שימור תשתית, שינוי אישי
אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.
#רצי1נל
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
#רצי1נל
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
#רצי1נל
פגוש פוגייש פגשתי (גם) כאלה שרואים בהשתתפותם בנפנופי דגל במחאות כ'לוחמי חופש, חירות, דמוקרטיה.'
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.
#רצי1נל
בשיח העכשווי מתרבים הגורסים שאין יותר 'ימין, שמאל'.
פוליטיקה היא מרחב הסוגיות של פרט–חברה–ריבון.
[הגדרה חדשה? ר' ויקפדיה. (בעצם אני שתלתי את ההגדרה בשורה הראשונה של ההגדרה.)]
אם אזרח יישאל, גם כשאינו מעורה בפוליטיקה, לגבי התייחסותו לסוגיות מסויימות יביע תפישה נחרצת לכאן או לכאן; האם בעד עונש מוות לרוצחים, האם בעד חופש הפרט, האם בעד תחבורה ציבורית בשבת – לכל יש עמדה בנושא. להמשיך לקרוא אין יותר ימין שמאל?
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
#רצי1נל
בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.
מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה. להמשיך לקרוא דמוקרטצ'ק
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
#רצי1נל
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/SFQWD3JSFtVcAbmdoxZLF
#רצי1נל
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
__________
הטקסט שציינת מתאר את המושג "אובייקטיביזציה" (Objectification) או "החפצה" (במובנה הפילוסופי החיובי), וליתר דיוק – את המהות של "יצירה" או "מימוש".
הניסוח הזה ייחודי מפני שהוא מגדיר לא רק את העשייה עצמה, אלא את המעבר של רעיון מהמרחב הסובייקטיבי (בתוך הראש) למרחב האובייקטיבי (בעולם).
להלן ניתוח של מרכיבי ההגדרה לפי הגישה המושגית האוניברסלית:
1. "תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות"
זהו שלב התכנון והטרנספורמציה. רעיון גולמי הוא לרוב מופשט ואינו כפוף לחוקי הפיזיקה או הלוגיקה של המציאות. התהליך המתואר כאן הוא הגישור על הפער בין ה"רצוי" ל"מצוי", תוך התחשבות במגבלות הכלים, החומר והזמן.
2. "במטרה לממש תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה"
כאן מודגש אלמנט הפונקציונליות והטלאולוגיה (תורת התכליתיות). הפעולה אינה אקראית; היא נובעת מכוונה (Intentionality) ומכוונת ליעד ספציפי שאמור לייצר ערך או שינוי מוגדר.
3. "באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה"
זהו החלק הקריטי והמתוחכם ביותר בטקסט. הוא קובע שתהליך המימוש מסתיים רק כאשר התוצר הופך לחיצוני לאדם.
כל עוד הרעיון בראשך, הוא שייך לך בלבד.
ברגע שהוא קיים במציאות באופן ש"תודעה זרה" (אדם אחר) יכולה להבחין בו, להבין אותו או להשתמש בו, הוא הפך לישות עצמאית בעולם.
מושגים חופפים בעולמות תוכן שונים:
בפילוסופיה (הגלו ופנומנולוגיה): היכולת של הרוח "להוציא את עצמה אל הפועל" ולהפוך לאובייקט בעולם.
בעולם העיצוב וההנדסה: מעבר מ"קונספט" ל"פרוטוטיפ" או מוצר סופי.
בתקשורת: "קידוד" (Encoding) של מחשבה לסימנים מוסכמים שמישהו אחר יכול "לפענח" (Decoding).
לסיכום: הטקסט מתאר את התהליך שבו מחשבה הופכת לעובדה, תוך דגש על כך שהמדד הסופי למימוש הוא היכולת של האחר להכיר בקיומו של התוצר.
#רצי1נל
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
#רצי1נל
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתויגים כלקויות ב
🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.
#רצי1נל
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
#רצי1נל
כולל, וגם בקוריאה הצפונית. בתנ"ך עלו על כך אטיולוגית.
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
#רצי1נל