לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.
יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. המשך…
אחוז היהודים זוכי פרס נובל לא תואם את חלקם באוכלוסייה.
כנראה שבין 20 ל- 30 אחוז מהזוכים מזדהים כיהודים,
יש האומדים את חלקם של יהודים כגדול אף יותר, נמנעו מלהחצין את יהדותם.
כדרכם של הסברים לתופעות תרבותיות שאינן פיזיקליות, מוצעים לסוגיה מגוון רבים.
כל הסבר חשוד מיידית, בצדק, בהיותו מקדם ערך מקדמי – להלן נרטיב.
המשך…
הבניה שרירותית של קשרים בין אלמנטים כמצע רציונלי לקידום מניפולציה. מיסטיקה, דת,
יורו 2020; המשך…
אני משער, שאם ייערכו בחירות לבית נבחרים במדינה דמוקרטית,
יוצבו קלפיות באיצטדיוני קבוצות עם קהל אוהד*,
יימצא, שהתוצאות בקלפיות תהיינה בהזחה ימנית מובהקת, ביחס לתוצאות הבחירות הכלליות באותו יישוב.
כלומר, הקהל האוהד את הקבוצה המקומית הוא ימני, קונסרבטיבי, נוטה ללאומנות–לאומנות, חזק יותר, במובהק, מאשר ההתפלגות הכוללת באותה עיר.
ו-כן, ככל שהחצנת האהדה בוטה יותר, כן המחצינים יהיו ממוקמים בימין הקיצוני יותר בספקטרום.
ההתכנסות ההזדהותית היא מיומנות ימין, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
* קהל אוהדים של קבוצות באצטדיונים בהם סף הכניסה נמוך, מאפשר כניסה לכל (- לא משחקי NBA או קבוצות-על של כדורגל שמארחות קהל ספוראדי שבא לחוויה חד־פעמית) – ומזדהים במלל, במחוות גוף ובאביזרים נלווים מעודדים את מושא אהדתם.
אני בן 61, נראה 71 מרגיש 81. בחולון, לפרדון הוציא חוץ (– אווטים) הכי רחוק בישראל.
אוהב ת'משחק; פרנץ בקנבאואר, מגי'ק ג'ונסון, סקוטי פיפן, צ'ראלס בארקלי, פרנקו בארזי, זינאדין זידאן, רוברטו קארלוס, ראובן עטר, תיירי הנרי, אריק בנאדו, אנדראה פירלו, קווין דוראנט, קווין דה בריינה, אלי דסה, עושים לי את זה. המשך…
Crushing the institutions of government in the service of a revered leader is common conservatism, anywhere, at any time, regardless of culture or language.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
כל המשפחות השמחות – מאושרות באופן דומה.
כל משפחה אומללה – מסכנה באופן שונה.
לב טולסטויהימניים – קונסרבטיבים באופן דומה.
שמאלן – פרוגרסיבי באופן שונה.
המון שואף טרלול אחרים.
בפועל, כמה לתעתוע תודעת עצמו.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ובבוטות – סתלבט מנהיג על מעריציו.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
הווייה מתווכת – תקשורתית, מילולית, טקסית – קובעת תודעת המון.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
לואי ה־14 החיל שלטון אבסולוטי על נתיניו.
כעת, נתינים מייחלים לאבסולוטיות נתניהו.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אני מבחין בין
מוטים לטיפול ראשוני רגשי, ואז משני במציאות, במטרה מובהקת לשמור על מצב רוח חיובי, להמנע מנפילות רגשיות מאיימות תדיר על שלווה נדפת,
לבין –
מטפלים במציאות, כשחיוויים רגשיים חיוביים ושליליים מהווים אישוש או הפרכה להתנהלות מוכוונת מוצלחת, או לקויה.
(אני משוכנע שיש, ועם זאת) אינני מכיר דיסציפלינה שמהווה כר נרחב להעדפות ולטעמים אישיים כעולם האופנועים. המשך…
מאת: עובד עמרם Oved Amram
הקיץ זה עתה נסתיים, חגי תשרי עמדו בפתח ועימם התחלות חדשות. באותו הבוקר קמתי מוקדם מן הרגיל, היו אלה ימים ראשונים לתחילת הלימודים. בעודי מתבונן במראה שבמבואת הבית, התבונן בי אבא ואמר ״אמשי חלק, סרת מת׳ל דרוויש״ – "לך להסתפר, אתה נראה כמו דרוויש" – סגפן שיעי שלא גוזר את שערותיו. המשך…
מאת: עובד עמרם Oved Amram
כמו בכל יום שישי היתה סבתי רחל מגיעה להתארח בביתנו, כמה שמחנו לראותה. סבתא הגיעה עם ממתקים, מלאת מרץ לעזור לאמא בהכנות לשבת ויותר מכל, הביאה עמה סיפורים; סיפורים מהעבר הרחוק וסיפורים מן השבוע שזה עתה הסתיים, ואם נקרה היה משהו בדרכה בימים שלפני בואה. הסיפורים היו מלאי מתח והומור ושנונים בפתגמיה של סבתי האהובה. המשך…
הפקעה וולונטרית, הפקרת בקרה, הפקדת סמכות למנהיג.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
כמיהה מתבטלת למנהיגות מיסטית.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
סמכותן נערץ מסתלבט על סנטימנט אמוני–לאומני של בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חברות מתקדמות, מאפשרות
לנשים הפסקת הריון לא רצוי, וולונטארית.
חברות שהתקדמו, מונעות
ומוקיעות התערבות בהחלטת נשים על חיי עובריהן.
חברות שיתקדמו, יאפשרו
לבני האדם הפסקת חייהם עצמונית.
אתוס (– מכלול אמונות ורעיונות) מגדיר התנהגות, התנהלות תרבותית וזאת בצריבה שוללת, במניעה, כציווי אוסר, ללא הומור במשמעות 'התנהגות לא יאה לנו'. לנו – השותפים לאתוס.
פנייה לסנטימנט מיסטי מכנס קולקטיב עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
כחיפוי על פעולה ריאלית, נוגדת פרט, חוק או סבירות,
מיטיבה עם אינטרס המסתלבט על הצאן, ולרעתם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
לפוסט מי התגנץו? נשאלתי:
"שאלה פחות מעניינת. יותר מעניין מי הצביעו מרץ?"
ואני אתייחס, כמובן –
