קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב שונה ממצב רעיוני, קודם, מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.
#רצי1נל
הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או לארגון להחיל רצונו על אחרים.
הכרה ב-
♠ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה'נכון' וה'אמיתי' בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסוים.
הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.
סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה וחוסר־ידע, לכן כדאי – רציונלית – שתהיה זמינה.
#רצי1נל
מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על־ידי המונע (לרוב גם או על־ידי הנמנע)
כתגובה למעשה, ממשי או רעיוני,
נוגד את רצון או את כוונת המונע.
__________
https://gemini.google.com/share/cd513a20d30c
#רצי1נל
החלופה שתמומש בצומת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.
__________
#רצי1נל
פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.
פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/5S9WcTmk5kEsp7vUKRSSG
#רצי1נל
בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.
הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.
♠ ב'הכרח' יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש'אם לא אבחר בחלופה המסוימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.'
#רצי1נל
ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.
#רצי1נל
פרק 3, סידורציה מוטורית; אין לו שתי חוליות
בשבוע שעבר רכשתי בשוק חגורה מפלסטיק דמוי עור – להלן תרומתי הדרמטית לרווחת בעלי החיים, (או שמא תרומתי לזיהום הפלנטה בפלסטיק נוסף) שעלתה תריסר שקלים חדשים שלמים.
כשהגעתי למלון נראה לי שהחגורה ארוכה באיזה חמישה סנטים. לצערי, לא ניתן להאשים אותי בטעם משובח או באלגנטיות יתר, אף על פי שהייתי רוצה. עם זאת, חגורה שהספח שלה ארוך מדיי, מבחינתי, זה כמו ללכת עם חנות פתוחה, או עם סרח שמיר ירוק בין השיניים. כל אחד והסטנדרטים האסתטיים שלו.
החלטתי להגיע לשוק לחפש את האיש המתוק שמכר לי אותה שיטפל בתקלה. בקפה של הבוקר – עוד מקום שמפנק אותי – הצלחתי להתקדם עם הגדרה של המושג גחמה. להגיע לשוק – לא הייתה בעיה. השאלה איך לחפש דוכן חגורות בשוק הגדול בצ'יאנג מאי. נראה כמו לחפש מחט בערימת אטריות. החלטתי (לא) לחפש לפי מתודה מחשבית של חילוק השוק לחצי, רבע, וכן הלאה – המתמטיקוש שלי לא משהו, ולא ללכת מתודית שתי וערב אין ת'סבלנות אף על פי שזה היה הדבר הנכון לעשות. אז הלכתי על האינטואיציה; הזכרון הגרפי אולי (היה) לא רע, אבל לא מספיק כדי למצוא את המקום. האינטואיציה של הימינה שמאלה קדימה אחורה, והיחסים ביניהם – עבדה. כמה דקות מצאתי את המקום.
המוכר נראה לי בן בין שנתיים מתחתיי לשנתיים מעל אמי; החזות והחלקות של צעיר, הכתמים על הזרועות… אינני יודע היכן מחביאים בעולם שלישי את בני הלמעלה מחמישים. הוא זיהה אותי, באחוות חטיארים מבוגרים תקשרנו היטב רק בהברות.
במחוות פנטומימה, מנוד ראש, אצבעות ותנועת מספריים, ביקשתי ממנו לקצר את החגורה. במיומנות של מוכרי טבעות מרחוב 47 במנהטן – הם היו מכווצים את אצבעותים על האצבע של הקליינט אומדים את קוטרה וחוזרים עם טבעת בגודל מתאים – הוא משחרר בורג, משחרר את האבזם, חותך כ-חמישה סנטים, שולה כעין מסמר מאשפת מסמרים, דופק עליו פטיש מעל סד, מעץ מחבר את האבזם שולה מסמר אחר, אומד את המרחק בין החורים, דופק עוד שני חורים ותוך פחות מדקת עבודה מחזיר לי ת'חגורה מקוצרת, בתנועת סיום ותודה. נתן עבודה. כתשלום רכשתי חגורה נוספת שעברה הליך דומה.
המשכתי לאגף הפירות המיובשים. אריזות גדולות מדיי. איטינג דיסאורדר שאני לא סומך על עצמי שאפסיק לאכול כששבע. כלומר סומך על עצמי שאוכל עד שאסיים את התכולה. מצאתי מנגו מיובש בחבילה בגודל סביר. ערך נקוב על השקית – 55 באהט, כ- 6 ש"ח. הושטתי למוכרת 60 באהט, אמרה 50, החזירה 10.
אוה, סוגיה פילוסופית;
האללו!, אני בא מהתודעה. אני מוכן לשלם 55 באהט.
המוכרת הורידה וולונטרית ל- 50, לא ברור לי למה.
באינסטינקט ההדדיות מתעורר בי הדחף לשלם 55.
במחשבה נוספת – למה? למה לשרוף משאב (– כסף) אם אפשר לקבל תמורה זהה בפחות, כשהמוכרת מסופקת ורוצה פחות?
לפני כשנתיים חודש הקשר עם בני כיתתי ביסודי. היה שם י.מ., שכשאני שומע את הביטוי הציני המאוס 'נשמה' אני נזכר בו. הוא היה נשמה, נקייה מציניות ומיאוס. כמה שבועות לפני המפגש בן כיתה אחר הפנה אותנו לשידור טלויזיה בו דובר על תרומת כליה של י.מ. לדמות מוכרת.
פאק! איך לא חשבתי על זה. אמרתי לבת זוגי שאלך על זה, (עם מודיפיקציות; לא חשוב לי מי הנתרם, כן מאד חשוב לי שלא יידע מי התורם ובטח שלא להיות בקשר – היה מעיק לי.)
לא לברך; התחלתי את התהליך ומהר יורטתי, שכן אולי אני מתנוסס לגובה נמוך מדיי, אבל בטוח למשקל כבד מדיי. נפסלתי, ואשת הקשר הוסיפה: 'אם אתה באמת רוצה לתרום, השל ממשקלך.' יעני, מאתגרת אותי.
לא ידעתי אם להתרגז או לצחוק, לא הסברתי לה שיותר קל לי להסכים לאופרציה, ואחר כך לקלל את מר־החלטתי, מאשר לשים רגולציה לאוכל.
בהמשך, ראיתי חולצות טריקו שחורות. אני נמנע מללבוש חולצות שחורות. בדיוק סיבה להתחיל. מששתי את הסחורה, וואלה, אחלה חולצות, תחושה של כותנה מעורבת מעט בעוד משהו, עדיין שומרת על התחושה הנעימה, וגם שייראה טוב. המידה הגדולה היא XL. אמי הייתה מודדת את גודל הגרביים בליפוף על האגרוף. אני מניח על עצמי, ימינה שמאלה קדימה אחורה, נראה לי, אפעס, קטן מדיי.
שאלתי את הדמות מולי, שדופה, קמוטה עם עור בצבע פרגמנט ושקוף יותר, נראה לי איפשהו בשמונימים (בסוף עוד יסתבר שמבחינת גיל, מחזור אחד מתחתיי בשנקר), לא יודע אם גבר או אישה. שאלתי אם יש XXL. בשבר השיח הרחתי את הבל הפה שיש (לחלק) מהאנשים מעל גיל מסויים. אינני יודע מה מקורו, מכיר כמה דמויות נקובות, חלקן אהובות, שאני מייחס להן את הריח. היא, הדמות, לקחה את החולצה, הניחה עלי, משמשה את מותני, ולפי הטבעיות שעשתה זאת החלטתי שהיא גבר. הצלחתי להבין שהוא ממליץ לי לרזות. "תגיד" שאלתי אותו בהשראת נאום הרולקסים של אמסלם, בעברית "אתם עושים פה דיסקרימנציה לאשכנזים קרחים כבדי משקל?"
תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם – תוצריה נתפשים שלילית.
דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שעשוי היה להניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.
#רצי1נל
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.
#רצי1נל
תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.
מייד לאחר 'הפתעה', תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.
לרוב, 'הפתעה' מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.
#רצי1נל
סנטימנטים מוטמעים מינקות לרוב יתעצמו או יתפוגגו בהתאם ל–
♠ בחינה רציונלית: האם סיפקו חיובית או שלילית את בעליהם,
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים שסיפקו או מנעו במימושם או בחדלונם.
זהו אלגוריתם שניתן להערכה תוצאתית אך לא בר פיצוח רציונלי.
#רצי1נל
אינסטינקטים, ככלים תומכי השרדות, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות קוגניטיביות על מצע פיזיולוגיות.
אפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירות, אבחון מידת ההתאמה לחיוויי מציאות ולאינסטינקטים אחרים – דועכת עם בלות, לרמת 'אי־רלוונטיות' או אף מסבה נזק לייצר קיום מפעם.
#רצי1נל
פרטים בחברה שואפת קידמה,
מסכימים כאינטרס משותף להם,
לחתור לשיוויון זכויות לכל
בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויוני.
שיוויון אינו הטבה אם נתפש כ–
♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.
[את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]
#רצי1נל
פעם כטרגדיה גרמנית, הפעם כבאסה ישראלית, בעברית.
סקריפט תוכנית 25 הנקודות תסריט חוק ההסמכה להמשיך לקרוא משחקי תפקידים היסטוריים
במרחב פוליטי, אין לדעת במדויק היכן נמצאת משקולת המטוטלת בתנועתה לימין; הערכה מורכבת ואמורפית, מדיסציפלינת מדעי האנוש מוטי אבחון מגמות, לא מהמדעים חותרי דיוק.
נתניהו יודע מספיק פיזיקה, מדע המדינה והיסטוריה כדי להבחין שבאיראן, טורקיה ובישראל המשקולת עברה את נקודת החזור. הוא מבין שכשהמטוטלת תחזור היא תכה בימין, שיקיא את ארדואן וח'אמנאי משם ואותו מכאן.
הוא משער נכוחה מה ילמדו עליהם, על דומיהם ועל תומכיהם, בכיתות ילדי אבנר.
רוב האנושות חולק ערכים שמרניים;
♠ ביטחון או לפחות כמיהה לכוח־על מארגן – מיסטי אלוהי, או מדיני,
♣ שמירת מסורת – כהזדהות והשתייכות לקהילה,
♥ פטריוטיות – התייחסות למדינה כערך רגשי, מעבר לארגון חברתי,
♦ שלושה סנטימנטים אלה גוברים על חתירה מובהקת לרציונליות מערערת קונסטרוקטים.
דיבור ≠ מעש.
על עושה מעשה האחריות;
נתניהו דיבר והסית, עמיר עשה, רצח, אחראי.
לא לשתף פעולה עם ימין גוזר שיוויון בין ביטוי חופשי – שמאל, לבין מעשי אלימות – ימין.
ימין חסר אלוהים ונטול גבולות בהגבלה על חופש ביטוי שתשרת לו את האג'נדה.
הסכמת ל- 'דמוקרטיה מתגוננת'? ממלל?
קידמת ימין, המון תודעה דמוקרטית נמוכה עוינת חופש וזכויות הפרט.
בעגתו"ש (- בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.)