המון תודעה דמוקרטית נמוכה, אמוני לאומני, עם תחושת מודרות,
מעדיף ניתוץ שלטון חוק והפקדתו בידי שליט,
על מערך שלטוני שלא יכול להיות מושלם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
ובתמצית עברית: ביביזם.
לא זו השאלה. השאלה היא:
פחות מעשר מדינות מאפשרות בחוק, בתנאים מסוימים, הפסקת חיים לבקשתו של פרט. ניתן להניח שדמוקרטיות מערביות נוספות יצטרפו לחקיקות דומות. קנדה הלכה צעד קדימה; מאפשרת לאזרח בגיר לבקש רשות מהרשויות לשים קץ לחייו גם על רקע נפשי, לא רק פיזי. פרוגרסיה של העברת יותר שליטה על חייו מהחברה לפרט. כולל הפסקתם. להמשיך לקרוא מתי הפרעה נפשית נחשבת לחשוכת־מרפא?
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
#רצי1נל
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
#רצי1נל
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
#רצי1נל
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכים.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
#רצי1נל
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
#רצי1נל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
#רצי1נל
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטיה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.
#רצי1נל
הבנת פרט תחושות אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות לגורמי המצוקה.
(לרוב) עוצמת המצוקה של החוֹוֶה גדולה מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
#רצי1נל
לאומנות – נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ריאליים
לספוח ערך מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.
#רצי1נל
סוגיית
'החלת צביון על פרהסיה',
לאיזה צד ההתניה נוטה
במתח בין ייחול––התנגדות,
היא שיקוף התפישה החברתית־דמוקרטית של פרט. להמשיך לקרוא מבחן החלת צביון על פרהסיה
סתיו, שבת אחר הצהריים,
השעות הקסומות של תל אביב,
עובר רכוב על אופניי בכיכר הבימה,
רואה
גבר חבוש כיפה
נראה מתפלל,
קורא (כנראה) את התפילה מהסלולר. להמשיך לקרוא מינורי בהיברידיות
תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.
שאלתי את Copilot AI:
הגדרה ל-מה הוא הטקסט הבא: "תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית?"
Copilot: הטקסט שתיארת מתייחס למונח "נאמן". נאמן הוא מי שבוטחים בו, והמילה הנרדפת מְהֵימָן מגיעה מן הארמית. אֲמָנָה ביסודה היא הבטחה ומכאן – ברית, הסכם וכתב התחייבות[^2^]. בהקשר הנתון, הטקסט מתייחס לתוכן שניתן להוכחה או הפרכה רציונלית, ונסמך על ידע. פרט יכול לתפוס את התוכן באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית[^1^]. כלומר, הטקסט מתייחס למילים ומשפטים שניתן לבחון באמצעות הגיון רציונלי ולהגיע למסקנות מבוססות על ידע קיים.
#רצי1נל
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבקרה של תודעה זרה.
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.
#רצי1נל
