בקצת – מתמלל את עצמי לדעת. בהרחבה: https://dickmann.co.il/main
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
במסגרת שמונה הביטויים – טיירי וידר אמר שאני נוקט ב 8 ביטויים שחוזרים על עצמם – יש לי אחד שבסופו סימן שאלה: מתנשא*?
* התנשאות: חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
בעוד תיוג 'התנשאות' על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
חיווי 'מתנשא עלי' מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
בדרכי למשרד, כשאני רכוב, עצרתי ברמזור ברמזור אדום בז'בוטינסקי המאובק והמפוייח ברמת גן. לימיני התגלגל קטנוע מהסוג, איך לומר, בת זוגי וילדיי לא רוכבים על כאלה.
הרוכב, שמנמן עם חזות סלבית, מדי צה"ל דרגת סמל – נראה לי יותר מבוגר מכדי להיות סמל בשרות חובה, דחוס בקסדתו מדבר באמצעות המיקרופון קסדה. להמשיך לקרוא מינורי בסתם
לאחר כחודש צום – אני מתבייש לחשוף למה – תוצרי זקנה. אל תגיעו לגילי, עצרו קודם – של רכיבת אופניים (– האופניים הן הכלי המקדים את רכיבתי לאופנוע, משנעות אותי אליו) – בדרכי ל vesperr, החביב על ישבן בתי קפה שאני, כשאני במוד קונפיגורציית עם מחשב, שם, כלומר כאן, במקום לייצר תוצרי עבודה בלתי כדאיים, להשפריץ טקסטים לא מובנים ובלתי קריאים, או סתם להעיק, להנעתי, על חפים לא אשמים, אני מפצ'פץ' חוויות לא חשובות, אני חוגג את התאוששותי במעבר בחיקר (אם אדבר לרגע בעגת דניאל פאר הנערץ) הבימה.
נראה שלא ניתן לחדש רבות על טרגדיה כְּזו שנחוותה על ידי מי ששמו קץ לחייהם ולסובביהם.
עם זאת, כן ניתן לדבר על כך, לשתף במחשבות, כאמצעי התמודדות.
האתגר בטראומה של שימת קץ לחיים של דמויות קרובות, הוא להישאר 'בחיים', למזער את הקוועץ' האישיותי שמהלומה כְּזו מותירה. להישאר בחיים עבור עצמנו ועבור סביבתנו הקרובה.
ברור. להמשיך לקרוא קרוב ששם קץ לחייו – שיתוף במחשבות
מזה למעלה משלוש שנים, מדי שבוע כרוטינה, שי יוצאת עם שאול, מהמוסד לבית הקפה הקרוב; 'לימונדה גדולה עם תוספת סוכר, פרוסת עוגת שוקולד – "הכי גדולה שיש לך" ומילקשייק ריבת חלב עם תוספת קצפת'. עכשיו אין לו תקציב לקפה. 'החונכת שלי', בן גילי קורא לה. kpbh שלוש שנים היא נקשv, עצמונית, על דלת המוסד, "באתי להתנדב" אמרה, ואחרי שניסתה להשמיע מוזיקה לקבוצה הצמידו לה את הדמות הפחות אהודה מאלה שמתקשרות.
הערכת דקות קריאה: < 1שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי 'דעות' במרחב פרט-חברה-ריבון, להלן פוליטיקה, הן ביטוי להעדפה ערכית של מימוש סנטימנט. לכן אין בהן 'נכון' או 'לא נכון'.
אני צורך פודקסטים. בין שעה לשעתיים ביום. צריך שילמדו אותי משהו, לאו דווקא אקטואליה או חוויות.
עושים היסטוריה היא הטובה (לי) ביותר, ובה, עושים היסטוריה, תנ"ך, התשובה, פוליטיקה, משפט, מינהר, חשבון, כשבגרוש היה חור, אבא של יונתו והבן שלו. להמשיך לקרוא שעה היסטורית
קונסרבטיביות – אינסטינקט מושרש, מנורמל ומועצם על־ידי קהילה תומכת משמרת התכנסות הזדהותית, מסורת וציביון. פרוגרסיביות – חתירה לרציונליות, ניתוץ פרדיגמות אמוניות, חופש ושיוויון זכויות פרטים – השפעת בית הגידול, מתומלל ונתמך בהשכלה.
נפגע(ים) ומודר(ים) שואף(ים) לשיוויון,
לעצמם, בהשוואה לבעלי זכויות.
כל פרט שואף להסיר איסורים והגבלות מעצמו. שתינתן לו האפשרות, הזכות, להכריע האם לממש רצון.
לעצמו, מול החברה. [את איסורים וולונטריים, להחיל על עצמו.] להמשיך לקרוא חתירה לשיוויון אישי, חברתי
בערבי שישי וחג משפחת אמא-אבא-בן-בת יושבים לארוחת חג. שָנים. התמצקה דינמיקה אופיינית. כשהבת או הבן בעיסוקיהם האחרים נפגשים בשלושה. ערך ודינמיקה שונה לכל הרכב.
ביום שישי מסוים כשההורים נותרו בגפם, הוזמן בן־אח מתוק ל- 8:30.
