חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
פרק זה מתיימר לחדש, לכן הוא החשוב ביותר באסופה זו.
רתומים ל'נרמול' של בעל פתולוגיה.
במודע או שאינם להיותם מגוייסים לתפקיד. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ו'
משער שמעטים, אם בכלל, שמחים להיתפש כמתנהגים באופן 'לא נורמלי', כמונחי פתולוגיה, כבעלי קוועץ' אישיותי שמסב נזק לעצמם או לסביבתם.
בעלי פתולוגיה נחלקים להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ה'
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ד'
לדמויות אלה מאפיינים התנהלותיים מובחנים.
בניסיונן לנרמל את התנהגותן הן עושות מאמץ להסתיר את התסמינים האופייניים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ג'
התגייסות1 לדרישה2 של בעלי קוועץ'3 להכרת4 הסביבה5 בהתנהלותם6 כנורמטיבית7.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ב'
תיאור התנהלות מובחנת, פתולוגית, של פרטים מוכרים לנו אישית בסביבת הקוראים, אולי אנונימיים ציבורית, באמצעות שימוש במאפיינים משוייכים לדמות ציבורית שאורחותיה המובחנות מוכרות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית א'
פגוש פוגייש פגשתי חביירה שבשרה, שבעלה לקה במחלה אוטו־אימונית.
מצער.
"החדשות הרעות" היא סחה לי
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ערכים הפוכים
לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.
יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. להמשיך לקרוא יהדות כערש הומניות, ליברליות?
תגידיתגיד, אינטואיטיבית, אינסטינקטיבית,
בהתנגשות, איזה ערך גובר* לטעמך,
'אחווה' בין פרטים או 'זכויות פרט'?
בהינתן לפרט בחירה, אינסטינקטיבית או מודעת, על העדפתו בין שני ערכים אותם יבכר להחיל בעיקר על חולקים ערכים משותפים לו, ואנונימיים לו, בין
| אחווה | ל– | מצדדים בחופש פרט |
להמשיך לקרוא התלבטות בין 'אחווה' ל 'זכויות פרט'?
רואה שבוויקיפדיה, בערך 'סנטימנט' מפנים לערך 'רגש'.
ההתייחסות ל'רגש' כסנטימנט, לא מתאים לאחיזתי התודעתי את המושג סנטימנט.
עצלן שכמוני הטמין בערך 'סנטימנט', העירום מכל הגדרה את – להמשיך לקרוא מינורי בוויקיפדיה
להמשיך לקרוא רציונליזציה, נרטיב, העדר יושר אינטלקטואלי
אני מבחין בין
מוטים לטיפול ראשוני רגשי, ואז משני במציאות, במטרה מובהקת לשמור על מצב רוח חיובי, להמנע מנפילות רגשיות מאיימות תדיר על שלווה נדפת,
לבין –
מטפלים במציאות, כשחיוויים רגשיים חיוביים ושליליים מהווים אישוש או הפרכה להתנהלות מוכוונת מוצלחת, או לקויה.
(אני משוכנע שיש, ועם זאת) אינני מכיר דיסציפלינה שמהווה כר נרחב להעדפות ולטעמים אישיים כעולם האופנועים. להמשיך לקרוא סכיזמה מוטורית, רגשית
שמעת פרסונה מסבירה רציונלית, למה היא בעליה של מאפיין אישיותי מובהק?
נניח, 'מה יעזור להיות פסימיים?' כאילו, שההטבעה ההתנהגותית ניתנת לבחירה.
להבנתי, מידת פסימיות או אופטימיות לנוכח גירויים חיצוניים מסויימים היא תוצר מבנה אישיותי, מובחן, מאופיין, טביעת אצבע פרסונלית. קיימת. קבועה.
אולי, בקטנה, ניתנת לשינוי מקומי, זמני. להמשיך לקרוא מה יעזור לי להיות
מי שמקצים, במובהק, תשומות תודעתיות וראליות רבות כדי לקבע את תפישתם למצב קיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מקפיאי מצב
פוגש כאלה שכדי לאחוז את המציאות מזככים, אולי מזקקים, אותה לחד־ממדיות שתאפשר להם לאחוז אותה.
אני מעריך את היכולת להבין מצב. לפענח סיטואציה. מטבע הדברים מורכבות היא אינסופית, והבנת מצב מצריכה צמצומו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מצמצמים נחרצים
הבנה:
צמצום
גירוי נתפש תודעתית
לכדי אחיזה תודעתית באופן המותיר את המקור כהווייתו המהותית,
מאפשר להעבירו לתודעה אחרת,
ומהווה בסיס להשלכות מנבאות,
ניתנות לבחינה מאששת או מפריכה.
פגוש פוגייש פגשתי, מכבירי הסברים לתשובתם השלילית, בפניה אליהם.
פגשתי מי שמבקשים מהם, בעיקר מציעים להם הצעות, שמקפידים – מובחן לי – להשיב ב-'לא' אופייני, צפוי מתבקש, שמעבר למנומס מוסיף את 'מה הם עושים שלא מאפשר להם להיענות חיובית לפניה'. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מסבירי דחיית פנייה
ינואר 2021, בלפור. פוגייש מxימה, שנונה, נבונה מאד מצחיקה ביותר. אשת שמאל מעורבת אינטנסיבית; עושה, פותרת, פועלת, מזיזה, מפגינה ללא לאות, מתנדבת הארד־קור ברמות שגורמות לי להתלבט האם לחטוף רגשי אשם או ללקות בנחיתות.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי ביצועיזם פרקטי, פשוט, מיידי
אני מתייחס לסוגיה כרוכב דו-גלגלי, שמבין שיש אפשרות שמכונית עלולה לפגוע בו, ועדיין לא רוצה למנוע תנועה.
כשייך לחברה – * מסרב להתייחס לסוגיית החיסון נגד קורונה, כחלק מרוב שמטיל מרותו על מיעוט – אני נוטה לאפשר לפרטיה להתנהל חופשית, כל זמן שאינם פוגעים באחר.
בסוגיית אי־התחסנות, על אף הסיכון האפשרי של הלא מתחסנים, אני מותיר את ההחלטה בידי הפרט האם להתחסן או לא. ערך חירות פסיבית על גוף עליונה, לטעמי, על התגוננתי האקטיבית.
לכן, בצד רצוני שיתחסנו אני מתנגד לכפייה:
"את כל כך פרקטית" הייתי אומר לאמי "שזה לא מעשי."
אין בהתייחסותי זו לבקר את כניסת/ יציאת חולדאי לְ ומְ הפוליטיקה,
וגם לא כהוכחה למבחן נכון או לא נכון כלשהו.
זו התייחסות לפרקטיות מובחנת, אופיינית, שאני – איך לומר – לא מתפעל ממנה, של חשיבות המעשה מול נחיתות מחשבה.
פרק 165 פודקאסט הארץ: להמשיך לקרוא פרקטיקה
