שינוי 'סדר חברתי' קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם 'המון'
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
'סדר חברתי' מתוייג שגויות כ'אמנה/חוזה חברתי'.
[גם אם משכילים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם קונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
#רצי1נל
[תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– 'כל דאלים גבר'.)
#רצי1נל
ראית מצביעי ימין מתפכחים?
פגשת תומכי קואליציה ש'עכשיו מבינים'?
ומצד שני, כאלה בטוחים, שאם רק תינתן להם עוד פסקה אחת של קשב יצליחו להסביר, להוכיח, לשכנע ולהמיר ביביסט?
אני לא.
להבנתי זה לא עובד כך.
להמשיך לקרוא מלחמת חג תוגת תורה – מתפכחי ימין?
טבח חג תוגת תורה חשף את ישראל, מעצמה גרעינית שנקרעה, קרסה, נחטפה וכרעה, מדממת דם הרוגים ופצועים, חטופים, מכנופיות אמוניות לאומניות שהקיזו דם, וכאלה שמצצו דמים.
מבושינו נחשפו. להמשיך לקרוא מלחמת חג תוגת תורה – שֶבֶר, כשלים ובושות
חקר סיבות, אטיולוגיה: כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ'הוכחה' לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
#רצי1נל
שלילת קיום.
#רצי1נל
שאיפת יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
#רצי1נל
פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.
בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – זה אינו 'טקס', אלא רוטינה.
#רצי1נל
מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.
חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.
#רצי1נל
מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.
נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית (– עצמונית), באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ומשאבים קהילתיים.
#רצי1נל
סמכות אנושית על נתיניה– צבר פרטים מובחן שמסכימים, אדישים, אנוסים –
מכריעה על מכלול היבטי חייהם
בפרוטוקול מנוסח על־ידה,
שבתמורה להפקעת היבטים שלחירויות פרט
הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.
גאוגרפיה אדישה לריבונות.
#רצי1נל
יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית/לאומנית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.
תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
#רצי1נל
מקור הטיות פרטים לתפישות פוליטיות.
נכתב כהתייחסות לטקסט של ד"ר יצחק בנימיני, בסוף הפוסט.
אין דבר כזה 'דעה' פוליטית.
ישנן עמדות פוליטיות.
עמדה פוליטי מתנסחת לאור צבר סנטימנטים מוטמעים מקדמית איתם פרסונה ניגשת למצב.
בהנחיית סנטימנטים אלה, פרסונה בוררת רציונלית את הכלים להתייחסות ולקידום המצב לטובתה הנתפשת.
ישנן שתי תפישות בסוגיות פרט–חברה–ריבון. ימין ושמאל.
פרסונות נוטות לתפישות אלה על פי צבר הסנטימנטים המקדמי שלהן.
אין תנועה בין התפישות, ומעט בתוכן.
יש חתירה של פרסונות לרווחתן וחירותן האישית.
לכן רוב האנשים שמרנים, והאנושות מתקדמת, משילה סממני ציביון ושרירות.
קהילה | פרט
מימוש סנטימנט | חתירה לרציונליות
בניית קונסטרוקטים מיסטיים רומנטים | ערעור תקפות פרדיגמות
חתירה לכוח־על, סדר מארגן, ציווי–ציות | בקרת אנוש
אלוהים, מדינה | סבירות, השכלה
מיצוק קהילה, כמיהה לשלטון נערץ | ביזור פרטים, ניהול
החלה ושימור סמכות היררכית וציביון מגזרי | פירוק שרירותיות לקידום חופש, זכויות הפרט ושיוויון, אוניברסלית.
ההבחנה תקפה לכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
יש הגורסים, נניח כמו מיכה גודמן, שעמדה פוליטית נגזרת מסנטימנט מהודהד ברשתות חברתיות.
אני חולק על כך.
מקור סנטימנט(ים) מוטמע בבית גידול.
להמשיך לקרוא דמוקרטיה: כבוד לדעה אחרת
