הבנייה מילולית
או אימוץ חיצוני
של הכרה,
תופעות נתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך 'לימוד' הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים באופן תדיר בניסיון להפריכם.
#רצי1נל
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
#רצי1נל
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
#רצי1נל
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
#רצי1נל
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
#רצי1נל
הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.
עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
לאומנות – נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ריאליים
לספוח ערך מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.
#רצי1נל
תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.
שאלתי את Copilot AI:
הגדרה ל-מה הוא הטקסט הבא: "תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית?"
Copilot: הטקסט שתיארת מתייחס למונח "נאמן". נאמן הוא מי שבוטחים בו, והמילה הנרדפת מְהֵימָן מגיעה מן הארמית. אֲמָנָה ביסודה היא הבטחה ומכאן – ברית, הסכם וכתב התחייבות[^2^]. בהקשר הנתון, הטקסט מתייחס לתוכן שניתן להוכחה או הפרכה רציונלית, ונסמך על ידע. פרט יכול לתפוס את התוכן באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית[^1^]. כלומר, הטקסט מתייחס למילים ומשפטים שניתן לבחון באמצעות הגיון רציונלי ולהגיע למסקנות מבוססות על ידע קיים.
#רצי1נל
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבחינה של תודעה זרה.
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.
#רצי1נל
תפישת מציאות והתייחסות למשמעויותיה בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות שמשפיעות על מימוש אינטרסים או תפישת ערך אישית.
חתירה לניווט על מפת התנהלות אוניברסלית.
אין 'יושר אינטלקטואלי'.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.
יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.
יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי אין לו ביקוש.
מקושר אינסטינקטיבי להפחתת ערך אישי או בתשלום אינטרס.
#רצי1נל
מידת עצימות של גירוי שתגרום לחיווי על שינוי ממצב קודם.
#רצי1נל
