בחינת
🔸 פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸סדר ויחסי המרכיבים
🔸אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף.
ניסוח פעולות
בידיעה שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו, בוודאות או במלואם, את הפערים:
🔸 ישום פעולות
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולות
🔸 שינוי בהתאם.
♾ וחזרה על התהליך.
#רצי1נל
אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.
פרטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות, עצימות, ואופי המצבים בהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.
#רצי1נל
מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[–עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.
#רצי1נל
התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת האינטרסים ערכיו והסנטימנטים של פרט.
יש לפרט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות אינטרסים, רגשיות ותפישות ערכיות.
#רצי1נל
תפישת תודעה שקולטת מידע באמצעות חושים,
שניתנת גם היא לתפישה באמצעות חושי תודעה זרה.
תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם בהינתן תנאים דומים תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת.
__________
#רצי1נל
פרט, בן אנוש, עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.
סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים,
ולסובייקטים אחרים כ-אובייקטים סובייקטיבים.
אני סובייקט.
את, אתה, היא, הוא, הן והם סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.
אין, פיקציה
♠ סובייקט ללא אובייקט שנושא אותו,
♣ סובייקט משותף – תודעה קיבוצית.
#רצי1נל
מוכנות תודעתית רגשית, מבחירה, לא מכורח,
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים
למימוש נושא מוחשי או רעיוני.
♠ רצון; הפשטה רעיונית.
♣ הגשמתו מסבה שמחה, אי־הגשמה – תסכול.
♥ רצייה אינה מחייבת הגשמה.
מדרג מימוש רצונות, ברירה בין רצונות נוגדים, הקצאת משאבים לממשם, מהווים טביעת אצבע תודעתית של פרט.
#רצי1נל
ייחוס למהות מסוימת – ממשית, כלכלית, רעיונית, או אנרגטית,
כמות (רעיונית או מדידה) נתפשת תודעתית, בהשוואה לאחרת.
תודעה מקצה משאבים להתייחסות לסוגיה נדונה בהתאם לערכה הנתפש.
#רצי1נל
תודעה שאינה בתקשורת ישירה עם תודעה אחרת.
'תודעה זרה' מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.
#רצי1נל
חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה
למטרת יישום מוכוון תוצאה.
תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי שאמור להיטיב עם הנגישים אליו.
#רצי1נל
סטלה כבר לא משהו. לא כל כך בעניינים, והעניינים גם הם לא משהו.
בבקרים איריס מתווכת לי את צרכיה. של סטלה. אם ב- 6 בבוקר רק השתינה סביב 9 תחרבן. בבית. אותי זה מבאס – לא הלכלוך ההזדהות שלי עם סבל ההתאפקות. אז אני מוריד אותה שוב לפני, בנוסף על סיבוב הצהריים. להמשיך לקרוא מינורי בבעלי חיים
תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים היררכית
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות עצמונית.
#רצי1נל
אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי המתקהה.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
אני מצייץ, פועה, בידיעה שמְתֵי מעט אחרים בעניין.
עיקר המאמץ התשומתי, בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח – בערך (רוב) שעות עירותי.
ההשקעה בהצגת התכנים, יחסית, פעוטה.
תכלית הלקסיקון:
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
#רצי1נל
תודעתי היא מהות קיומי וההתממשקות שלי עם היתר, עם מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.
אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר החשוב ביותר לך, לה, לו…
זהו בסיס השיוויון הבינאישי.
השאר והיתר – ישומי חיים.
לא 'חמלה מוסרית', ולא ציווי אל לברואיו.
#רצי1נל
עברתי בקפה עכשווי בדרום־מערב העיר.
'עכשווי' במובן ש–לפני שנה לא היה, עכשיו מפוצץ, משער שבטרנד הבא יתנדף.
ישבניו הם תמהיל צעירי דור ה-X עם בוגרי ה-Y.
קפה, מאפים, וכריכי חלה מוגשים עם גזרי מלפפון ורצועות גזר בכוסות עץ, על מגש ידידותי לסביבה ומאד לא לארנק. להמשיך לקרוא מינורי בקפה האישי
ידידי הנערץ:
'אנחנו לא מנהלים את המשאבים שלנו, אלא את העזבונות.'
במבנה משפחתי ישנה מכניקת של חלוקת משאבים חומריים מצד ההורים לכיוון הילדים.
בוס,
דברנו אתמול על שיחת 'יחסינו לאן' שהייתה לך עם מעסיקיך.
אינני מודע לפרטי הנאמר,
ועם זאת –
הזכרון אינו בוגד בנו.
אנחנו, בוגדים באמת.
