ויתור על רציונל למען סיפוק רגשי
סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש אידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.
ויתור אישי בהווה על:
סבירות, עצמאות, רצון, חופש, שיוויון, משאבים ונוחות.
#רצי1נל
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.
צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה.
תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.
מוכנות להקצאת משאבים מבחירה (לא מכורח).
#רצי1נל
בשל אצילות התיוג 'חברות' יש נטייה לשוות נופך של חברות ליחסים משמעותיים עם מחוייבות קיומית כבני משפחה: בני־זוג, הורים–ילדים, אחים.
יחסים כְּאלה אינם חברות;
מרכיב הבחירה החופשית, בהיותם ובחדלונם, מושפע מממשקי קיום.
מהותם חורגת ממותרות של עניין או תחזוקת תפישת ערך.
#רצי1נל
בשל אצילות התיוג קיימת נטייה להעצמת יחסי עניין, אהדה או 'זה עתה הכרנו', כ'חברות'.
הביטוי מהווה פרקטיקה תקשורתית מלבה, חיווי חיבה, אולי הבעת פוטנציאל ותקווה ל'חברות'.
בפועל זו אינה חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.
#רצי1נל
חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.
יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.
#רצי1נל
תוצר 'חברות' הוא רעיוני – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.
אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.
אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.
#רצי1נל
מהות רעיונית או ממשית
של ריבוי אלמנטים
שהבנת הקשרים ביניהם,
הטיפול וההכוונה של השפעתם על המציאות,
מצריך מיומנות יחסית בשימוש תשומות תודעתיות רבות, נדירות, יקרות, במחסור.
#רצי1נל
(לרוב) פרטים ממעמדות חברתיים שחשים מודרות, קיפוח ונחיתות, הם בעלי העניין לשנות סדר חברתי קיים.
שאיפתם לשפר את מצבם, לצמצם פערים, להשוות נגישות לחופש וטובין חברתי־כלכלי ביחס לזכויות ולפריבילגיות ממעמדות גבוהים מהם.
#רצי1נל
השאלה חשובה מהאין תשובה.
השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.
אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.
#רצי1נל
בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.
היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.
#רצי1נל
פרט שואף לנסוך ערך ומשמעותיות חיובית למעשיו,
כאינסטינקט ובמודעות מכוונת, כדי:
♠ למטב הקצאת משאבים להשגת מטרותיו,
♣ לתחזק ולהעצים תחושת ערך.
מתבקש שפרט ייחס לפעולותיו הוולונטריות ערכיות יתר, השפעה ומשמעות חיובית.
#רצי1נל
בחתירת פרט למשמעות מתבקש ומובן שבבחינת פעולותיו שלו לאחור ייחס להם השפעה וחיוביות יתר בהשוואה לייחוס של אחרים לאותן פעולות.
הנזק לפרט:
♠ עיקרי – תפישת מציאות שגויה,
♣ אגבי – פתטיות.
#רצי1נל
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר, שיתנהג כמוני.
#רצי1נל