בהעדר ידיעה אמפירית,
ההחלטה האם להתחסן או לא
אינה בבחינת 'ניהול סיכונים',
אלא 'טיפול בחרדה': להמשיך לקרוא חיסון קורונה
למדה אתי ביסודי.
דמות חשובה, משמעותית. אהבתי אותה; לא רומנטית. אהבתי הלא ממומשת מכמירת הלב – מכמירה את לבי שלי, כן? – נתונה לאחרת. הייתה שותפה לפעילותי החברתית בילדותי ול'חברה' שהקמנו בכיתה שכללה תמהיל משתנה של ילדים.
שמייחס לכך נאמנות לעצמי,הוקרתי, הערכתי. ועדיין היום. 'רכשנו את השפה יחד'.
(– ביטוי שניפק הבנשלי על אינטימיות שפתית, מנטלית, סביבתית, ערכית, חווייתית בגילאים מעצבים.)
[מתי לאחרונה ציינת באוזני אחר, על היות דמות משמעותית לך?]
חדה, עוקצנית. למתחילים.
יש מי שיבחינו בהתגוננות, במבוכה בחרדה שלא תוכחש.
נבונה, מהזן הדיסציפלינרי, כלומר מוכשרת בדיסציפלינות של לימוד.
יותר חשוב, ניחנה ביכולת לבקר עצמה, לדָמות הסתכלות בוחנת מהחוץ פנימה. אני מייחס לה יכולת להכיל מורכבות.
ועם זאת, הכי חשוב – היא באה מטוב. מחמלה.
לימדה אותי כמה דברים משמעותיים, בעיקר בתחומים ה'סוציולוגיים', שבהם אני מרבה לבחוש.
בצבא מודיעין – הגיעה באיתור ואני באילוץ כמעט מקרי – נפגשנו שוב, לא משמעותית.
בקיץ 2021 נוצר מפגש כתתי שערכו מעצם קיומו. אדוותיו הניבו חידוש קשרים איתה ועם עוד שלוש בנות איתן אני בקשר.
אנחנו בתקשורת; אני משער שהיא מבינה שעל אף חוסר הנעימות שהיא חשה על מה שאני כותב לה,
אני רוחש לה הערכה וחיבה רבים, ואולי גם עמדותיי לא מופרכות לגמרי להבנתה, כלומר לא מסכימה להן, אך לא מפתיעות אותה.
'התובנות הסוציולוגיות' שלי הן "חיצים כואבים" לה, התנסחה.
אני באמת שלא מתכוון לפגוע, בטח שלא בה.
ופוגע.
משתף אותה בתפישותיי על סביבת ההתייחסות שלה, על השקפות עולמה, ערכיה.
לתפישתי, אני 'מאפשר' לא פוסל שכמותה. אכן, לא מכבד מדגמני תפישות קונסרבטיביות מסורתיות באשר הן, ומתוך כך גם את שלה.
אני מכבד אותה במובן שמדבר אליה כמו אל עצמי – היא נבונה. לא מעדן, לא מתנסח כלפיה כמתנחתת שעלי לחוס על רגשותיה.
מבין לי שהיא תמאס בהמשך בהפחתת הערך שהיא חשה מכיווני.
רק כחתרן בלתי נלאה לתקשורת משמעותית – טקסים, חילופי מילים מתוקות וגיפים לא עושים לי את זה.
חשפתי – הוי האינטימיות – בפני הבנות את העובדה המצערת, שלא לומר 'מביכה', שאת מנת החמין הראשונה שלי אכלתי בצבא.
שאני בחסך תרבותי קולינרי בנושא.
הבנות הרחומות, שחוסדות זכר נעורים, התנדבו לפעול למלא את פנכת החסך החמינאי הצבור.
הזמנתי אותה להצטרף לצ'ולענט עם האחרות.
סרבה.
לגיטימי, כמובן. ממש לא חייבת. כמי שחיי החברה שלו חשובים לו מאד, יכול להבין מי ששתמהיל חברתי לא מתאים לו. [מאידך, מי שפונה אלי ברמת כוונה כמו שפניתי אליה להשתתף במפגש, לא נוטה לסרב, ולפחות לא זוכר שסירבתי.]
חבל.
הודעתי על כשלוני למארחת, שפנתה והזמינה אותה.
סירבה בנחישות.
תחת לחץ אמרה ש – 'אם אצ'ו פצ'ו וסימצ'ו יוזמנו אז תגיע.'
אנשים טובים, כן? רק לא בתמהיל.
הייתי משתף אותה בנכתב, רק חושש שהיא תקבל כעלבון ולא כ'תובנה' –
'ציפורה חביבתי" הייתי אומר לה "המצפנים החברתיים שלך משובשים;
היו לא תקינים בילדותנו,
התקלקלו בבגרותך,
והחלידו בזקנתנו.'
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
#רצי1נל
מצב רגשי מאופיין ב-
עצימות אנרגטית זמנית וקצרה, מתפרצת, מחלצת התנהלות פותרנית, יתר אקטיביות אגרסיבית, מתעלת ומגבירה התגוננות מסכנה מאיימת לפעולה או לבריחה, על מצע זהירות, חשש, פחד, אימה, כתגובה לגרייה ממוקדת, מתייחסת למימוש מלוא איום מתעלמת מבחינת סבירות התכנותו.
#רצי1נל
חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית
שנתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.
עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.
פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.
#רצי1נל
המהווים תווי אישיות יחודית, מאפיינת, תודעה מסוימת.
מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.
#רצי1נל
מהמעט שקראתי, שלושה סיפורים, כתיבתו של חיים מרשימה (אותי), מאד. כותב להמשיך לקרוא חיים ולדר
מעגלי הזדהות עם שיוך הזדהותי.
ההתייחסות לעמיתים אנונימיים, התייחסות אליהם מעצם השתייכותם לקבוצת ההזדהות.
המודל מנטרל מכרים
אמפתיה מקדמית, העדפה, תחושת ערך גבוהה לעמיתים אנונימיים מעצם השיתוף בהשתייכותם, על פני מי שלא שייך לקבוצת ההזדהות.
רתיעה כלפי מי שנמצא בקבוצת הזדהות שונה.
ההיררכיה לפי גודל פרטים יחסי.
בין פרטים עומק ההזדהות לקבוצה יכול להשתנות, וכן רמת העוינות לקבוצה מאובחנת אחרת.
הקצאת האנרגיה לתחזוק הזדהות או עוינות שונה בין פרטים מסוימים לקבוצות מסוימות.
עם זאת, תפישה היררכית לפי סממני הזדהות משותפת לרוב האנשים, ומהווה מאפיין אישיותי יצב על ציר חיים – כלומר איכות אישיות נשארת של הקצאת ערך לאנשים לפי השתייכות הזדהותית של המפרט המזדהה.
החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לפיהם.
אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.
#רצי1נל
מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.
◀️ בעוד 'רצון' הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ 'כוונה' היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
#רצי1נל
הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.
#רצי1נל
תצורת מחשבה סובלנית לתופעות מיסטיות כממשיות,
ייחוס למחשבה כבעלת יכולת השפעה על מציאות חיצונית.
רווח אצל
⛪️ בעלי סנטימנט אמוני,
♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
😭 בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.
#רצי1נל
חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.
תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.
תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי 'תודעה רחבה',
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.
#רצי1נל
