תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.
פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.
__________
#רצי1נל
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
שמתנהג כמי שטובתו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית, משאבי פרט מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
#רצי1נל
מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפותם ו–אכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ו–תגמולים רעיוניים ו–ממשיים.
קהילות התמירו ו-הטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ו-לחוקים ניתנים לאכיפה.
#רצי1נל
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
לא ניתן ליישם חופש מוחלט.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
#רצי1נל
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
♠ אורגנית –
מניעת צורך
▪️פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▪️מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
♣ רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
#רצי1נל
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק, נדיב' – התמרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
#רצי1נל
ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.
סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.
__________
#רצי1נל
עלבון של מתכנס הזדהותית לקהילתו (– לאומן)
שחש פגוע אישית מכך
שחברי קהילה אותה הוא עוין, משתמשים להנאתם במושא הזדהותו –
פריט ממשי (מאכל, לבוש) או רעיוני (ביטוי שפתי, מוזיקלי) –
כטובין שהופקע מחזקתו האישית ונתפש לדידו כמאומץ על־ידי קהילה אחרת.
#רצי1נל
פעילות אנושית, תוצר תקשורת מקדימה,
חורגת מפרקטיקה קיומית, אינסטינקט, הישרדות והתרבות.
בשימוש רווח:
סטנדרטים אסתטיים
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
__________
#רצי1נל
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
ייחוס ממשות ו–הֶקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ו–לא על־ידי המדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית ו-חוקי טבע.
#רצי1נל
מינויים תומכי ריבון פרסונלי –נֶתֶץ שלטון־חוק סמוי,הרס דמוקרטיה גלוי,בתמיכת המון תודעה דמוקרטית נמוכה,שמייחל למנהיג סמכותני.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
פעם, כדי להתפרנס היה צריך לצבור ניסיון.
בזמני היה צורך לצבור תעודות הסמכה.
היום, אין צורך בהסמכה.
יש המסכה; המוכרות, צבירת הנוכחות על המסך, היא הצורך, המיומנות והתגמול.
אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי מוזיאון תל אביב.
מכלול היבטים של מעשי אדם.
יישום סטנדרטים של התנהגות אנושית והעדפות אסתטיות.
קהילה, תרבות, מובחנת ערכית התנהגותית.
כששתי תרבויות, קהילות מובחנות על ערכיהן ההתנהלותיים והטיותיהן האסתטיות, מקננות אחת ליד אחרת צפוי מעבר אנושי, פעפוע, ביניהן.
בבחירה חופשית אנשים מכווננים את נוחותם על מצע החברה בה מקננים.
במבט־על, השוואה בעצימות מגמת הפעפוע של פרטיהן יחשוף עליונות תרבותית.
פעפוע החוצה של תרבות מצטמקת מקשיח את ליבתה ומסלים פעולות התגוננות, התכנסות, הסתגרות והקצנה משמרת צביון של מנהיגיה. לשימור אחיזתם, נגד המגמה.
התרבות האקלקטית, הפחות נשלטת תקלוט מפעפעים, בעוד שהתרבות המשמרת צביונה, תתמצק ותקטן.
התממשקות בין פרטי חברות מעורר פעפוע.
מעבר לתרבות משילה מסורות ואיסורים שתכליתם מיצוק ציביון הוא קידום.
פרוגרסיה.
התכנסות לקהילה צביונית, מתאפיינת בטקסים מסורתיים, ממחזרת ומטמיע מסורות ייעשה בעקבות רווח אישי מהמצב או ממצוקה. המצוקה מתנחמת בספיחת תמיכה מהקהילתנות, מדמויות סמכותניות, או ממימוש אמוני של ייאוש בוטח בכוח עליון מארגן.
ריאקציה.
אני תוהה: מה היא 'אהבת חינם'?
האם יש אהבה כשלעצמה, ללא סיבה או משמעות?
האם תביעה ל'אהבת חינם' היא בעצם רצון של מישהו לקבל משהו שלא מגיע לו ללא תשלום?
האם ייחצ"ון 'אהבת חינם' הוא מניפולציה של בעלי עניין מסתלבטים על המקשיבים להם?
האם 'אהבת חינם' היא רטוריקה של בעלי תפישה אמונית לאומנית?
מה זה השטויות האלה?
לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.
יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. להמשיך לקרוא יהדות כערש הומניות, ליברליות?
אחוז היהודים זוכי פרס נובל לא תואם את חלקם באוכלוסייה.
כנראה שבין 20 ל- 30 אחוז מהזוכים מזדהים כיהודים,
יש האומדים את חלקם של יהודים כגדול אף יותר, נמנעו מלהחצין את יהדותם.
כדרכם של הסברים לתופעות תרבותיות שאינן פיזיקליות, מוצעים לסוגיה מגוון רבים.
כל הסבר חשוד מיידית, בצדק, בהיותו מקדם ערך מקדמי – להלן נרטיב.
להמשיך לקרוא יהודים זוכי פרס נובל
הבניה שרירותית של קשרים בין אלמנטים כמצע רציונלי לקידום מניפולציה. מיסטיקה, דת,
יורו 2020; להמשיך לקרוא יורו 2020 כקונסטרוקט רעיוני
אני משער, שאם ייערכו בחירות לבית נבחרים במדינה דמוקרטית,
יוצבו קלפיות באיצטדיוני קבוצות עם קהל אוהד*,
יימצא, שהתוצאות בקלפיות תהיינה בהזחה ימנית מובהקת, ביחס לתוצאות הבחירות הכלליות באותו יישוב.
כלומר, הקהל האוהד את הקבוצה המקומית הוא ימני, קונסרבטיבי, נוטה ללאומנות–לאומנות, חזק יותר, במובהק, מאשר ההתפלגות הכוללת באותה עיר.
ו-כן, ככל שהחצנת האהדה בוטה יותר, כן המחצינים יהיו ממוקמים בימין הקיצוני יותר בספקטרום.
ההתכנסות ההזדהותית היא מיומנות ימין, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
* קהל אוהדים של קבוצות באצטדיונים בהם סף הכניסה נמוך, מאפשר כניסה לכל (- לא משחקי NBA או קבוצות-על של כדורגל שמארחות קהל ספוראדי שבא לחוויה חד־פעמית) – ומזדהים במלל, במחוות גוף ובאביזרים נלווים מעודדים את מושא אהדתם.
אני בן 61, נראה 71 מרגיש 81. בחולון, לפרדון הוציא חוץ (– אווטים) הכי רחוק בישראל.
אוהב ת'משחק; פרנץ בקנבאואר, מגי'ק ג'ונסון, סקוטי פיפן, צ'ראלס בארקלי, פרנקו בארזי, זינאדין זידאן, רוברטו קארלוס, ראובן עטר, תיירי הנרי, אריק בנאדו, אנדראה פירלו, קווין דוראנט, קווין דה בריינה, אלי דסה, עושים לי את זה. להמשיך לקרוא ביורוקרטיה ספורטיבית
