שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
#רצי1נל
שלום לך פרופ' רהט msgrah@mail.huji.ac.il,
האזנתי עתה לפודקאסט שאירח אותך ב-הצוללת של גלובס, פרק 24: כן ביבי, לא ביבי, מלפני כ- 4 שנים, 2020.
שאלת (לא באמת 
) למה האהדה בכדורגל נתונה לקבוצה ובפוליטיקה בשנים האחרונות לפרסונה.
הבעת את כמיהתך שפתרון סוגיה זו – להחזיר את האהדה למפלגה כבימי בן גוריון, יאפשר להיחלץ (אולי) או לפחות לתת מענה לחסרונות פוליטיקה פרסונלית פופוליסטית. להמשיך לקרוא אהדה פוליטיקה וספורט
הרגשה – תוצר תמצית אותנטיות של פרט מסוים;
פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.
עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג 'עובדה', הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.
#רצי1נל
בערב שבת רכבתי לארוחה משפחתית. ברוטשילד, מול הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן, התכנסה קבוצה של כמה עשרות גברים וילדים חולצות לבנות, נשים שביסים, שהתפללו בשירה ותנועה.
אני יכול להבין שיש הרואים בהתכנסות קהילתית כזו מחזה יפה עד משובב. להמשיך לקרוא החלת צביון
פעולה רעיונית או ממשית
– תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית, או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.
#רצי1נל
כדי ל'קנא' יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי 'קנאה' מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
#רצי1נל
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה'מקנא' תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
#רצי1נל
ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ'קנאה' על ידי מושא הקנאה או אחרים.
יתכן שהתיוג ידחה על ידי ה'מקנא' בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה'מקנא' – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
#רצי1נל
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעלים של ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן שמאיים על תפישת הערך העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
תודה למ. צ.
#רצי1נל
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטייה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
#רצי1נל
פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.
הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.
#רצי1נל
הנזק של עידן נתניהו לחברה הישראלית אינו (רק) ביצירת 'ביביזם'.
תופעת הביביזם היא שילוב עכשווי, מקומי־ישראלי, של המון תודעה דמוקרטית נמוכה, חש מודר, קורבני ונחות, כמֶה למנהיג פופוליסט שיהווה לו דמות הזדהות, עם נתניהו כמושא הזדהות, ככלי מאפשר את ההתכנסות ההזדהותית, מלבה ומעצים.
להמשיך לקרוא נזק הביביזם
מצב בו קיומו והתנהלותו של אובייקט אינם תלויים באובייקט אחר.
היכולת לחיות חיים ללא תלות באחרים.
לא תתכן עצמאות מוחלטת אלא יחסית נתפשת.
#רצי1נל
תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב ממשי או רעיוני בניגוד לרצונה.
הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמת הנשלט.
מושג התיוג המתאים ביותר למצב שאתה מתאר הוא שליטה. שליטה היא היכולת להפעיל כוח או השפעה על מישהו או משהו אחר. זה יכול להיות מושג פיזי או מושג רעיוני.
במקרה של המצב שאתה מתאר, מהות אחת, ה"מהות המציאותית", נתונה לשליטה של מהות אחרת, ה"מהות הרעיונית". מהות הרעיונית יכולה להחיל, לכפות, על מהות המציאותית פעולה מסוימת. מקור השליטה של מהות הרעיונית הוא בכוח בהיררכיה פיזית או בסמכות אנושית. לדוגמה, ממשלה יכולה להפעיל שליטה על אזרחיה על ידי יישום חוקים, או מורה יכול להפעיל שליטה על תלמידיו על ידי מתן ציונים.
שליטה היא מושג חשוב בחברה ובתרבות. היא מאפשרת לנו להתנהל בצורה מסודרת ומאורגנת, ועוזר לנו להבטיח שאנשים יעמדו בחוק ויעמדו במחויבויות שלהם.
הנה כמה דוגמאות נוספות לשליטה:
שליטה היא מושג מורכב שיש לו השפעה רבה על חיינו. חשוב להבין את המקור של השליטה, את הדרכים שבהן היא יכולה לשמש, ואת ההשפעות שלה עלינו.
#רצי1נל
ראית מצביעי ימין מתפכחים?
פגשת תומכי קואליציה ש'עכשיו מבינים'?
ומצד שני, כאלה בטוחים, שאם רק תינתן להם עוד פסקה אחת של קשב יצליחו להסביר, להוכיח, לשכנע ולהמיר ביביסט?
אני לא.
להבנתי זה לא עובד כך.
להמשיך לקרוא מלחמת חג תוגת תורה – מתפכחי ימין?
