ב– 3, 30 או 3,000
אני, יש לי ת'התניה, שכשאני נדרש לסוגיה שחורגת מתשובות 'כן, לא, שחור לבן, 17', אני מתלבט האם לענות ב- 3, 30 או ב- 300 מילה.
איך זה ששניהם… ב- 30 מילה
הם נקלעו למצב.
הבינו מה הצרכים,
מה הם יכולים לעשות,
נענו לציפייה של החשובים להם,
כינסו את מכלול יכולותיהם, המשאבים והאנרגיה לקידום אתוס ערכים הומניים־אוניברסליים שהוטמעו בבית הגידול,
היו קשובים לדרישות הפעילות והתאימו עצמם תוך כדי תנועה.
והתעלו.
בשנה ומשהו האחרונה אני נחשף על בסיס (כמעט) יומיומי, להתייחסויות על ילדיי; על פעילותם בנושא החטופים.
אני נחשף לריבוי חיוויים נוסח "כנראה עשיתם משהו טוב" שהוא ביטוי 'מורכב'.
בהפגנות, בעיקר נשים נטולות צבע שיער, מדיסציפלינות טיפוליות – 'מחוזות החמלה' כ-פסיכולוגיה, חינוך, הוראה, סוציולוגיה ואקדמיה, אני נשאל: 'איך זה ששניהם מעורבים באינטנסיביות כזו ובוורבליות ההגשה?'
.