הסכמה לוותר לאחר על חלק משווי עמדה
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
#רצי1נל
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
#רצי1נל
תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.
הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.
מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.
[גם אלוהים ונציגיו נסמך על מאמינים כמשאב נצרך .]
ותודה לש.ר.
#רצי1נל
הליך שינוי במרחב ריאלי על ציר זמן.
#רצי1נל
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לאחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין המתקבל בכללותו נתפשת על־ידי כל צד כעדיף על הטובין הניתן על־ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
#רצי1נל
פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.
מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – 'פועלים', 'מתפקדים', או שלא, אך אינם 'עובדים', גם אם מפעיליהם מאנישים אותם מילולית.
#רצי1נל
שאיפת יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
#רצי1נל
הכותב הוא בומר, וכזה שאימת הסוציולוגיה והחתירה לאישרור והסכמה לא כל כך שורה עליו.
קיימת רגישות מובנית ומובנת לתכנים שעוסקים בתחושת ערך, ובמיוחד לכאלה שמפחיתים ערך לעצמנו בעינינו, או בתפישת אחרים אותנו.
אצל מילניאלס, צעירים יותר ואף אצל (חלק מ)הוריהם, מקובל לנרמל את הרגישות, להחצינה ואף לתבוע מהסביבה להיזהר 'לא לפגוע' בהם.
בשונה מהמקובל בעבר, כעת יותר רווח
הפרוגרסיה ה(כביכול) שמאלנית (– המטורללת) בארה"ב היא חזית פוליטית מקדמת את הדאגה למגזר הרגיש שתובע את ההכרה ברגישותו והזהירות ממנו.
העניין בנקיטת זהירות של הסביבה מפני הרגישוּת היא שהיא לא פותרת אותה, מנציחה ואף מעצימה אותה. הרגישות חבויה, ורוטטת, ו-תצא. כולם מקווים, ומבינים שהאירוע יקרה.
בזהירות שלי, שלך, של הסביבה – 'סבבה, למד אותי, כשאזכור אבליג, אפילו ללא מאמץ' – הַרָגיש, מי שגוננו עליו, נשאר עם פגיעותו, ב- idle, מהותה נותרה ממתינה להתפרץ עם הגירוי הבא.
במרחבים האישיותיים, אינדיבידואל מתנהל מול סביבתו עם מערכת הכלים המנטליים שיש לו ארוז בפיזיולוגיה האישית שלו. יחידה אוטונומית.
התביעה מסביבה שתסטה מדרכה לטובת התגייסות להגנתם היא בעייתית.
גם אם התביעה נסמכת על נרמול ולגיטימציה רעועה, בהתחברות לאינדיבידואלים דומים שסובלים מאותו מחסור ביכולת לגונן על עצמם מפני רגישותם.
זהו גיוס 'המונים' של רגישים לגונן על עצמם. התמורה – מתחושת העזרה והחמלה לנזקק, נרמול עדכני, פרוגרסיבי.
תפישות שמרניות, דתיות, קהילתיות שומרות על זכותן לשמר מבנים חברתיים, מתעלמות ועוינות מרגישות אינדיבידואלים בני הדור החדש שמבקשים להגן על עצמם.
להם אני רוחש עוד פחות אהדה.
אין לי כוונה לפגוע. לרוב. ואם כן לא באמת במי שמחצינים חולשה שמבקשת הגנה.
אני כן עומד על אפשרותי ('זכותי' נשמע לי קורבני ומתגונן) לומר את מה שמוצא לנכון.
מתוך זכותי זו אני מכיר גם בזכות האחר לשמר את רצונו לבטא בקשת התגוננות, גם אם לטעמי בקשה מעין זו מעמידה אותו במקום שמסב לו נזק, מנציח ומעצים את הרגישות.
אני מבין שרגישויות אישיות אינן מתפוגגות.
אני משער, שאולי, יש יכולת להתמודד איתן ולהקטין רגישות אליהן.
אני מקווה שהליך הנרמול יופנה מול בעליהן שילמדו לחיות מעט טוב יותר עם היותן.
כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.
#רצי1נל
הבכת את עצמך בתגובה לאחר?
מי האחראי? מי שגרם לך? או…
במקרי תגובה שאינם תואמים את ערכי ורצון המגיבים לתפוש את עצמם או את איך נחשפו לעיני אחרים, ולא התכוונו שיחשפו בקלונם, קורה שהמגיב המתגונן מתגובתו תולה את קלונו ב'אחר'. מבחינתם, ה'אחר' בהתנהלותו, בנזקיו, במשמעותו, הוא שגרם לתגובה לא תואמת את ציפייתם מעצמם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מה גרמת לי לעשות? תיעול תסכול לעצמי
[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.
הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ'סובלימציה'.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.
#רצי1נל
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה לתודעה נטולת הטיות של פרט.
צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על־פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שמפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
#רצי1נל
אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
'תודעה זרה' היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.
כמיהה ל'טוב', ל'דמוקרטיה', שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנת לתודעה זרה (בהבנה שאין.)
#רצי1נל
פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;
מי ש
♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)
♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)
♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.
#רצי1נל
ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, הוא מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזו הסיבה להצדיקו ולשמרו.
#רצי1נל