לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
קריאת הטקסטים הבלתי קריאים שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט כְּזה משולה לנגיסה, גריסה, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי מכלה תשומות בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית. ואין כאן שמץ הצטנעות. מודעות.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
מְעֶבֶר ל- &&& – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.
בעודי בורר בננות בחנות ירקות בשכונת שפירא, שמעתי קריאה, בקול נשי.
לצערי,
♠ שמיעתי כבר לא משהו,
♣ לא הצלחתי לפענח את הטקסט,
♥ ניסיוני בהפגנות רחוב מאפשר לי לזהות את הטון: מהסרעפת, קורבני, מוחה, מכמיר.
אם אני הצלחתי גם אתם יכולים/ הכול אפשרי.
עדות מצטנעת – צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית – על הישג בחסר משאבים.
אמורה לנסוך בשומעים עידוד,
סופחת הכרה מאחרים ו–תחושת ערך באומר על הישגו.
הצלחה בביצוע פעולה במאמץ רב מעידה על העושה – יכולת כינוס מגוון משאבים במחסור להשגת מטרה.
אולי, לא בהכרח, על התכנות ריכוז מאמץ דומה עתידי להשגת מטרה אחרת.
אינה מנבאת הצלחת אחרים.
אולי השראה, מוטיבציה.
אותו משפט יכול להיות פניה פאסיב אגרסיב.
במקרה כזה, זו אינה עדות מצטנעת, אלא תביעה לפעולה של אחר תוך ייחוס לו יכולות ביצוע גדולות משל הגוער.
__________
תודה לא.ע. ולע.ס.ב. על הארת עיניי הסומות.
#רצי1נל
אחרי ומייד סוף חיים יהיה מוות.
#רצי1נל
עיסוק בנצח נתפש כנשגב,
העוסקים בכך סופחים ערך מהקהילה, מהווים כר ל-;
#רצי1נל
שימוש ב'נצח' רווֶח כמניפולציה רגשית, ממוסדת ואישית על פרטים מאותגרים רציונלית
במסרים רגשיים שמקדמים רעיונות שנתפשים א-פריורית כנשגבים
כ– השתייכות ולכידות קהילתית; שימור תודעתי של רעיון או של פרט.
#רצי1נל
כשאחרי נושא – תהליך, מקום, זמן – מהות נדונה עצרה, לא נמשך ממנה דבר.
https://gemini.google.com/app/8dc292fbe24ebf69
#רצי1נל
עיסוק בהיבטים ובמשמעויות זמן בשאלות נצחיות 
–
♠ איך, ממה הכל החל, מה היה לפני?
♣ האם ואיך יסתיים?
♥ אם אין דבר ללא סוף, מה יש אחרי האלמנט האחרון?
תיאולוגית: אל, קיומו והבטחות מעבר לזמן.
מדעית: שלילה, חקירה.
#רצי1נל
מחילה: התעלמות סולח מנזק שנגרם בכוונה:
#רצי1נל
הליך תודעתי בו
מי שגרם במודע נזק לאחר מכיר בכך ומבקש,
או
מי שנגרם לו נזק על־ידי אחר מסכים,
שהניזוק יתעלם מגרימת תוצאות נזק ממשי או רעיוני,
וכן יימנע מהתייחסות מבקרת את התנהגות גורם הנזק,
כשה'סליחה' מהווה פיצוי מלא
בשם מימוש ערך נאצל.
#רצי1נל
בעלי סנטימנט* תגובתי לגירוי רגשי, אמוני לאומני,
חשים קורבנות, מודרות ערכית ותרבותית, תודעת נחיתות,
צמא לפיצוי, לכבוד ולהכרה,
הזדהות קהילתית עם סמכות שאינה נרתעת מהפעלת כוח לקידום חזון מיסטי שלא יתממש בשל דֶמון משותף (מטופח ו) מאיים.
__________
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.
🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.
#רצי1נל
במונח 'פרוגרסיביות', רווח שימוש שגוי*;
טיפול ברגישות תחושות־ערך של פרט באמצעות העצמה מילולית או בהגנה מהגחכה הוא, לרוב, חמלה (קונסרבטיבית), מְמָצקת ומעצימה תחושות קורבנות ונחיתות.
__________
['PC', היבטי 'Woke', 'בלאק/ג'ו-פייס', להבנתי, אינן פרוגרסיביות. הן הבניות שמרניות.]
* האם אני היחיד שמייחס שימוש שגוי ל'פרוגרסיביות'
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
אולי בעתיד יתפכחו לתפישתי 😀 זו.
#רצי1נל
לעתים, מנהיג ואינטגרטור – פני התארגנות ומסמר – הם פרסונה אחת.
ארגונים טוטליטריים שואפים לאחד את הפונקציות.
לפעמים, פני ההתארגנות ואחרים טועים לתפוש את הפנים וההנהגה כיישות אחת.
במוסדות היררכיים, ציבוריים וכלכליים, ראש הארגון הוא פני הארגון, אך אינו מסמר עליו הארגון תלוי.
#רצי1נל
תכלית הנצחה:
להקצות משאבים ממשיים ורעיוניים לעיסוק תודעתי באירוע משמעותי מהעבר
במטרה
♠ ללכד קהילת מנציחים סביב מושא ההנצחה,
♣ באמצעות התייחסות רגשית
♥ סופחת משמעות ואמפתיה מפעילות נתפשת כנשגבת,
♦ לקידום תחושת ערך / אינטרסים של המנציח(ים).
#רצי1נל
