תחליף לחסך/ חסר רגשי
חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.
תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.
עוצמת געגוע תלויה ב-
#רצי1נל
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- #### – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
מתן טובין, ממשי או רגשי לפרט לאחר גרימת נזק, מתוך הכרה באחריות לגרימתו.
לרוב, הטובין ניתן כחלק משיעור הנזק הנתפש.
מטרת פיצוי – סיפוק נחמה; הפחתת תחושת נזק שנגרם, למניעת השלכות של ניסיונות ספיחת טובין באופן מזיק, יקר, או כפעולת נקם.
#רצי1נל
בתחושת פער
בין תפישת ערך של אובדן, נזק, ממשי או רעיוני שנגרם,
לבין פיצוי שהתקבל,
מקננת נטיה אישיותית, אינסטינקטיבית, להפעיל הליך רציונליזציה מופרך
להתמרת נזק ממשי בהסבר, בערך רעיוני רגשי – לרוב נאצל –
כפיצוי על הנזק.
#רצי1נל
לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.
לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.
במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.
#רצי1נל
מי שמהווה את פני ההתארגנות, התוכן;
הפרסונה שבוחנים מזהים, במודע או אסוציאטיבית, עם ההתארגנות.
לרוב: המנהיג, דומיננט, הפעילות.
קנבס
הפרטים שמהווים את מצע ההתארגנות, משלימי התמונה עליו מונח התוכן;
אלה דמויות תחליפיות. חשיבותן בנוכחותן, במיצוק ההתארגנות, מוסיפות לארגון חוסן וצבע, ועם זאת הכרחיות לתפקודו כמאסה, העדר אחת לא משפיעה על המשך קיום הפורום.
מסמר
מי שקיום ההתארגנות תלוי בו, עליו;
המתכלל, עוסק בקיום, שימור תפקוד ההתארגנות. בהעדרו, אם תפקודו לא יתוחזק על־ידי חלופה לו, ההתארגנות תתאיין.
♠ מי שמהווה תמונה – פנים – מזוהה עם הקהילה,
♣ מי שמהווים רקע, קנבס, כמשלימי התמונה עליו מונח התוכן,
♥ מי שעליו ההתארגנות מונחת –המסמר בקיר.
#רצי1נל
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל
ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.
#רצי1נל
בשונה מטרנזקציה מסחרית בה משוחלף טובין שווה ערך,
בהכרת תודה, המרכיב הניתן שונה במהותו– (לרוב) רעיוני, ומיוחס לו ערך כלכלי פחות, ו נתפש רב.
השוני ופער הערכים בין הערך הנתפש הניתן למתקבל
מכיל פוטנציאל פרשנות בעייתי בהערכת הערך הניתן והמתקבל ועלול לתייג את השחלוף כפטרונות או כניצול.
#רצי1נל
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.
#רצי1נל
|
תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
#רצי1נל
(בהנחה ש) יש שלושה נושאי שיח עיקריים, שכלל הנושאים הם מקרים פרטיים שלהם:
זה (גם) סדר העניין שיש לי בנושאי שיח אלה.
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
#רצי1נל