מימוש סנטימנט התכנסות הזדהותית
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, התמרתו ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
#רצי1נל
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, התמרתו ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
#רצי1נל
ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות,
קורא לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אקסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.
#רצי1נל
שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.
שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.
מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.
הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.
אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.
פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.
—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
#רצי1נל
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
ישראל מ- 2023 ואילך נתונה בארבעה משברים עיקריים:
טבח שבעה באוקטובר 2023, המלחמה לאחריו, ההסלמה בצפון גבו ועדיין מחיר כבד בנפש, בשכול, בתחושת ביטחון אזרחי, ובמשמעויות של הצבא, פיקוד, רשויות בטחוניות התארגנות בטחונית והצטיידות מחדש.
נקודת הקלה: כל אזרחי ישראל נמצאים באותו צד מתרס של המשבר.
הרפורמה המשפטית היוותה פתיח מרחיק פעילות והשקעות, ובהמשך הוצאות מימון כבדות של המלחמה שהולכות ומחריפות.
הדיווחים על עזיבה וכוונת עזיבה של אזרחים מעצימות את המשבר.
משבר כלכלי משפיע באופן שונה על פרטים, כאשר רוב האזרחים סובלים ממנו, למיעוט זניח מהווה נקודת זינוק.
השסע האזרחי בין מגזרים על רקע, אמוני, לאומני, הרפורמה המשפטית, עדתי, סוגיית החטופים, תמיכה בממשל מעמיק, שהיה קיים הולך ומעמיק בשל ריבוי החזיתות שבא בהן לידי ביטוי.
המשבר החבוי, ובעצם הכבד מכול: בין רשות מבצעת שבפועל כוללת גם את המחוקקת לבין הרשות השופטת.
משבר בטחוני ניתן לפתרון יחסית בקלות ובמהירות. בכוונה, החלטה, בהסדר.
משבר כלכלי מורכב יותר לפתרון בשל היותו תלוי בפרמטרים חיצוניים שאין עליהם שליטה.
סוגיות אלה מפוררות את החברה לתתי מגזרים ומעמיקות את השברים, שכן אלה סוגיות ערכיות שאין להן פתרונות, אלא בהתעלמות עד להתפרצות.
זהו משבר שסופח הכי פחות תשומות לב. שקוף. אמורפי. לא נוגע מיידית באף אחד.
הבעיה במשבר שהוא 'לא כוחות', ולא ניתן לפתרון.
לא כוחות כי לבית משפט אין כוח אלא בתמיכת הרשות המבצעת ובגיבוי הרשות המחוקקת.
כששתי הרשויות רואות ברשות השופטת שעליה להיות כפופה להן – אין לרשות השופטת אמצעי התגוננות, לא מבצעיים ולא חוקיים.
אין פתרון
המשבר משפיע על מבנה המדינה, נוגע בכלל האזרחים, אם כי לא תמיד מודעים לכך.
שפיץ המחלוקת לא מותיר מקום לתמרון ולפשרה, ומחלק את מי שמצדד בהעצמת כוח והמשך שלטון הממשל לבין מי שמעדיף בקרה, איזונים ובלמים עליו.
(לרוב) פרטים ממעמדות חברתיים שחשים מודרות, קיפוח ונחיתות, הם בעלי העניין לשנות סדר חברתי קיים.
שאיפתם לשפר את מצבם, לצמצם פערים, להשוות נגישות לחופש וטובין חברתי־כלכלי ביחס לזכויות ולפריבילגיות ממעמדות גבוהים מהם.
#רצי1נל
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
#רצי1נל
שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
טוטליטריות – העצמת שלטון, צמצום זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת ו–השוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
'סדר חברתי' מתויג שגויות* כ'אמנה/חוזה חברתי'.
מעשית, אזרחים לא** קבלו על עצמם קונסטרוקט תודעתי כ-סדר חברתי.
הם שוכנעו*** שהסכימו לסדר חברתי מסוים.
שלטון וסוכני סוציאליזציה מטמיעים הסברים לקיומו, להצדקתו ולאכיפתו.
__________
* גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.
** לא בפועל ולא במודע, רציונלית ובמוסכם.
*** מי אמר 'סתלבט', 'שטיפת מוח'?
#רצי1נל
פרטים מוותרים על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף להם עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה
לקידום תפישה רעיונית של חיי וביטחון ו–קהילה
[להמנע מיישום 'חוק הטבע' – 'כל דאלים גבר'].
תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו עקרונות של סדר חברתי.\
__________
#רצי1נל

ראית מצביעי ימין מתפכחים?
פגשת תומכי קואליציה ש'עכשיו מבינים'?
ומצד שני, כאלה בטוחים, שאם רק תינתן להם עוד פסקה אחת של קשב יצליחו להסביר, להוכיח, לשכנע ולהמיר ביביסט?
אני לא.
להבנתי זה לא עובד כך.
טבח חג תוגת תורה חשף את ישראל, מעצמה גרעינית שנקרעה, קרסה, נחטפה וכרעה, מדממת דם הרוגים ופצועים, חטופים, מכנופיות אמוניות לאומניות שהקיזו דם, וכאלה שמצצו דמים.
מבושינו נחשפו. להמשיך לקרוא מלחמת חג תוגת תורה – שֶבֶר, כשלים ובושות
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
שלילת קיום.
#רצי1נל
פיזיקלית:
גודל התנועה שגורם לשינוי התנועה של גוף או לשינוי צורתו בממשק עם גוף אחר.
האם זו אנרגיה? חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.
#רצי1נל