חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
שאיפה שתרחיש אפשרי סביר עם התכנות לקיומו יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
שונה מ'אמונה' המייחלת בחוסר־רציונליות להתערבות מיסטית משנה מציאות שתברא מצב לא סביר, לא ניתן למימוש.
מקרה שהתממש בניגוד לתחזית אינו תקווה שהתממשה (ולא 'נס'), אלא הערכה (יתכן רציונלית) שגויה שלא העריכה נכונה את מכלול, משקל והתכנות האפשרויות שגרמו למימוש מקרה רצוי.
חותרי רציונליות שואפים לבחון התכנות – סבירות שאפשרות רצויה תתקיים ולא לקוות לטוב (רק) כי 'אין ברירה אחרת'.
#רצי1נל
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
#רצי1נל
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
#רצי1נל
תחושה של הפחתת ערך
שפרט עושה לעצמו
בעקבות חיווי חיצוני
שבדרך הכלל מתכוון להפחית, אך לא בהכרח.
#רצי1נל
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
(בהנחה ש) יש שלושה נושאי שיח עיקריים, שכלל הנושאים הם מקרים פרטיים שלהם:
זה (גם) סדר העניין שיש לי בנושאי שיח אלה. להמשיך לקרוא העדפות שיח
'סדר חברתי' גם מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם אינטליגנטים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם את הקונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
#רצי1נל
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
#רצי1נל
תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.
#רצי1נל
הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.
#רצי1נל
היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.
#רצי1נל
בדומה לאמונה, שאיפת חווה טראומה, במודע או שלא, לייחס סבירות להתנהגות – רציונליזציה.
ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.
#רצי1נל
"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.
בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.
#רצי1נל
תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.
#רצי1נל
התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.
#רצי1נל
