במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב’רק’ שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק

Share

התייחסות לעמדה

מאפיינים

עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.

עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.

לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ’נכונה’ או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים: להמשיך לקרוא התייחסות לעמדה

Share

חיווי 90 מעלות

אובייקטיביות, אחיזה תודעתית

בחינה ב-90°: קבלת מידע, חיווי
מתקף, מערער, מאושש, מפריך,
מתודעה בלתי תלויה.

חיוויים מנטרלים סובייקטיביות, רגשות, עניין של סובייקט בתשובה מקדמת פרסונלית את ענייניו.

דוגמאות

להמשיך לקרוא חיווי 90 מעלות

Share

מניעת ניסויים בבעלי חיים

העלאת ערך חי, הנחתת אנוש לרמה שווה

יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.

ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.

חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים

Share

מיצינו

בשיחה, הכרזת משתתף “מיצינו”

תקשורת

תקשורת רעה

אני מכיר בשיח ‘לא אינטליגנטי’, ‘לא הולם’, ‘לא כייף’, ‘מתלהם’, ‘מתריס’, ‘נמוך’, ‘תוקפני’ ודומיהם. ביטויי תקשורת בזרימה לקוייה, שלילית.

אלימות מילולית

להמשיך לקרוא מיצינו

Share

פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה, עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע עמדות תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

שיח שנאה, אותנטי

בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ’ ללאזוכרמה על שיח ‘אהבה’ לעומת שיח ‘שנאה’. שאלה באריכות למה שיח ‘שנאה’, בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח ‘אהבה’.

הפרופ’ ענה באריכות ש-

  1. שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
  2. שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.

ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.

עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש’אהבה’, מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג’נדה אחרת מזו הנתפשת

שיח שנאה הוא אותנטי. 

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share