ה- gaydar שלי לא משהו. ה- BBדאר שלי ממעט לפספס.
בחודשים האחרונים, בימי שישי אחר הצהריים – 'השעות הקסומות' אני קורא לTיים Sלוט הנפלא הזה – אני משחית תשומות (זולות, יש להודות) עם עוד כתריסר וחצי כורזים, קוראים, ופועים, מול בית הנשיא בצהלה, שימשוך את חוטמו מסוגיית חנינת נתניהו. [ועוד יש מי שרואים בהפגנות אקט חברתי או רוטינה. (לך תסביר שסוציופת כאוטי שאני, העדפותיי החברתיות שונות, ואם הייתי יודע לתחזק רוטינות הייתי בכלל במקום אחר.)]
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
שאיפה* רעיונית להתייחס לפרטים כשווים לפי חוקים או נורמות חברתיות,
במצבים שעלולים להניב לפרט תחושת פגיעה רעיונית רגשית או כלכלית, לעצמו או לאחרים,
במטרה למנוע או למזער פגיעה בהם ומתוך כך שימור התנהלות חברה נאצלת.
* שאיפה: חתירה להתייחסות הוגנת אנונימית לא תיתכן בפועל.
לכן 'צדק' מוחלט הוא בבחינת ציפייה לא ממומשת, קיים במניפולטורים ובמאמינים גם אם הדירו אל מדתם.
#רצי1נל
ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר ממעט לפספס.
בימי שישי אחר הצהריים, עם עוד כשני תריסרי חטיארים פתטיים, אני מתייצב כ- 100 מטר מערבית לביתו של יצחק הרצוג. לא חבר שלי ולא בוז'י. כורזים לשכניו מה דעתנו על התחנחנויותיו לניסיונות לחנון נאשם בפלילים, טרום מיצוי משפט.
למה לשכנים? ביתו ריק, הרצוג דר במשכן הנשיא בירושלים.
ה- gaydar שלי לא משהו. הBBדאר ממעט לפספס.
את אהרון אני מכיר עוד מניו יורק. התחתן עם חברה. טסנו יחד. הרבה. במטוס שלו. מהותו בהרחבה: פרנסה–חריצות ו-טיסה–חשש. בתמצות – פרנסה וטיסה.
יכול לפרט עוד כמה הבחנות ותובנות. מכיוון שאני נתפש כמשמיץ כשבפועל אוהב אותו – אמנע. להמשיך לקרוא BBדאר – התפכחות
מהות רעיונית או ממשית, נתפשת, כתוצאה של קשרים סיבתיים, פעולות או תהליכים בין מהויות אחרות, ומהווה מהות עצמאית, ו–לעיתים אף אינה תלויה בתהליך המקדמי.
#רצי1נל
בעודי בורר בננות בחנות ירקות בשכונת שפירא, שמעתי קריאה, בקול נשי.
לצערי,
♠ שמיעתי כבר לא משהו,
♣ לא הצלחתי לפענח את הטקסט,
♥ ניסיוני בהפגנות רחוב מאפשר לי לזהות את הטון: מהסרעפת, קורבני, מוחה, מכמיר.
אם אני הצלחתי גם אתם יכולים/ הכול אפשרי.
עדות מצטנעת – צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית – על הישג בחסר משאבים.
אמורה לנסוך בשומעים עידוד,
סופחת הכרה מאחרים ו–תחושת ערך באומר על הישגו.
הצלחה בביצוע פעולה במאמץ רב מעידה על העושה – יכולת כינוס מגוון משאבים במחסור להשגת מטרה.
אולי, לא בהכרח, על התכנות ריכוז מאמץ דומה עתידי להשגת מטרה אחרת.
אינה מנבאת הצלחת אחרים.
אולי השראה, מוטיבציה.
אותו משפט יכול להיות פניה פאסיב אגרסיב.
במקרה כזה, זו אינה עדות מצטנעת, אלא תביעה לפעולה של אחר תוך ייחוס לו יכולות ביצוע גדולות משל הגוער.
__________
תודה לא.ע. ולע.ס. על הארת עיניי הסומות.
#רצי1נל
__________
#רצי1נל
עיסוק בנצח נתפש כנשגב,
העוסקים בכך סופחים ערך מהקהילה, מהווים כר ל-;
#רצי1נל
שימוש ב'נצח' רווֶח כמניפולציה רגשית, ממוסדת ואישית על פרטים מאותגרים רציונלית
במסרים רגשיים שמקדמים רעיונות שנתפשים א-פריורית כנשגבים
כ– השתייכות ולכידות קהילתית; שימור תודעתי של רעיון או של פרט.
#רצי1נל
עיסוק בהיבטים ובמשמעויות זמן בשאלות נצחיות 
–
♠ איך, ממה הכל החל, מה היה לפני?
♣ האם ואיך יסתיים?
♥ אם אין דבר ללא סוף, מה יש אחרי האלמנט האחרון?
תיאולוגית: אל, קיומו והבטחות מעבר לזמן.
מדעית: שלילה, חקירה.
#רצי1נל
מחילה: התעלמות סולח מנזק שנגרם בכוונה:
#רצי1נל
