ערכים משותפים
בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה
#רצי1נל
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה
#רצי1נל
אוהדי ספורט, אמוניים ולאומנים, (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה),
חולקים מוכנות להקצות משאבים למימוש סנטימנט התכנסות לקהילה,
כערך נשגב כשלעצמו, לא כעניין רציונלי.
במימושי הסנטימנט, הם סופחים ישירות תחושות ערך אישיות–חברתיות.
#רצי1נל
אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* סופחים עניין, הנאה וטובין מסיפוקי סנטימנט של תכני ספורט, אמונה, ואומה (בהתאמה).
בצד ספיחת הנאה, ממימוש אהדה ספורטיבית/ אמוניות/ ולאומנות,
ההתכנסות ההזדהותית גובה מחיר תשומתי בריבוי ממדים;
עיקרו – ויתור על היבטי חופש החלטה והמשמעויות התשומתיות והריאליות המשניות הנלוות להגבלות חירות והקצאת תשומות התכנסות.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
אהדה ספורטיבית (- 'שרופה') בדומה למסורתיות־לאומנות (- אדוקה) –
להלן ימין, בכל עת, גאורגפיה, תרבות ושפה –
חולקות ביטויי התכנסות הזדהותית א-פריורית ולא מבוקרת, לקהילה היררכית.
#רצי1נל
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
#רצי1נל
ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.
הצעה להסבר
קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.
#רצי1נל
שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.
שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.
מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.
הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.
אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.
פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.
—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.
בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.
#רצי1נל
אני, יש לי ת'התניה, שכשאני נדרש לסוגיה שחורגת מתשובות 'כן, לא, שחור לבן, 17', אני מתלבט האם לענות ב- 3, 30 או 300 מילה.
הם נקלעו למצב.
הבינו מה הם יכולים לעשות, נענו לציפייה, כינסו את מכלול היכולות, המשאבים והאנרגיה שלהם לקידום אתוס ערכים הומניים־אוניברסליים שהוטמעו, ולהיות קשובים לדרישות הפעילות.
והתעלו.
בשנה האחרונה אני נחשף על בסיס (כמעט) יומיומי, להתייחסויות על ילדיי, על פעילותם בנושא החטופים.
אני נחשף לריבוי חיוויים "כנראה עשיתם משהו טוב."
בהפגנות – בעיקר נשים נטולות צבע שיער מדיסציפלינות טיפוליות ואקדמיות – שואלות, 'איך זה ששניהם מעורבים באינטנסיביות ובוורבליות ההגשה?'
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה, או מניעה, שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
#רצי1נל
פרט חותר חוויית נינוחות רגשית מצרפית – אושר – כמימוש קיומו.
הכרה מכוונת להשגת נינוחות, מקצה תשומות־התנהלות
כבקרה התנהלותית (מודעת או לא),
ישירות ובעקיפין,
רעיונית במחשבה, רגשית ובמעשה מטפל במציאות,
לקידום מצרפי של חיוויים חיוביים ומניעת שליליים.
#רצי1נל
הכרה אנושית מקצה ומכוונת תשומות להתנהלות חותרת נינוחות רגשית.
נעשה במודע או לא, בישירות ובעקיפין, בתמהיל אמצֶעֵי בקרה:
♠ רגשי, בתחושה
♣ רעיוני, במחשבה
♥ מעשי, בטיפול מונע ומקדם היבטי מציאות.
#רצי1נל
מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
#רצי1נל
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערך עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו.
#רצי1נל