אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשה תתממש המבקש ינקוט בפעולה ממשית משמעותית כתגמול למיסטיקה שאפשרה.
יישום נדר מבטא
♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן זמין לנודר
♥ ו–חתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.
#רצי1נל
אחרית האדם נקבעת על־פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על־פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.
מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.
#רצי1נל
אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.
פעולות פרט קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
מעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על־פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, של כוח עליון מארגן.
על־פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.
קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הינדיות נטולות אל.
#רצי1נל
פרק 3, סידורציה מוטורית; אין לו שתי חוליות
פגשתי את אנדי ב'לובי' – כך הוא קורא לחצר בה מחנים קטנועים – של המלון. עוד לפני יציאתנו לסיבוב ב-פאי אנדי רצה לצפות באיגרוף תאילנדי. אין לי עניין בזה. מה עוד שאנחנו בשש וחצי והמכות מתחילות בתשע ורבע. כמי שאין לו שתי חוליות מחוברות יחד, אני הולך על זה.
200 קילו רכבנו על 110 סמ"ק של קטנוע. 70 ש"ח לכרטיסים רחוקים 110 לקרובים. רכשנו ת'זולים. אנדי רצה לאכול. הוא מנסה הכל. נזכרתי ובפרובינציאליותי הצעתי שיש חומוס 300 פיט מאיתנו, אם הוא יודע מה זה. ינסה. במסעדה הציע שהוא ירכוש הארלי'ס במצב מצויין ואני אמכור אותם בישראל. אכל, אמר שהיה לו טעים, ניגב את הצלחת עם פיתה בידו. לא נגעתי, עדיין הייתי מפוצץ מהאוכל התאילנדי.
בהיכל החבטות ליידי בוי הושיבה אותנו במתחם הזול, בין חמישה מטר לשמונה מטר מהזירה. בהמשך עברנו למתחם היקר. המילה 'עולֶב', אפעס, לא כל כך מתאימה, אבל עצוב. מיוזע. מטונף. שמונה קרבות, כולל קרב בנות. נראה כאילו המכות לא כואבות. משער שאם הייתי חוטף אחת הייתי מתייפח עד היום. במהלך הקרבות, אולי מחוסר העניין, ובעיקר הוא מחוסר אונים טכנולוגי שלו, הזמנתי לאנדי כרטיס אוטובוס למחר לבנגקוק.
אנדי שאל אם התאמנו בבית ספר בהאבקות. הוא אהב את 'היווני-רומי'.
'איך מסכם', שאלתי. 'חובבני' ענה 'ואתה?' 'אני לא מוטה לזה, פעם ראשונה ואחרונה'.
בחצות ב'לובי', כשאתם בהפגנות, קבענו שבתשע בבוקר נרכב לטרמינל, עשרים דקות נסיעה. במהלכה הודה לי על שלוקח אותו. 'ליסן אנדי' סחתי למאזין השבוי שישוב מאחורי, איטס רילי נוט א ביג דיל, שנית, הוספתי, איט איז רילי מיי פלז'ר. שלישית, אני לא אדיש לעובדה דת יו טוק קייר אוף מי וון איי ווז אין טראבל. כולל שחזרת איתי מפאי ושהחלפת איתי קטנועים. אני לא לוקח את זה פור גראנטד.
אנדי אמר שאני מחזיר לו קינדנס.
לא, התעקשתי. אני לא מחזיר. הוא עשה דבר גדול מדיי, מבחינתי, מכדי שהבאֲתו לטרמינל תיחשב כשקולה ל-מה שעשה למעני. אני מביא אותו לשדה כי אני יכול, נו האסל, וזו גם אופורטיוניטי להביע אפרישיאשן להתנהלותו הנדיבה כלפיי.
הגענו לטרמינל, אז הוספתי, שמכיוון שהוא היה מוטרד מרכש הכרטיס הווירטואלי שנעשה מהטלפון שלי – 'איי פריפר און פייפר' אמר – זו אפשרות לוודא שהכל תקין ולתקן אם לא. הכל היה תקין. נפרדנו בחום והוא עלה לקומה השניה של האוטובוס.
הגעתי לקפה שלי. רואה כ-בן גילי עם מעיל אופנועים בשיח עם תיירת שיושבת על השוחן שלי(!) – היכן שנוח לי לחשמל את המחשב.
'על מה אתה רוכב, שאלתי כשהיא הלכה, על 'Honda CB500' ענה. אירי, קשה לי להבין לו ת'מבטא. משער שאצלי קשה לו להבין את התוכן המסורבל, את הטריבל אינגליש שלי ו-את המבטא. אז חייו לעומת שלי קשים אף יותר.
'מה אתה עושה בחיים', שאלתי.
'מורה למדעים ולמדעי מחשב.'
'אוה, אז אתה מהחכמים.'
'לא, אני כבר שוכח דברים.' החזיר.
אתה שוכח דברים שידעת, אני שוכח דברים שלא ידעתי'.
'טוב אז לך יש עתיד נפלא אחריך.'
ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד מתגמל ערך נשגב.
טעינת היבטי גורל, מיסטיקה, מעצימים עיסוק למשמעותי, נשגב, נאצל, על־ידי הסביבה ו-הפרט על עצמו.
__________
#רצי1נל
מהות ממשית או רעיונית ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי, רצויה להשגה.
בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל'יעד' מחווה על התקדמות נשאפת לעבר 'מטרה' רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.
#רצי1נל
יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית/לאומנית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.
תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
__________
#רצי1נל
כשפרט מעלה מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת 'צורך', ו–ניתן הסבר כ'אינסטינקט בלתי נשלט' המתעלם מבקרה רציונלית.
♠ אי־מימוש 'צורך' – מונע חיים.
♣ אי־מימוש 'רצון', 'סנטימנט' – גם אם הועלו ורבלית לרמת 'צורך' – (רק) מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.
מימוש רצונות או סנטימנטים אינם צרכים קיומיים אלא התניות.
#רצי1נל
מוכנות תודעתית להקצות משאבים למימוש גירוי.
מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.
העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.
#רצי1נל
פרק 3, סידורציה מוטורית; אין לו שתי חוליות
בבוקר שבת, כשנפגשנו אנדי חיווה שהיה לו כייף אתמול. כמסוכם, לקחתי את קטנועו והגעתי לקפה ZOHNG המעולה שאיתרתי כבר ביומי הראשון בצ'יאנג מאי. אני פותח בו כל יום. גרפיקה אנושית מרצדת. דמויות סמי אנונימיות, כלומר כבר מכיר כמה, אך לא נופלים צווארונות. 'בן בית' יהיה פתטי לומר, 'אב בית' – לא נכון, אז אני על תקן סבתאת הבית. השילוב של מיקום, תפאורה, מזון וקפה והכי חשוב – היושבים בו. בכל מקום בעולם כזה מקום מתאים לי.
מקור הטיות פרטים לתפישות פוליטיות.
נכתב כהתייחסות לטקסט של ד"ר יצחק בנימיני, בסוף הפוסט.
אין דבר כזה 'דעה' פוליטית.
ישנן עמדות פוליטיות.
עמדה פוליטי מתנסחת לאור צבר סנטימנטים מוטמעים מקדמית איתם פרסונה ניגשת למצב.
בהנחיית סנטימנטים אלה, פרסונה בוררת רציונלית את הכלים להתייחסות ולקידום המצב לטובתה הנתפשת.
ישנן שתי תפישות בסוגיות פרט–חברה–ריבון. ימין ושמאל.
פרסונות נוטות לתפישות אלה על פי צבר הסנטימנטים המקדמי שלהן.
אין תנועה בין התפישות, ומעט בתוכן.
יש חתירה של פרסונות לרווחתן וחירותן האישית.
לכן רוב האנשים שמרנים, והאנושות מתקדמת, משילה סממני ציביון ושרירות.
♠ לרפרף עד התחתית כדי לחזות בעומק היומרה, במה ה(מדובר) נכתב.
♣ להימנע מקריאה;
בהיכרותי הן את הטקסט והן ת'כותב – ברי, שדבר טוב לא יצא לך ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא בריאות לצאצאייך.
לו אני במקומך, הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה החביבה עליך – מה היא באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מבין שקריאת טקסטים שלי מהווה תענוג מפוקפק פינת ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן. והתבנית. אני לא הייתי שובר ראשי בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לתרעלת תודעתית.
אם החלטת להסתכן ולקרוא, אמליץ:
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מעבר ל- ## – טיוטה.
נראה שזה העתיד. נישא בפי כל.
לשם הולכים מנועי החיפוש; כהתפתחות אבולוציונית:
בעידן הראשוני – Lycos, וה- Alta Vista למיניהם בתשעימים, הצגת אתרים בהתאם לשכיחות המילה המוקלדת ממכלול אתרים שנסרקו ואונדקסו מראש.
Google כמובילה, בינג ועוד, החלו מהחלפת המילניום להציג אתרים מאונדקסים מראש לפי רלוונטיותם למילות החיפוש, בהמשך לצילומים, תוך מתן משקל לפרופיל המחפש, מיקומו הגאוגרפי, ולתקפות המענה הנשענת על 'חכמת ההמונים'.
כעת מתחיל עידן חיפוש במאגרי מידע תשובה מנוסחת דיגיטלית לשאלה ספציפית, וזאת על פי מילה עוקבת למילה.
יש להניח שחברות אחרות ישיקו את המענה שלהם לאתגר, וגוגל תעשה זאת אחרי ש- mile stone שנקבע כמאיים על הכנסות יושג.
בצד שיפור האיכות [הַקִרְבָה לכוונה] של התשובות תעלה,
הקונספט של תשובה יחידה סמכותנית היא המשך מגמת התמוססות הביזור, הדמוקרטיה, וכמיהה לסמכותנות מתגברת.
ניתן להאשים אותי בשמרנות בומרית ריאקציונרית.
הואשמתי כבר בהאשמות חמורות מזו.
אני מתנגד, מתונות, ל- VAR; נראה לי משפיע מדיי על המשחק ביותר מדי היבטים, כדורגל הוא משחק אנלוגי, לטעמי, טעויות שיפוט הן חלק מהריגוש וההנאה מהמשחק.
אני כמובן מעדיף תשובה ראשונה מעולה לשלאלה שנשאלה, ומשער שמחיר הייעול הוא גם חיזוק הנטייה לסמכותנות.
ואולי אני דומה לאמי, שכשרכשו לי את המחשבון ב- 1976 הזהירה מהתנוונות ואיבוד היכולת לחשב.
במקור נכתב ב- 2013.
היה לי שכן, סופר פורה, בלתי מוקר ולא מוכר, באותה מידה.
היה נוסע לטוסקנה. לכתוב.
הרגיש שם הכי טוב.
לי הכי נוח בבתי קפה;
עד לקורונה הכי באלקלעי (בהמשך ב- vesperr או בתולעת),
והכי נוח בעולם בקאו סאן רוד, בנגקוק, תאילנד.
הלצות לא מבארים, ובדיחות לא מסבירים.
שזה כמובן פתיח להסבר… להמשיך לקרוא מה חוטפים על פחות מזה?
במסגרת שמונה הביטויים – טיירי וידר אמר שאני נוקט ב 8 ביטויים שחוזרים על עצמם – יש לי אחד שבסופו סימן שאלה: מתנשא*?
* התנשאות: חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
בעוד תיוג 'התנשאות' על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
חיווי 'מתנשא עלי' מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
התנשאות, ואף יותר – התנחתות, הן מאפייני אישיות.
בדרכי למשרד, כשאני רכוב, עצרתי ברמזור ברמזור אדום בז'בוטינסקי המאובק והמפוייח ברמת גן.
לימיני התגלגל קטנוע מהסוג, איך לומר, בת זוגי וילדיי לא רוכבים על כאלה.
הרוכב, שמנמן עם חזות סלבית, מדי צה"ל דרגת סמל – נראה לי יותר מבוגר מכדי להיות סמל בשרות חובה, דחוס בקסדתו מדבר באמצעות המיקרופון קסדה. להמשיך לקרוא מינורי בסתם
הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂
לאחר כחודש צום – אני מתבייש לחשוף למה – תוצרי זקנה. אל תגיעו לגילי, עצרו קודם – של רכיבת אופניים (– האופניים הן הכלי המקדים את רכיבתי לאופנוע, משנעות אותי אליו) – בדרכי ל vesperr, החביב על ישבן בתי קפה שאני, כשאני במוד קונפיגורציית עם מחשב, שם, כלומר כאן, במקום לייצר תוצרי עבודה בלתי כדאיים, להשפריץ טקסטים לא מובנים ובלתי קריאים, או סתם להעיק, להנעתי, על חפים לא אשמים, אני מפצ'פץ' חוויות לא חשובות, אני חוגג את התאוששותי במעבר בחיקר (אם אדבר לרגע בעגת דניאל פאר הנערץ) הבימה.
