אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
#רצי1נל
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על הקביעה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
השאיפה להיות, להישאר צעיר, היא נורמה התנהלותית, לכול, בהנחה ש'צעיר' זה שיא היכולת והפוטנציאל, לשם מתפתחים, משם מדרדרים ומזדקנים.
תוך כדי ולאחָר, לשאיפה להישאר צעירים, מוספת ההכרה, השאיפה להיראות צעירים מבני גילם – 'לא יכול להיות שמור, ניצן או עדי בגילי'. בהתבוננות בבני גילם הערכת הגיל תקפה לגבי אחרים ומבחינתם לא להם פרטיקולרית.
היו – די מעט – מקרים שבהם הופתעתי לנקיבה בגיל שהיה משמעותי גבוה יותר מהמראה. גם אם הושקע מאמץ הסוואה. להמשיך לקרוא להיות, להישאר צעיר
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
#רצי1נל
לדעתי הלא פופולרית, וגם הלא מי יודע כמה נחשבת, 'אין שינוי פרסונלי על ציר זמן, גם אם יש הצהרה על כך'.
בחיי, תרתי משמע
– אל תאמינו לאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שנשבע, אלה לא מאמינים בשטיק הזה של שבועה –
שמעתי חיוויים, של אנשים על עצמם – 'השתניתי'. או, 'עשיתי על עצמי עבודה, השתניתי'. להמשיך לקרוא שינויים פרסונליים – שמעתי עדויות
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה – השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
#רצי1נל
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
#רצי1נל
הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.
עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
זו אחיזה תודעתית לאמוניות, הלא כן?
התניה להסתכלות על חיוויי החיים המזומנים לפרט,
כהוכחה להנחה שנוסחה בעבר מחוץ להקשר של הסוגיה הנדונה. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מוכיחי פרדיגמות (אמוניים)
לאומנות – נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ריאליים
לספוח ערך מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.
#רצי1נל
יכולתו הייחודית של נתניהו
מתמצתת
לרתימת בעלי תחושת מודרות,
עם סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית,
כמֶה לקהילתנות, לסמכותנות, להיררכיה, להחלת צביון במרחב ציבורי, לרהב מלל, סמל וטקס,
למימוש טובתו האישית (של נתניהו).
אכן יכולת מרשימה,
להסתלבט על בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
חורשת טובתי הנידה בשלילה כששמעה שרכשתי אופנוע.
היא אינה מכירה את יכולותיי ההולכות ופגות חושיי הרצים ומתפוגגים.
ואני שואל, בפעם הבאה, כש(לא) אתייעץ בנושא מסויים,
האם לשעות לדעת מנוסה לחרדות ופחדים או לסמכות דיסציפלינרית?
