קטגוריה: ים התובנות

ארבעה

ישראל מ- 2023 ואילך נתונה בארבעה משברים עיקריים:

משבר בטחוני

טבח שבעה באוקטובר 2023, המלחמה לאחריו, ההסלמה בצפון גבו ועדיין מחיר כבד בנפש, בשכול, בתחושת ביטחון אזרחי, ובמשמעויות של הצבא, פיקוד, רשויות בטחוניות התארגנות בטחונית והצטיידות מחדש.

נקודת הקלה: כל אזרחי ישראל נמצאים באותו צד מתרס של המשבר.

משבר כלכלי

הרפורמה המשפטית היוותה פתיח מרחיק פעילות והשקעות, ובהמשך הוצאות מימון כבדות של המלחמה שהולכות ומחריפות.

הדיווחים על עזיבה וכוונת עזיבה של אזרחים מעצימות את המשבר.

משבר כלכלי משפיע באופן שונה על פרטים, כאשר רוב האזרחים סובלים ממנו, למיעוט זניח מהווה נקודת זינוק.

משבר חברתי

השסע האזרחי בין מגזרים על רקע, אמוני, לאומני, הרפורמה המשפטית, עדתי, סוגיית החטופים, תמיכה בממשל מעמיק, שהיה קיים הולך ומעמיק בשל ריבוי החזיתות שבא בהן לידי ביטוי.

משבר חוקתי

המשבר החבוי, ובעצם הכבד מכול: בין רשות מבצעת שבפועל כוללת גם את המחוקקת לבין הרשות השופטת.

עוצמת השברים וריפויים

בטחוני

משבר בטחוני ניתן לפתרון יחסית בקלות ובמהירות. בכוונה, החלטה, בהסדר.

כלכלי

משבר כלכלי מורכב יותר לפתרון בשל היותו תלוי בפרמטרים חיצוניים שאין עליהם שליטה.

חברתי

סוגיות אלה מפוררות את החברה לתתי מגזרים ומעמיקות את השברים, שכן אלה סוגיות ערכיות שאין להן פתרונות, אלא בהתעלמות עד להתפרצות.

חוקתי

זהו משבר שסופח הכי פחות תשומות לב. שקוף. אמורפי. לא נוגע מיידית באף אחד.

הבעיה במשבר שהוא 'לא כוחות', ולא ניתן לפתרון.

לא כוחות כי לבית משפט אין כוח אלא בתמיכת הרשות המבצעת ובגיבוי הרשות המחוקקת.

כששתי הרשויות רואות ברשות השופטת שעליה להיות כפופה להן – אין לרשות השופטת אמצעי התגוננות, לא מבצעיים ולא חוקיים.

אין פתרון
המשבר משפיע על מבנה המדינה, נוגע בכלל האזרחים, אם כי לא תמיד מודעים לכך.
שפיץ המחלוקת לא מותיר מקום לתמרון ולפשרה, ומחלק את מי שמצדד בהעצמת כוח והמשך שלטון הממשל לבין מי שמעדיף בקרה, איזונים ובלמים עליו.