יושב עם מחשב בגינה, העבודה פינת יוחנן הסנדלר עם קפה ובקבוק ביטר למון, חולק שולחן שמדי פעם מתחלפים בו היושבים.
אחרי כשעה של עבודה – אני לא באמת עובד, כן? – יושבת ראש הוועד של שלוש בנות בגיל צבא, שואלת "אפשר לשבת?".
יושב עם מחשב בגינה, העבודה פינת יוחנן הסנדלר עם קפה ובקבוק ביטר למון, חולק שולחן שמדי פעם מתחלפים בו היושבים.
אחרי כשעה של עבודה – אני לא באמת עובד, כן? – יושבת ראש הוועד של שלוש בנות בגיל צבא, שואלת "אפשר לשבת?".
נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.
יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.
#רצי1נל
פרודיה | אלגוריה
הסרט קליגולה אינו פרודיה על ממשל נתניהו. נעשה לפני.
ממשל נתניהו הוא אלגוריה על הסרט.
יש לי רשימת סרטים שהייתי רוצה להספיק לצפות לפני שהמסך יורד.
Yair Dickmann is an Israeli writer, playwright, and political commentator. He is known for his criticism of the Israeli right-wing, especially the religious-nationalist camp. He also writes about history, philosophy, culture, and sports. He has a website where he publishes his articles, plays, and other content1. He also has a Twitter account where he posts his opinions and jokes2. He is a supporter of the Meretz party and advocates for rationality, individual freedom, liberalism, equality, and peace.
What are some of his famous works?
The Missing Codex for Striving for Rationality (הקודקס החסר לחתירה לרציונליות) – a series of blog posts that explore the concept of rationality and how to achieve it in various aspects of life, such as emotions, desires, beliefs, morality, politics, and more12.
Enjoy Working? (נהנה לעבוד?) – a play that satirizes the modern work culture and the alienation of workers from their true passions and values3.
חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.
תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.
עוצמת געגוע תלויה ב-
#רצי1נל
נטיה להקצות תשומות תודעתיות לקליטה, עיבוד, הבנה ויישום גירויים חדשים והפקה מהם מידע, ערך וטובין, רעיוניים או ממשיים.
פרטים נבדלים ב
♠ נושאים בהם הם מגלים עניין,
♣ עצימות – מידת התשומות שהם מוכנים להקצות למימוש הסקרנות.
#רצי1נל
מושגים | אחיזות תודעתיות
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.
'אמרו את זה קודם לפניי', 'כל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתבי אפלטון' – נכון, ואז? אינני יודע להכין סופלה כאהרוני, וכן ניזון מביצים קשות (ועל הדרך, דוגמא לא מוכיחה טענה.) אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לפשט אותם, לפשוט את כסותם, לנסח מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלְפִיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך אני עושה עם 'טקס' 'יושר אינטלקטואלי', ו'הבחנה בין ימין לשמאל' ש(גם) בהם אני מחדש, אם לא לך – לעצמי.
'חסר' במובן שחתירה לרציונליות אינה יכולה להיות מושלמת לא בהיבט 'סיום' ולא של 'נטולת שגיאות' ובעיקר בכך שהתנהלות פרט, בהיותה 'אנושית' מכילה היבטים אי–רציונליים, שברציונליות לא מודעת מקבלת תקפות פסאודו רציונלית..
זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.
ההצעות להגדרות המצורפות מוטות ומתיימרות לכיוון תפישתי מחשבה רציונלית.
הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אלפביתית. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.
אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.
כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – 'החומר בלתי קריא' "מצרפי מקדמי" מכנה אהובה את ניסוחיי מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת 'לך לא 'כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן'; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא 'מה עבר לו בראש' כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם 'לא ברור', סיבה מצוינת לבחון את הנכתב שוב.
הניסוח לא מתיימר 'להסביר' מושג,
אך כן 'לאחוז' את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל'אחיזה' נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.
אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.
באמצעות ד"ר אשר לוי נחשפתי לאמירה – "הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)" (Alfred North Whitehead: "The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato"). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.
הקודקס 'חסר' במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל'אחוז תודעתית' כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש'ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה'. רצפה עם חורים.
שפה? דיאלקט? מקווה שלא
אני אכן משתמש בביטויים אישיים־מקומיים, אך אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רווֶח.
ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, 'משובח' יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.
את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף נעליים) לטוויט.
השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ לאלץ עצמי לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, כלומר שיהיה מינימליסטי.
♣ לשמור, לתעד, את התוכן מחוץ לרשותי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּסֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.
אתה מבין את מה שכתבת?
אני אכן משתמש בביטויים אישיים־מקומיים, אך אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רווח.
המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.
לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.
אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת 'כמה עלה לי', על מה אני מוותר כדי לעסוק 'בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא'. ייתכן.
עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.
אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.
עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות עירותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.
תכלית הלקסיקון:
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.
הצעה להסבר
קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.
כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי:
הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריבים לתפישות פוליטיות לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.
מילה מפרידה בין מהויות ניתנות לתפישה.
אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשיתאורעיונית – נגרעה מרשותבעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.
הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.
מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.
פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?
פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.
עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.
מכאן עקרון רציונל השיוויון הבין אישי.
התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של סובייקט המעריך.
האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא באמת אובייקטיבית.
פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.
פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.
תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה רציונלית, לכנוס משאבים יקרים או נדירים, תוך נטילת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה להמנעות או לפעולה חלופית.
תמלול תפישה, מכוונת
לתודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.
תודעה אחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.
דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.
בעלי 'דעה מקובעת' דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.
חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.
צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, מנחה יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – לחברי קהילה.
חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית
שנתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.
עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.
פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.
קרבה לכוונה:
הערכת בוחן
את מידת הקרבה של מושא בחינתו
לתפישתו את הכוונה המקדמית.
קרבה גבוהה לציפייה תניב תיוג 'איכות'י.
|
מהות אופי:
תכונות מהותיות שמיוחסות לאובייקט נבחן.
תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.
שלילת קיום.
תחושה, מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.
התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.
כינוי שם עצם רעיוני שכולל יכולות חישת חיוויים, התמרתם למידע, שניתן להבנה רציונלית ורגשית, עיבוד למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על המציאות באופן שמקדם את בעליו.
איפיון פרט כְּשָׂשׂ אֱלֵי ויכוח עתיר ידע, מרובה פרטים והקשרים בהחצנת ביטחון המבוסס על יכולותיו האינטלקטואליות, ניסיונו ומיומנויותיו בנושא השיח.
ההתנצחות היא תוצר
♠ התניה אישיותית לספיחת ערך
♣ יישום של קידום עמדתו
♥ שאיפתו להכרת הסביבה ב-
♦ נצחונו
♦ שליטתו הטריטוריאלית
◊ בכישורי השיח
◊ ובמרחב התכני.
העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.
העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.
האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.
תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.
תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.
הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ'שלילי' להיבטי קיום.
ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.
אינסטינקט:
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.
דחף:
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.
אינסטינקטים, ככלים תומכי השרדות, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות קוגניטיביות על מצע פיזיולוגיות.
אפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירות, אבחון מידת ההתאמה לחיוויי מציאות ולאינסטינקטים אחרים – דועכת עם בלות, לרמת 'אי־רלוונטיות' או אף מסבה נזק לייצר קיום מפעם.
יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:
תגובתיים עצמונית | השרדותיים | מיידיים | פיזיולוגיים | שלילה |
אבחנה | ||||
רצוניים | מבוקרים | מתמשכים | מנטליים מוכתבי טעמים | גורמי הנאה |
בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.
אינסטינקט | מושא השוואה | סנטימנט |
באיום, מניעת שלילה, סכנה | טיפול | ברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה. |
פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטליים | ממשות | מנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים. |
מיידית | תגובתיות | מימוש מתמשך על ציר זמן. |
פרטים חולקים אינסטינקטים משותפים | שונות פרסונלית | סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם. מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון. |
כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? ![]() | טריגר | מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה. |
מנגנון ביולוגי אורגני | התפתחות | התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות. |
עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.] | כיוונון | סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.] |
אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי | בקרה רציונלית pre פעולה | לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט. |
אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה | בקרה רציונלית במהלך פעולה | במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם 'נעים' ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט. |
לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.] | בקרה רציונלית post פעולה | לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש. |
הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים | תוצר בהצלחה | תחושת הנאה. |
ביטויים פיזיולוגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה | התכנות המודל המוצע | קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת 'הסבר לא בלתי נכון'. |
נזק פיזיולוגי | תוצר בכשל | תסכול מנטלי. |
מעגל משני של אינסטינקט | התניה | מימוש רצון טרם בקרה רציונלית. |
יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד | רציונליות | הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו. |
יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט. טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו. סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן 'פוליטיקה', הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים. |
מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי. | אבולוציה עד עתה | פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה. |
שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי. | אבולוציה מעתה | הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו. |
אני כורך את מושגי ה'אינסטינקט' וה'סנטימנט' יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.
להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.
לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.
ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.
😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות העצמה/ הפחתה של היבטי מציאות
ואז לטפל בה,
או,
🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או
תסכול מכשל ואז טיפול נוסף
תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.
פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.
אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.
הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או על רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.
מצב שיתממש כש–אפשרות נדונה, מסוימת, תקרה.
תנאי – אם:
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,
מימוש – אז:
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז, יגרור תוצאה רעיונית או גשמית כהבטחה או כאיום.
איום (שלילי):
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
עידוד (חיובי):
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.
בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.
בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.
🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.
🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.
לאחר שהונח קונסטרוקט אמוני
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
בה מה שהונח מקדמית,
לא ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.
כמיהה להתערבות מיסטית
"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.
בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.
תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.
הוספת "באמת" לאמירה, מעידה על טענה, עמדה או נראטיב, מבטאים מודעות או תחושה, שאמירה סובייקטיבית, לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני שמטרתו לנסוך תקפות חסרה.
ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.
פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש מאמירה אמינות, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.
מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל לתקשר עצמונית את היותו סובייקט.
החיווי לכך הוא יכולת התקשור של המילה 'אני'.
תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים מכוחות מתממשקים.
צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.
התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.
ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.
סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.
בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.
הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית, מקומית ומהשפעה זולה מפחתת.
פנים
מי שמהווה את פני ההתארגנות, התוכן;
הפרסונה שבוחנים מזהים, במודע או אסוציאטיבית, עם ההתארגנות.
לרוב: המנהיג, דומיננט, הפעילות.
קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.
מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.
♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
♥ מי שעליו ההתארגנות מונחת –המסמר בקיר.
לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.
לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.
במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.
שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].
נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.
יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.
תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.
הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.
שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.
עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.
אישוש:
איתור מרכיבים תומכים.
הפרכה:
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.
החלופה שתמומש בצומת ברירת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.
ניסוח של פרט לעצמו והכרזה לסביבתו שהוא קשור למהות – מעשה, פרסונה, קהילה – שהוא ו–סביבתו מייחסים לה ערך נאצל, ומתוך כך סופח ערך לעצמו.
מילה שמוסיפה מהות למהות אחרת וכורכת אותן יחד להתייחסות אחודה להמשך המשפט בשיח.
יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית/לאומנית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.
תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
דתות וארגונים לאומניים מטיפים למאמינים ולאומנים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, באמצעות ממסדים אמוניים/ לאומניים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.
במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות 'גורל', בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
גורל אלוהי:
אחרית האדם נקבעת על־פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על־פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.
קארמה:
מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.
תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם – תוצריה נתפשים שלילית.
דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שעשוי היה להניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.
עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.
לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית, להלן טריגר.
תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים המשפיעים על תודעה
שבתחילת נטילתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.
תהליך הגמילה סופח משאבי תחזוקה רגשית, לעיתים עד משאבי השרדוות שחורגים מסיפוקי הנאה.
מטרת גמילה – חזרה לצריכה מבוקרת ונשלטת עד הפסקה.
חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;
תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦ מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.
חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.
תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.
עוצמת געגוע תלויה ב-
תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.
דאטה – תצורת תוכן גולמי טרום הסבה למידע נגיש לעיבוד תודעתי.
חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.
תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.
תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי 'תודעה רחבה',
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.
התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
מצב רגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת בעבר, מזניחה תחזוקה רגשית נמנעת מטיפול והקלה.
על אף הנטיה לקשר תחושות דיכאון וחרדה,
להלן הצעה להבחנה בין מהותן:
דכאון | חרדה |
מצב רגשי | מצב רגשי |
חֶסֶר אנרגטי | עצימות אנרגטית |
חזרתי ומתמשך, | זמנית וקצרה, |
נבנה הדרגתית, | מתפרצת לגירוי, |
מקרין פסיביות פסימית, | מחלצת תגובה פותרנית, אקטיביות אגרסיבית, |
התנהלות מאֵטה עד נמנעת, | הגברה ותיעול התגוננות מְסַכנה מאיימת לפעולה או לבריחה |
על מצע עצב, יאוש ותשישות, | על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה |
כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת | כתגובה לגרייה ממוקדת, עצימה, |
לאירועי עבר, | מתוצאות השלכות אירוע שנתפש שיתרחש בעתיד מיידי, |
מזניח תחזוקה רגשית, נמנע מטיפול והקלה. | מתייחסת למימוש מלוא פוטנציאל האיום, מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו. |
מצב רגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת לאירועי עבר, מזניח תחזוקה רגשית נמנע מטיפול והקלה.
בקרה של תודעה זרה – ChatGPT
הטקסט שאתה מציג מתאר מצב רגשי עמוק ומתמשך, שמזכיר מאוד את תשישות רגשית או דיכאון כרוני – תלוי בהקשר ובחומרת הסימפטומים.
בקרת Chat GPT
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת לגירוי, מחלצת תגובה פותרנית, אקטיביות אגרסיבית, מתעלת ומגבירה התגוננות מסַכָָנה מאיימת לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת מתוצאות השלכות אירוע שנתפש שיתרחש בעתיד מיידי, מתייחסת למימוש מלוא פוטנציאל האיום, מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
בקרת תודעה זרה
הטקסט מתאר מצב רגשי שנראה כמו תגובה של חרדה בעוצמה גבוהה או פרץ של פאניקה עם מאפיינים של התמודדות תוקפנית, כמעט הישרדותית.
אלה אינן הגדרות DSM.
זו יומרה להבחין בין תשתיות מהן צומחות תת-איפיונים.
פרטים נמצאים על רצף סימפטומים ועצימות ביטויים.
ההגדרה אינה מטפלת ברמות עצימות שונות של המרכיבים.
מענה מתייחס לסוגיה: אם ההבחנה היא דיכוטומית, איך יש מי שמקושרים הן לחרדה והן לדיכאון?
אמצעי מילולי
לתיאור מהות, אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.
🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.
🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.
התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.
הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.
מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.
שיטת הכרעה פוליטית, עם ריבוי פרשונויות ויישומים, מוסכמת על משתתפיה שבוחרים באמצעות קול יחיד באפשרות מוצעת הקרובה למימוש רצונם החופשי.
החלופה עם שזכתה במירב הקולות תמומש.
הכרעה דמוקרטית #421
שיטת מוסכמת על קבוצת פרטים, שהחלטה תתקבל בהצבעת מספר המשתתפים הרב ביותר שתומך באפשרות מוצעת בין חלופות.
שיוויון
לכל משתתף קול אחד.
אפשרויות
תמיכה, התנגדות, המנעות.
בעיה מוכלת בהכרעה דמוקרטית:
האם בחירה שזכתה למירב קולות
ובפחות מחציים,
נוגדת את רצון הרוב שתומך בחלופות?
האם בהכרעת רוב ניתן מוסרית לפגוע במיעוט פרטים?
האם פגיעה שאינה פיזית, כפגיעה בכבוד הרוב, היא בבחינת פגיעה שיש להגביל חירות פרט כדי למנוע אותה?
יישום פוליטי של שיטה דמוקרטית טעון פרשנויות בשל
המורכבות האין סופית של השיטה;
היבטי זכויות, חירויות ואינטרסים של הפרטים, ריבוי אפשרויות היישום ומשמעויות הייצוג, ההכרעה והשליטה השונות של ועל המשתתפים.
יישומים דמוקרטיים מתקדמים מרסנים אפשרויות כפיית רוב באמצעות חוקה וסייגים, ייצוג ובקרה על הממשל, במטרה לצמצם אפשרויות של עריצות רוב בבחירות, להרחיב הסכמה על חשבון משילות ולאפשר חיים משותפים בהסכמה.
החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר שלטון ותפישות המשיתים.
על־פי רוב, יוזמת ימין שמגייס רציונל
כדי להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.
שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.
אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.
כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.
מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.
שלטון הרוב
פשטנות סנטימנטלית, קונסרבטיבית:
העצמת זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.
ממשל העם
מורכבות אינטלקטואלית, פרוגרסיבית:
קידום זכויות הפרט והמיעוטים,
בקרה מתמדת על ליקויי משטר עכשווי בריבוי היבטים, והחלפתו.
על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
מונחים שיטות, תפישות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.
עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.
ביטוי למורכבות –
אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.
רובית
בהצבעה, ההכרעה הזוכה ברוב.
פשוטה, מעצימה רוב, חותרת הכרעה ומשילות.
מקור בריטי, מיעוט מפלגות.
יחסית
מינוי יחסי למספר מושבי הנציגים.
מייצגת מיעוטים, נתונה למניפולציות ולמיקוח מעבר לייצוג האלקטורט.
סרבול קואליציית מפלגות.
ישירה:
הצבעת משתתפים בנושאים מהותיים.
יצוג הרוב, לא יעילה, נתונה לסנטימנט בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
אינטואיטיבית, כעת נגישה טכנולוגית.
מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.
תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטיה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.
לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.
תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.
בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ'חדש', נטול דעה לגביו.
עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות 'דעות' בהתאמה אישית.
ה'דעות' – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.
דעה – הפשטה:
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.
|
עמדה – פרקטיקה:
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.
שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.
תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.
האם פענוח היסקים, היררכיה והקשרים של סוגיה –
הבנה –
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית.
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה לבעליה
שפענחה מערך היסקים והיררכיה ביניהם,
קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים, ההיררכיה וההקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית.
חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.
בעלי חיים (אורגניזמים),
פרטים אנושיים במודע ובכוונה,
מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.
הדדיות אנושיות:
תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית לחיווי של אחר.
תוכן ההחלפות כולל אמירות, פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים,
יוזמה ותגובתיות לה מהווים איכות אנושית מאפיינת פרטים.
סימביוזה ביולוגית:
נטולת מורכבות ובחירה; תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.
חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.
השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.
ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.
הומאוסטאזיס #389
מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.
מצב נשאף בו אורגניזם מאוזן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, אורגניזם מקצה תשומות לשימור האיזון, במודע או אינסטינקטיבית, במטרה להימנע ממצב של איום השרדותי.
תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.
תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.
מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.
השלכה של פרט את ערכיו על אחר וציפייה להתנהגות בהתאם –
כשל סובייקטיבי רווח, תוצר פרובינציאליות אינטלקטואלית, או כיבוי בקרה רציונלית.
הדגמה אינטנסיבית מאפיין
♠ נרקיסיזם, פתטיות,
♣ חברי קהילות אידאולוגיות וכתות אמוניות דתיות.
הכלים המנחים פרט בהתנהלותו הם תוצרי הטיות אישיותו.
אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.
פרטים נבדלים (גם) במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, שמאפיינת אותם.
תחושת סיפוק מהזדהות ותחושת השתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות,
שנתפשות כנאצלות.
פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.
התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.
קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.
התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.
סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.
התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).
הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק, נדיב' – התמרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
נרמול עצמי
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר שיתנהג כמוני.
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב שונה ממצב רעיוני, קודם, מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
מרכיב אחד מסוים מתוך כמה, של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת וגוזרת את משמעויותיו הרעיוניות או הממשיות.
רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.
התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).
סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.
יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.
מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.
סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.
מצב בו מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה, ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.
בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.
הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.
♠ ב'הכרח' יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש'אם לא אבחר בחלופה המסוימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.'
קיימת אפשרות של מחדל בחירה, שלא נבחרה ויושמה מפני נתפשה על־ידי ה'מוכרח' כחלופה גרועה מה'הכרח'.
צבר פעולות או שלב בהתנהלות בירוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.
הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.
ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
יהוו בסיס ליצירת מסקנה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.
What is the following definition for: "Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion."
The definition describes the concept of a "preliminary statement" or "אמירה טרום הוכחה" in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.
מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.
הסכמה:
ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.
פשרה:
נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
ניסוח הנחה מלמדת על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.
תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.
כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.
מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.
הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.
ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת האובדן.
[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ'ויתור' היא מניפולציה של המכריז לעצמו או לשומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.
לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ'ויתור' כדי לספוח תחושת ערך חיובית.
תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.
תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.
מייד לאחר 'הפתעה', תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.
לרוב, 'הפתעה' מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.
תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לגורם אחר.
ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות♣.
♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.
♣
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש, לאחריו.
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.
הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.
נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.
מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.
יישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.
ויתור על יישום הרגל ייעשה כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג חשיבות אישי –
⬛️ בהתעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ בהחלטה רציונלית:
▪️ מניעת נזק מקומי או אי–נוחות מקומיים זמניים,
▪️ מימוש או סיפוק רגש חיובי חלופי.
צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה
תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.
תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.
מוכנות להקצות משאבים מבחירה (לא מכורח).
תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.
להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה, האצת דופק…
הרגשה – תמצית האותנטיות של פרט מסוים; היא פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.
עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג 'עובדה', הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.
ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.
תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולוגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.
(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.
[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]
“Colorless green ideas sleep furiously."
תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.
הסברים להרגשה כ–
'למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …'
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.
ייחוס לא מודע של פרט
תכונות והתנהגויות – סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים, מניעים –
לאחרים,
בניסיון לנרמל אותם להתנהלותו.
היבט של תחזוקה רגשית רוֹוָחת.
החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לפיהם.
אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
נרמול עצמי
אני מזהה באחר מרכיבים של התנהגותי.
כך אני נורמלי.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית חסרת מודעות מאחר, שיתנהג כמוני.
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או ממשית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.
מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.
הספקה מטמיעה ומעצימה התמכרות.
צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש התנהלות סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.
תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.
תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – 'אז'
לגירוי מקדים – 'אם'.
תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.
מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה 'טביעת אצבע' תודעתית.
הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.
ויתור:
הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.
פשרה:
הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.
סך המרכיבים המאפיינים אובייקט,
שבחינתם
תשייך את מהות הנבחן – הממשית והתפישתית־רעיונית – למהות מובחנת מוכרת מקדמית,
שמאפשרת איתור תואמים או דומים לו במהותם, ומבדילים אותו מאחרים.
פעולה מבחינה בין מאפיינים – זהויות – של אובייקטים ממשיים או רעיוניים,
באמצעות קליטת מידע מגירויים חיצוניים, עיבוד, והשוואה למידע מקדמי שמור בתודעה,
שתכליתה הבנה של מידת התאימות של אובייקט נבחן לאובייקט מוכר מקדמית.
המרכיבים הרעיוניים שפרט מייחס להם ערכיות, מזדהה איתם,
ושואף – רווה גאווה וסיפוק – לתפוש עצמו ולהתפש על־ידי סביבתו כשייך למי וחולק ערכים אלה.
מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,
במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.
התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.
הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.
מושג זמן מכיל פרדוקס*:
שלושת המרכיבים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.
* אולי (גם) בשל כך 'זמן' נתפש כממד אבסטרקטי, אתגר להבנה.
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת 'כעת'.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו.
מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.
פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים.
ציפייה שמצב, מערך תנאים אחוד קיים ופועל שנתפש במתכונת מסוימת, ישתנה בעתיד למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל תנאים שהשתנו, שלא מאפשר המשך מצב קיים.
יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי שאינו שקול בערכיו.
גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי לחברות, ובכך מאיימים על התכנות ומימוש 'חברות' כתפישה רעיונית נאצלת.
יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.
התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.
_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.
תוצר 'חברות' הוא רעיוני – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.
אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.
אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.
חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.
יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.
בשל אצילות התיוג קיימת נטייה להעצמת יחסי עניין, אהדה או 'זה עתה הכרנו', כ'חברות'.
הביטוי מהווה פרקטיקה תקשורתית מלבה, חיווי חיבה, אולי הבעת פוטנציאל ותקווה ל'חברות'.
בפועל זו אינה חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.
בשל אצילות התיוג 'חברות' יש נטייה לשוות נופך של חברות ליחסים משמעותיים עם מחוייבות קיומית כבני משפחה: בני־זוג, הורים–ילדים, אחים.
יחסים כְּאלה אינם חברות;
מרכיב הבחירה החופשית, בהיותם ובחדלונם, מושפע מממשקי קיום.
מהותם חורגת ממותרות של עניין או תחזוקת תפישת ערך.
לא.
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
ניסוח הוראה על־ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.
על ההוראה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקוט באמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד מפירים.
ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.
התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.
לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.
תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.
תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות באמצעות דמויות סמכותיות.
החלת אתוס.
בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.
♠ 'חופש' – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.
♣ 'חירות' – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.
הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מקרינה פרקטיקה פותרנית, יתר אקטיביות אגרסיבית, מתעלת התגוננות מאיום סכנה לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת, מתייחסת למימוש מלא של האיום מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.
תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.
מנגנון תגובתי מאפיין –
לרוב, לסובייקט חרד, יותר ממושא חרדה אחד.
✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀, חרדה מונעת מימוש.
🚐 סבירות – התכנות תקלה נמוכה יותר מתנועה יבשתית לשדה תעופה.
עם נשיאה בעול המשמעויות השליליות של חרדה, יש מי
אם אין הבנה שהתנהגויות כְּאלה הן תקלות – החרדה מוטמעת, מתמצקת ומועצמת – לא תתכן הקלה.
חרדה, טיפול* #404
[*לא יודע לטפל בחרדה.]
תנאי הכרחי ולא מספיק לטיפול בחרדה – הכרת חרד באחיזתו בהתניה תפישתית שגויה, מתעלמת מסבירות ומניבה נזק לו ולסביבה.
בין וטרם התרחשויות מזמנות חיווי חרדה, הטמעת בקרה רציונלית על התכנות ומשמעויותיה אולי תפחית את מימושה.
תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.
תצורה מתונה, 'אינטליגנטית', של 'פחד';
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.
תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.
סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.
שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.
טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.
העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:
טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב
✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.
✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.
שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או באירועים קבועים,
למטרה שונה מתכליתה המקורית –
כדי להתמיר מהות ממשית להסמלה אבסטרקטית,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.
ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בין המשמרים.
פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה תודעתית.
– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…
ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות אחרת.
קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים.
פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.
מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.
חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.
פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.
בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – זה אינו 'טקס', אלא רוטינה.
ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, הוא מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזו הסיבה להצדיקו ולשמרו.
פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;
מי ש
♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)
♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)
♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.
צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.
התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.
תביעות של חווה הטראומה מסביבתו שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית בו
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.
היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.
בדומה לאמונה, שאיפת חווה טראומה, במודע או שלא, לייחס סבירות להתנהגות – רציונליזציה.
ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.
שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.
הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.
יאוש #381
הבנת פרט שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.
[בשונה מ'היעדר תקווה', בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]
תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש, באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.
רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.
תחליף שגוי לידע – אמונה.
צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.
תפישת מציאות והתייחסות למשמעויותיה בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות שמשפיעות על מימוש אינטרסים או תפישת ערך אישית.
יחוס יושר אינטלקטואלי – יומרה.
אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט.
ניתן לחתור לבחינה נטולת הטיות של תודעה זרה,
בידיעה, חותרת רציונליות, שאין לכך התכנות.
יושר אינטלקטואלי נדיר לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.
ניסיון לראות מצב במנותק מעמדה אישית,
נתפש באינסטינקט,
כהפחתת ערך אישית או כהקרבת אינטרס.
פרטים נוטים לשמר תפישת ערך ואינטרסים בהצדקת עמדות שמקדמות אותם, ובאופן טבעי גורסים שעמדתם מוצדקת רציונלית גם בתפישת תודעה זרה.
יושר
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבקרה של תודעה זרה.
יושר אינטלקטואלי
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.
ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.
בהערכת מהות, השוואה של מרכיב בה לאחרת שמשמשת כבסיס להשוואה.
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.
כמיהה ל –
💂♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.
נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.
ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.
מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.
החלת אידאות שמרניות על מרחב ציבורי,
גם בכפייה,
באמצעות* ייחוס פסאודו רציונלי לקדושה מיסטית, לערכי קהילה ומנהיגיה,
תוך נקיטת פעולות חוקתיות לשימור שלטון.
לימין מיוחסות גם נטיה להפעלת כוח תוקף ומגונן וכן כלכלה חופשית.
__________
*בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
שיווק*
♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ תביעה תוקפנית מאחרים להכרה בקורבנות–ם
♦ נאמנות לאינטרס הקהילה ומנהיגיה,
♠ מניפולציה על אמת.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי מוצדקת:
♠ רעיונית, אינטרינזית
ערכים שמרניים מקדמיים.
♣ חשש בטחוני
התגוננות מאיום דמוני.
♥ תגובה למניפולציה
מנהיג כריזמטי כונס סנטימנטים מקדמיים של תומכיו.
ימין–ליברליות, עימות #482
יתכן* עימות בין התארגנויות ימין,
ובינן לבין ליברליות.
ברוב (מוחלט של) המקרים ביוזמת תוקפנות או תגובתיות ימין,
עימות בין ישויות ליברליות דמוקרטיות (לרוב) לא יסלים לעימות אלים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מימוש אידאולוגיית ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה:
♠ שימור שליטה – הגברת ביטחון, החלת היררכיה וצביון,
♣ הרחבת זכויות רוב שולט,
♥ הצרת זכויות הפרט,
♦ פגיעה בשיוויון – אפליית מיעוט.
ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.
מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
ימין, שאיפה לביצוע #483
בחקיקה.
מרחב ציבורי:
החלת סממני צביון קהילתי.
רוב:
הרחבת זכויות נציגיו.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש אידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.
ויתור אישי בהווה על:
סבירות, עצמאות, רצון, חופש, שיוויון, משאבים ונוחות.
שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.
שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.
מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.
הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.
אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.
פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.
—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בעלי סנטימנט* תגובתי לגירוי רגשי, אמוני לאומני,
חשים קורבנות, מודרות ערכית ותרבותית, תודעת נחיתות,
צמא לפיצוי, לכבוד ולהכרה,
הזדהות קהילתית עם סמכות שאינה נרתעת מהפעלת כוח לקידום חזון מיסטי שלא יתממש בשל דֶמון משותף (מטופח ו) מאיים.
__________
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, התמרתו ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
אהדה ספורטיבית (- 'שרופה') בדומה למסורתיות־לאומנות (- אדוקה) –
להלן ימין, בכל עת, גאורגפיה, תרבות ושפה –
כתתי סוג של שמרנות (– דבקות בערכים בנטרול בקרה רציונלית)
שותפות לביטויי התכנסות הזדהותית א-פריורית ולא מבוקרת, לקהילה היררכית.
אוהדי ספורט, אמוניים ולאומנים, (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה),
חולקים מוכנות להקצות משאבים למימוש סנטימנט התכנסות לקהילה,
כערך נשגב כשלעצמו, לא כעניין רציונלי.
במימושי הסנטימנט, הם סופחים ישירות תחושות ערך אישיות–חברתיות.
בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
התכנסות קהילתית היא היבט של תשתית אבולוציה חברתית;
פרטים מטמיעים ערכי התכנסות לקהילה שאופפת אותם.
הם מפתחים, מטפחים ומיימנים יחסי גומלין והדדיות חברתית,
שנסמכים על מאפיינים אישיותיים דומים.
אוהדים*, אֱמוניםי* ולאומניים*, כפרטים, הם אובייקטים הכרחיים לקיום הרעיון סביבו התכנסה קהילה.
בין רעיון וקהילה אבסטרקטיים, נשגבים, שמשותפים לחברי קהילה,
נמצאות דמויות בתפקיד סוכני** תיווך, הזדהות, כינוס, גיוס, תחזוק ושימור המון פרטים, שווים פחות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
** ספורטאים / סמכויות דתיות / פוליטיקאים.
רעיון הקהילה – תמא, מהווה תשתית.
עליו מונחת האליטה המתחזקת את הקהילה – אנשי המערכת: מבשרי הרעיון, מפיצי תכניו, מתחזקי זהות ופעילות, סוכני שימור והפצה.
תחתם האוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי הקהילה.
כ-קבוצה, מהווים תנאי הכרחי לקיום הקהילה.
כ-פרטים, הם אובייקטים חליפיים לקיומה, תפקודה והמארג המאפיין.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בקונפליקט בין אוהד*, אֱמוני* או לאומן* ליריב או זר, בעיקר אם הנושא מתייחס למהות הקהילה, צפויה תמיכה א-פריורית, אינסטינקטיבית, בעמית יותר מאשר להטיה לבקרה רציונלית, ליושר אינטלקטואלי או להגינות מתנגדת (אלא אם קיימת עוינות רגשית לעמית או עניינית לגורם הזר).
הם חולקים סנטימנט התכנסות הזדהותית ורגשית עם עמיתים לקהילה, שגובר על רציונליות.
תמיכתם מחזקת את סנטימנט ההשתייכות.
בהמשך, יגייסו את הרציונל שטובת הקהילה היא ערך כשלעצמו.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
סיפוק ישיר מהתכנסות הזדהותית באמצעות ספיחת הנאה מתחושות יחוד או נחמה ממודרות/ קורבנות/ נחיתות, מוטמעות.
תחושות אלה עברו סובלימציה להזדהות ושיתוף עם קהילת עמיתים ל–
♠ תחושות אישיות
♣ ותפישות עולם פוליטיות
דומות.
אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* סופחים עניין, הנאה וטובין מסיפוקי סנטימנט של תכני ספורט, אמונה, ואומה (בהתאמה).
בצד ספיחת הנאה, ממימוש אהדה ספורטיבית/ אמוניות/ ולאומנות,
ההתכנסות ההזדהותית גובה מחיר תשומתי בריבוי ממדים;
עיקרו – ויתור על היבטי חופש החלטה והמשמעויות התשומתיות והריאליות המשניות הנלוות להגבלות חירות והקצאת תשומות התכנסות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אנשי מערכת הקהילה –
מבשרי הרעיון, מפיצי תכניו, מתחזקי הזהות והפעילות, סוכני שימור והפצה –
מתחזקים רעיון ומתוגמלים ריאלית.
חברי הקהילה –
אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* –
משלמים ריאלית ומתוגמלים בתמורה רעיונית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*
כחברי – קהילה, קבוצה אהודה, קיבוץ, כת, מדינה,
חולקים סנטימנט – קונסטרוקט רעיוני ערכי רגשי – משותף:
הטיה לקוד התנהגותי מוטמע של נאמנות לארגון הקהילתי ולעמיתיהם.
הסנטימנט מונח על מנגנון רעיוני עם רכיבים רגשיים, ממשיים כלכליים ובטחוניים (– לא אוהדי ספורט).
הקוד המשותף מחפה על קונפליקט (אפשרי ורוֹוֶח) מובנה בין עמיתים, על קנאה, אינטרסים נוגדים, עלות או נגישות למשאבים קהילתיים.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חולקים מתחים מבניים שמאיימים אינהרנטית על שלֵמות קהילתם:
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
יריבים בזמן ומקום מסוימים,
במהותם ובתנאים שונים שמאיימים על ליבת קיום או אידאת קהילתם הם עמיתים, סולידריים, להמשך קיום, שימור וקידום אותו אינטרס.
[אוהדים לשימור ליגה, אמוניים לשימור דת, מפלגות ומנהיגים אוטוקרטיים.]
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אמוניים* ולאומנים* ניצים, כאוהדי* קבוצות ספורט יריבות
שגם אם נראה שמקומית, זמנית, טקטית מולקולרית, הם שונים ועוינים זה את זה,
הם חולקים פרקטיקה ימנית*, ערכים, אסטרטגיה ומכניקת מחשבה – התכנסות הזדהותית לקהילתם הרעיונית, ההיררכית, שואפת החלת צביון על מרחב ציבורי.
עימותים בין פרטים – אוהדי* קבוצות, אֱמוניים* ולאומנים*
לפרטים ולקבוצות יריביהם בתתי־הסוגה
וכן בינם לבין חותרי ליברליות ורציונליות,
על יישומי המהות הרעיונית של הקבוצה – התמודדות ספורטיבית, אמוניות, לאומנות – רוֹוֶח, ועלול להסלים לאלימות.
עימותים בין ישויות חותרות ליברליות דמוקרטיות (לרוב) לא יסלימו לעימות אלים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים* כעמיתים, חולקים סנטימנטים, ערכים, אינטרסים קהילתיים וסולידריות,
וכן היבטי ביקורת אינהרנטית על השתייכותם לקהילה:
♠ ביקורת פנימה:
חֶסֶר נאמנות לקבוצה, לרעיון.
♣ ביקורת החוצה:
דעות שליליות של אחרים, מקבוצות יריבות על
♥ השתייכות לרעיון,
♦ יֶתֶר אדיקות ביישומו.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
בהתמודדות מול איום חיצוני על אהדת ספורט/ אֱמוניות/ לאומנות
מתגברים, זמנית, על יריבויות מקומיות – מתחרים ספורטיביים, ברי פלוגתא אמוניים, משטרים טוטליטריים – מתכנסים לליבת הסנטימנט, שומרים על אהדה, אמונה, לאומנות, בשימור הסנטימנט הגנרי כדי לממש בהמשך את הסנטימנט המקומי.
ΞΞΞΞΞΞΞΞΞΞ
אוהדים שרופים של קבוצות ספורט יריבות מתלכדים על שמירת הליגה,
דתות יריבות משמרות ומפיצות אמוניות,
חברות לאומניות מתגבשות נגד דמוקרטיות ליברליות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
יש לצפות מבעל סנטימנט התכנסות הזדהותית
– אוהד ספורטיבי*, אֱמוני*, לאומני* –
שלנטייתו יהיו קהילות נוספות כיעדים למימוש;
וריאציות של התכנסות הזדהותית ראשית עם משניות משלימות, כ –
אהדה ספורטיבית*, אֱמוניות, לאומניות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
נתונים לאימת הסוציולוגיה;
מחוייבות רגשית, ערכית, התנהלותית,
למכנה המשותף הקהילתי, לערכים ולרעיונות.
מחוייבות זו
גוברת על יושרת הבקרה הרציונלית,
גם מחשש מסנקציות חברתיות מודעות או עקיפות, רעיוניות או ממשיות, שיוטלו עליהם אם יפרו את קודי הקהילה.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
דבקות בערכי קהילה של אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, מטעמי
♠ מימוש סנטימנט שמרני;
הצדקה אינסטינקטיבית מונעת טעות השקעת משאבים רעיוניים וממשיים בעבר.
♣ ספיחת ערך מהשיוך
♥ לחץ חברתי
♦ פעילות מהנה.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים]
מחויבים לעמיתיהם בהתאם לקוד הקהילתי המוטמע
כשהם, בשונה מהצפוי, לא בהכרח אוהבים את עמיתיהם (עד לא אוהבים .)
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים]
חולקים סנטימנט – קונסטרוקט רעיוני ערכי רגשי – משותף:
הטיה לקוד התנהגותי מוטמע של נאמנות לקהילה ולעמיתיהם.
הסנטימנט מונח על מנגנון רעיוני עם רכיבים רגשיים, ממשיים כלכליים ובטחוניים (– לא אוהדי ספורט).
הקוד המשותף מחפה על קונפליקט מובנה, אפשרי ורוֹוֶח בין עמיתים, של קנאה, אינטרסים נוגדים, עלות או נגישות לדמויות ומשאבים קהילתיים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים],
משמרים השתייכות לקהילה.
ערכי ההשתייכות והשימור הקהילתי, עבורם, נעלים וכוללים, לעיתים, ויתור והקרבה על טובין, אמת ויושרה.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בין חברי קהילות אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
שוולונטרית, במודע ושלא,
מקצים תשומות ממשיות ורעיוניות, לשמירה על הקהילה וערכיה, פנימה והחוצה.
הם נטלו על עצמם תפקיד חברתי כמאפיין אישיותם.
התגמול – מימוש אידיאולוגי וסיפוק סנטימנט התכנסות הזדהותית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
האומנת השחורה בסרט "חלף עם הרוח" היא הדמות מאמי, בגילומה של השחקנית האטי מקדניאל. מאמי היא דמות מפתח בסרט, המשמשת כאומנת של סקרלט אוהרה ומשפחתה וארכיטיפ הדמות ה'פחות חשובה' שמתחזקת ומשדרגת את מעמדה בלקיחה על עצמה שמירה על קהילה.
מהות ממשית או רעיונית ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.
בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל'יעד' מחווה על התקדמות נשאפת לעבר 'מטרה' רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.
ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד מתגמל ערך נשגב.
טעינת היבטי גורל, מיסטיקה, מעצימים עיסוק למשמעותי, נשגב, נאצל, על־ידי הסביבה או פרט על עצמו.
'יעוד' – תיוג חיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל.
במקור –רציונל להנחיה דתית נשגבת רעיונית להקצאת בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה מתגמלת ממשית.
ביטוי
להקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
פחותים, מינימליים,
על ציר זמן,
להשגת מטרה,
בהשוואה יחסית
לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
יצר
מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.
צורך
מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.
קישור יצר לצורך שגוי; נועד
♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
♣ להצדיק ורבלית – לא רציונלית – להקצות משאבי־יתר לסיפוקו.
יצר
אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.
תשוקה
רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.
ככל שהיצר והרצונות הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.
ולהיפך –
מניעה וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה,ממשיותורעיוניות,
שותף למימושכוונה להשיג אותהמטרה
באופן שמימוש רצוןמתחרה – הצלחה, נוגד את רצון האחרים – יריביו,
כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד למתחריו.
מקרה פרטי של 'קיים' –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.
◀️ בעוד 'רצון' הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ 'כוונה' היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
יעד ממשי גאוגרפי, יתכן רעיוני־מופשט, שאובייקט ממקד תשומות כדי להגיע או להתקרב אליו, ולחילופין – כדי לקבוע מיקום של אובייקט אחר יחסית אליו, כנקודת ציון ידועה.
תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש רכיבים.
פיזיקלית
חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.
שאיפתיוזמי מפגש של מאגדיכוחותלמטרהמשותפת –
תיעולאנרגטייעיל– מספק אךלאמיותר ובזבזני – של השותפים למימושאופטימלי שלכוונותיהם.
פעולה רעיונית או ממשית שתכליתה לגרום לתודעה להיות במצב ולפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
באמצעות
♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.
תגובתיות נורמטיבית לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל חזרתיות בלתי נשלטת.
תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
שלגירוי מובחן
תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
תכנוס יתר משאבים ותשומות במחסור,
תבצע בחזרתיות פעולות שגויות
מתוך חרדה שאי־ביצוען יסב נזק.
בהבנה שלה או של סביבתה שהפעולות מיותרות עד מזיקות.
מניפולציה רגשית;
יכולת לתקשר מסר משנה עמדה שאינה מוסכמת רציונלית על שומע, באמצעות פניה לסנטימנט שמגיב חיובית להיבטים אישיותיים או לעזרים היקפיים שנלווים לאישיות.
יכולת זו מפחיתה עד מאיינת מנגנוני בקרה רציונליים מתנגדים לתוכן המסר ואף מנסחת לו הסברים פסאודו רציונליים תומכים.
*סתלבט על תודעה.
תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה חיובית, רצויה, אליה כּוּוְנה.
נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת.
|
ייחוס פרט לנתינותו ערכים רגשיים, מיסטיים, גורל, או תחושת גאווה.
לאומיות | לאומנות |
נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת. | ייחוס פרט לנתינותו ערך רגשי, מיסטי, גורלי, או תחושת גאווה. |
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
עיסוק ערכי בשיוך אתני
♠ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
♣ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טובין ממשי או רעיוני.
תחושת גאווה על שיוך אתני
[לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.
סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות.
תביעה ישירה עד בוטה
תהליך הטמעת מידע שמאפשר שינוי התנהגות.
למידה
תקשור מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.
חינוך
הנחלת ערכים וממשקי פעולה,
אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.
פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.
אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.
לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.
מצב תודעתי נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרת הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה, כאובייקט.
מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.
קהילות התמירו והטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ולחוקים ניתנים לאכיפה.
חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.
מהות רעיונית או ממשית
של ריבוי אלמנטים
שהבנת הקשרים ביניהם,
הטיפול וההכוונה של השפעתם על המציאות,
מצריך מיומנות בשימוש תשומות תודעתיות רבות, נדירות, יקרות, במחסור.
מאושר Copilot .
התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, שמתממשקים עם נושא מסוים.
פרסונלית
התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.
בביקורתיות – חתירה ליושר אינטלקטואלי.
מיסטיקה
התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.
למימוש כוונה מנוסחת יתוכננו וינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים.
חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה
למטרת יישום מוכוון תוצאה.
תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי שאמור להיטיב עם הנגישים אליו.
יכולת טיפול בסוגיה באמצעות למידה, ידע וניסיון קודמים, שמעלה את הסיכוי להגיע לתוצאות רצויות לכוונת המטפל.
פרק הזמן הרעיוני, שנמצא בעתיד צמוד להווה.
בשימוש כהנחייה לפעול עכשיו, ללא דחיה.
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
הזדהות קהילתית/ אתנית/ עם קבוצת ספורט,
מבטאת סנטימנט התכנסות הזדהותית,
תוצרי הטמעה חברתית.
מימוש סנטימנט מהווה גורם הנאה.
מקור, מיצוק והטיה לסנטימנט אינם רציונליים
ולא אינסטינקט שרידה בלתי נמנע.
מימוש סנטימנט מצריך בקרה ותיעדוף, הקצאת ערך יחסי למימוש סנטימנטים אחרים ומשאבי ביצוע.
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
רגשית,
אוטומטית, נטולת בקרה,
סופחת תשומות שכליות וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.
ממונה
על־ידי אלקטורט שסומך עליו ש'יפעל נכון' גם אם נוגד עמדה מקדמית.
הבנה שמחויבות לאידאולוגיה, לצביון, למחווה, ינגפו מסבירות או מסמכות.
[בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ←נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.]
|
ייצוג
את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.
[נתניהו–סקרים]
מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[–עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.
התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.
מניפולציה התנהגותית מכוונת לעיוות תפישת מציאות או מדרג ערכים להטיה רגשית,
נעזרת בפרשנות מגמתית, סילוף עובדות, ונתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטיה רגשית.
[לאנכון יהיה לקרוא 'מניפולציה רגשית', שכןמחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאההיא מניפולציה רגשית אצל אחר.]
צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או תועלת שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.
מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.
בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.
ניסוח תובנה שמהווה תוצר עיבוד הנחות, עובדות, תצפיות, וידע מקדמיים על מאורעות, בנושא מסוים.
מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.
תפישת תודעה מתומללת של מכלול מרכיבים אחוד – יתכן אנושי רגשי או שאינו – יציב רעיונית, ללא שינוי (גם אם מצוי בתנועה), בנקודת זמן מסוימת.
תפישתתודעה שקולטת מידע באמצעות חושים,
שניתנתגם היא לתפישה באמצעות חושיתודעה זרה.
תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם בהינתן תנאים דומים תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת.
כשהיבטי מציאות מתממשים באופן שלילי, נוגד את הטיית הסנטימנט, הפרדיגמות כשלו לממש תוצאה מקווה.
כשמציאות 'טופחת' הרציונל מגוייס:
מה יאמרו הנחבטים בטקסט?
♠ על העיסוק האינטנסיבי בתכנים אלה,
♣ על התפישות המוצגות,
♥ על השפה והניסוח הננקטים,
♦ עלי כמנפיק אותם, ולמה.
אני מקווה, שלקריאת ההחלקות, חריקות, זיופים, סממני אי–סבירות,
בשונה מ'לא מובן', או 'לא מוסכם',
אקבל חיוויי "האללו, התרחקת, אתה לא שם."
מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
(ולהמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות, ב-מה שמעניין. אותי תכנית.)
מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
[ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית. ]
תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.
הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.
מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.
[גם אלוהים ונציגיו נסמך על מאמינים כמשאב נצרך .]
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
פרט שואף לנסוך ערך ומשמעותיות חיובית למעשיו,
כאינסטינקט ובמודעות מכוונת, כדי:
♠ למטב הקצאת משאבים להשגת מטרותיו,
♣ לתחזק ולהעצים תחושת ערך.
מתבקש שפרט ייחס לפעולותיו הוולונטריות ערכיות יתר, השפעה ומשמעות חיובית.
בחתירת פרט למשמעות מתבקש ומובן שבבחינת פעולותיו שלו לאחור ייחס להם השפעה וחיוביות יתר בהשוואה לייחוס של אחרים לאותן פעולות.
הנזק לפרט:
♠ עיקרי – תפישת מציאות שגויה,
♣ אגבי – פתטיות.
בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.
היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.
השאלה חשובה מהאין תשובה.
השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.
אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
יחוס לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
במרחב פרטי,
השפעה שלילית
על מציאות חיצונית זרה.
היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.
למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (את הפיקציה).
משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשתו תתממש, הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאפשרה.
מבטא
♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.
תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.
תיוג פרט אחר או מצב של נינוחות תקשורתית הדדית, שנעים לפרט לשהות בו.
בתחושת פער
בין תפישתערך של אובדן, נזק, ממשיאורעיונישנגרם,
לבין פיצוי שהתקבל,
מקננתנטיהאישיותית, אינסטינקטיבית, להפעילהליךרציונליזציה מופרך
להתמרת נזקממשי בהסבר, בערךרעיונירגשי – לרוב נאצל –
כפיצוי על הנזק.
אישיות שהתנהלותה נתפשת כבטוחה בעצמה ובדרכה, נטולת היסוס, מתאפיינת במעשיות ביצועיסטית נחרצת,
כשבפועל מובלת על־ידי דחפים, חרדות וסנטימנטים שאינם מבוקרים רציונלית,
לעתים נטולי קוהרנטיות ולבחינת מבקר הפעולה מהווים פתרון והקלה מחפה על מצוקה רגשית.
נטול השפעה, נטייה, עניין, בהתייחסות למהות.
הכרה שבהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה שאינה ניתנת לשיתוף, צד אחד מימש את כוונתו ויריבו הפסיד, כשל במימוש כוונת רצונו.
תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.
רעיון, תפישה קונסטרוקט, פרק זמן אינ–סופי שנמשך מכעת עד מעבר לעתיד.
מקושר למיסטיקה, דת, אלוהות, חיים.
שימוש ב'נצח' רווֶח כמניפולציה רגשית ממוסדת ואישית על פרטים מאותגרים רציונל
במסרים רגשיים מקדמים רעיונות שנתפשים נשגבים
כהשתייכות ולכידות קהילתית; שימור תודעתי של רעיון או של פרט.
מימושפעולותטקסיותשתכליתןהטמעה, מיצוק, תחזוק, העצמה והחצנה
שלתפישהרגשיתאירועיםנשגביםלמנציח.
אירועים כקיוםרעיונישל צבראנשים–קהילה,אומוות שליקרלמנציח.
מנציח מקצה משאבים ממשיים ורעיוניים לעיסוק תודעתי של מנציחים,
במטרה
♠ שסביבתו תתייחס למושא ההנצחה רגשית,
♣ ללכד קהילת מנציחים
במודעות לכך שמעשית לא ניתן לשמר נושא בתודעה לנצח.
בפעולה רעיונית נאצלת של הנצחה, המנציח מקדם את האינטרסים שלו.
מה מניע מנציח?
(האם שואף להנכיח ולהחצין את נשגבותו?)
תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.
אם נראטיב היה מציאות בעבר – היה היסטוריה.
יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 לרוב של קולקטיב
🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 לרוב של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.
מיקוד בערך עצמי
לקות של חוסר בגרות התנהגותית
באיזון 'אני–סביבה' שמתבטא ב–
♠ תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל'עצמי'
♣ ציפייה מסביבה לתחזוק תחושת ערך והתפעלות 'ממני'
♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת 'אני' על סביבה
♦ ייחוס לממשק 'איתי' כתגמול בתפישת 'הדדיות' בינאישית.
מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.
נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית (– עצמונית), באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ומשאבים קהילתיים.
במקור, מי שנקי מהשפעת סמים, אלכוהול.
המושג התרחב לאיפיון של התכנסות התנהגותית לקהילה אופפת, חיזוק הסכמה מניעת חריגות, כהתניה 'שאינה זוכרת למה'.
למושג יחסי ציבור שליליים – פרטים שואפים להיות נורמטיבים, מקובלים כסאחים, אך ללא התיוג, מפני ש'סאחיות' נמצאת בניגוד לשאיפה טבעית להיתפש כאינדיבידואל עצמאי, מודע, 'מגניב', שאינו זורם עם ההמון.
צבר של לפחות שלושה רכיבים שנתפשים באופן שתודעה זרה יכולה לזהות ביחסים ביניהם היררכיה אופיינית.
שיטת התנהלות, מני עוד, בסוגיות פרט – חברה – ריבון (– פוליטיקה),
של צבר פרטים אחוד (– קהילה, מדינה),
בה פרטים מוותרים בהסכמה, אדישות, חוסר מודעות או כפייה,
על מימוש היבטי חירות ושיוויון מעשיים
לקידום תפישות ביטחון ושפע אישי רעיוני.
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישהרעיונית של חייקהילה וביטחון,
פרטיםויתרו על היבטיחירותאישייםממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדרהסדרתשיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
(לרוב) פרטים ממעמדות חברתיים שחשים מודרות, קיפוח ונחיתות, הם בעלי העניין לשנות סדר חברתי קיים.
שאיפתם לשפר את מצבם, לצמצם פערים, להשוות נגישות לחופש וטובין חברתי־כלכלי ביחס לזכויות ולפריבילגיות ממעמדות גבוהים מהם.
פעולה לשינוי 'סדר חברתי' תארע כאשר דמות כריזמטית אליטיסטית מנסחת מטרה וסופחת משאבים כלכליים ואנרגטים בסיכון של מגזר אוכלוסיה שמזהה אפשרות להיטיב את מצבו בהיבטי יחסי פרט–חברה–ריבון, להקטין שוני בזכויות ובנגישות לטובין חברתיים ביחס לאליטה שלטונית מכהנת.
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גםאםמשכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחיםלאקבלו על עצמםרציונלית, במודע ובמוסכםקונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.
סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.
אני סובייקט.
את, אתה, היא, הוא, הן והם סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.
אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית – פיקציה.
מי שמתאפיין ביוזמה, היענות, יכולת ורצון להתממשק בין ה'אני' שלו והטיותיו לאחרים שונים ממנו, לחרוג ממאפייני קהילתו, ערכיה, לאינטראקציה חיובית משמעותית למשך זמן, עם מגוון פרטים אחרים ושונים והשתלבות חברתית בקבוצות שונות.
המיומנות מתבטאת בממשק תקשורתי קשוב, מתאים עצמו אינסטינקטיבית או במודע, לסנטימנט תקשורתי רגשי של אחר, תנאי הכרחי אך לא מספיק, ומוצא עניין והנאה במימוש הממשק.
בהינתן פניה שהגיעה אליך ונוגעת לבוגר אחר:
פטרונות יעילה, מפחתת –
לקיחת אחריות על אחר, הגנה על תודעתו ועל הקצאת משאביו במחסור.
ליברליות רציונלית, מעצימה –
קידום רצונו, שיקול דעתו, בחירה מובילה להחלטה.
התייחסות למציאותבאופן שתואם אתתפישתהאינטרסים ערכיווהסנטימנטים שלפרט.
ישלפרטאפשרותמודעתלחתור לבחינהאובייקטיביתשל המציאות, בשאיפהלנטרלהשפעותאינטרסים,רגשיותותפישותערכיות.
[תיוגנתוןלבחינה,לאלהוכחהאולהפרכה]
שלהתנהגותאועשייהמובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימושדחפים,תשוקותורצונות
שנתפשיםחברתיתכשלילייםאוכירודיערך,
ותועלה לאפיקיהתנהגותאועשייההנתפשיםחיובית.
הפעולההנבחנת, החיובית מתוייגת כ'סובלימציה'.
על פי המתייג, הפעולההנבחנתהיאתוצרדחף,תשוקהאורצון, שנתפשיםחברתיתשלילית, כשהאנרגיהוהתשומותלמימושןתועלו – הותמרו – לפעולהחיובית.
שלאחריו אין דבר.
מקור
[הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
תיוג מכליל של מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.
שימוש רווח
תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים שחיים יחד.
יתכן שכל אחד מהם מפיק תועלת, או שאחד טפיל.
סימביוזה אפשרית בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.
בהשלכה אנושית – יחסים בין ארגונים או פרטים.
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתוייגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
הליך תודעתי בו
מי שגרם במודע נזק לאחר מכיר בכך ומבקש,
או
מי שנגרם לו נזק על־ידי אחר מסכים,
שהניזוק יתעלם מגרימת תוצאות נזק ממשי או רעיוני,
וכן יימנע מהתייחסות מבקרת את התנהגות גורם הנזק,
כשה'סליחה' מהווה פיצוי מלא
בשם מימוש ערך נאצל.
מחילה: התעלמות סולח מנזק שנגרם בכוונה:
הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או לארגון להחיל רצונו על אחרים.
הכרה ב-
♠ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה'נכון' וה'אמיתי' בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסוים.
הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.
סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה וחוסר־ידע, לכן כדאי – רציונלית – שתהיה זמינה.
מארג יחסים בנושא סדור בין פרטים, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.
העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת להתפתחותה, ניתנת לתמלול מתאר היבטיה,
למימוש ערכי רעיוני,
לצרכי סיפוק רגשי.
מהות הרצוןהוטמעה בינקות,
מתעדכן תדיר בשוליו, בהתאם לסביבהוניסיון חיים נצבר.
בחשיפה לגירוימעוררסנטימנטים
מופעלרציונל מבקר:
מונעמימושסנטימנט,או
מתעדףסנטימנטיםסותרים
מקצהמשאביםואנרגיהלמימושהסנטימנט.
סנטימנטמוטמע ראשונית בינקות,
על צירזמןמתעדכן, מתמצק, בהתאם לחיווייםרגשייםמהמציאות.
סיפוקסנטימנטגורםלחיוויערךוהנאה,מניעתומתסכלת.
מערךהסנטימנטיםואופנימימושם מהוויםטביעת תודעהשלפרט.
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטיה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
סנטימנטים מוטמעים מינקות לרוב יתעצמו או יתפוגגו בהתאם ל–
♠ בחינה רציונלית: האם סיפקו חיובית או שלילית את בעליהם,
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים שסיפקו או מנעו במימושם או בחדלונם.
זהו אלגוריתם שניתן להערכה תוצאתית אך אינו בר פיצוח רציונלי.
נטיה להקצות תשומות תודעתיות לקליטה, עיבוד, הבנה ויישום גירויים חדשים והפקה מהם מידע, ערך וטובין, רעיוניים או ממשיים.
פרטים נבדלים ב
♠ נושאים בהם הם מגלים עניין,
♣ עצימות – מידת התשומות שהם מוכנים להקצות למימוש הסקרנות.
פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.
מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – 'פועלים', 'מתפקדים', או שלא, אך אינם 'עובדים', גם אם מפעיליהם מאנישים אותם מילולית.
תוצר תודעתי של תצפית אמיתית על תופעה שקרתה בעבר, במציאות, שעשויה להיתפש גם באמצעות תודעה זרה או מכשיר מכני, לא ניתנת להפרכה, וכן ניתנת לשחזור על ידי תודעה או עצם בלתי תלויים, בהינתן תנאים דומים.
מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על־ידי המעניש (לרוב גם או על־ידי הנענש)
כתגובה למעשה, ממשי או רעיוני,
נוגד את רצון או את כוונת המעניש.
ישום פעולה על מהות קיימת, לרוב תוכן, שיוצר מהות מוספת, בכוונה מודעת לקדם את מיישם הפעולה – המעבד, המניפולטור – לתוצר רצוי לשימוש בהמשך.
תחושה של הפחתת ערך
שפרט גורם לעצמו,וולונטרית,
בעקבות חיווי חיצוני
שלרוב מתכוון לגרום לתחושת הפחתה, אך לא בהכרח.
תמלול נקודת מוצא מכוונת ליישם סוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות במפגש עם עמדות אחרות.
תמהיל של:
♠ קידום אינטרסים,
♣ מענה לתפישות – סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם,
♥ השפעות רקע סביבתיות.
(כל) עמדה ב(כל) נושא מתגבשת באמצעות גירוי של סנטימנט שהוטמע מקדמית.
טרם מימוש סנטימנט מופעלת בקרה רציונלית;
🔴 האם לממש את הסנטימנט?
🟢 התאמת היבטי המימוש למציאות מקומית, ברירת אמצעים והקצאה אנרגטית לסיפוקו האופטימלי,
בהתאם להתניות והאינטרסים של בעליו.
עמדה חדשה מעדכנת וממצקת סנטימנט מוטמע בהתאם לאינטרס חדש.
עמדות עשויות להיות שונות, משתנות ובלתי חזויות בשל סיבוך ומופשטות מרכיביהן; הסתמכות על ערכים משתנים, סובייקטיביים, אינם ניתנים לשערוך ולמדידה.
עם זאת,
כשניתן להבחין באינטרס אפשר לחזות עמדה אם מוכרת מכניקת המחשבה – טביעת התודעה – של בעליה..
תמלולעמדהמבטארצון של בעליה לשמרהיבטימציאותאולשנותם.
♠ פתרון – אילוץ,פשרהאוהסכמה:
ויתורחלקי עד מלא של לפחותעמדהאחת.
♣אין־פתרון – קונפליקט:
שימורעמדהמקדמיתשל כלצד.
מהות עצמאית, מוספת למהות אחרת, שמייחסים להן בשיח קיום תפישתי כמהות שלישית אחודה.
עמדותנותרות [די] יציבות על צירזמן, אף שהןמורכבותמריבויאלמנטים מופשטים ומשתנים.
נראה שמערכת ההפעלהשלפרט,הטיותיו,מהוויםגורםמכריעבעיצובן.
תמהיל מידת
♠ שימור / עדכוןעמדות,
♣ פשרנותתוצאתיתיחסית לעמדתמוצא
מהוותטביעת תודעהאישיותית.
מי שמזוהה כמתכוון להשקיע תשומות אנרגיה, ממשית או רעיונית, להשגת מטרה משותפת עם אחר במדרג סמכות דומה.
עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.
שותפים להשגת מטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.
יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.
מצבבוקיומווהתנהלותושלסובייקטאינםתלויים באחרים.
היכולתלחיות חייםללאתלות באחרים.
לאתתכןעצמאות מוחלטת אלאיחסיתנתפשת.
ייחוס למהות מסוימת – ממשית, רעיונית, זמנית או אנרגטית,
כמות ( רעיונית או מדידה) נתפשת תודעתית, בהשוואה לאחרת.
תודעה מקצה משאבים להתייחסות לסוגיה נדונה בהתאם לערכה הנתפש.
חיווי, לרוב ביקורתי שלילי, על התנהלות אנושית בנושא נדון שנתפשת כמונחית על־ידי שיקולים ש-
♠ מטפלים בנושאי פרט־חברה־ריבון, או
♣ שלילת טיפול בהיבטים משניים למהות או ערכיות נושא לטובת קידום אינטרסים זרים, כטיפול בתמיכה של חלק מהמעורבים.
סינתטית, רעיונית
מכלול נושאים תחומים במרחב פרט – חברה – ריבון.
מעשית, ממשית
מכלול הסוגיות של פרט
שנמצאות במרחב ארבעה קודקודים.
הרביעי – השקפות, תפישות והטיות התודעה הבוחנת.
תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
של איום על התרחשות עתידית
עם השלכות שליליות.
ככל שהשלכות האיום נתפשות כקרובות יותר לתפישה קיומית
כן הפחד גדול.
מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמספק טובין בעל ערך (לרוב) ממשי למי שמחזיר ערך, לרוב רעיוני, כשמשפיע טובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן כוונתו מתבטאת על מוטב בעמדת חירות פחותה – אסירות תודה.
מנפק הטוביןרווהתחושת ערךאישיחיובית ולעיתיםערךריאליעקיף.
מקבל הטוביןמבטאהכרתתודה
♠ כתגובהאנושית,
♣ כדי להמשיך לספוחטובין.
בהליךרציונליזציההמקבלמייחסערךלתגמולהרעיונילפטרוןכדילהימנעמתחושהשל הפחתתערך.
לרוב, מערכת יחסים מתאפיינת בא-סימטריות של פעולות פטרוניות של צד אחד מול צד שני.
במשחקי תפקידים אישיות נוטה לתפקיד אופייני מול אחרים.
לרוב, ולא בהכרח, אותה התנהלות תפקודית תודגם גם מול אחרים.
מערכות יחסים מאוזנים – נדירות.
בחינת יחסים בהקשר 'פטרונות | צריכה', מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.
בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על־ידי צדדים מעורבים וכן על־ידי בוחנים מחוץ להם.
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.
בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.
יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.
ביחסים מודעים לפטרונות, ייתכנו מחוות הדדיות;
ברוב מערכות יחסים מתקיים פטרון מובהק,
מחוות מעידות על נצרך שרוצה במודע, או לא,
♠ לא להיתפש כנחות,
♣ כן להיתפש כ’משיב’ טובין, לא 'מנצל', להמשך צריכה.
מתן טובין, ממשי או רגשי לפרט לאחר גרימת נזק, מתוך הכרה באחריות לגרימתו.
לרוב, הטובין ניתן כחלק משיעור הנזק הנתפש.
מטרת פיצוי – סיפוק נחמה; הפחתת תחושת נזק שנגרם, למניעת השלכות של ניסיונות ספיחת טובין באופן מזיק, יקר, או כפעולת נקם.
תנועה ממשית או רעיונית יחסית לגורם אחר, שתוצרי השפעתה ניתנים לתפישה תודעתית אחרת.
[לכל מרכיב באחיזה התודעתית בו יש קישוריות לאחיזה התודעתית.]
צבר מובחן של הנחות מקדמיות
איתן תודעה תופשת ומתייחסת לאובייקט.
צבר פרדיגמות (גם) מהווה טביעת אצבע תודעתית.
תפישת מציאות בתודעה קוהרנטית מתחזקת פרדיגמות מבוקרות ומתעדכנות תדיר.
מערכת הנחות מקדמיות מאורגנות לתפוש מציאות,
שבעליהן פועלים לפיהן ומקצים תשומות להצדיקן.
ניסוח הנחה מקדמית (אחת או יותר) ללא ערעור
ולא בהכרח* ותמיד פועלים לפיה.
__________
*למאמין מנוסח ללאערעור שאסור לשקר ולעתים חוטא.
תפישות מציאות, התייחסויות לאובייקטים, פעולות מממשות סנטימנטים, אינסטינקטים ורצונות מודעים, מתווכות לתודעה פעמיים, באמצעות פרדיגמות:
▶️ פנימה
בתהליך עיבוד מידע שנקלט מהחושים,
◀️ החוצה
גזירת תגובות תואמות.
פרדיגמה – הנחות מקדמיות – נרכשות, נבנות, מתוחזקות, כעיבוד תודעתי על ממשקי מציאות.
התהליך הוא תמהיל של התניות, תפישות וניסוח אינסטינקטיבי, בבקרה מודעת, או לא, אם שירתו את האינטרסים והערכים של בעליה ומתואמת מינורית.
פרט רואה בחייו מצע לשימוש והוכחת תקפות הנחותיו המקדמיות.
בטחונו האישי והתנהלותו נובעים מאישושן ומיצוקן.
מדע, חתירה למחשבה רציונלית, מערערים תפישות, קונסטרוקטים רעיוניים והנחות מקדמיות, בשאיפה להפריכם.
כשל הפרכה הוא גילוי והוכחה.
תיוג התנהלות
במרחב מדיני או תרבותי, משני – חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.
ציפיית אנשים ממרחב משני, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.
ציפייה של בעל עמדה שנסמכת על סנטימנט או תחושה,
או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית, לא על סבירות – סובייקטיבית, שאינה נסמכת על פרמטרים אובייקטיביים,
תתקבל על אחרים, בשל היותה 'ערכית' לטעמו, או 'מקובלת' על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.
פרוגרסיביות #95
קידום רצון וחופשפרט
על־ידי חתירה להתנהלותרציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת סבירות תפישות מסורתיות, ערעור פרדיגמות מקדמיות וניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים (ללא בניית הבניות חלופיות).
במונח 'פרוגרסיביות', נעשה שימוש שגוי*, רווח;
טיפול ברגישות תחושות־ערך של פרט באמצעות העצמה מילולית או בהגנה מהגחכה היא, לרוב, חמלה (קונסרבטיבית), מְמָצקת ומעצימה תחושות קורבנות ונחיתות.
__________
['PC', היבטי 'Woke', 'בלאק/ג'ו-פייס', להבנתי, אינן פרוגרסיביות. הן הבניות שמרניות.]
* האם אני היחיד שמייחס שימוש שגוי ל'פרוגרסיביות'
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
אולי בעתיד יתפכחו לתפישה 😀 זו.
תיחזוק, שימור, הטמעה ויישום
התנהגויות ותפישות רעיוניות
ראשוניות, בסיסיות,
שרירותיות,
אֱמוניות,
משמרות מסורת
וצביון קהילתי,
מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.
עוינות ל
♠ פיתוח וחידושים,
♣ חתירה לרציונליות,
♥ בחינה ביקורתית של סבירות אוניברסלית נתפשת.
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
תיוג של נקודה רעיונית בזמן ללא משך מדיד,
בה תודעת אורגניזם קלטה ב(לפחות) אחד מחושיה גירוי בלתי צפוי.
התגובה לגירוי היא עיבוד מיידי שתוצרו
♠ פעולה אינסטינקטיבית השרדותית
♣ (או) ליישם סנטימנט פעולה מבוקרת.
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
🟧 אורגנית –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
שימוש במשאביםמתכלים –
ממשיים, כלכליים, רעיוניים, אנרגטיים, זמן,
שמאפשריםפעילות.
אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.
פעולות פרט קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
מעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על־פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, של כוח עליון מארגן.
על־פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.
קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.
יחוסלאובייקטרעיוניאוגשמיערךעליון מוחלט;
שלילתבקרה,ערעור, עלאובייקטמקודש.
מהווהיסודאלוהידתי,אמוני,לאומני.
ישהמייחסיםלחייםאולהשתייכות לקהילה/לאום/ מדינה, קדוּשה.
חתירהלרציונליותשוללתקדושה;
מקצהערךלכלאובייקט
בחינהמתמדת
ערךמשתנה
יחסיתלערכיםאחרים.
צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.
מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.
השתייכות פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.
פנים
מי שמהווה את פני ההתארגנות, התוכן;
הפרסונה שבוחנים מזהים, במודע או אסוציאטיבית, עם ההתארגנות.
לרוב: המנהיג, דומיננט, הפעילות.
קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.
מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.
♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
♥ מי שעליו ההתארגנות מונחת –המסמר בקיר.
יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאולוגיות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.
בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.
הבנייה מילולית
או אימוץ חיצוני
של הכרה,
תופעות נתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך 'לימוד' הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים באופן תדיר בניסיון להפריכם.
מהות רעיונית או מוחשית, שיש אליה מודעות של פרט.
יש
מקרה פרטי של 'קיים' –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית.
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעלים של ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן שמאיים על תפישת ערכו העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
תודה למ. צ.
עצימות קנאה תלויה בייחוס חשיבות ל –
♠ בעלי הטובין – מושא הקנאה – בהיררכיית הסנטימנטים,
♣ עוינות מקדמית לבעלי הטובין,
♥תחושת איום תפישת ערך עצמית,
♦מבנה אישיותי.
ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ'קנאה' על־ידי מושא הקנאה או אחרים.
יתכן שהתיוג ידחה על־ידי ה'מקנא' בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה'מקנא' – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה'מקנא' תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
כדי ל'קנא' יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי 'קנאה' מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
לקנאה עשויים להיות היבטים מעשיים ופוגעניים כ–
למקנא
הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.
פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות את פערים בין נשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.
מוכנות לכנוס משאבים רעיוניים וממשיים למנוע מפרט אחר את מימוש השימוש או את ערך הטובין של מושא הקנאה.
שאיפה מונעת זו היא תוצר מבנה אישיותי של המקנא ויחסו המקדמי למושא הקנאה.
מידת עצימות של גירוי שתגרום לחיווי על שינוי ממצב קודם.
טביעת אצבע אישיותית לעצימות קליטה, עיבוד ותגובה לגירוי.
שוני בין פרטים בעצימות נדרשת להבחנה בשינויי מצב;
בסוגי השינוי; פיזיולוגיים או רעיוניים, בספיחת סוגי המשאבים ומידת ההקצאה האנרגטית לתגובה – כדחף או מבוקר רציונלית, האם מועלה לרמת הישרדות, או יורד לרמת חיים וטעמים.
קליטת מידע בממשק עם היבטי מציאות,
באמצעות חושים:
טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר גם עשוי לחוש.
רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.
מנגנון רגשי – 'המשך – שינוי', שני מצבים, נתפש כפשוט.
♾ ניתן לאבחון עכשווי בבקרה לאחור, אך לא ניתן לחיזוי,
♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי לשינוי.
קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום הישרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.
למנגנון החישה חשיבות קיומית;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.
רציונליות משרתת רגש מחווה,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה,
ובהמשך מחווה 'להמשיך' לספוח הנאה, או לעצור.
[כש־אינה בתצורת השרדות]
תודעה
מקצה ומכוונת את משאביה
להתנהלות מקדמת קליטת חיוויים חיוביים, מניעת שליליים,
במטרה לחוות נינוחות רגשית – אושר מצרפי
באמצעות פעולות של פרט להשגתו.
הכרה אנושית מקצה ומכוונת תשומות להתנהלות חותרת נינוחות רגשית.
נעשה במודע או לא, בישירות ובעקיפין, בתמהיל אמצֶעֵי בקרה:
♠ רגשי, בתחושה
♣ רעיוני, במחשבה
♥ מעשי, בטיפול מונע ומקדם היבטי מציאות.
פרט חותר חוויית נינוחות רגשית מצרפית – אושר – כמימוש קיומו.
הכרה מכוונת להשגת נינוחות, מקצה תשומות־התנהלות
כבקרה התנהלותית (מודעת או לא),
ישירות ובעקיפין,
רעיונית במחשבה, רגשית ובמעשה מטפל במציאות,
לקידום מצרפי של חיוויים חיוביים ומניעת שליליים.
תוכנית סדורהשלמרכיביםשמופעלתכתגובהלאחרקבלתגירוימסוים שמהווה תנאימקדים.
עומד למבחן סבירות במציאות, ניתן לתפישה, עיבוד, הבנה, ותקשור, באמצעות תודעה בלתי תלויה.
סמכות אנושית על נתיניה– צבר פרטים מובחן שמסכימים, אדישים, אנוסים –
מכריעה על מכלול היבטי חייהם
בפרוטוקול מנוסח על־ידה,
שבתמורה להפקעת היבטים שלחירויות פרט
הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.
גאוגרפיה אדישה לריבונות.
כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.
ייצוג מהות תודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
בתקשור, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.
אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי מהווה פוטנציאל לרעיון אחר.
רעיונות נבדלים בתוכנם ובמידת מורכבותם.
חיווי תודעתי למוכנות מבחירה (לא מכורח)
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים
למימוש נושא מוחשי או רעיוני.
🧠 רצון; הפשטה רעיונית.
🔧 הגשמתו מסבה שמחה, אי־הגשמה – תסכול.
מדרג מימוש רצונות, ברירה בין רצונות נוגדים, הקצאת משאבים לממשם, מהווים טביעת אצבע תודעתית של פרט.
עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שפרט מייחס למושא הרצון בעת החיווי,
ומתבטאת בהקצאת משאבי תודעה וערכם, וויתור על טובין חלופי למימושו.
מוכנותתודעתיתלהקצותמשאבים למימושגירוי.
מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.
סנטימנט
העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.
כשפרט מעלה מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת 'צורך', וניתן הסבר כ'אינסטינקט בלתי נשלט' המתעלם מבקרה רציונלית.
זו טעות מושגית;
♠ אי־מימוש 'צורך'מונע חיים.
♣ אי־מימוש 'רצון', 'סנטימנט' – גם אם הועלו ורבלית לרמת 'צורך' – (רק) מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.
מימוש רצונות או סנטימנטים אינם צרכים קיומיים אלא התניות.
תעתוע מילולי,
תנגדות להחזקה לא חוקית של נשק.
[חוק מוחל על תודעה.
אין החלת חוק על חפץ – אין 'נשק לא חוקי'.
יש פעולה אנושית לא חוקית – 'החזקה' אסורה של…]
אוקסימורון;
'רצח' – המתה אנושית בכוונתפגיעה.
כדור 'תועה' מרוקן 'כוונה' מהרג – לא 'רצח'.
תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים היררכית
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות עצמונית.
רציונליות נמנעת מהסברים אמוניים מאולצים של כוח עליון מארגן.
* אין הסבר
הסבר רציונלי למקור הייקום, סיבת ומועד היווצרות – לא הובהרה.
** לא לאילוץ אי-רציונלי
רציונליות – דבקות באי–ידיעה; טרם התגלו חיים מחוץ לכדור הארץ.
יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
♠ כמשרתים את טובתם,
♣ כמספקים רגשית,
מוסבר באופן טבעי ורוֹוֶח בטיעונים רציונליים.
תקלה.
תוצר תמימות או מניפולטיביות:
ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.
ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.
ייחוססבירותוהיררכיהלוגית,
בבחינהלאחור,
לפעולותשננקטואושינקטו,
תוצריהתניותוסיפוקרגשי,אושהתבררוכטעויותבשיקול דעת,
ברטרוספקטיבה לאחריהן,
לצורכיהתאמות ותחזוקה רגשית
בעתבחינתן.
ייחוס סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית.
'הצדקה רגשית' רווחת הן אצל פועלים ואצל מבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.
חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.
בחינת
🔸 פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸סדר ויחסי המרכיבים
🔸אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף.
ניסוח פעולות
בידיעה שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו, בוודאות או במלואם, את הפערים:
🔸 ישום פעולות
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולות
🔸 שינוי בהתאם.
♾ וחזרה על התהליך.
איןלרציונליותמידה –אושמופעלתמחשבהרציונליתאולא.
פרטיםנבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניהאישיותית מאפיינת;
כמות,עצימות, ואופי המצביםבהםסובייקטנוטה לפעולהאי־רציונלית.
הבנה שחתירה מתמדת למציאת קשרי סיבה־תוצאה
שעשויים להיתפש גם בתודעה זרה,
היא תנאי הכרחי ולא מספיק לרציונליות.
זהו תנאי שקול בחשיבותו ודר בכפיפה אחת וגם בחיכוך
עם מקרים שיחסי סיבה–תוצאה לא נמצאו כי
⛔️ או שאינם*,
❌ או שאין תנאים מקדמיים הכרחיים למצוא אותם**.
ובאין הסבר, עדיין לדבוק ברציונליות.
מוכנות תודעתית מועצמת להקצות משאבים ממשיים ורעיוניים למימוש עתידי של אובייקט רעיוני נעלה עם היבטים ממשיים.
התנהלות מפעילה מערך פעולות – רוטינות והרגלים
מוכרים, אוטומטיים, סדורים, חזרתיים וצפויים בנינוחות.
התנהלות שגרתית מייתרת כינוס משאבי תודעה יקרים כ–
♠ סיפוק אינסטינקטים השרדותיים והתאוששות לאחריהם,
♣ ספיחת מידע והערכה רציונלית של משמעויות בין חלופות אפשריות להכרעה.
שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ'שונה מקודמו'
שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.
ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסטאזיס.
הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.
⭕️ תודעתי היא מהות קיומי וההתממשקות שלי עם היתר, עם מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.
⭕️ אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר החשוב ביותר לך, לה, לו…
זהו בסיס השיוויון הבינאישי.
השאר והיתר – ישומי חיים.
לא 'חמלה מוסרית', ולא ציווי אל לברואיו.
פרטים בחברה שואפת קידמה,
מסכימים כאינטרס משותף להם,
לחתור לשיוויון זכויות לכל
בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויוני.
שיוויון אינו הטבה אם נתפש כ–
♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.
[את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]
בהבנהשלאיתכןשיוויוןמוחלט אלא חתירה לשיוויון,
חותרי השיוויוןמסכימים, במודע, לקייםולשמור פרדוקס:
הסכמהלתתסמכותבלעדית לפרטיםולמוסדות שאיןלאחרים– בכךמוותריםעלהיבטישיוויון מסוימים –כדילהחילהיבטישיוויון רחבים.
מוסדותממשל,הוראה,חינוך,אכיפהושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויותכופותשיוויון.
בבחינה משווה שלמהותעל צירזמןביחס לבחינהקודמת, מובחן ביטוי שלתנועהרעיוניתאוממשיתשלמרכיבמהותיאחד לפחות.
הליך אחוד של סדר פעולות מובחן, מופעל באופן יזום, במטרה להשיג תוצאה שאליה מכוונים טרום פעולה.
[גם לא דיאטת הרזיה]
הסכמה להגבלת חופש רצון
מכורח – החלופות גרועות יותר,
במטרה להמעיט ולעכב ישום גחמות ויצרים
שמדרדרים ומעצימים נזקי חיים ובריאות,
בלתי נמנעים,
באין, או בשלטון ודיאטה בולימיים.
שאיפה:
בקרת סבירות שלטון, [ודיאטה]
כמשרתי האינטרסים ורווחת הפרט,
לא את השלטון והשבעת תיאבונו.
ממשל – יישום ריאלי של רעיון מופשט.
לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין משתתפים, בוחני שיטות והמתפעלים אותן;
אזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.
הכמהים לשיטה מושלמת
מוטים לערכיהם האישיים
לדת,
או לאוטוקרטיה סמכותנית
ואינם שוחרי דמוקרטיה.
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על־ידה.
מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.
תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב ממשי או רעיוני בניגוד לרצונה.
הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמה מודעת של הנשלט.
בבחירה להיות נשלט מרצון, באין כפייה, הסכמה להיות נשלט נעשית לקידום ערכים אחרים, חשובים יותר, כביטחון או כרווחה.
אזרחות במדינה היא דוגמא לכך.
מכאן הכביכול חוזה בין מדינה לאזרח.
הקצאת משאבים רעיוניים ממשיים ואנרגטיים, נקיטת פעולות, בכוונה לתחזק אידאה והיבטיה הממשיים בתצורה קודמת, מקורית, במתכונת מסויימת אליה מכוון המשמר.
תודעה מתפקדת אינה מכילה בו־זמנית חיווי שקרי מודע כאמת.
ישנן
בדיות תודעתיות,
'טעויות', 'שגיאות', אי־הכרה בהן,
הדחקת אמת ועובדות,
תפישות שונות בהפרשי זמן.
ייחוס למצבי אי-ודאות מאיימים כקיומיים – חרדה,
התייחסות לשקר כלאמת, להיטיב רגשית עם מציאות נתפשת – דיכאון.
תיוג שלילי
על אישור של בעל סמכות
לפעולה רעיונית או ממשית
שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
אישור שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.
פעולה רעיונית או ממשית
–תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.
צבר פעולות או כללים סדורים מנוסחים מקדמית, למימוש מטרה.
הכרה בנתינה, רעיונית או ממשית בעלת ערך נתפש, לטובת המכיר.
הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב.
ככל שערך הטובין הנתפש רב יותר, כן התודה והמורכבות.
בשונה מטרנזקציה מסחרית בה משוחלףטובין שווה ערך,
בהכרת תודה, המרכיב הניתן שונה במהותו– (לרוב) רעיוני, ומיוחס לו ערך כלכלי פחות, ו נתפש רב.
השוני ופער הערכים בין הערך הנתפש הניתן למתקבל
מכיל פוטנציאל פרשנות בעייתי בהערכת הערך הניתן והמתקבל ועלול לתייג את השחלוף כפטרונות או כניצול.
רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי
של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני;
עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח,הבנה,ידע, שפה,רגשות,תחושותרצונות,רעיונות,
בכך מבחין בין פרט לאחר.
הכרה cognition:
התייחסות לקליטת מידע ולתהליכי עיבודו.
|
תודעה concious:
התייחסות לאיכות ולמצב מכלול ידע של פרט.
סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
המהווים תווי אישיות ייחודית, מאפיינת, תודעה מסויימת.
מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.
ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.
שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.
תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.
תודעה שאינה בתקשורת ישירה עם תודעה אחרת.
'תודעה זרה' מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.
איןתודעה חפהמכל השפעהאנושיתאחרת.
'תודעה זרה' היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כלתודעה נסמכת על שפה, חולקתאלמנטיםמשותפים.
כמיהה ל'טוב', ל'דמוקרטיה',שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנתלתודעה זרה(בהבנהשאין.)
תודעה זרה
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה לתודעה נטולת הטיות של פרט.
בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023)
צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על־פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שמפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
תודעה – 'מערכת ההפעלה' של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.
תודעה נמצאת על מצע ממשי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].
לפרט יש רק את תודעתו
כאמצעי תיווך חיוויי מציאות
לאחר חישה, טרום פעולה.
חיוויי־מציאות נתפשים חושית, מעובדים בתודעה
כשיקוף לתפישת מציאות מסוימת,
שנחווית שונה אצל בעלי תודעה אחרים.
[בשונה מחיוויי נטול תודעה (– מדי זמן, מרחק, משקל…)]
תצורת מחשבה סובלנית לתופעות מיסטיות כממשיות,
ייחוס למחשבה כבעלת יכולת השפעה על מציאות חיצונית.
רווח אצל
⛪️ בעלי סנטימנט אמוני,
♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
😭 בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.
זיהוי בפעולה צורכת משאבים כמוסיפה ערך לתהליך, שבאמצעותו ניתן לקדם רווח רעיוני, ממשי, כלכלי, אנרגטי, מקדמי מטרה.
תועלת אינה יעד שלעצמו, אלא, אמצעי לקידום מטרה מקדמית.
פעולה במציאות
פעולה שמתרחשת במציאות, לרוב ממשית, עשויה להיקלט עצמונית בחושים ולהיות מעובדת ונתפשת בתודעות זרות, גם אם באמצעים מכניים.
מהותרעיוניתאוממשיתהנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
תוצררעיוניאוממשי מובחן,ניתןלהגדרה ולרוב למדידה ולכימות,לאחרפעילותשלמהותאחרת ונבחן בנקודתזמןמסוימת.
|
תוצאה
תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לאחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין המתקבל בכללותו נתפשת על־ידי כל צד כעדיף על הטובין הניתן על־ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
רעיונית
הליךשינויתודעתיעל צירזמן.
ממשית
הליךשינויבמרחבריאליעל צירזמן.
במצב שבו יתכנו כמה אפשרויות השאיפה שתרחיש מסוים עם התכנות לקיומו יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
|
|
|
תוצרתודעתימנוסח, מייצג צברהיבטיםרעיונייםויישומייםשלהבנותואמונותבנושאמסוים.
תפישהניתנתלתקשור לתודעה זרהשתבחן, תשפוט, תאשש אימוץ – חיובית,אותדחה –שלילית, אתהתכנותהתפישה ויישוםמשמעויותיה.
משמעותקונספציה – ייצוג סוגיהמורכבת באופן שמכיל ארגוןהתייחסויות ותגובותמנוסחות מראש, למימוש.
פיתוחקונספציהלטיפולבסוגיהמורכבת
יישוםקונספציהמסוכןבשימושבהתייחסויותותגובותמוכרותאךלארלוונטיותבשלהבנהוהסקותשגויותבעבראושינויממצבעדכני.
היכולתלתפושרעיונותמופשטים ומורכביםהיא תשתיתהכרתיתמתפתחת.
פרטיםחולקיםתפישותמייצגותרעיונותובכךמתאפשרתהתפתחות שפה ותקשורת.
תפישהמוטה לקדםסנטימנטיםמוטמעיםמקדמית,
להצדיקפרדיגמותקיימותאולהתאימן
למימושאינטרסים בעתבחינתם.
ניתןלדמותתודעותאנושיות(על אף היותןקונספטרעיוני) מדמות חומרה של מחשבים בתצורה זהה, שעשוייםלהכיל
♠ תכנים דומים – מערכות הפעלה (אנושיות),
♣ ושונים–דאטה.
לאיתכןתודעותשמכילות תוכן זהה,
בשל ריבוי הקשרים שגורמים לסיבוכיותתכניםרעיונייםמשתנים,
המשנים אתממשותהפיזיולוגיה המאחסנת.
ניסוחיחסים
ביןהיררכיותשלערכיםרעיונייםמנחיםהתנהלות
בסוגיותפוליטיות.
תפישותהוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרהשלפרטים,
באמצעותדמויותדומיננטיות – סוכניתודעה–
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה,רשויותחינוך,דתואכיפה.
כלפעילותאנושיתחורגתמפרקטיקהקיומית.
בשימושרווח:
סטנדרטים שלאסתטיקה
בתחומיהתנהגותואמנות,
שמאפייניםקהילותמובחנות.
אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
מעל סף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.
אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.
עלבון שלמתכנס הזדהותיתלקהילתו(– לאומן)
שחשפגועאישיתמכך
שחבריקהילהאותה הוא עוין,משתמשיםלהנאתםבמושאהזדהותו–
פריטממשי(מאכל, לבוש)אורעיוני(ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטוביןשהופקע מחזקתו האישיתונתפשלדידוכמאומץ על־ידיקהילהאחרת.
בחינת
♠כיווןהפעפוע, מי מאמץערכיםוסטנדרטיםהתנהגותייםכשצברפרטיםמקהילהעם מאפייניתרבותמובחנים מתממשק עםפרטיםמקהילהבעלי מאפייניםאחרים.
♣ מאפייני הביטויים התרבותייםשל האליטה בקהילה.
ארה"ב במאה ה-עשרים – אליטה.
תודעה
במצב מוכנות מוגברת להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מסבות הנאה
כסיפוק רגשי לעיסוק אישי, לתגמול חברתי, או פיזיולוגי של כמיהה עכשווית למזון או למין.
.תשתית #0
מערכת מרכיבים רעיוניים וממשיים אחודה,
אם תשתית מעשי אדם, יקרה יחסית להקמה ולתחזוק,
שקיומה ותפקודה התקין הוא תנאי הכרחי לפעולות אחרות.
end סוף קמג
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- #### – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
'חסר' במובן שחתירה לרציונליות לא יכולה להיות מושלמת לא בהיבט 'סיום' ולא של 'נטולת שגיאות', ובעיקר בכך שהתנהלות אנושית חסרת רציונליות.
מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן כלים מאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין מתקשרים.
'אמרו את זה קודם לפניי', 'כל הפילוסופיה היא בעצם סדרה של הערות לכתבי אפלטון' – נכון, ואז? אינני יודע להכין סופלה כאהרוני, וכן ניזון מביצים קשות (ועל הדרך, דוגמא לא מוכיחה טענה.) אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לפשט אותם, לפשוט את כסותם, לנסח מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלְפִיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך אני עושה עם 'טקס' 'יושר אינטלקטואלי', ו'הבחנה בין ימין לשמאל' ש(גם) בהם אני מחדש, אם לא לך – לעצמי.
'חסר' במובן שחתירה לרציונליות אינה יכולה להיות מושלמת לא בהיבט 'סיום' ולא של 'נטולת שגיאות' ובעיקר בכך שהתנהלות פרט, בהיותה 'אנושית' מכילה היבטים אי–רציונליים, שברציונליות לא מודעת מקבלת תקפות פסאודו רציונלית..
זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות
הטקסט הוא סוג של מילון. כאן המושגים מסודרים לפי סדר ניסוחם, כולל המושגים הנצברים בתחתית שטרם הגעתי אליהם. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים.
מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.
כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – 'החומר בלתי קריא' "מצרפי מקדמי" מכנה אהובה את ניסוחיי מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת 'לך לא 'כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן'; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא 'מה עבר לו בראש' כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעיתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם 'לא ברור', סיבה מצוינת לבחון את הנכתב שוב.
אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרוֹוָחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.
הניסוח לא מתיימר 'להסביר' מושג,
אך כן 'לאחוז' את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל'אחיזה' ניתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.
אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רוֹוֶח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.
באמצעות ד"ר אשר לוי נחשפתי לאמירה "הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)" (Alfred North Whitehead: "The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato"). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.
הקודקס 'חסר' במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל'אחוז תודעתית' כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש'ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה'. רצפה עם חורים.
שפה? דיאלקט? מקווה שלא
אני משתמש (גם) בביטויים אישיים־מקומיים. עם זאת אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רוֹוֶח.
ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, 'משובח' יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.
את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לציוץ.
השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ אילוץ לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, שיהיה מינימליסטי.
♣ שימור, לתעד, את התוכן במרחב ציבורי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּ'סֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.
המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.
לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. הסדר במילון הוא פרקטו־שרירותי כדי לאפשר חיפוש. לא רלוונטי בעידן Search, Find. ניסיתי ליצור 'קבוצות תוכן' בידיעה שלא רלוונטי, שכן התפישות שלי דינמיות – שלא לומר אסוציאטיביות, ויכול ליצור התייחסות חדשה לקבוצת מושגים שהתייחסתי אליה בעבר. מה עוד שמדי פעם נוסף מושג לקבוצה שבה טיפלתי בעבר.
אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת 'כמה עלה לי', על מה אני מוותר כדי לעסוק 'בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא'. ייתכן.
עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.
אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.
עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות עירותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.
תכלית הלקסיקון:
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
⭕️ תודעתי היא מהות קיומי וההתממשקות שלי עם היתר, עם מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.
⭕️ אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר החשוב ביותר לך, לה, לו…
זהו בסיס השיוויון הבינאישי.
השאר והיתר – ישומי חיים.
לא 'חמלה מוסרית', ולא ציווי אל לברואיו.
תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים היררכית
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות עצמונית.
תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.
חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.
חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה
למטרת יישום מוכוון תוצאה.
תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי שאמור להיטיב עם הנגישים אליו.
תודעה שאינה בתקשורת ישירה עם תודעה אחרת.
'תודעה זרה' מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.
ייחוס למהות מסוימת – ממשית, רעיונית, זמנית או אנרגטית,
כמות ( רעיונית או מדידה) נתפשת תודעתית, בהשוואה לאחרת.
תודעה מקצה משאבים להתייחסות לסוגיה נדונה בהתאם לערכה הנתפש.
חיווי תודעתי למוכנות מבחירה (לא מכורח)
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים
למימוש נושא מוחשי או רעיוני.
🧠 רצון; הפשטה רעיונית.
🔧 הגשמתו מסבה שמחה, אי־הגשמה – תסכול.
מדרג מימוש רצונות, ברירה בין רצונות נוגדים, הקצאת משאבים לממשם, מהווים טביעת אצבע תודעתית של פרט.
בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.
סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.
אני סובייקט.
את, אתה, היא, הוא, הן והם סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.
אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית – פיקציה.
תפישת תודעה שקולטת מידע באמצעות חושים,
שניתנת גם היא לתפישה באמצעות חושי תודעה זרה.
תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם בהינתן תנאים דומים תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת.
התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת האינטרסים ערכיו והסנטימנטים של פרט.
יש לפרט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות אינטרסים, רגשיות ותפישות ערכיות.
מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[–עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.
אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.
פרטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות, עצימות, ואופי המצבים בהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.
בחינת
🔸 פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸סדר ויחסי המרכיבים
🔸אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף.
ניסוח פעולות
בידיעה שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו, בוודאות או במלואם, את הפערים:
🔸 ישום פעולות
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולות
🔸 שינוי בהתאם.
♾ וחזרה על התהליך.
תודעה – 'מערכת ההפעלה' של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.
תודעה נמצאת על מצע ממשי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].
קליטת מידע בממשק עם היבטי מציאות,
באמצעות חושים:
טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר גם עשוי לחוש.
רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.
תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.
להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה, האצת דופק…
מנגנון רגשי – 'המשך – שינוי', שני מצבים, נתפש כפשוט.
♾ ניתן לאבחון עכשווי בבקרה לאחור, אך לא ניתן לחיזוי,
♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי לשינוי.
קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום הישרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.
למנגנון החישה חשיבות קיומית;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.
רציונליות משרתת רגש מחווה,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה,
ובהמשך מחווה 'להמשיך' לספוח הנאה, או לעצור.
מידת עצימות של גירוי שתגרום לחיווי על שינוי ממצב קודם.
תפישת מציאות והתייחסות למשמעויותיה בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות שמשפיעות על מימוש אינטרסים או תפישת ערך אישית.
חתירה לניווט על מפת התנהלות אוניברסלית.
יושר
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבחינה של תודעה זרה.
יושר אינטלקטואלי
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.
תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.
העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת להתפתחותה, ניתנת לתמלול מתאר היבטיה,
למימוש ערכי רעיוני,
לצרכי סיפוק רגשי.
צבר מובחן של הנחות מקדמיות
איתן תודעה תופשת ומתייחסת לאובייקט.
צבר פרדיגמות (גם) מהווה טביעת אצבע תודעתית.
תפישת מציאות בתודעה קוהרנטית מתחזקת פרדיגמות מבוקרות ומתעדכנות תדיר.
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
תחושת סיפוק מהזדהות ותחושת השתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות,
שנתפשות כנאצלות.
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
ניסוח הנחה מלמדת על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.
לאחר שהונח קונסטרוקט אמוני
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
בה מה שהונח מקדמית,
לא ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
מיסטיקה
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
מָגְיָה
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
הבנייה מילולית
או אימוץ חיצוני
של הכרה,
תופעות נתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך 'לימוד' הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים באופן תדיר בניסיון להפריכם.
יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאולוגיות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.
בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.
רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.
התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).
תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.
אם נראטיב היה מציאות בעבר – היה היסטוריה.
יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.
כל פעילות אנושית חורגת מפרקטיקה קיומית.
בשימוש רווח:
סטנדרטים של אסתטיקה
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
עלבון של מתכנס הזדהותית לקהילתו (– לאומן)
שחש פגוע אישית מכך
שחברי קהילה אותה הוא עוין, משתמשים להנאתם במושא הזדהותו –
פריט ממשי (מאכל, לבוש) או רעיוני (ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטובין שהופקע מחזקתו האישית ונתפש לדידו כמאומץ על־ידי קהילה אחרת.
ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.
סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק, נדיב' – התמרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שפרט מייחס למושא הרצון בעת החיווי,
ומתבטאת בהקצאת משאבי תודעה וערכם, וויתור על טובין חלופי למימושו.
תודעה
במצב מוכנות מוגברת להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מסבות הנאה
כסיפוק רגשי לעיסוק אישי, לתגמול חברתי, או פיזיולוגי של כמיהה עכשווית למזון או למין.
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
🟧 אורגנית –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
אישיות שהתנהלותה נתפשת כבטוחה בעצמה ובדרכה, נטולת היסוס, מתאפיינת במעשיות ביצועיסטית נחרצת,
כשבפועל מובלת על־ידי דחפים, חרדות וסנטימנטים שאינם מבוקרים רציונלית,
לעתים נטולי קוהרנטיות ולבחינת מבקר הפעולה מהווים פתרון והקלה מחפה על מצוקה רגשית.
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.
קהילות התמירו והטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ולחוקים ניתנים לאכיפה.
חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.
פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.
ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות♣.
♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.
♣
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש, לאחריו.
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
מה יאמרו הנחבטים בטקסט?
♠ על העיסוק האינטנסיבי בתכנים אלה,
♣ על התפישות המוצגות,
♥ על השפה והניסוח הננקטים,
♦ עלי כמנפיק אותם, ולמה.
אני מקווה, שלקריאת ההחלקות, חריקות, זיופים, סממני אי–סבירות,
בשונה מ'לא מובן', או 'לא מוסכם',
אקבל חיוויי "האללו, התרחקת, אתה לא שם."
מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
(ולהמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות, ב-מה שמעניין. אותי תכנית.)
מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
[ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית.
ייחוס סבירות והיררכיה לוגית,
בבחינה לאחור,
לפעולות שננקטו או שינקטו,
תוצרי התניות וסיפוק רגשי, או שהתבררו כטעויות בשיקול דעת,
ברטרוספקטיבה לאחריהן,
לצורכי התאמות ותחזוקה רגשית
בעת בחינתן.
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 לרוב של קולקטיב
🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 לרוב של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.
תהליך הטמעת מידע שמאפשר שינוי התנהגות.
ניסוח תובנה שמהווה תוצר עיבוד הנחות, עובדות, תצפיות, וידע מקדמיים על מאורעות, בנושא מסוים.
מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.
תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש, באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.
לימוד התנהגות, החלת ערכים ונורמות – אתוס
תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות באמצעות דמויות סמכותיות.
החלת אתוס.
ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.
שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].
תחושה, מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.
התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.
חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.
תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.
תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי 'תודעה רחבה',
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.
תצורת מחשבה סובלנית לתופעות מיסטיות כממשיות,
ייחוס למחשבה כבעלת יכולת השפעה על מציאות חיצונית.
רווח אצל
⛪️ בעלי סנטימנט אמוני,
♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
😭 בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.
הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.
התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.
טיפול במציאות או ברגשות
😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות העצמה/ הפחתה של היבטי מציאות
ואז לטפל בה,
או,
🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או
תסכול מכשל ואז טיפול נוסף.
תודעה מתפקדת אינה מכילה בו־זמנית חיווי שקרי מודע כאמת.
ישנן
בדיות תודעתיות,
'טעויות', 'שגיאות', אי־הכרה בהן,
הדחקת אמת ועובדות,
תפישות שונות בהפרשי זמן.
ייחוס למצבי אי-ודאות מאיימים כקיומיים – חרדה,
התייחסות לשקר כלאמת, להיטיב רגשית עם מציאות נתפשת – דיכאון.
התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, שמתממשקים עם נושא מסוים.
פרסונלית
התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.
בביקורתיות – חתירה ליושר אינטלקטואלי.
מיסטיקה
התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.
יחוס לאובייקט רעיוני או גשמי ערך עליון מוחלט;
🛐 שלילת בקרה, ערעור, על אובייקט מקודש.
מהווה יסוד אלוהי דתי, אמוני, לאומני.
יש המייחסים לחיים או להשתייכות לקהילה/ לאום/ מדינה, קדוּשה.
חתירה לרציונליות שוללת קדושה;
📏 מקצה ערך לכל אובייקט
🔬 בחינה מתמדת
♻️ ערך משתנה
⚖️ יחסית לערכים אחרים.
מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.
◀️ בעוד 'רצון' הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ 'כוונה' היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
אמצעי מילולי
לתיאור מהות, אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.
ייחוס לא מודע של פרט
תכונות והתנהגויות – סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים, מניעים –
לאחרים,
בניסיון לנרמל אותם להתנהלותו.
היבט של תחזוקה רגשית רוֹוָחת.
החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לאורם.
אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.
סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
המהווים תווי אישיות ייחודית, מאפיינת, תודעה מסויימת.
מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.
חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית
שנתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.
עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.
פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.
תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
של איום על התרחשות עתידית
עם השלכות שליליות.
ככל שהשלכות האיום נתפשות כקרובות יותר לתפישה קיומית
כן הפחד גדול.
תצורה מתונה, 'אינטליגנטית', של 'פחד';
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.
תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מקרינה פרקטיקה פותרנית, יתר אקטיביות אגרסיבית, מתעלת התגוננות מאיום סכנה לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת, מתייחסת למימוש מלא של האיום מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
מצב תודעתי נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרת הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה, כאובייקט.
תעתוע מילולי,
תנגדות להחזקה לא חוקית של נשק.
[חוק מוחל על תודעה.
אין החלת חוק על חפץ – אין 'נשק לא חוקי'.
יש פעולה אנושית לא חוקית – 'החזקה' אסורה של…]
אוקסימורון;
'רצח' – המתה אנושית בכוונת פגיעה.
כדור 'תועה' מרוקן 'כוונה' מהרג – לא 'רצח'.
ניסוח יחסים
בין היררכיות של ערכים רעיוניים מנחים התנהלות
בסוגיות פוליטיות.
תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.
מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.
בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
תיחזוק, שימור, הטמעה ויישום
התנהגויות ותפישות רעיוניות
ראשוניות, בסיסיות,
שרירותיות,
אֱמוניות,
משמרות מסורת
וצביון קהילתי,
מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.
עוינות לפיתוח וחידושים,
חתירה לרציונליות,
בחינה ביקורתית של סבירות אוניברסלית נתפשת.
הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.
כמיהה ל –
💂♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.
נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.
פרוגרסיביות: #95
קידום רצון וחופש פרט
על־ידי חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת סבירות תפישות מסורתיות, ערעור פרדיגמות מקדמיות וניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים (ללא בניית הבניות חלופיות).
התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
רגשית,
אוטומטית, נטולת בקרה,
סופחת תשומות שכליות וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.
חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.
השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.
ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.
לפרט יש רק את תודעתו
כאמצעי תיווך חיוויי מציאות
לאחר חישה, טרום פעולה.
חיוויי־מציאות נתפשים חושית, מעובדים בתודעה
כשיקוף לתפישת מציאות מסוימת,
שנחווית שונה אצל בעלי תודעה אחרים.
[בשונה מחיוויי נטול תודעה (– מדי זמן, מרחק, משקל…)]
שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.
טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.
ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.
שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.
תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.
התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.
הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.
מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.
סינתטית, רעיונית
מכלול נושאים תחומים במרחב פרט – חברה – ריבון.
מעשית, ממשית
מכלול הסוגיות של פרט
שנמצאות במרחב ארבעה קודקודים.
הרביעי – השקפות, תפישות והטיות התודעה הבוחנת.
תחושת גאווה על שיוך אתני
[לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.
סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות.
מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,
במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.
קיימת אפשרות של מחדל בחירה, שלא נבחרה ויושמה מפני נתפשה על־ידי ה'מוכרח' כחלופה גרועה מה'הכרח'.
על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
מונחים שיטות, תפישות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.
עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.
ביטוי למורכבות –
אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.
שלטון הרוב
פשטנות סנטימנטלית, קונסרבטיבית:
העצמת זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.
ממשל העם
מורכבות אינטלקטואלית, פרוגרסיבית:
קידום זכויות הפרט והמיעוטים,
בקרה מתמדת על ליקויי משטר עכשווי בריבוי היבטים, והחלפתו.
ישירה:
הצבעת משתתפים בנושאים מהותיים.
יצוג הרוב, לא יעילה, נתונה לסנטימנט בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
אינטואיטיבית, כעת נגישה טכנולוגית.
|
ייצוגית:
בחירת נציגים מכריעים.
מאפשרת הכרעת מיעוט – חריגת נציגים מכוונת מצביעיהם.
מורכבת, מופשטת, בחיכוך מתמיד.
יישום ברוב הדמוקרטיות המערביות.
רובית
בהצבעה, ההכרעה הזוכה ברוב.
פשוטה, מעצימה רוב, חותרת הכרעה ומשילות.
מקור בריטי, מיעוט מפלגות.
יחסית
מינוי יחסי למספר מושבי הנציגים.
מייצגת מיעוטים, נתונה למניפולציות ולמיקוח מעבר לייצוג האלקטורט.
סרבול קואליציית מפלגות.
ממונה
על־ידי אלקטורט שסומך עליו ש'יפעל נכון' גם אם נוגד עמדה מקדמית.
הבנה שמחויבות לאידאולוגיה, לצביון, למחווה, ינגפו מסבירות או מסמכות.
[בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ←נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.]
|
ייצוג
את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.
[נתניהו–סקרים]
החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר שלטון ותפישות המשיתים.
על־פי רוב, יוזמת ימין שמגייס רציונל
כדי להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.
שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.
אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.
כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.
ממשל – יישום ריאלי של רעיון מופשט.
לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין משתתפים, בוחני שיטות והמתפעלים אותן;
אזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.
הכמהים לשיטה מושלמת
מוטים לערכיהם האישיים
לדת,
או לאוטוקרטיה סמכותנית
ואינם שוחרי דמוקרטיה.
מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.
שיטת התנהלות, מני עוד, בסוגיות פרט – חברה – ריבון (– פוליטיקה),
של צבר פרטים אחוד (– קהילה, מדינה),
בה פרטים מוותרים בהסכמה, אדישות, חוסר מודעות או כפייה,
על מימוש היבטי חירות ושיוויון מעשיים
לקידום תפישות ביטחון ושפע אישי רעיוני.
ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.
שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או באירועים קבועים,
למטרה שונה מתכליתה המקורית –
כדי להתמיר מהות ממשית להסמלה אבסטרקטית,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.
ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בין המשמרים.
הבנה שחתירה מתמדת למציאת קשרי סיבה־תוצאה
שעשויים להיתפש גם בתודעה זרה,
היא תנאי הכרחי ולא מספיק לרציונליות.
זהו תנאי שקול בחשיבותו ודר בכפיפה אחת וגם בחיכוך
עם מקרים שיחסי סיבה–תוצאה לא נמצאו כי
⛔️ או שאינם*,
❌ או שאין תנאים מקדמיים הכרחיים למצוא אותם**.
ובאין הסבר, עדיין לדבוק ברציונליות.
עיסוק ערכי בשיוך אתני
♠ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
♣ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טובין ממשי או רעיוני.
לא.
[גם לא דיאטת הרזיה]
הסכמה להגבלת חופש רצון
מכורח – החלופות גרועות יותר,
במטרה להמעיט ולעכב ישום גחמות ויצרים
שמדרדרים ומעצימים נזקי חיים ובריאות,
בלתי נמנעים,
באין, או בשלטון ודיאטה בולימיים.
שאיפה:
בקרת סבירות שלטון, [ודיאטה]
כמשרתי האינטרסים ורווחת הפרט,
לא את השלטון והשבעת תיאבונו.
תמלול תפישה, מכוונת
לתודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.
תודעה אחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.
עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.
לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית, להלן טריגר.
תרבות, עוצמה (עליונות): #124
בחינת
♠ כיוון הפעפוע, מי מאמץ ערכים וסטנדרטים התנהגותיים כשצבר פרטים מקהילה עם מאפייני תרבות מובחנים מתממשק עם פרטים מקהילה בעלי מאפיינים אחרים.
♣ מאפייני הביטויים התרבותיים של האליטה בקהילה.
ארה"ב במאה ה-עשרים – אליטה.
אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
מעל סף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.
אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.
חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;
תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦ מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.
(כל) עמדה ב(כל) נושא מתגבשת באמצעות גירוי של סנטימנט שהוטמע מקדמית.
טרם מימוש סנטימנט מופעלת בקרה רציונלית;
🔴 האם לממש את הסנטימנט?
🟢 התאמת היבטי המימוש למציאות מקומית, ברירת אמצעים והקצאה אנרגטית לסיפוקו האופטימלי,
בהתאם להתניות והאינטרסים של בעליו.
עמדה חדשה מעדכנת וממצקת סנטימנט מוטמע בהתאם לאינטרס חדש.
תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.
תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.
הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ'שלילי' להיבטי קיום.
ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.
מהות הרצון הוטמעה בינקות,
מתעדכן תדיר בשוליו, בהתאם לסביבה וניסיון חיים נצבר.
בחשיפה לגירוי מעורר סנטימנטים
מופעל רציונל מבקר:
⛔️ מונע מימוש סנטימנט, או
⚖️ מתעדף סנטימנטים סותרים
✅ מקצה משאבים ואנרגיה למימוש הסנטימנט.
יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:
תגובתיים עצמונית | השרדותיים | מיידיים | פיזיולוגיים | שלילה |
אבחנה | ||||
רצוניים | מבוקרים | מתמשכים | מנטליים מוכתבי טעמים | גורמי הנאה |
בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.
אינסטינקט | מושא השוואה | סנטימנט |
באיום, מניעת שלילה, סכנה | טיפול | ברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה. |
פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטליים | ממשות | מנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים. |
מיידית | תגובתיות | מימוש מתמשך על ציר זמן. |
פרטים חולקים אינסטינקטים משותפים | שונות פרסונלית | סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם. מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון. |
כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? ![]() | טריגר | מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה. |
מנגנון ביולוגי אורגני | התפתחות | התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות. |
עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.] | כיוונון | סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.] |
אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי | בקרה רציונלית pre פעולה | לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט. |
אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה | בקרה רציונלית במהלך פעולה | במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם 'נעים' ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט. |
לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.] | בקרה רציונלית post פעולה | לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש. |
הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים | תוצר בהצלחה | תחושת הנאה. |
ביטויים פיזיולוגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה | התכנות המודל המוצע | קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת 'הסבר לא בלתי נכון'. |
נזק פיזיולוגי | תוצר בכשל | תסכול מנטלי. |
מעגל משני של אינסטינקט | התניה | מימוש רצון טרם בקרה רציונלית. |
יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד | רציונליות | הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו. |
ייחוס רוֹוֶח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט. טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו. סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן 'פוליטיקה', הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים. |
מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי. | אבולוציה עד עתה | פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה. |
שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי. | אבולוציה מעתה | הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו. |
אני כורך את מושגי ה'אינסטינקט' וה'סנטימנט' יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.
להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.
לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.
תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.
תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – 'אז'
לגירוי מקדים – 'אם'.
תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.
מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה 'טביעת אצבע' תודעתית.
הזדהות קהילתית/ אתנית/ עם קבוצת ספורט,
מבטאת סנטימנט התכנסות הזדהותית,
תוצרי הטמעה חברתית.
מימוש סנטימנט מהווה גורם הנאה.
מקור, מיצוק והטיה לסנטימנט אינם רציונליים
ולא אינסטינקט שרידה בלתי נמנע.
מימוש סנטימנט מצריך בקרה ותיעדוף, הקצאת ערך יחסי למימוש סנטימנטים אחרים ומשאבי ביצוע.
קרבה לכוונה:
הערכת בוחן
את מידת הקרבה של מושא בחינתו
לתפישתו את הכוונה המקדמית.
קרבה גבוהה לציפייה תניב תיוג 'איכות'י.
|
מהות אופי:
תכונות מהותיות שמיוחסות לאובייקט נבחן.
תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או ממשית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.
מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.
הספקה מטמיעה ומעצימה התמכרות.
תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים המשפיעים על תודעה
שבתחילת נטילתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.
תהליך הגמילה סופח משאבי תחזוקה רגשית, לעיתים עד משאבי השרדוות שחורגים מסיפוקי הנאה.
מטרת גמילה – חזרה לצריכה מבוקרת ונשלטת עד הפסקה.
תיוג התנהלות
במרחב מדיני או תרבותי, משני – חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.
ציפיית אנשים ממרחב משני, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.
צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או תועלת שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.
מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.
בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.
ציפייה של בעל עמדה שנסמכת על סנטימנט או תחושה,
או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית, לא על סבירות – סובייקטיבית, שאינה נסמכת על פרמטרים אובייקטיביים,
תתקבל על אחרים, בשל היותה 'ערכית' לטעמו, או 'מקובלת' על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.
רצון
מוכנות תודעתית להקצות משאבים למימוש גירוי.
מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.
סנטימנט
העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.
כשפרט מעלה מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת 'צורך', וניתן הסבר כ'אינסטינקט בלתי נשלט' המתעלם מבקרה רציונלית.
זו טעות מושגית;
♠ אי־מימוש 'צורך'מונע חיים.
♣ אי־מימוש 'רצון', 'סנטימנט' – גם אם הועלו ורבלית לרמת 'צורך' – (רק) מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.
מימוש רצונות או סנטימנטים אינם צרכים קיומיים אלא התניות.
יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית/לאומנית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.
תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
למימוש כוונה מנוסחת יתוכננו וינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים.
מהות ממשית או רעיונית ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.
בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל'יעד' מחווה על התקדמות נשאפת לעבר 'מטרה' רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.
ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד מתגמל ערך נשגב.
טעינת היבטי גורל, מיסטיקה, מעצימים עיסוק למשמעותי, נשגב, נאצל, על־ידי הסביבה או פרט על עצמו.
אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.
פעולות פרט קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
מעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על־פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, של כוח עליון מארגן.
על־פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.
קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.
גורל אלוהי:
אחרית האדם נקבעת על־פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על־פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.
קארמה:
מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.
משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשתו תתממש, הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאפשרה.
מבטא
♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.
יחוס לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
במרחב פרטי,
השפעה שלילית
על מציאות חיצונית זרה.
היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.
למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (את הפיקציה).
החלת אידאות שמרניות על מרחב ציבורי,
גם בכפייה,
באמצעות* ייחוס פסאודו רציונלי לקדושה מיסטית, לערכי קהילה ומנהיגיה,
תוך נקיטת פעולות חוקתיות לשימור שלטון.
לימין מיוחסות גם נטיה להפעלת כוח תוקף ומגונן וכן כלכלה חופשית.
__________
*בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי מוצדקת:
♠ רעיונית, אינטרינזית
ערכים שמרניים מקדמיים.
♣ חשש בטחוני
התגוננות מאיום דמוני.
♥ תגובה למניפולציה
מנהיג כריזמטי כונס סנטימנטים מקדמיים של תומכיו.
פרטים בחברה שואפת קידמה,
מסכימים כאינטרס משותף להם,
לחתור לשיוויון זכויות לכל
בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויוני.
שיוויון אינו הטבה אם נתפש כ–
♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.
[את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]
אינסטינקטים, ככלים תומכי השרדות, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות קוגניטיביות על מצע פיזיולוגיות.
אפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירות, אבחון מידת ההתאמה לחיוויי מציאות ולאינסטינקטים אחרים – דועכת עם בלות, לרמת 'אי־רלוונטיות' או אף מסבה נזק לייצר קיום מפעם.
סנטימנטים מוטמעים מינקות לרוב יתעצמו או יתפוגגו בהתאם ל–
♠ בחינה רציונלית: האם סיפקו חיובית או שלילית את בעליהם,
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים שסיפקו או מנעו במימושם או בחדלונם.
זהו אלגוריתם שניתן להערכה תוצאתית אך אינו בר פיצוח רציונלי.
יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
♠ כמשרתים את טובתם,
♣ כמספקים רגשית,
מוסבר באופן טבעי ורוֹוֶח בטיעונים רציונליים.
תקלה.
תיוג של נקודה רעיונית בזמן ללא משך מדיד,
בה תודעת אורגניזם קלטה ב(לפחות) אחד מחושיה גירוי בלתי צפוי.
התגובה לגירוי היא עיבוד מיידי שתוצרו
♠ פעולה אינסטינקטיבית השרדותית
♣ (או) ליישם סנטימנט פעולה מבוקרת.
תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.
מייד לאחר 'הפתעה', תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.
לרוב, 'הפתעה' מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.
אינסטינקט
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.
דחף
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.
תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם – תוצריה נתפשים שלילית.
דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שעשוי היה להניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.
ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.
הכרח, כורח: #161
בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.
הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.
♠ ב'הכרח' יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש'אם לא אבחר בחלופה המסוימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.'
פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.
פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.
החלופה שתמומש בצומת ברירת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.
מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על־ידי המעניש (לרוב גם או על־ידי הנענש)
כתגובה למעשה, ממשי או רעיוני,
נוגד את רצון או את כוונת המעניש.
קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב שונה ממצב רעיוני, קודם, מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.
סמכות אנושית על נתיניה– צבר פרטים מובחן שמסכימים, אדישים, אנוסים –
מכריעה על מכלול היבטי חייהם
בפרוטוקול מנוסח על־ידה,
שבתמורה להפקעת היבטים שלחירויות פרט
הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.
גאוגרפיה אדישה לריבונות.
מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.
נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית (– עצמונית), באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ומשאבים קהילתיים.
הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או לארגון להחיל רצונו על אחרים.
הכרה ב-
♠ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה'נכון' וה'אמיתי' בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסוים.
הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.
סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה וחוסר־ידע, לכן כדאי – רציונלית – שתהיה זמינה.
תיוג שלילי
על אישור של בעל סמכות
לפעולה רעיונית או ממשית
שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
אישור שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.
פעולה רעיונית או ממשית שתכליתה לגרום לתודעה להיות במצב ולפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
באמצעות
♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.
תגובתיות נורמטיבית לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל חזרתיות בלתי נשלטת.
תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
שלגירוי מובחן
תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
תכנוס יתר משאבים ותשומות במחסור,
תבצע בחזרתיות פעולות שגויות
מתוך חרדה שאי־ביצוען יסב נזק.
בהבנה שלה או של סביבתה שהפעולות מיותרות עד מזיקות.
צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש התנהלות סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.
הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.
הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.
נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.
מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.
יישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.
ויתור על יישום הרגל ייעשה כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג חשיבות אישי –
⬛️ בהתעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ בהחלטה רציונלית:
▪️ מניעת נזק מקומי או אי–נוחות מקומיים זמניים,
▪️ מימוש או סיפוק רגש חיובי חלופי.
תוכנית סדורה של מרכיבים שמופעלת כתגובה לאחר קבלת גירוי מסוים שמהווה תנאי מקדים.
צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה.
תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.
תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.
מוכנות להקצאת משאבים מבחירה (לא מכורח).
תיוג פרט אחר או מצב של נינוחות תקשורתית הדדית, שנעים לפרט לשהות בו.
התנהלות מפעילה מערך פעולות – רוטינות והרגלים
מוכרים, אוטומטיים, סדורים, חזרתיים וצפויים בנינוחות.
התנהלות שגרתית מייתרת כינוס משאבי תודעה יקרים כ–
♠ סיפוק אינסטינקטים השרדותיים והתאוששות לאחריהם,
♣ ספיחת מידע והערכה רציונלית של משמעויות בין חלופות אפשריות להכרעה.
שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ'שונה מקודמו'
שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.
ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסטאזיס.
הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.
תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.
הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.
שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.
עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.
אישוש:
איתור מרכיבים תומכים.
הפרכה:
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.
נטול השפעה, נטייה, עניין, בהתייחסות למהות.
תוצר תודעתי מנוסח, מייצג צבר היבטים רעיוניים ויישומיים של הבנות ואמונות בנושא מסוים.
תפישה ניתנת לתקשור לתודעה זרה שתבחן, תשפוט, תאשש אימוץ – חיובית, או תדחה – שלילית, את התכנות התפישה ויישום משמעויותיה.
ייצוג מהות תודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
בתקשור, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.
אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי מהווה פוטנציאל לרעיון אחר.
רעיונות נבדלים בתוכנם ובמידת מורכבותם.
צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – קהילה.
מיקוד בערך עצמי
לקות של חוסר בגרות התנהגותית
באיזון 'אני–סביבה' שמתבטא ב–
♠ תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל'עצמי'
♣ ציפייה מסביבה לתחזוק תחושת ערך והתפעלות 'ממני'
♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת 'אני' על סביבה
♦ ייחוס לממשק 'איתי' כתגמול בתפישת 'הדדיות' בינאישית.
בעלי חיים (אורגניזמים),
פרטים אנושיים במודע ובכוונה,
מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.
יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים שחיים יחד.
יתכן שכל אחד מהם מפיק תועלת, או שאחד טפיל.
סימביוזה אפשרית בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.
בהשלכה אנושית – יחסים בין ארגונים או פרטים.
הדדיות אנושיות:
תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית לחיווי של אחר.
תוכן ההחלפות כולל אמירות, פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים,
יוזמה ותגובתיות לה מהווים איכות אנושית מאפיינת פרטים.
סימביוזה ביולוגית:
נטולת מורכבות ובחירה; תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.
תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה רציונלית, לכנוס משאבים יקרים או נדירים, תוך נטילת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה להמנעות או לפעולה חלופית.
♠ 'חופש' – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.
♣ 'חירות' – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.
העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.
העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.
האינטרס, העניין בתצורה רצויה, הוא תפישתי־רעיוני להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.
רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.
תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.
בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.
🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.
🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.
ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.
צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.
תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.
דאטה – תצורת תוכן גולמי טרום הסבה למידע נגיש לעיבוד תודעתי.
תמלול נקודת מוצא מכוונת ליישם סוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות במפגש עם עמדות אחרות.
תמהיל של:
♠ קידום אינטרסים,
♣ מענה לתפישות – סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם,
♥ השפעות רקע סביבתיות.
תמלול עמדה מבטא רצון של בעליה לשמר היבטי מציאות או לשנותם.
♠ פתרון – אילוץ, פשרה או הסכמה:
ויתור חלקי עד מלא של לפחות עמדה אחת.
♣ אין־פתרון – קונפליקט:
שימור עמדה מקדמית של כל צד.
עמדות נותרות [די] יציבות על ציר זמן, אף שהן מורכבות מריבוי אלמנטים מופשטים ומשתנים.
נראה שמערכת ההפעלה של פרט, הטיותיו, מהווים גורם מכריע בעיצובן.
תמהיל מידת
♠ שימור / עדכון עמדות,
♣ פשרנות תוצאתית יחסית לעמדת מוצא
מהוות טביעת תודעה אישיותית.
עמדה, מורכבות וחיזוי: #204
עמדות עשויות להיות שונות, משתנות ובלתי חזויות בשל סיבוך ומופשטות מרכיביהן; הסתמכות על ערכים משתנים, סובייקטיביים, אינם ניתנים לשערוך ולמדידה.
עם זאת,
כשניתן להבחין באינטרס אפשר לחזות עמדה אם מוכרת מכניקת המחשבה – טביעת התודעה – של בעליה.
מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.
תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטיה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.
עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות 'דעות' בהתאמה אישית.
ה'דעות' – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.
לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.
תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.
בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ'חדש', נטול דעה לגביו.
שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.
תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.
דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.
בעלי 'דעה מקובעת' דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.
חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.
דעה – הפשטה:
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.
|
עמדה – פרקטיקה:
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.
ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
יהוו בסיס ליצירת מסקנה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.
What is the following definition for: "Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion."
The definition describes the concept of a "preliminary statement" or "אמירה טרום הוכחה" in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.
תוצר תודעתי של תצפית אמיתית על תופעה שקרתה בעבר, במציאות, שעשויה להיתפש גם באמצעות תודעה זרה או מכשיר מכני, לא ניתנת להפרכה, וכן ניתנת לשחזור על ידי תודעה או עצם בלתי תלויים, בהינתן תנאים דומים.
אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.
הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.
מוכנות תודעתית מועצמת להקצות משאבים ממשיים ורעיוניים למימוש עתידי של אובייקט רעיוני נעלה עם היבטים ממשיים.
תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.
כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.
מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.
הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.
ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת האובדן.
[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ'ויתור' היא מניפולציה של המכריז לעצמו או לשומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.
לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ'ויתור' כדי לספוח תחושת ערך חיובית.
טובין ממשי או רעיוני שהיה נגיש,
לאחר כשל יישום כוונה מקדמית, השתנה לבלתי נגיש
ויש רצון שיימצא בעתיד.
'אבידות' חיי אנוש – מינוח מנחם, דתי, מניפולטיבי, ללא התכנות;
רציונליות שוללת החייאת מתים.
סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.
עומד למבחן סבירות במציאות, ניתן לתפישה, עיבוד, הבנה, ותקשור, באמצעות תודעה בלתי תלויה.
אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשית או רעיונית – נגרעה מרשות בעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.
הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.
תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.
הכרה שבהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה שאינה ניתנת לשיתוף, צד אחד מימש את כוונתו ויריבו הפסיד, כשל במימוש כוונת רצונו.
תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.
תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה חיובית, רצויה, אליה כּוּוְנה.
תיוג חלופת תשומות, משאבים וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה, לתפישת הבוחן.
ניסוח הוראה על־ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.
על ההוראה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקוט באמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד מפירים.
ישום פעולה על מהות קיימת, לרוב תוכן, שיוצר מהות מוספת, בכוונה מודעת לקדם את מיישם הפעולה – המעבד, המניפולטור – לתוצר רצוי לשימוש בהמשך.
התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.
מניפולציה התנהגותית מכוונת לעיוות תפישת מציאות או מדרג ערכים להטיה רגשית,
נעזרת בפרשנות מגמתית, סילוף עובדות, ונתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטיה רגשית.
[לא נכון יהיה לקרוא 'מניפולציה רגשית', שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית אצל אחר.]
העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:
טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב
✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.
✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.
פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה תודעתית.
– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…
ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות אחרת.
קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים.
פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.
מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.
חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.
פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.
בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – זה אינו 'טקס', אלא רוטינה.
ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, הוא מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזו הסיבה להצדיקו ולשמרו.
פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;
מי ש
♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)
♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)
♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.
אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
'תודעה זרה' היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.
כמיהה ל'טוב', ל'דמוקרטיה', שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנת לתודעה זרה (בהבנה שאין.)
תודעה זרה
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה לתודעה נטולת הטיות של פרט.
בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023)
צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על־פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שמפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.
הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ'סובלימציה'.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.
כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.
מקור
[הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
תיוג מכליל של מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.
שימוש רווח
תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.
תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים מכוחות מתממשקים.
צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.
התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.
תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש רכיבים.
פיזיקלית
חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.
שאיפת יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.
מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – 'פועלים', 'מתפקדים', או שלא, אך אינם 'עובדים', גם אם מפעיליהם מאנישים אותם מילולית.
תנועה ממשית או רעיונית יחסית לגורם אחר, שתוצרי השפעתה ניתנים לתפישה תודעתית אחרת.
[לכל מרכיב באחיזה התודעתית בו יש קישוריות לאחיזה התודעתית.]
הקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
פחותים, מינימליים,
על ציר זמן,
להשגת מטרה,
בהשוואה יחסית
לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לאחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין המתקבל בכללותו נתפשת על־ידי כל צד כעדיף על הטובין הניתן על־ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
רעיונית
הליך שינוי תודעתי על ציר זמן.
ממשית
הליך שינוי במרחב ריאלי על ציר זמן.
שימוש במשאבים מתכלים –
ממשיים, כלכליים, רעיוניים, אנרגטיים, זמן,
שמאפשרים פעילות.
תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.
הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.
מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.
[גם אלוהים ונציגיו נסמך על מאמינים כמשאב נצרך .]
מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
ויתור:
הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.
פשרה:
הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
הסכמה:
ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.
פשרה:
נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
זיהוי בפעולה צורכת משאבים כמוסיפה ערך לתהליך, שבאמצעותו ניתן לקדם רווח רעיוני, ממשי, כלכלי, אנרגטי, מקדמי מטרה.
תועלת אינה יעד שלעצמו, אלא, אמצעי לקידום מטרה מקדמית.
שלילת קיום.
מהות רעיונית או מוחשית, שיש אליה מודעות של פרט.
מקרה פרטי של 'קיים' –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.
יש
מקרה פרטי של 'קיים' –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית.
בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.
הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית, מקומית ומהשפעה זולה מפחתת.
תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.
אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.
לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.
בבחינה משווה של מהות על ציר זמן ביחס לבחינה קודמת, מובחן ביטוי של תנועה רעיונית או ממשית של מרכיב מהותי אחד לפחות.
מי שמזוהה כמתכוון להשקיע תשומות אנרגיה, ממשית או רעיונית, להשגת מטרה משותפת עִם אחר במדרג סמכות דומה.
תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה, ממשיות ורעיוניות,
שותף למימוש כוונה להשיג אותה מטרה
באופן שמימוש רצון מתחרה – הצלחה, נוגד את רצון האחרים – יריביו,
כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד למתחריו.
עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.
שותפים להשגת מטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.
יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.
ציפייה שמצב, מערך תנאים אחוד קיים ופועל שנתפש במתכונת מסוימת, ישתנה בעתיד למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל תנאים שהשתנו, שלא מאפשר המשך מצב קיים.
התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
יצר
מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.
צורך
מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.
קישור יצר לצורך שגוי; נועד
♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
♣ להצדיק ורבלית – לא רציונלית – להקצות משאבי־יתר לסיפוקו.
יצר
אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.
תשוקה
רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.
ככל שהיצר והרצונות הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.
ולהיפך –
מניעה וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
ישום Application
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
מימוש Realization, Implementation
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת 'כעת'.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו.
תביעה ישירה עד בוטה
פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.
סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.
יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.
מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.
סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.
מארג יחסים בנושא סדור בין פרטים, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.
בהבנה שלא יתכן שיוויון מוחלט אלא חתירה לשיוויון,
חותרי השיוויון מסכימים, במודע, לקיים ולשמור פרדוקס:
הסכמה לתת סמכות בלעדית לפרטים ולמוסדות שאין לאחרים – בכך מוותרים על היבטי שיוויון מסוימים – כדי להחיל היבטי שיוויון רחבים.
מוסדות ממשל, הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויות כופות שיוויון.
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על־ידה.
מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.
הליך אחוד של סדר פעולות מובחן, מופעל באופן יזום, במטרה להשיג תוצאה שאליה מכוונים טרום הפעולה.
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
הוספת "באמת" לאמירה, מעידה על טענה, עמדה או נראטיב, מבטאים מודעות או תחושה, שאמירה סובייקטיבית, לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני שמטרתו לנסוך תקפות חסרה.
ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.
פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש מאמירה אמינות, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.
מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל לתקשר עצמונית את היותו סובייקט.
החיווי לכך הוא יכולת התקשור של המילה 'אני'.
מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.
פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?
התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של סובייקט המעריך.
האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא באמת אובייקטיבית.
צבר של לפחות שלושה רכיבים שנתפשים באופן שתודעה זרה יכולה לזהות ביחסים ביניהם היררכיה אופיינית.
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.
יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.
מניפולציה רגשית;
יכולת לתקשר מסר משנה עמדה שאינה מוסכמת רציונלית על שומע, באמצעות פניה לסנטימנט שמגיב חיובית להיבטים אישיותיים או לעזרים היקפיים שנלווים לאישיות.
יכולת זו מפחיתה עד מאיינת מנגנוני בקרה רציונליים מתנגדים לתוכן המסר ואף מנסחת לו הסברים פסאודו רציונליים תומכים.
*סתלבט על תודעה.
מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמספק טובין בעל ערך (לרוב) ממשי למי שמחזיר ערך, לרוב רעיוני, כשמשפיע טובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן כוונתו מתבטאת על מוטב בעמדת חירות פחותה – אסירות תודה.
מנפק הטובין רווה תחושת ערך אישי חיובית ולעיתים ערך ריאלי עקיף.
מקבל הטובין מבטא הכרת תודה
♠ כתגובה אנושית,
♣ כדי להמשיך לספוח טובין.
בהליך רציונליזציה המקבל מייחס ערך לתגמול הרעיוני לפטרון כדי להימנע מתחושה של הפחתת ערך.
לרוב, מערכת יחסים מתאפיינת בא-סימטריות של פעולות פטרוניות של צד אחד מול צד שני.
במשחקי תפקידים אישיות נוטה לתפקיד אופייני מול אחרים.
לרוב, ולא בהכרח, אותה התנהלות תפקודית תודגם גם מול אחרים.
מערכות יחסים מאוזנים – נדירות.
בחינת יחסים בהקשר 'פטרונות | צריכה', מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.
בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על־ידי צדדים מעורבים וכן על־ידי בוחנים מחוץ להם.
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.
בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.
יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.
ביחסים מודעים לפטרונות, ייתכנו מחוות הדדיות;
ברוב מערכות יחסים מתקיים פטרון מובהק,
מחוות מעידות על נצרך שרוצה במודע, או לא,
♠ לא להיתפש כנחות,
♣ כן להיתפש כ’משיב’ טובין, לא 'מנצל', להמשך צריכה.
צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.
מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.
השתייכות פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.
תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לאחר.
ייחוס סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית.
'הצדקה רגשית' רווחת הן אצל פועלים ואצל מבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.
חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.
מצב בו קיומו והתנהלותו של סובייקט אינם תלויים באחרים.
היכולת לחיות חיים ללא תלות באחרים.
לא תתכן עצמאות מוחלטת אלא יחסית נתפשת.
הכרה בנתינה, רעיונית או ממשית בעלת ערך נתפש, לטובת המכיר.
הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב.
ככל שערך הטובין הנתפש רב יותר, כן התודה והמורכבות.
מילה מפרידה בין מהויות ניתנות לתפישה.
סנטימנט מוטמע ראשונית בינקות,
על ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לחיוויים רגשיים מהמציאות.
סיפוק סנטימנט גורם לחיווי ערך והנאה, מניעתו מתסכלת.
מערך הסנטימנטים ואופני מימושם מהווים טביעת תודעה של פרט.
צבר פעולות או כללים סדורים מנוסחים מקדמית, למימוש מטרה.
צבר פעולות או שלב בהתנהלות בירוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.
הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.
תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב ממשי או רעיוני בניגוד לרצונה.
הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמה מודעת של הנשלט.
בבחירה להיות נשלט מרצון, באין כפייה, הסכמה להיות נשלט נעשית לקידום ערכים אחרים, חשובים יותר, כביטחון או כרווחה.
אזרחות במדינה היא דוגמא לכך.
מכאן הכביכול חוזה בין מדינה לאזרח.
ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.
מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.
🔶 למידה
🔸 תקשור מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
🔸 אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.
🔷 חינוך
🔹 הנחלת ערכים וממשקי פעולה,
🔹 אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.
כשהיבטי מציאות מתממשים באופן שלילי, נוגד את הטיית הסנטימנט, הפרדיגמות כשלו לממש תוצאה מקווה.
כשמציאות 'טופחת' הרציונל מגוייס:
חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.
תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.
עוצמת געגוע תלויה ב-
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטיה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.
לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.
תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.
תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.
מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעלים של ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן שמאיים על תפישת ערכו העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
עצימות קנאה תלויה בייחוס חשיבות ל –
♠ בעלי הטובין – מושא הקנאה – בהיררכיית הסנטימנטים,
♣ עוינות מקדמית לבעלי הטובין,
♥ תחושת איום תפישת ערך עצמית,
♦ מבנה אישיותי של המקנא.
ניתןלצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרטאחר תתויג כ'קנאה' על־ידי מושא הקנאהאואחרים.
יתכן שהתיוג ידחה על־ידי ה'מקנא' בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה'מקנא' – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה'מקנא' תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
כדי ל'קנא' יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי 'קנאה' מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
לקנאה עשויים להיות היבטים מעשיים ופוגעניים כ–
למקנא
מהות קנאה – כסנטימנט – לרוב לא תשתנה. לכן לא
בנקיטת פעולות מתוצרי קנאה, תודעת הקנאי עוסקת בהצדקתן.
מימושיה (אולי) ידעכו (זמנית) כאשר נושאים אחרים יעסיקו את משאבי תודעת פרט מקנא עד לגירוי הבא.
הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.
פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות פערים בין נשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.
מוכנות לכנוס משאבים רעיוניים וממשיים למנוע מפרט אחר את מימוש השימוש או את ערך הטובין של מושא הקנאה.
שאיפה מונעת זו היא תוצר מבנה אישיותי של המקנא ויחסו המקדמי למושא הקנאה.
פעולה רעיונית או ממשית
–תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.
טביעת אצבע אישיותית לעצימות קליטה, עיבוד ותגובה לגירוי.
שוני בין פרטים בעצימות נדרשת להבחנה בשינויי מצב;
בסוגי השינוי; פיזיולוגיים או רעיוניים, בספיחת סוגי המשאבים ומידת ההקצאה האנרגטית לתגובה – כדחף או מבוקר רציונלית, האם מועלה לרמת הישרדות, או יורד לרמת חיים וטעמים.
תפישות מציאות, התייחסויות לאובייקטים, פעולות מממשות סנטימנטים, אינסטינקטים ורצונות מודעים, מתווכות לתודעה פעמיים, באמצעות פרדיגמות:
▶️ פנימה
בתהליך עיבוד מידע שנקלט מהחושים,
◀️ החוצה
גזירת תגובות תואמות.
פרדיגמה – הנחות מקדמיות – נרכשות, נבנות, מתוחזקות, כעיבוד תודעתי על ממשקי מציאות.
התהליך הוא תמהיל של התניות, תפישות וניסוח אינסטינקטיבי, בבקרה מודעת, או לא, אם שירתו את האינטרסים והערכים של בעליה ומתואמת מינורית.
פרט רואה בחייו מצע לשימוש והוכחת תקפות הנחותיו המקדמיות.
בטחונו האישי והתנהלותו נובעים מאישושן ומיצוקן.
מדע, חתירה למחשבה רציונלית, מערערים תפישות, קונסטרוקטים רעיוניים והנחות מקדמיות, בשאיפה להפריכם.
כשל הפרכה הוא גילוי והוכחה.
מערכת הנחות מקדמיות מאורגנות לתפוש מציאות,
שבעליהן פועלים לפיהן ומקצים תשומות להצדיקן.
ניסוח הנחה מקדמית (אחת או יותר) ללא ערעור
ולא בהכרח* ותמיד פועלים לפיה.
* למאמין מנוסח ללא ערעור שאסור לשקר ולעתים חוטא.
פעולה שמתרחשת במציאות, לרוב ממשית, עשויה להיקלט עצמונית בחושים ולהיות מעובדת ונתפשת בתודעות זרות, גם אם באמצעים מכניים.
תפישת תודעה מתומללת של מכלול מרכיבים אחוד – יתכן אנושי רגשי או שאינו – יציב רעיונית, ללא שינוי (גם אם מצוי בתנועה), בנקודת זמן מסוימת.
צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.
התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.
תביעות של חווה הטראומה מסביבתו שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית בו
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.
היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.
בדומה לאמונה שאיפת חווה הטראומה במודע או שלא, לרציונליזציה – תיקוף סבירות להתנהגות.
ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.
שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.
הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.
הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או על רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.
תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.
הרגשה – תמצית האותנטיות של פרט מסוים; היא פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.
עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג 'עובדה', הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.
ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.
תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולוגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.
(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.
[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]
“Colorless green ideas sleep furiously."
תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.
הסברים להרגשה כ–
'למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …'
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.
מרכיב אחד מסוים מתוך כמה, של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת וגוזרת את משמעויותיו הרעיוניות או הממשיות.
מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
תוצר רעיוני או ממשי מובחן, ניתן להגדרה ולרוב למדידה ולכימות, לאחר פעילות של מהות אחרת ונבחן בנקודת זמן מסוימת.
כמיהה להתערבות מיסטית
"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.
בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
(לרוב) פרטים ממעמדות חברתיים שחשים מודרות, קיפוח ונחיתות, הם בעלי העניין לשנות סדר חברתי קיים.
שאיפתם לשפר את מצבם, לצמצם פערים, להשוות נגישות לחופש וטובין חברתי־כלכלי ביחס לזכויות ולפריבילגיות ממעמדות גבוהים מהם.
|
תוצאה
תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
תחושה של הפחתת ערך
שפרט גורם לעצמו, וולונטרית,
בעקבות חיווי חיצוני
שלרוב מתכוון לגרום לתחושת הפחתה, אך לא בהכרח.
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
במצב שבו יתכנו כמה אפשרויות השאיפה שתרחיש מסוים עם התכנות לקיומו יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
|
כמיהה להתערבות כוח מיסטי פותרני
|
|
יאוש: #381
הבנת פרט שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.
[בשונה מ'היעדר תקווה', בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]
התכנסות הזדהותית לעוצמה: #382
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.
עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.
מכאן רציונל השיוויון הבין אישי.
פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.
התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.
קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.
התכנסות הזדהות מתוווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.
סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.
התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).
הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.
הומאוסטאזיס #389
מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.
הכרה #390
מצב בו מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה, ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.
תודעה #391
רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי
של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני;
עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות,
ובכך מבחין בין פרט לאחר.
זמן, ממשק אנושי #392
מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.
פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים.
הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.
מושג זמן מכיל פרדוקס*:
שלושת המרכיבים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.
* אולי (גם) בשל כך 'זמן' נתפש כממד אבסטרקטי, אתגר להבנה.
תפישה; תכלית #394
משמעות קונספציה – ייצוג סוגיה מורכבת באופן שמכיל ארגון התייחסויות ותגובות מנוסחות מראש, למימוש.
תפישה: + | – #395
➕ פיתוח קונספציה לטיפול בסוגיה מורכבת
➖ יישום קונספציה מסוכן בשימוש בהתייחסויות ותגובות מוכרות אך לא רלוונטיות בשל הבנה והסקות שגויות בעבר או שינוי ממצב עדכני.
היכולת לתפוש רעיונות מופשטים ומורכבים היא תשתית הכרתית מתפתחת.
פרטים חולקים תפישות מייצגות רעיונות ובכך מתאפשרת התפתחות שפה ותקשורת.
תפישה, דימיון | בידול: #397
ניתן לדמות תודעות אנושיות (על אף היותן קונספט רעיוני) מדמות חומרה של מחשבים בתצורה זהה, שעשויים להכיל
♠ תכנים דומים – מערכות הפעלה (אנושיות),
♣ ושונים – דאטה.
לא יתכן תודעות שמכילות תוכן זהה,
בשל ריבוי הקשרים שגורמים לסיבוכיות תכנים רעיוניים משתנים,
המשנים את ממשות הפיזיולוגיה המאחסנת.
פרטים נבדלים (גם) בתכני תפישותיהם,
ביכולתם להכיל מורכבות תפישתית באופן שמהווה טביעת (אצבע) תודעתית של ה'אני' המאפיין.
בשונה מטרנזקציה מסחרית בה משוחלף טובין שווה ערך,
בהכרת תודה, המרכיב הניתן שונה במהותו– (לרוב) רעיוני, ומיוחס לו ערך כלכלי פחות, ו נתפש רב.
השוני ופער הערכים בין הערך הנתפש הניתן למתקבל
מכיל פוטנציאל פרשנות בעייתי בהערכת הערך הניתן והמתקבל ועלול לתייג את השחלוף כפטרונות או כניצול.
מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.
תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.
✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀, חרדה מונעת מימוש.
🚐 סבירות – התכנות תקלה נמוכה יותר מתנועה יבשתית לשדה תעופה.
עם נשיאה בעול המשמעויות השליליות של חרדה, יש מי
אם אין הבנה שהתנהגויות כְּאלה הן תקלות – החרדה מוטמעת, מתמצקת ומועצמת – לא תתכן הקלה.
חרדה, טיפול*: #404
[*לא יודע לטפל בחרדה.]
תנאי הכרחי ולא מספיק לטיפול בחרדה – הכרת חרד באחיזתו בהתניה תפישתית שגויה, מתעלמת מסבירות ומניבה נזק לו ולסביבה.
בין וטרם התרחשויות מזמנות חיווי חרדה, הטמעת בקרה רציונלית על התכנות ומשמעויותיה אולי תפחית את מימושה.
בהינתן פניה שהגיעה אליך ונוגעת לבוגר אחר:
טיפול חוסם
פטרונות יעילה, מפחתת –
לקיחת אחריות על אחר, הגנה על תודעתו ועל הקצאת משאביו במחסור.
העברה לנמען
ליברליות רציונלית, מעצימה –
קידום רצונו, שיקול דעתו, בחירה מובילה להחלטה.
הכלים המנחים פרט בהתנהלותו הם תוצרי הטיות אישיותו.
אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.
פרטים נבדלים (גם) במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, שמאפיינת אותם.
השלכה של פרט את ערכיו על אחר וציפייה להתנהגות בהתאם –
כשל סובייקטיבי רוֹוֶח, תוצר פרובינציאליות אינטלקטואלית, או כיבוי בקרה רציונלית.
הדגמה אינטנסיבית מאפיין
♠ נרקיסיזם, פתטיות,
♣ חברי קהילות אידאולוגיות וכתות אמוניות דתיות.
נרמול עצמי
אני מזהה באחר מרכיבים של התנהגותי.
כך אני נורמלי.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית חסרת מודעות מאחר, שיתנהג כמוני.
נרמול עצמי
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר שיתנהג כמוני.
תפישה מוטה לקדם סנטימנטים מוטמעים מקדמית,
להצדיק פרדיגמות קיימות או להתאימן
למימוש אינטרסים בעת בחינתם.
בחתירת פרט למשמעות מתבקש ומובן שבבחינת פעולותיו שלו לאחור ייחס להם השפעה וחיוביות יתר בהשוואה לייחוס של אחרים לאותן פעולות.
הנזק לפרט:
♠ עיקרי – תפישת מציאות שגויה,
♣ אגבי – פתטיות.
פרט שואף לנסוך ערך ומשמעותיות חיובית למעשיו,
כאינסטינקט ובמודעות מכוונת, כדי:
♠ למטב הקצאת משאבים להשגת מטרותיו,
♣ לתחזק ולהעצים תחושת ערך.
מתבקש שפרט ייחס לפעולותיו הוולונטריות ערכיות יתר, השפעה ומשמעות חיובית.
בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.
היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.
השאלה חשובה מהאין תשובה.
השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.
אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.
כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי:
הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריבים לתפישות פוליטיות לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.
הכרה cognition:
התייחסות לקליטת מידע ולתהליכי עיבודו.
|
תודעה concious:
התייחסות לאיכות ולמצב מכלול ידע של פרט.
ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.
בהערכת מהות, השוואה של מרכיב בה לאחרת שמשמשת כבסיס להשוואה.
שיטת הכרעה פוליטית, עם ריבוי פרשונויות ויישומים, מוסכמת על משתתפיה שבוחרים באמצעות קול יחיד באפשרות מוצעת הקרובה למימוש רצונם החופשי.
החלופה עם שזכתה במירב הקולות תמומש.
דמוקרטיה; הכרעה: #421
שיטת מוסכמת על קבוצת פרטים, שהחלטה תתקבל בהצבעת מספר המשתתפים הרב ביותר שתומך באפשרות מוצעת בין חלופות.
שיוויון
לכל משתתף קול אחד.
אפשרויות
תמיכה, התנגדות, המנעות.
בעיה מוכלת בהכרעה דמוקרטית:
האם בחירה שזכתה למירב קולות
ובפחות מחציים,
נוגדת את רצון הרוב שתומך בחלופות?
האם בהכרעת רוב ניתן מוסרית לפגוע במיעוט פרטים?
האם פגיעה שאינה פיזית, כפגיעה בכבוד הרוב, היא בבחינת פגיעה שיש להגביל חירות פרט כדי למנוע אותה?
יישום פוליטי של שיטה דמוקרטית טעון פרשנויות בשל
המורכבות האין סופית של השיטה;
היבטי זכויות, חירויות ואינטרסים של הפרטים, ריבוי אפשרויות היישום ומשמעויות הייצוג, ההכרעה והשליטה השונות של ועל המשתתפים.
יישומים דמוקרטיים מתקדמים מרסנים אפשרויות כפיית רוב באמצעות חוקה וסייגים, ייצוג ובקרה על הממשל, במטרה לצמצם אפשרויות של עריצות רוב בבחירות, להרחיב הסכמה על חשבון משילות ולאפשר חיים משותפים בהסכמה.
יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי שאינו שקול בערכיו.
גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי לחברות, ובכך מאיימים על התכנות ומימוש 'חברות' כתפישה רעיונית נאצלת.
יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.
התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.
_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.
♠ מהות, בעת שמוקצים לה משאבים תודעתיים ומתוך כך מקבלת קדימות טיפולית וחשיבות.
♣ תיוג שמהווה כותרת או תמצית של התייחסות.
מהות רעיונית או ממשית
של ריבוי אלמנטים
שהבנת הקשרים ביניהם,
הטיפול וההכוונה של השפעתם על המציאות,
מצריך מיומנות בשימוש תשומות תודעתיות רבות, נדירות, יקרות, במחסור.
מאושר Copilot .
יכולת טיפול בסוגיה באמצעות למידה, ידע וניסיון קודמים, שמעלה את הסיכוי להגיע לתוצאות רצויות לכוונת המטפל.
תוצר 'חברות' הוא רעיוני – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.
אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.
אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.
חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.
יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.
בשל אצילות התיוג קיימת נטייה להעצמת יחסי עניין, אהדה או 'זה עתה הכרנו', כ'חברות'.
הביטוי מהווה פרקטיקה תקשורתית מלבה, חיווי חיבה, אולי הבעת פוטנציאל ותקווה ל'חברות'.
בפועל זו אינה חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.
בשל אצילות התיוג 'חברות' יש נטייה לשוות נופך של חברות ליחסים משמעותיים עם מחוייבות קיומית כבני משפחה: בני־זוג, הורים–ילדים, אחים.
יחסים כְּאלה אינם חברות;
מרכיב הבחירה החופשית, בהיותם ובחדלונם, מושפע מממשקי קיום.
מהותם חורגת ממותרות של עניין או תחזוקת תפישת ערך.
פעולה לשינוי 'סדר חברתי' תארע כאשר דמות כריזמטית אליטיסטית מנסחת מטרה וסופחת משאבים כלכליים ואנרגטים בסיכון של מגזר אוכלוסיה שמזהה אפשרות להיטיב את מצבו בהיבטי יחסי פרט–חברה–ריבון, להקטין שוני בזכויות ובנגישות לטובין חברתיים ביחס לאליטה שלטונית מכהנת.
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
'יעוד' – תיוג חיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל.
במקור –רציונל להנחיה דתית נשגבת רעיונית להקצאת בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה מתגמלת ממשית.
סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש אידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.
ויתור אישי בהווה על:
סבירות, עצמאות, רצון, חופש, שיוויון, משאבים ונוחות.
[כש־אינה בתצורת השרדות]
תודעה
מקצה ומכוונת את משאביה
להתנהלות מקדמת קליטת חיוויים חיוביים, מניעת שליליים,
במטרה לחוות נינוחות רגשית – אושר מצרפי
באמצעות פעולות של פרט להשגתו.
הכרה אנושית מקצה ומכוונת תשומות להתנהלות חותרת נינוחות רגשית.
נעשה במודע או לא, בישירות ובעקיפין, בתמהיל אמצֶעֵי בקרה:
♠ רגשי, בתחושה
♣ רעיוני, במחשבה
♥ מעשי, בטיפול מונע ומקדם היבטי מציאות.
פרט חותר חוויית נינוחות רגשית מצרפית – אושר – כמימוש קיומו.
הכרה מכוונת להשגת נינוחות, מקצה תשומות־התנהלות
כבקרה התנהלותית (מודעת או לא),
ישירות ובעקיפין,
רעיונית במחשבה, רגשית ובמעשה מטפל במציאות,
לקידום מצרפי של חיוויים חיוביים ומניעת שליליים.
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
תנאי – אם:
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,
מימוש – אז:
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז, יגרור תוצאה רעיונית או גשמית כהבטחה או כאיום.
איום (שלילי):
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
עידוד (חיובי):
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.
בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.
ביטוי רוֹוֶח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.
הצעה להסבר
קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.
שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.
שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.
מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.
הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.
אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.
פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.
—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, התמרתו ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
אהדה ספורטיבית (- 'שרופה') בדומה למסורתיות־לאומנות (- אדוקה) –
להלן ימין, בכל עת, גאורגפיה, תרבות ושפה –
כתתי סוג של שמרנות (– דבקות בערכים בנטרול בקרה רציונלית)
שותפות לביטויי התכנסות הזדהותית א-פריורית ולא מבוקרת, לקהילה היררכית.
אוהדי ספורט, אמוניים ולאומנים, (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה),
חולקים מוכנות להקצות משאבים למימוש סנטימנט התכנסות לקהילה,
כערך נשגב כשלעצמו, לא כעניין רציונלי.
במימושי הסנטימנט, הם סופחים ישירות תחושות ערך אישיות–חברתיות.
בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
התכנסות קהילתית היא היבט של תשתית אבולוציה חברתית;
פרטים מטמיעים ערכי התכנסות לקהילה שאופפת אותם.
הם מפתחים, מטפחים ומיימנים יחסי גומלין והדדיות חברתית,
שנסמכים על מאפיינים אישיותיים דומים.
אוהדים*, אֱמוניםי* ולאומניים*, כפרטים, הם אובייקטים הכרחיים לקיום הרעיון סביבו התכנסה קהילה.
בין רעיון וקהילה אבסטרקטיים, נשגבים, שמשותפים לחברי קהילה,
נמצאות דמויות בתפקיד סוכני** תיווך, הזדהות, כינוס, גיוס, תחזוק ושימור המון פרטים, שווים פחות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
** ספורטאים / סמכויות דתיות / פוליטיקאים.
עליו מונחת האליטה המתחזקת את הקהילה – אנשי המערכת; מבשרי הרעיון, מפיצי תכניו, מתחזקי זהות ופעילות, סוכני שימור והפצה.
תחתם האוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי הקהילה.
כ-קבוצה, מהווים תנאי הכרחי לקיום הקהילה.
כ-פרטים, הם אובייקטים חליפיים לקיומה, תפקודה והמארג המאפיין.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בקונפליקט בין אוהד*, אֱמוני* או לאומן* ליריב או זר, בעיקר אם הנושא מתייחס למהות הקהילה, צפויה תמיכה א-פריורית, אינסטינקטיבית, בעמית יותר מאשר להטיה לבקרה רציונלית, ליושר אינטלקטואלי או להגינות מתנגדת (אלא אם קיימת עוינות רגשית לעמית או עניינית לגורם הזר).
הם חולקים סנטימנט התכנסות הזדהותית ורגשית עם עמיתים לקהילה, שגובר על רציונליות.
תמיכתם מחזקת את סנטימנט ההשתייכות.
בהמשך, יגייסו את הרציונל שטובת הקהילה היא ערך כשלעצמו.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
סיפוק ישיר מהתכנסות הזדהותית באמצעות ספיחת הנאה מתחושות יחוד או נחמה ממודרות/ קורבנות/ נחיתות, מוטמעות.
תחושות אלה עברו סובלימציה להזדהות ושיתוף עם קהילת עמיתים ל–
♠ תחושות אישיות
♣ ותפישות עולם פוליטיות
דומות.
אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* סופחים עניין, הנאה וטובין מסיפוקי סנטימנט של תכני ספורט, אמונה, ואומה (בהתאמה).
בצד ספיחת הנאה, ממימוש אהדה ספורטיבית/ אמוניות/ ולאומנות,
ההתכנסות ההזדהותית גובה מחיר תשומתי בריבוי ממדים;
עיקרו – ויתור על היבטי חופש החלטה והמשמעויות התשומתיות והריאליות המשניות הנלוות להגבלות חירות והקצאת תשומות התכנסות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אנשי מערכת הקהילה –
מבשרי הרעיון, מפיצי תכניו, מתחזקי הזהות והפעילות, סוכני שימור והפצה –
מתחזקים רעיון ומתוגמלים ריאלית.
חברי הקהילה –
אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* –
משלמים ריאלית ומתוגמלים בתמורה רעיונית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
קונפליקט עמיתים
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*
כחברי – קהילה, קבוצה אהודה, קיבוץ, כת, מדינה,
חולקים סנטימנט – קונסטרוקט רעיוני ערכי רגשי – משותף:
הטיה לקוד התנהגותי מוטמע של נאמנות לארגון הקהילתי ולעמיתיהם.
הסנטימנט מונח על מנגנון רעיוני עם רכיבים רגשיים, ממשיים כלכליים ובטחוניים (– לא אוהדי ספורט).
הקוד המשותף מחפה על קונפליקט (אפשרי ורוֹוֶח) מובנה בין עמיתים, על קנאה, אינטרסים נוגדים, עלות או נגישות למשאבים קהילתיים.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
יריבים בזמן ומקום מסוימים,
במהותם ובתנאים שונים שמאיימים על ליבת קיום או אידאת קהילתם הם עמיתים, סולידריים, להמשך קיום, שימור וקידום אותו אינטרס.
[אוהדים לשימור ליגה, אמוניים לשימור דת, מפלגות ומנהיגים אוטוקרטיים.]
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אמוניים* ולאומנים* ניצים, כאוהדי* קבוצות ספורט יריבות
שגם אם נראה שמקומית, זמנית, טקטית מולקולרית, הם שונים ועוינים זה את זה,
הם חולקים פרקטיקה ימנית*, ערכים, אסטרטגיה ומכניקת מחשבה – התכנסות הזדהותית לקהילתם הרעיונית, ההיררכית, שואפת החלת צביון על מרחב ציבורי.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
עימותים בין פרטים – אוהדי* קבוצות, אֱמוניים* ולאומנים*
לפרטים ולקבוצות יריבים בתתי־הסוגה
וכן בינם לבין חותרי ליברליות ורציונליות,
על רקע יישום ליבת הקבוצה – התמודדות ספורטיבית, אמוניות, לאומנות – רוֹוֶח, ועלול להסלים לאלימות.
עימותים בין ישויות חותרות ליברליות דמוקרטיות (לרוב) לא יסלימו לעימות אלים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים* כעמיתים, חולקים סנטימנטים, ערכים, אינטרסיםקהילתיים וסולידריות,
וכן היבטי ביקורת אינהרנטית על השתייכותם לקהילה:
♠ ביקורת פנימה:
חסר נאמנות לקבוצה, לרעיון.
♣ ביקורת החוצה:
דעות שליליות של אחרים, מקבוצות יריבות על
♥ השתייכות לרעיון,
♦ יתר האדיקות ביישומו.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
בהתמודדות מול איום חיצוני על אהדת ספורט/ אֱמוניות/ לאומנות
מתגברים, זמנית, על יריבויות מקומיות – מתחרים ספורטיביים, ברי פלוגתא אמוניים, משטרים טוטליטריים – מתכנסים לליבת הסנטימנט, שומרים על אהדה, אמונה, לאומנות, בשימור הסנטימנט הגנרי כדי לממש בהמשך את הסנטימנט המקומי.
ΞΞΞΞΞΞΞΞΞΞ
אוהדים שרופים של קבוצות ספורט יריבות מתלכדים על שמירת הליגה,
דתות יריבות משמרות ומפיצות אמוניות,
חברות לאומניות מתגבשות נגד דמוקרטיות ליברליות.
יש לצפות מבעל סנטימנט התכנסות הזדהותית
– אוהד ספורטיבי*, אֱמוני*, לאומני* –
שלנטייתו יהיו קהילות נוספות כיעדים למימוש;
וריאציות של התכנסות הזדהותית ראשית עם משניות משלימות, כ –
אהדה ספורטיבית*, אֱמוניות, לאומניות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
נתונים לאימת הסוציולוגיה;
מחוייבות רגשית, ערכית, התנהלותית,
למכנה המשותף הקהילתי, לערכים ולרעיונות.
מחוייבות זו
גוברת על יושרת הבקרה הרציונלית,
גם מחשש מסנקציות חברתיות מודעות או עקיפות, רעיוניות או ממשיות, שיוטלו עליהם אם יפרו את קודי הקהילה.
דבקות בערכי קהילה של אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, מטעמי
♠ מימוש סנטימנט שמרני;
הצדקה אינסטינקטיבית מונעת טעות השקעת משאבים רעיוניים וממשיים בעבר.
♣ ספיחת ערך מהשיוך
♥ לחץ חברתי
♦ פעילות מהנה.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים]
מחויבים לעמיתיהם בהתאם לקוד הקהילתי המוטמע
כשהם, בשונה מהצפוי, לא בהכרח אוהבים את עמיתיהם (עד לא אוהבים .)
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים]
חולקים סנטימנט – קונסטרוקט רעיוני ערכי רגשי – משותף:
הטיה לקוד התנהגותי מוטמע של נאמנות לקהילה ולעמיתיהם.
הסנטימנט מונח על מנגנון רעיוני עם רכיבים רגשיים, ממשיים כלכליים ובטחוניים (– לא אוהדי ספורט).
הקוד המשותף מחפה על קונפליקט מובנה, אפשרי ורוֹוֶח בין עמיתים, של קנאה, אינטרסים נוגדים, עלות או נגישות לדמויות ומשאבים קהילתיים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*, חברי קהילות
[ככתות, חרדים, קיבוצניקים],
משמרים השתייכות לקהילה.
ערכי ההשתייכות והשימור הקהילתי, עבורם, נעלים וכוללים, לעיתים, ויתור והקרבה על טובין, אמת ויושרה.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בין חברי קהילות אוהדי ספורט*, אֱמוניים* ולאומנים*,
שוולונטרית, במודע ושלא,
מקצים תשומות ממשיות ורעיוניות, לשמירה על הקהילה וערכיה, פנימה והחוצה.
הם נטלו על עצמם תפקיד חברתי כמאפיין אישיותם.
התגמול – מימוש אידיאולוגי וסיפוק סנטימנט התכנסות הזדהותית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
האומנת השחורה בסרט "חלף עם הרוח" היא הדמות מאמי, בגילומה של השחקנית האטי מקדניאל. מאמי היא דמות מפתח בסרט, המשמשת כאומנת של סקרלט אוהרה ומשפחתה וארכיטיפ הדמות ה'פחות חשובה' שמתחזקת ומשדרגת את מעמדה בלקיחה על עצמה שמירה על קהילה.
יחוס עצמי של יושר אינטלקטואלי – יומרה;
אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט.
ניתן לחתור לבחינה נטולת הטיות של תודעה זרה,
בידיעה, חותרת רציונליות, שאין לכך התכנות.
יושר אינטלקטואלי נדיר לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.
ניסיון לראות מצב במנותק מעמדה אישית,
נתפש באינסטינקט,
כהפחתת ערך אישית או כהקרבת אינטרס.
פרטים נוטים לשמר תפישת ערך ואינטרסים בהצדקת עמדות שמקדמות אותם, ובאופן טבעי גורסים שעמדתם מוצדקת רציונלית גם בתפישת תודעה זרה.
יעד ממשי גאוגרפי, יתכן רעיוני־מופשט, שאובייקט ממקד תשומות כדי להגיע או להתקרב אליו, ולחילופין – כדי לקבוע מיקום של אובייקט אחר יחסית אליו, כנקודת ציון ידועה.
בתחושת פער
בין תפישתערך של אובדן, נזק, ממשיאורעיונישנגרם,
לבין פיצוי שהתקבל,
מקננתנטיהאישיותית, אינסטינקטיבית, להפעילהליךרציונליזציה מופרך
להתמרת נזקממשי בהסבר, בערךרעיונירגשי – לרוב נאצל –
כפיצוי על הנזק.
מתן טובין, ממשי או רגשי לפרט לאחר גרימת נזק, מתוך הכרה באחריות לגרימתו.
לרוב, הטובין ניתן כחלק משיעור הנזק נתפש.
מטרת פיצוי – סיפוק נחמה; הפחתת תחושת נזק שנגרם, למניעת השלכות של ניסיונות ספיחת טובין באופן מזיק, יקר, או כפעולת נקם.
חיווי, לרוב ביקורתי שלילי, על התנהלות אנושית בנושא נדון שנתפשת כמונחית על־ידי שיקולים ש-
♠ מטפלים בנושאי פרט־חברה־ריבון, או
♣ שלילת טיפול בהיבטים משניים למהות או ערכיות נושא לטובת קידום אינטרסים זרים, כתמיכה של חלק מהמעורבים.
ניסוח של פרט לעצמו והכרזה לסביבתו שהוא קשור למהות – מעשה, פרסונה, קהילה – שהוא ו–סביבתו מייחסים לה ערך נאצל, ומתוך כך סופח ערך לעצמו.
רציונליות נמנעת מהסברים אמוניים מאולצים של כוח עליון מארגן.
* אין הסבר
הסבר רציונלי למקור הייקום, סיבת ומועד היווצרות – לא הובהרה.
** לא לאילוץ אי-רציונלי
רציונליות – דבקות באי–ידיעה; טרם התגלו חיים מחוץ לכדור הארץ.
ימין–ליברליות, עימות: #482
יתכן* עימות בין התארגנויות ימין,
ובינן לבין ליברליות.
ברוב (מוחלט של) המקרים ביוזמת תוקפנות או תגובתיות ימין,
עימות בין ישויות ליברליות דמוקרטיות (לרוב) לא יסלים לעימות אלים.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ימין, שאיפה לביצוע: #483
מרחב ציבורי:
החלת סממני צביון קהילתי.
רוב:
הרחבת זכויות נציגיו.
שיווק*
♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ תביעה תוקפנית מאחרים להכרה בקורבנות–ם
♦ נאמנות לאינטרס הקהילה ומנהיגיה,
♠ מניפולציה על אמת.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בעלי סנטימנט* תגובתי לגירוי רגשי, אמוני לאומני,
חשים קורבנות, מודרות ערכית ותרבותית, תודעת נחיתות,
צמא לפיצוי, לכבוד ולהכרה,
הזדהות קהילתית עם סמכות שאינה נרתעת מהפעלת כוח לקידום חזון מיסטי שלא יתממש בשל דֶמון משותף (מטופח ו) מאיים.
__________
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
האם פענוח היסקים, היררכיה והקשרים של סוגיה –
הבנה –
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית.
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה לבעליה
שפענחה מערך היסקים והיררכיה ביניהם,
קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת.
|
ייחוס פרט לנתינותו ערכים רגשיים, מיסטיים, גורל, או תחושת גאווה.
לאומיות | לאומנות |
נתינות בירוקרטית, טכנית, נטולת ערכיות, של אזרח למדינה מסוימת. | ייחוס פרט לנתינותו ערך רגשי, מיסטי, גורלי, או תחושת גאווה. |
מצב נשאף בו אורגניזם מאוזן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, אורגניזם מקצה תשומות לשימור האיזון, במודע או אינסטינקטיבית, במטרה להימנע ממצב של איום השרדותי.
הליך תודעתי בו
מי שגרם במודע נזק לאחר מכיר בכך ומבקש,
או
מי שנגרם לו נזק על־ידי אחר מסכים,
שהניזוק יתעלם מגרימת תוצאות נזק ממשי או רעיוני,
וכן יימנע מהתייחסות מבקרת את התנהגות גורם הנזק,
כשה'סליחה' מהווה פיצוי מלא
בשם מימוש ערך נאצל.
מחילה – התעלמות סולח מנזק שנגרם בכוונה:
נטיה להקצות תשומות תודעתיות לקליטה, עיבוד, הבנה ויישום גירויים חדשים והפקה מהם מידע, ערך וטובין, רעיוניים או ממשיים.
פרטים נבדלים ב
♠ נושאים בהם הם מגלים עניין,
♣ עצימות – מידת התשומות שהם מוכנים להקצות למימוש הסקרנות.
במקור, מי שנקי מהשפעת סמים, אלכוהול.
המושג התרחב לאיפיון של התכנסות התנהגותית לקהילה אופפת, חיזוק הסכמה מניעת חריגות, כהתניה 'שאינה זוכרת למה'.
למושג יחסי ציבור שליליים – פרטים שואפים להיות נורמטיבים, מקובלים כסאחים, אך ללא התיוג, מפני ש'סאחיות' נמצאת בניגוד לשאיפה טבעית להיתפש כאינדיבידואל עצמאי, מודע, 'מגניב', שאינו זורם עם ההמון.
עצימות סקרנות קשורה באופן מורכב לרמת אינטלקט שכן מרחיבה עניין לתחומים נוספים, לימוד, עיבוד ויימון את כישורי הטיפול בהם, יוצרת מידע נוסף שמאפשר טיפול מרחיב בגירויים משיקים.
ובהתאמה, חוסר סקרנות משמר התייחסות למידע כשריר ללא בקרה רציונלית ומעכב עד מונע התקדמות.
הגדר חוויה #120
– לא ניתן להפוך את הרציונליות לקונסטרוקט. אין לומר על משהו רציונלי – אלא לנסות לנתץ את היותו רציונלי. בהינתן היכולת זו אי רציונליות.
תאור למרחב רעיונית או ממשי שנמצא בין מצב עכשווי למהות מסויימת, נקובה, וכולל אותה.
טפל ב- #379
התנהגות נטולת השפעה
התנהגות אנושית שמושפעת מרצון, סנטימנט ושיקול דעת של פרט, שאינה מושפעת מגורמים חיצוניים לו.
נתפש כהתנהגות נאצלת ורצויה.
למעשה קונסטרוקט; יש התנהגות שניתנת לאבחנה כ-מושפעצ. לא ניתן לאיין השפעה .
שאיפה של ניזוק לגרום נזק שקול למסב הנזק כשאינו חש שקיבל פיצוי, אינו מוצא נחמה רגשית או רציונלית לנזק.
במקרים בהם האנרגיה שמתועלת לקבל טובין מפצה מהפוגע, אם לא ניתן לגרום לו נזק שקול או יותר – נקמה.
במקרים בהם הנזק לא בר תחליף או סובלימציה
'יעוד' – תיוג חיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל.
במקור –רציונל להנחיה דתית נשגבת רעיונית להקצאת בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה מתגמלת ממשית.
הסבר: פירוט מרכיבים צמאורגן לוגית לתופעה שקרתה בעבר. הסבר נראוי יחזה קרות תופעה גם בעתיד. טיעון.
ימין, חתירה להכשר על סבירות והומניות מליברל חותר רציונליות שמולם.
כוחות סוציולוגים, כ-פיזיקליים,
אינם תלויים במודעות האנושית לקיומם.
: #4X9 פרדוקס ימני: #
חלק ממכניקת מחשבה אמונית, מתייחסת להיבטי מציאות כמוכיחים קונסטרוקט אמוני מקדמי.
#4X9 ימין מניפולציה ושליטה
גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבניות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית, מבטיחה גנעדן, שלאמתממש בשל דמון מאיים.
♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,
♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,
מגמת צמצום טיפול בגירויים בהשוואה לעבר מעידה על מצוקה תשומתית.
Fight or flight הוא ביטוי קיצוני של הסימפםטום
רעיון, תפישה קונסטרוקט, פרק זמן אינ–סופי מעבר לעתיד.
מקושר למיסטיקה, דת, אלוהות, חיים.
שימוש ב'נצח' רווֶח כמניפולציה רגשית ממוסדת ואישית על פרטים מאותגרים רציונל
במסרים רגשיים מקדמים רעיונות שנתפשים נשגבים
כהשתייכות ולכידות קהילתית; שימור תודעתי של רעיון או של פרט.
מימוש פעולות טקסיות שתכליתן הטמעה, מיצוק, תחזוק, העצמה והחצנה
של תפישה רגשית אירועים נשגבים למנציח.
אירועים כקיום רעיוני של צבר אנשים – קהילה, או מוות של יקר למנציח.
מנציח מקצה משאבים ממשיים ורעיוניים לעיסוק תודעתי של מנציחים,
במטרה
♠ שסביבתו תתייחס למושא ההנצחה רגשית,
♣ ללכד קהילת מנציחים
במודעות לכך שמעשית לא ניתן לשמר נושא בתודעה לנצח.
בפעולה רעיונית נאצלת של הנצחה, המנציח מקדם את האינטרסים שלו.
מה מניע מנציח?
(האם שואף להנכיח ולהחצין את נשגבותו?)
האם פענוח ההיסקים, ההיררכיה וההקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר חיזוי מקדמי של מרכיבי אירוע בתנאים דומים.
פרק הזמן הרעיוני, שנמצא בעתיד צמוד להווה.
בשימוש כהנחייה לפעול עכשיו, ללא דחיה.
באין ידיעה איך מצב יתפתח, הטיה אישיותית, שהונחתה על ידי סנטימנטים מוטמעים שתוחזו על ידי פרדיגמות ודרכי פעולה לטיפול במציאות, שמצב יתפתח
אופטימית: חיובית.
פסימית: שלילית.
פסימיות מקדמיתהטיה אישיותית, שמצבים יתפתחו באופן רצוי.הנטיה נסמכת על סנטימנטים שנטמעו ועדיין במציאות של אישיות אומני-פוטנטית שמטפלת נכונה במציאות, או ברגישות שלילית לחריגה מהומאוסטזיס.
למעשה אין כוונה. יש מעשים שכוונת העושים היא לקדם רעיונות קונסרבטיביים, פרוגרסיביים או שימור שלטון.
שפרט מבקר לעצמו או לסביבתו תכונת אופי, התנהלות, שלו הוא מבטא את השלילה של התכונה.
[במקרים רבים] פרט מעדיף לשמר את תכונתו – קשה לשנות מערכת הפעלה התנהלותית – ובעצם מבטא את הרצון לשמר את התכונה ולקבל הנחה על מחיר מימושה.
פעולה מקדמת רצון. (לחפש הטיות של חתירה) ספיחת משאבים רעיוניים וממשיים בשאיפה להגעה למטרה רעיונית.
מצב טרום עיבוד.
במונח 'פרוגרסיביות', נעשה שימוש שגוי*, רווח;
טיפול ברגישות תחושות־ערך של פרט באמצעות העצמה מילולית או בהגנה מהגחכה היא, לרוב, חמלה (קונסרבטיבית), מְמָצקת ומעצימה תחושות קורבנות ונחיתות.
__________
['PC', היבטי 'Woke', 'בלאק/ג'ו-פייס', להבנתי, אינן פרוגרסיביות. הן הבניות שמרניות.]
* האם אני היחיד שמייחס שימוש שגוי ל'פרוגרסיביות'
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
אולי בעתיד יתפכחו לתפישה 😀 זו.
מילה שמוסיפה מהות למהות אחרת וכורכת אותן יחד להתייחסות אחודה להמשך המשפט בשיח.
כינוי שם עצם רעיוני שכולל יכולות חישת חיוויים, התמרתם למידע, שניתן להבנה רציונלית ורגשית, עיבוד למטרות גזירת משמעויות רעיוניות ופעולות ממשיות על המציאות באופן שמקדם את בעליו.
איפיון פרט כְּשָׂשׂ אֱלֵי ויכוח מורכב ידע, מרובה פרטים והקשרים בהחצנת ביטחון המבוסס על יכולותיו האינטלקטואליות, ניסיונו ומיומנויותיו בנושא השיח.
ההתנצחות היא תוצר
♠ התניה אישיותית לספיחת ערך
♣ יישום קידום עמדתו
♥ שאיפתו להכרת הסביבה ב-
♦ נצחונו
♦ שליטתו הטריטוריאלית
◊ בכישורי השיח
◊ ובמרחב התכני.
מי שמתאפיין ביוזמה, היענות, יכולת ורצון להתממשק בין ה'אני' שלו והטיותיו לאחרים שונים ממנו, לחרוג ממאפייני קהילתו, ערכיה, לאינטראקציה חיובית משמעותית למשך זמן, עם מגוון פרטים אחרים ושונים והשתלבות חברתית בקבוצות שונות.
המיומנות מתבטאת בממשק תקשורתי קשוב, מתאים עצמו אינסטינקטיבית או במודע, לסנטימנט תקשורתי רגשי של אחר, תנאי הכרחי אך לא מספיק, ומוצא עניין והנאה במימוש הממשק.
כוונה מנוסחת וומוכנות עצמונית של פרט, גם אם במסגרת ארגונית, להקצאת משאבים רעיוניים מקדימים וממשיים כזמן, כסף או אנרגיה, בהסתמכות על סבירות התכנות למימוש הכוונה, באין וודאות שהפעולה תניב בהמשך את התוצרים הרצויים אליהם התכוון.
צורת תגובה למצבים חברתיים בהם פרט שומר על קוהרנטיות עם הדינמיקה החברתית תוך ויתור על הובלה או שליטה של התפתחות אירועים, או אפילו העדפות מקומיות.
זו איכות התנהלותית שבהיותה מתייגת פרט כחברותי, בהקצנתה כחוסר אופי, ובהעדרה כקשיים חברתיים עד סוציופתיות.י.
חשיפה למידע שתודעה לא הייתה מודעת לקיומו לא הייתה אליו התייחסות קודמת. הבנה של פרט שלתופעה הנדונה לא הייתה התייחסות תודעתית בעבר.
התנהגות, עשייה או אמירה, רצונית אינסטינקטיבית או מודעת,
של פרט
שתכליתה לגרום סיפוק רצון או סנטימנט – לא צורך – של אחר, חורג מתפישתו המודעת או האינסטינקטיבית את טובתו האישית.
פרטים נבדלים במידת נטייתם להקצות אנרגיה לריצוי.
ריצוי הוא איכות אנושית. יישומה ומידתה מהווה טביעת אצבע אישיותית.
בבסיס הריצוי יש קשב לרצון או לצורך האחר,
ומונח על עקרון ההדדיות החברתית.
פותח ככלי חברות ביחן אישי
עקרונות הריצוי הבסיסיים בבסיס יחסי הם עם תינוק כאשר האם מרצה את התינוק והתינוק לומד לרצות את האם.
מידת הקצאת משאבים רעיוניים וממשיים שפרט מקצה ליישום ושימור והפצה של אידאולוגיה, בדרך כלל דת.
לרוב הקצאת רבה נתפשת בקהילה כהקרבה ערכית נשאפת, ובשל ההקרבה של משאבים בעלי ערך נתפשת כ-לא רציונלית, כ'קיצונית'.
לשנות אוהד שרוף
הקצאת משאבים רעיוניים ממשיים ואנרגטיים, נקיטת פעולות, בכוונה לתחזק אידאה והיבטיה הממשיים בתצורה קודמת, מקורית, במתכונת מסויימת אליה מכוון המשמר.
עדות עצמית של פרט שמבקש לתחזק תפישה שלו את עצמו ולהנחילה ולמצקה אצל סביבתו על מאפיין אישיותי שלו.
עדות עצמית מזמנתת מבחן תקפות של השומע.
קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.
מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.
♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
♥ מי שעליו ההתארגנות מונחת –המסמר בקיר.
לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.
לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.
במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.
מושג אבסטרקטי לשימוש פרקטי למרכיבים המקיפים ומשפיעים על אובייקט אליו מתייחסים. המושג קהילה מוכל בו, אך מגביל להיבט אנושי.
על אף הנטיה לקשר תחושות דיכאון וחרדה,
להלן הצעה להבחנה בין מהותן:
דכאון | חרדה |
מצב רגשי | מצב רגשי |
חֶסֶר אנרגטי | עצימות אנרגטית |
חזרתי ומתמשך, | זמנית וקצרה, |
נבנה הדרגתית, | מתפרצת לגירוי, |
מקרין פסיביות פסימית, | מחלצת תגובה פותרנית, אקטיביות אגרסיבית, |
התנהלות מאֵטה עד נמנעת, | הגברה ותיעול התגוננות מְסַכנה מאיימת לפעולה או לבריחה |
על מצע עצב, יאוש ותשישות, | על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה |
כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת | כתגובה לגרייה ממוקדת, עצימה, |
לאירועי עבר, | מתוצאות השלכות אירוע שנתפש שיתרחש בעתיד מיידי, |
מזניח תחזוקה רגשית, נמנע מטיפול והקלה. | מתייחסת למימוש מלוא פוטנציאל האיום, מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו. |
מצב רגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת לאירועי עבר, מזניח תחזוקה רגשית נמנע מטיפול והקלה.
בקרה של תודעה זרה – ChatGPT
הטקסט שאתה מציג מתאר מצב רגשי עמוק ומתמשך, שמזכיר מאוד את תשישות רגשית או דיכאון כרוני – תלוי בהקשר ובחומרת הסימפטומים.
בקרת Chat GPT
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת לגירוי, מחלצת תגובה פותרנית, אקטיביות אגרסיבית, מתעלת ומגבירה התגוננות מסַכָָנה מאיימת לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת מתוצאות השלכות אירוע שנתפש שיתרחש בעתיד מיידי, מתייחסת למימוש מלוא פוטנציאל האיום, מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו..
הטקסט מתאר מצב רגשי שנראה כמו תגובה של חרדה בעוצמה גבוהה או פרץ של פאניקה עם מאפיינים של התמודדות תוקפנית, כמעט הישרדותית.
הטקסט מתאר מצב רגשי שנראה כמו תגובה של חרדה בעוצמה גבוהה או פרץ של פאניקה עם מאפיינים של התמודדות תוקפנית, כמעט הישרדותית.
אלה אינן הגדרות DSM.
זו יומרה להבחין בין תשתיות מהן צומחות תת-איפיונים.
פרטים נמצאים על רצף סימפטומים ועצימות ביטויים.
ההגדרה אינה מטפלת ברמות עצימות שונות של המרכיבים.
מענה מתייחס לסוגיה: אם ההבחנה היא דיכוטומית, איך יש מי שמקושרים הן לחרדה והן לדיכאון?
לפרט איך הולך יחד
מצברגשי מאופיין ב-
חֶסֶר אנרגטי, חזרָתי מתמשך, נבנה הדרגתית, מקרין פסיביות פסימית, התנהלות מאטה עד נמנעת, על מצע עצב, יאוש ותשישות, כתגובה לגרייה מופשטת, מתפתחת בעבר, מזניחהתחזוקה רגשיתנמנעת מטיפול והקלה.
סך המרכיבים המאפיינים אובייקט,
שבחינתם
תשייך את מהות הנבחן – הממשית והתפישתית־רעיונית – למהות מובחנת מוכרת מקדמית,
שמאפשרת איתור תואמים או דומים לו במהותם, ומבדילים אותו מאחרים.
מערכת מרכיבים רעיוניים וממשיים אחודה,
אם תשתית מעשי אדם, יקרה יחסית להקמה ולתחזוק,
שקיומה ותפקודה התקין מהווה מצע שהוא תנאי הכרחי לפעולות אחרות.
פעולה מבחינה בין מאפיינים – זהויות – של אובייקטים ממשיים או רעיוניים,
באמצעות קליטת מידע מגירויים חיצוניים, עיבוד, והשוואה למידע מקדמי שמור בתודעה,
שתכליתה הבנה של מידת התאימות של אובייקט נבחן לאובייקט מוכר מקדמית.
המרכיבים הרעיוניים שפרט מייחס להם ערכיות, מזדהה איתם,
ושואף – רווה גאווה וסיפוק – לתפוש עצמו ולהתפש על־ידי סביבתו כשייך למי וחולק ערכים אלה.
מהות עצמאית, מוספת למהות אחרת, שמייחסים להן בשיח קיום תפישתי כמהות שלישית אחודה.
המרחב – מנעד בין אין מוחלט ליש חלקי, בתפישה של היות מהות כלשהי ל'אין'.
העצמה רגשית. התייחסות לכמיהה כאל ממשות לצורכי תחזוק רגשי ותגמול רגשי מעצים.
טראומה מקומית על מצע אישיותי.
מאפיין אישיותי התנהלותי להשפיע על התנהלות והתייחסות של קבוצת אנשים בנושאים הקשורים ללכידות הקבוצה, ובכלל זה הקצאת משאבים או כניסה לקונפליקט.
התייחסות למאורע שאפשרי שיתרחש בנקודת זמן כלשהי, ללא מועד או תדירות.
מהמילה עת – זמן.
תוצר תמימות או מניפולטיביות:
ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.
ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.
מימוש אידאולוגיית ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה:
♠ שימור שליטה – הגברת ביטחון, החלת היררכיה וצביון,
♣ הרחבת זכויות רוב שולט,
♥ הצרת זכויות הפרט,
♦ פגיעה בשיוויון – אפליית מיעוט.
במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות 'גורל', בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
דתות וארגונים לאומניים מטיפים למאמינים ולאומנים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, באמצעות ממסדים אמוניים/ לאומניים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.
🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.
מצב שיתממש כש–אפשרות נדונה, מסוימת, תקרה.
תחושת סכנה. כאשר אורגניזם מגייס אנרגיה ותשומות שמתועלות לטיפול במצב אי־נוחות במטרה לחזור להומאוסטיזיס.. לרוב מצוקה היא קיומית,
יותר חשוב שימור השלטון מאשר שמירה על הכללים
עיסוק בתפישה פילוסופית, מצריכה שפע – שחרור ממעשיוּת קיומית ויכולות מעבר לסף כניסה אינטלקטואטלי.
סנטימנטים שהתפתחו אורגנית בהלימה להשפעת סביבת גידול, אימוץ וניסוח ערכים של דמויות כריזמטיות בתחומים שאינם צורך קיומי ומסבים הנאה לנחשף אליהם.
פעילות תרבותית עוסקת גם בניסוח והנחלת (-הטמעת) ערכים אסתטיים, קידומם והצגתם כגורם משותף ומלכד חברים בקהילה.
הבנה | הטייה. פרדוקסלית, הבנה פוליטית יותר טולרנטית לגבי התייחסות לנושאים, שכן יש בה מימד של פרקטיקה ומדרג ערכים לקידום חלק מסוגיות עומדות על הפרק.
פוליטיקה, כתיוג: תיוג שלילי רגולציה של כוחות במטרה לשמר את כוחו של הפוליטיקאי על חשבון המהות על ההיבט של פרט חברה ריבון.
סאחי(ות): התנהגות מתכנסת נורמטיבית, קונסרבטיבית, קונפורמית.
במקור מי שאינו תץחת השפעת סמים או אלכוהול.
התרחב לאיפיון התנהגותי מתכנס לקהילה האופפת מחזק את ההסכמה לא זוכר למה, מתוך התנייה. למושג יחסי ציבור שליליים, מפני שנמצא בקונפליקט עם שאיפה להיתפש כאינדיבידואל עצמאי 'מגניב'.
נקודת התרחשות – הווה –
אמוניות | מילוי | מצוות | שמירת מסורת:
אמוניות נמצאת על סקאלת עצימות. בקצותיה יש הלימה: מי שמאוד
חזרה בתשובה: העצמת
מלחמות דת – הפצת אמוניות
מלחמות לאום – שיתוף פעולה בין מדינות הציר, טראמפ פוטין,
דתיות עצלה:
אמוניות | מילוי מצוות | שמירת מסורת: מונחים על סקאלת עצימות משתנה אצל פרט, כאשר יש התכנסות בשני הקטבים, והתאמה דינמית למשפחה/קהילה אופפת.
דת; כניסה | יציאה:
אין מעבר מחוסר אמוניות לאמוניות. יש מצע אמוני שבשל טראומה מתעצמת ההכרה שהאמונה התעצמה. לאמונה מתעצמת עשויה להתלוות יישום הלכות מסוימות ומסורות ברמות עצימות משתנות וכן עשויה להתלוות לתהליך החצנת ביטויים וורבליים או ויזואליים אופיינים.
לדת גדלים לתוך קהילה, אמוניות מתעצמת מתוך כמיהה לסדר מתוך מצוקת היעדרו. יציאה מדת נעשית מתוך מערכת הפעלה תודעתית שמבקרת ומנתצת קונסטרוקטים. הלימה על סקאלת עצימות. בקצותיה יש הלימה: מי שמאוד
אמוניות | מילוי מצוות | שמירת מסורת: מונחים על סקאלת עצימות משתנה אצל פרט, כאשר יש התכנסות בשני הקטבים, והתאמה דינמית למשפחה/קהילה אופפת.
חזרה בתשובה: העצמה והחצנה של אמוניות שקיננה מלכתחילה.
לרוב בשל חוויה טראומטית או בשל לחץ דמויות דומינטטיות אופפות.
תמהיל: צבר מרכיבים אחוד. צבר מרכיבים, רעיוניים וממשיים שנתפשים תודעתית כמהווים מרכיב אחוד נתפש.
כיף, נעים
מצב רגשי בנינוחות פיזיולוגית שאורגניזם שואף באינסטינקט או במודע להמשיך להיות בו.
תחושה שרוצים לשמר, שנגרמת מגירוי רעיוני, ולרוב ממשי פיזיולוגי, חושי, לאורגניזם, שמבקש להאריך או לחזור עליו.
קיום במציאות נבחנה.
(עקרונות) הנחה תמציתית שמשמשת יסוד עליה נבנית תפישה, פרדיגמה או התנהגות. כלל מוטמע.
מיעוט בחברה עם יכולת השפעה על מגזרים אחרים, נגישות גבוהה יותר למשאבי הכלל ומתוך כך עם יתר זכויות, ספיחת הערכה ורצון להימנות עליו (– קנאה), להחליף את חבריה.
פרדוקסלית; שימור אליטה חברתית תלוי בתחזוקתה על ידי מי שלא נמנה עליה.
##### לראות אם 'סביב' יש לינק, לעבוד שוב על הליך – פרוצדורה ל'תהליך'. להוסיף לכל 'גם', לינק
מכילים את ההתניות על מצע עכשווי של אינטרקאציה עם האחר. יתגלו על מצע כאן ועכשיו.
מיכלאנג'לו אמר*:
"הפסל כבר קיים בתוך האבן. עבודת הפסל היא פשוט להסיר את החומר שמסתיר אותו."
*אמירה או דימוי אינם מחזקים את אמיתות הטענה אלא ממחישים אותה.
פעולה של הערכת מהנות לצורכי השוואה למהות אחרת, שמאפשר מניפולציות חישוביות.
רשעות אכזריות:
כוונה או התנהגות אנושית שמטרתה המקדמית לגרום לאחר אי-נוחות רגשית, באמצעות אמירה רעיונית או פעולה ממשית, שפוגעת רעיונית בתפישת ערך, פיזית, או בטובין של אחר.
מעשה יכול להיתפס כרשעות עם הבוחן אותו מייחס לנזק שעשה לו כוונת ריבית ויש פה היא התאמה לכוונה של עושה הנזק שבעצם רצה לקדם את עצמו
תחושה של פרט כלפי אחר שנתפש כמאיים על ערך רצוי ומשמעותי.
ככל שהערך רצוי ומשמעותי, ושהאיום עליו נתפש כמוחשי יותר כן תחושת השנאה חזקה יותר.
תחושת השנאה עשויה להתרגם למעשים כדי להפיג אותה.
המעשים עשויים להיות חיצונית כנגד מחולל השנאה, או פנימית כדי להפיג אותה.
תחושת שנאה נתפשת כ-לא רציונלית, ועם זאת, היא כן במובן שלעיתים קרובות תודעה זרה יכולה להבין את מניעיה.
הטיפול בשנאה, התגובה לה עשויה להיתפש כ-לא רציונלית הן בעצימותה והן באמצעים שננקטו ליישמה. עם זאת, בברירת תגובה מיני אפשרויות נעשה הליך רציונלי של תיעדוף והקצאת משאבים ליישום.
חשיפה – מקרה
הקצאת חשיבות למרכיבים בהם.
ככל שהזיהוי מאתר ערכים או רצונות חשובים יותר, כן השנאה עצימה יותר.
כאשר פרט מפגין אהדה או עוינות כלפי סיטואציה בשל מעורבות רגשית, סנטימנט אוהד או עויין כלפי פרט אחר, ונוקט עמדה שהייתה שונה לו רחש סנטימנט שונה לאותו פרט או נושא.
ימין, פרדוקס כבוד: קונסרבטיב מחפש הכרה, כבוד ונפגע מגילויי בוז כלפיו.
חותר רציונליות לא נצרך לכך.
ההבדלים בין הגישות נובעים ממקורם: גישה מסנטימנט מתכנס הזדהות קהילתית שואף לאשרור וסיפוק סנטימנט,
חתירה לרציונליות, ליברליות ושיוויון נוטה לבקרה רציונלית.
אסטרגיה: צבר ערכים ורעיונות שמהם יגזרו פעולות – טקטיקה.
נסמך על: תלוי ב.
כאשר אחד מהמשתתפים בשיח מחזק עמדה של דובר ראשי ומתאים את דברין לשלו.
שיח כולל הסכמות וחיזוקים.
עם זאת יש מי שמתאפיינים בסוג שיח כזה, בהבנה אינטואיטיבית לא מודעת שזהו מקומם במארג החברתי.
הקצאה
קונספציה:
בקרה על קונספציה התייחסות של תפישה מקדמית להיבטי מציאות עכשוויים בעייתיים, אינהרנטית;
התפישה המקדמית התבססה על היבטי מציאות שונים, מכילה השערות, הנחות ואמונות
הפרדיגמות המיישמות,
הסנטימנטים התומכים ביישום
הם נוסחה בלתי נמנעת ומועדת מופשטת לטיפול על מקרי מפני ש
צריכת
תיווך מציאות, הגברה הסרה
אירוע: תרחיש. היבט מציאות.
(התרחשות). צבר מאורעות שנתפש כאחוד בנקודת זמן מסויימת
בדיחה: הלצה, תוכן רעיוני קצר, מילולית עד כמה משפטים, שאם יתוקשר בתצורה מסויימת לתודעה אוהדת יפיק ממנה חיווי הנאה.
ישנן סוגות לבדיחותשמתואמות לבעלי טעמים שונים.
בדיחה לא מספרים פעמיים.
הלצה מצויינת מצחיקה יותר ככל שחוזרים עליה – סופחת הקשרים ומשמעויות עדכניות.
תפישת מציאות: ארגון מידע נקלט.
מכלול ההיבטים הממשיים שפרט קולט בחושיו שמעובדים תודעתית כמצע לפעולות השרדותיות, לקידום מימושי רצון ואינטרסים.
עימות: קונפליקט, פרטים שנמצאים בתפישה שפעולות לקידום מהות אחת פוגעת באחרת ושתיהן מקצות תשומות לקדם את עמדתן הנוגדת.
מאמץ: מצב של צריכת תשומות בעצימות גבוהה שחורג מהומאוסטזיס, מקטין עד לא מאפשר להקצות תשומות לתחזוק שגרה.
שוני תפישת מציאות: שיתוף מרכיבים שוני בהערכתם, פרשנותם
פרטים דומים בתפישת מרכיבי המציאות,
ונבדלים בפרשנותם לייחוס משמעותם, ערכם, ויישומם.
ככל שהטובין אצל האחר נתפש גבוה יותר בהיררכיה הסנטימנטלית, ככל שתפישת הערך לגביו גבוהה יותר ומול הבעלים נמוכה יותר כן תחושת הקנאה גוברת. פעולות מונעות קנאה, שאמורות להקטין את הפער, הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי, תוצר של מבנה אישיות: יש מי שינסה לשפר את מצבו, ויש מי שינסה למנוע ולפית את האחר. ימין מאפיין חמלה-אגרסיה: מבקש חמלה והבנה לעצמו, אגרסיה כלפי האחר. הזדהות עם מושא. פגיעה בתדמית של מושא ההזדהות כמוה כפגיעה פיזית בו.
התמדה:
היכולת להמשיך בפעולה מורכבת וארוכה על אף הקושי והפיתויים להפסיק כדי לשרת ערך גבוה יותר מעצירת אי-הנוחות. סממן אישיותי.
אם
אז
הקשר = יחס
טריגר לבדוק האם גרייה, או גרייה לפעולה במקום שהוא מופיע.
מגבלה > ריסון
end קמג
מחילה: התעלמות סולח מנזק שנגרם בכוונה:
#רצי1נל
הליך תודעתי בו
מי שגרם במודע נזק לאחר מכיר בכך ומבקש,
או
מי שנגרם לו נזק על־ידי אחר מסכים,
שהניזוק יתעלם מגרימת תוצאות נזק ממשי או רעיוני,
וכן יימנע מהתייחסות מבקרת את התנהגות גורם הנזק,
כשה'סליחה' מהווה פיצוי מלא
בשם מימוש ערך נאצל.
#רצי1נל
מצב נשאף בו אורגניזם מאוזן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, אורגניזם מקצה תשומות לשימור האיזון, במודע או אינסטינקטיבית, במטרה להימנע ממצב של איום השרדותי.
#רצי1נל
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה לבעליה
שפענחה מערך היסקים והיררכיה ביניהם,
קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
#רצי1נל
האם פענוח היסקים, היררכיה והקשרים של סוגיה –
הבנה –
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית.
♠
#רצי1נל
בעלי סנטימנט* תגובתי לגירוי רגשי, אמוני לאומני,
חשים קורבנות, מודרות ערכית ותרבותית, תודעת נחיתות,
צמא לפיצוי, לכבוד ולהכרה,
הזדהות קהילתית עם סמכות שאינה נרתעת מהפעלת כוח לקידום חזון מיסטי שלא יתממש בשל דֶמון משותף (מטופח ו) מאיים.
__________
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
#רצי1נל
צפיתי בסדרה האחת. [מדלג על הביקורת, עשו את זה קודם לפני. טוב יותר. (כמו בקונספט הגלויות*)]
אם נולדת בסבנטיז ודרומה נחשפת לקונספט גלויות; אין צלום תיירותי שיתחרה עם צבעוניות וסכריניות הגלויה. אז למה לטרוח לצלם?
ואז הגלויות נעלמו כי לא יכלו לכלול את התייר שהוא, ברוח הימים האלה, העיקר.
מעבר לשאר היבטי הסדרה התפעלתי מהממד האנושי־טייסי שנחשף, להבנתי. להמשיך לקרוא האחת. והם
צבר של לפחות שלושה רכיבים שנתפשים באופן שתודעה זרה יכולה לזהות ביחסים ביניהם היררכיה אופיינית.
#רצי1נל
התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של סובייקט המעריך.
האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא באמת אובייקטיבית.
#רצי1נל
ביקרתי חבר מאושפז במחלקה פנימית. פניתי לצוות לשאול על מצבו.
[המוטיבציה שלי – חפרן שכמותי – הייתה לסמן למי מהצוות, שיש מתעניינים באיש, מין תת־לחץ רגשי, שבנוסף לדמויות בהן הם מטפלים, גרוטאות אנושיות בהליך החלמה או גריטה, יש בריאים אסירי תודה שיהיה להם גם כדאי לרצות.]
"Old age is when you realize you have become your parents."
אינני יודע מי אמר
זיהוי בהורים תכונות שליליות שמודגמות על ידי ילדיהם.
יש לי חבר שמתלונן על היבטי אופי של אימו.
מכיר אותו דיו, ודיִי, כדי לבטוח במה שהוא מייחס לה, גם אם לא מכיר אותה דייה כדי לאשר את המאפיינים המיוחסים לה מניסיון שלי.
במצבי קיצון בהם אין לו מספיק אנרגיה לתחזק פסאדה, אני מזהה את האלמנטים שהוא מייחס לה.
נראה לי שהם מתחככים על אותם משאבים במחסור.
* אחאנא"ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מודעות.
*** דמיון – זיהוי במהות אחת מאפיינים שיש גם באחרת.
הוספת "באמת" לאמירה, מעידה על טענה, עמדה או נראטיב, מבטאים מודעות או תחושה, שאמירה סובייקטיבית, לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני שמטרתו לנסוך תקפות חסרה.
ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.
פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש מאמירה אמינות, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.
#רצי1נל
מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל לתקשר עצמונית את היותו סובייקט.
החיווי לכך הוא יכולת התקשור של המילה 'אני'.
תודה לא.א.
#רצי1נל
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על־ידה.
מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.
מה המינוח המוסבר להלן: 'תיוג מצב שבו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, לכפות, על מהות אחרת פעולה, מניעה או מצב, לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים אחרים שנשלטים על ידה. מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.'
המינוח המוסבר להלן הוא שלטון.
המונח "שלטון" מוגדר כיכולת של אדם או קבוצה לשלוט באחרים, באמצעות כוח פיזי, סמכות חוקית או השפעה חברתית.
התיאור המוסבר בפסקתך תואם את ההגדרה של שלטון, שכן הוא מתאר מצב שבו ישנה מהות אחת (ה"שולטת") שיש לה את היכולת להשפיע על מהות אחרת (ה"נתונה לשליטה").
#רצי1נל
האחריות ל'האם לשתף פעולה עם המגייס מוטלת, כמובן ותמיד, על המגוייס.'
ועם ובכל זאת…
מוכרים לך חברים או מכרות שפונים עם: 'אני מעורבת בפרוייקט…', 'האם תוכל לסייע…', 'לתרום…', בנושא שהפונים קשורים אליו, מבקשים עזרה כספית או תשומות לפרוייקט נאצל שהם מעורבים בו?
אין בטרנזקציה שהם מקדמים סחר טובין ריאלי. נטול מרכיב עסקי. המבקשים אינם בקטע שהם הנזקקים.
הנדבנים מיטיבים, עוזרים לפרוייקט גם בעצמם, רותמים את נדיבותם לפרוייקט את חבריהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מקבצי צְדָקות, מגייסי תשומות, מנדבי תרומות
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
#רצי1נל
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
#רצי1נל