מוקדש* לנחרצים** מצמצמים***
פוגש כאלה שכדי לאחוז את המציאות מזככים, אולי מזקקים, אותה לחד־ממדיות שתאפשר להם לאחוז אותה.
אני מעריך את היכולת להבין מצב. לפענח סיטואציה. מטבע הדברים מורכבות היא אינסופית, והבנת מצב מצריכה צמצומו.
פוגש כאלה שכדי לאחוז את המציאות מזככים, אולי מזקקים, אותה לחד־ממדיות שתאפשר להם לאחוז אותה.
אני מעריך את היכולת להבין מצב. לפענח סיטואציה. מטבע הדברים מורכבות היא אינסופית, והבנת מצב מצריכה צמצומו.
שנים לא רציתי להיות בעלים של בעל חיים; לא ראיתי את ההנאה בכך. כן את האחריות, ההגבלות, המחוייבות ואת הסוף – 'יגמר לא טוב'.
את התנגדותי לאימוץ חיית מחמד ביטאתי באמצעות הקלישאה 'או אני או כלב'.
כחמיצות לחלב, כיובש ללחם, כעובש לגבינה וכבושָה לביביסט, הליך מתפתח, בלתי נמנע עם סוף ידוע מראש – חלוף המאורעות והזמן, בהתלבטות ההעדפה בסביבתי נעה לטובת 'אימוץ כלב'.
סדנאות תודעתיות למיניהן
עוסקות,
פרקטית,
בתפישות תודעתיות
כדי לשנות מציאות אצל סובייקטים פרטיקולריים, מניפולציה מוכוונת
♠ הקלה בסבל ללקוחות,
♣ רווח למפיק הסדנה.
אני
עוסק
בתפישות תודעתיות
לתפישתה,
בהתיימרות
על ידי תודעות גנריות בלתי תלויות,
לשימוש עצמי.
בשונה מסדנאות תודעתיות שמתיימרות לשנות תפישות מציאות של סובייקט כלקוח, אני מתיימר לתאר מציאות נתפשת גנרית לניהול עצמי.
האם הסבר ניתן כ
בנייה | קונסטרוקט – בניית מציאות פסאודו רציונלית מקדמת תפישה מקדמית, | לתחזוק תודעתי של הבונה ושל המאזין להסבר? | כביחסים אישיים מניפולטיביים? |
לקידום תפישה אישית חיובית |
או, האם להמשיך לקרוא הסבר
חופש:
אינו מצב, ולא יעד*.
על פי רוב ביחס לרצון**.
מדד השוואתי גם אם לא בהכרח סָפִיר.
♠ חיווי על יחסיות כמות ועוצמת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות, מציאותיים ניתנים לאחיזה, ניתנים לתפישה או מנטליים אישיים, בהשוואה לאובייקט, מושא, אחר.
♣ תנועה, תהליך של הפחתת–השלת אילוצים, הגבלות, איסורים, חובות של מושא ביחס למצב קודם.
ינואר 2021, בלפור. פוגייש מxימה, שנונה, נבונה מאד מצחיקה ביותר. אשת שמאל מעורבת אינטנסיבית; עושה, פותרת, פועלת, מזיזה, מפגינה ללא לאות, מתנדבת הארד־קור ברמות שגורמות לי להתלבט האם לחטוף רגשי אשם או ללקות בנחיתות.
"את כל כך פרקטית" הייתי אומר לאמי "שזה לא מעשי."
אין בהתייחסותי זו לבקר את כניסת/ יציאת חולדאי לְ ומְ הפוליטיקה,
וגם לא כהוכחה למבחן נכון או לא נכון כלשהו.
זו התייחסות לפרקטיות מובחנת, אופיינית, שאני – איך לומר – לא מתפעל ממנה, של חשיבות המעשה מול נחיתות מחשבה.
פרק 165 פודקאסט הארץ: להמשיך לקרוא פרקטיקה
Joe Biden is Against Guns, Oil, God, and Can't Win Texas
Trump Says at Last Rally
ב־2006, דצמבר גשום, יום ששי בערב, אמי האהובה מתה במחלקה סיעודית. אחותי היתה בחדר, ואני נכנסתי שניות לאחר נשימתה האחרונה.
עצוב. ועם זאת במקרה זה המוות ידיד, בבחינת 'גאל אותה מייסורי חיים לא ראויים'. להמשיך לקרוא מינורי בדמיון
רואים בשיח עם זולתם***** אינסטרומנט ישיר לתחזוק ערך עצמי נידף******. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שיח כתחזוק
מי שעל פניו ניחן בכישורים מנטליים להתמודד עם מורכבות, ובפועל נמנע מהם ככל יכולתו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש לא יכולים למורכבות
החפצה –
התייחסות לסובייקט♠
כחפץ, כספק טובין,
בעל ערך זמני, תלוי הקשר מקומי, מסויים, מדיד, כמית, בר החלפה,
נטול ערך רגשי לסופח,
בהתעלמות מרגשות הסובייקט בהליך השיחלוף♣.
מצבים בהם פרסונה משקרת, בודה, מעוותת, מותחת אחד או יותר ממרכיבי מציאות וזאת במטרה להתגונן מפני תפישתה באופן נמוך ושונה ממה שהייתה רוצה להיתפש אצל אחר, ומתוך כך, אצל עצמה.
2020, פסטיבל 60 ילידי 60.
חגיגות, צֶרָמוניות, פסטיבלים, אפעס, משרים עלי הלך רוח מורכב – עד כמה שלאשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני יכול להיות מצב רוח מורכב.
למעשה, שורה עלי תחושת אי־נוחות מתונה לנוכח חיוויי עליצות מוחצנת ומזוייפת.
לא רוצה לעצמי, לא נוח לי עם מחוות ובכלל זה קבלת מתנות, אם לאחרים דחוף – יאללה בסדר. עם זאת, אני משתף פעולה – אני יכול. אין צורך לבקש ממני פעמיים שאעביר תוצרים שמארגנים מנחים לחתן שמחה או cringe.
אחראי על רגישויות האחר, אולי מגניב לפרקים, ומעיק כל הזמן.
מוטים רגשית, אישיותית, לסט רגישויות שמודגם על ידי אישיות מסויימת,
רואים ערך בתחזוק, טיפול, ברגישויות,
וסופחים ערך חיובי אישיותי מתפקידם זה. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מטפלים באוסף רגישויות
חֲברות, חִברות
בפחות משבוע התנקזו ארבעה חברים קרובים לכדי יום הולדת. האח!
שלושה מציינים 60(!).
מה זה משנה יום הולדת? 60? מבין את המכניקה אצל אחרים. מניח שנותרו לי 60 שנה לא מוצלחות להטמיע לעצמי.
ולא שהם ילידי אותו שבוע, אלא ש להמשיך לקרוא עידן הייצוג עת הרשתות החברתיות
הערכת דקות קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי
ניתן לומר, שבקצה, כמעט בסופו של דבר, ובעצם גם מייד, בעקיפין ובישיר, בטיפול במציאות אנחנו מטפלים בתחושת הערך של כל אחד בעצמו.
השאלה, כמה ישיר, בכמה רבדים, שכבות אנחנו נוגעים בטיפול בתחושת הערך.
על ציר קרוב–רחוק להמשיך לקרוא בסוף, זו תחושת הערך
הערכת דקות קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
יש מי שבהתממשקותם עם סוגיה מטפלים בה בהיבט אחד.
מתעלמים מההשלכות, השפעות, אדוות, היבטי צד על גורמים נוספים.
לעתים הטיפול בממד אחד הוא תוצר של שטחיות, עצבנות, ביצועיזם, ביטחון שיידעו להסתדר עם ההשלכות.
על פי רוב, מבחינתי, מאתר את הבעיה בכך, רואה בהתנהלות כזו לא אסתטית > לא מודעת > סוג של אלימות, שמייצרת השפרצת סוגיות אחרות שלא היו קודם.
טיפול בממד אחד הוא ביטוי של חוסר אמצעים מנטליים לטפל במורכבות.
תגובות חסרות סבלנות, אלימות, מהוות רפלקציה לאיום שהמורכבות מבטאת.
אלה עמיתים למטפלים בסוגיה באמצעים מוקצנים.
במקרים אחרים, טיפול בממד יחיד מבטא התייחסות סובייקט לעצמו בתצורה צנטרליסטית מובהקת – מטפל בהיבטים שיש להם זיקה ישירה אליו. היבטים שאינם ישירים לא מצדיקים אינסטינקטיבית את ההקצאה המנטלית, אנרגטית, לטיפול בהם.
* אחאנא"ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל–' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים חובבי רהב מילולי שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מטפלים – מקצים אנרגיה ומעשה לשינוי מיטיב עם מצב נתפש,
*** בסוגיה – מכלול המרכיב את הנתפש כראוי לטיפול משנה,
**** בהיבט יחיד – הכלים, האינסטרומנטים בהם בחר הסובייקט לטפל בסוגיה שמולו.